כמה קשה לבדל גבינה. ועוד יותר קשה לבדל ליין שלם של גבינות, שכל אחת מהן מבקשת לעצמה מקום של כבוד על המדף, ורצוי גם סיבה טובה להיכנס לעגלת הקניות שלנו. התחרות קשה והפיתוי להשתמש בתהליך הייצור, שמרוכז מאוד במוצר ופחות בצרכן, גדול.
אפשר כמובן לספר לנו על המרקם, על הטעם, על המסורת, על הפיקורינו ועל הפרמזן. אלא שכבר מזמן שמות איטלקיים אינם מרגשים אותנו במיוחד. סף הגירוי הקולינרי שלנו עלה, גבינות שפעם נחשבו אקזוטיות – הפכו לחלק מהנוף וגם אם אחת מהן באמת מיוחדת במינה, קשה לצפות מהצרכן להתרגש מעוד הבטחה לגבינה יוצאת דופן.
אז מה עושים כשאין סיפור מספיק מעניין לספר על כל אחת מהגבינות בנפרד?
מספרים סיפור. נקודה.
וזה בדיוק מה שעושה הפרסומת הזאת לגבינות גד, במהלך פשוט להפליא. היא מניחה את הגבינות על שיש של מטבח איטלקי, יוצקת לתוכו מנה נדיבה של רומנטיקה, ונותנת לנו להישאב אל הדרמות הקטנות שמתרחשות בו. והפטנט של voice over איטלקי חכם ובולט בנוף.
לכאורה, אנחנו צופים בסיפורים על מתכונים. הקול האיטלקי מלווה את ההכנות, הגבינות מככבות בזו אחר זו, והאוכל הולך ומקבל צורה.
אבל מתחת לעלילה הקולינרית מתנהלת עלילה נוספת. יש שם עוד מישהו. שקט, נוכח, כמעט לא משתתף, ובכל זאת נדמה שכל ההתרחשות מכוונת אליו.
וכך, בלי שנרגיש, המתח סביב השאלה מה מתבשל במטבח מתחלף במתח סביב השאלה מה מתבשל בין שני האנשים שלא רואים, אבל שייפגשו סביב הארוחה המתבשלת.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מתברר שכל סיפורי הגבינות והמתכונים היו, בעצם, דרך ארוכה ומפתה להזמין מישהו לדייט. לפעמים התבשלות של ארוחה איטלקית עם גבינות מסמלת התבשלות של מערכת יחסים רומנטית.
וזה מה שיפה במהלך הזה. הגבינות לא נדרשות להוכיח שהן טובות יותר מהמתחרות שלהן. הן גם לא נדרשות להיות הגיבורות. הן פשוט נעשות חלק מעולם שאנחנו רוצים להיכנס אליו. עולם שבו אוכל הוא שפה של חיזור, בישול הוא מחווה רומנטית, וגבינה היא הרבה יותר ממרכיב במתכון.
לפעמים הדרך הטובה ביותר למכור גבינה היא להפסיק לדבר על גבינה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עטרה בילר היא אסטרטגית מיתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה מייצרת אסטרטגיות מותג ומהלכי מיתוג ותקשורת שיווקית שפוגשים את ההזדמנות הכי משמעותית בשוק ומייצרים, לכן, את התוצאות העסקיות האופטימליות עבור הלקוח.
עטרה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן והייתה בעברה יועצת ארגונית על פי שיטת Tavistock הבריטית.
