אני אוהבת לדעת שיש מישהו שרואה אותי באמת. בשביל זה הוא צריך להוכיח לי שהוא יודע איך אני חיה, ולהציע אלטרנטיבה טובה יותר. כך דלתא. רואים שאנחנו הולכים לישון עם כל מיני סמרטוטים. בגדים שכבר לא יכולים לשמש אותנו כבגדים. אולי כיבסנו אותם יותר מדי פעמים. אולי נשארנו לישון אצל מישהו וזה מה שהיה לו או לה בארון. אולי נראה לנו שלהוציא כסף על פיג'מה זה בזבוז, ושעדיף לשלוף בגד שמוגדר כ'בגד בית'? מן בגד כזה שכשחוזרים הביתה מעיפים מעצמינו את בגדי המשרד החונקים, נכנסים למקלחת ועולים עליו? אולי טריינינג ישן, או שרוואל מגואה או משהו נוסטלגי כמו חולצת סוף מסלול או הסווטשרט של האקס – בגדים שנעים ונוח בהם. בגדים שהרוויחו ביושר להפוך לפיג'מה שלנו?
משרד: אדלר חומסקי
דלתא אומרת לנו – אנחנו יודעים את זה. וזה בסדר. כולכם דומים. אנחנו אפילו מבינים כמה מנחם זה יכול להיות לזלוג למיטה עם סמרטוטים. ולפעמים אפילו בלי כלום. אבל – ואת זה מודיעה לנו דלתא; זה לא זה. כל אלה זה לא פיג'מה.
אז למרות שיש פה הסרת הלוט מעל הרגלי השינה הקולקטיביים שלנו – משהו שאף פעם לא דיברנו עליו ואולי הגיע רגע האמת להציף אותו – דלתא חושבים שאנחנו מתפשרים. שמגיע לנו יותר ממה שאנחנו מרשים לעצמינו. שבעצם אנחנו לא מכבדים אותה כפי שאפשר וצריך. אז לצד אינספור פרסומות למזרנים שעד כה לקחו בעלות טוטאלית על השינה שלנו, מודיעה לנו דלתא שגם מה שאנחנו לובשים למיטה ישפיע על איכות השינה ונקשר לתרבות השינה.
מה שנלבש יקבע אם אנחנו מכבדים את השינה שלנו או מזלזלים בה. Respect your sleep מכריזה דלתא וזה מזכיר לי פרסומת מאד ישנה ללחם תחת הסיסמא Respect your bread – לא הצלחתי לגרד אותה מהאינטרנט אבל נשבעת לכם שרואים שם איש בוחר ביצה מתוך עשרות ביצים בלול תרנגולות שיש לו בחווה. כשאתה משוכנע שמדובר בפרסומת לביצים, הוא טובל בביצה הרכה שלו חתיכת לחם שבצע מתוך ככר גדולה ופריכה. גם שם הרעיון פשוט – צריך ביצה טובה שתיתן fight ללחם משובח. דלתא אומרת דבר דומה – השינה שלכם קדושה – תפגשו אותה עם פיג'מה אמיתית. פיג'מה איכותית לשינה איכותית.
לטעמי הצעה שאי אפשר לסרב לה במיוחד אחרי שעלו עלינו, כל אלה שישנים עם לא-פיג'מות…
גם אני רוצה להיות דוגמנית