עקבו אחרינו ברשת

ארגז כלים לתוכניות עבודה

ארגז כלים לתוכניות העבודה: כל שנה מתחילה בסימן שאלה // אייל בירן ודנה פרידמן

אייל בירן ודנה פרידמן מחברת דאטה טאפאס עם 5 טיפים להכנת תוכניות העבודה ולמה יותר חשוב להיות CUSTOMER Adapter לפני שנהפוך ל-EARLY Adapters בדיגיטל – מוכנים לצאת לדרך? הטיפים לפניכם

פורסם

ב-

ארגז כלים לתוכניות העבודה: כל שנה מתחילה בסימן שאלה // אייל בירן ודנה פרידמן
אייל בירן ודנה פרידמן. // קרדיט צילום: שחר תמיר

ריח של שנה חדשה באוויר . אז אמנם לא מדובר בשנת עבודה קלנדרית אבל כן מדובר בפתחה של שנה עברית חדשה . ויותר מכך בכל שנה "זוכה" השנה העברית להיות סמוכה גם לתכנית עבודה חדשה ולתכנון תקציב חדש . נדמה שהחשבון נפש של חודש תשרי הוא לא החשבון היחיד שארגונים עושים בתקופה הזו …..

אז אם כבר תכניות עבודה ותקציב עומדים על הפרק אולי יהיה זה נכון הפעם לדייק בדרישות העסקיות ולתכנן תכנית שבאמת תעשו איתה שינוי ? תכנית שקשורה למציאות העסקית שלכם ולוקחת בחשבון את כל האתגרים כולל הטכנולוגיים . תכנית שלא מבוססת על הערכות חסר או אומדנים מוגזמים או מתמקדת רק בחלק של המוצר החדשני ומפספסת את הצורך שהמוצר גם יעבוד.

אז הנה לפניכם כמה טיפים לבדיקת תכולת תכניות העבודה שלכם ודרישות התקציב שלכם :

1.מיקוד – כאן נתחבר לטור הקודם שפרסמנו  ונזכיר שהתכנית חייבת להתחלק ולעסוק ב 3 מימדים מרכזיים ורק בהם . פשוט קל ומדוייק : חווית לקוח/ פישוט תהליכים/ דאטה .

אלו 3 העולמות שאם כל התכנית שלכם תתוכנן לפיהם תגלו שאתם ערוכים לנהל שנת דיגיטל ודאטה מדהימה . פרטים בטור הקודם. תאמינו לנו . זה מתכון מנצח.

2.פרופורציות  – כחברה עסקית B2B או B2C יש לכם אג'נדה עסקית ברורה . יש לכם יעדים עסקיים מדוייקים : הגדלת הכנסות/ הקטנת עלויות/ הגדלת רווחיות/ הגדלת נתח שוק/ מניעת נטישה /שיפור שביעות רצון/ הגדלת מצבת לקוחות ….פספסנו משהו? ועכשיו לבשורה החשובה באמת . אתם לא אמזון . אתם לא גוגל. אתם גם לא אמורים להיות חברה טכנולוגית. אתם אמורים להוביל כחברה עסקית. האסטרטגיה העסקית שלכם לא תשתנה בגלל הדיגיטל . האסטרטגיה העסקית שלכם תושג ותמומש באמצעות הדיגיטל. הדיגיטל הוא ה Enabler ולא המטרה . קפיש ? אז קדימה תעברו על כל תכני תכנית העבודה ותוודאו שחיברתם את היוזמות לסיפור העסקי ולמטרות העסקיות. לא מחובר ? לא עובר. מתחילים עסקית מממשים דיגיטלית. לא הפוך.

3.שיתופי פעולה – המשך ישיר לסעיף 2 . אז אתם לא חברה טכנולוגית אבל אתם בהחלט יכולים לשתף פעולה ולחבור לכאלו. אם זה שיתוף פעולה עם אחת מהחברות המובילות שם בחוץ או שתפ עם סטארטאפים מקומיים שצמאים לחבירה אליכם. נגמר עידן הפיתוח העצמי . מכירים שירות מנצח ? סבורים שאתם צריכים ליישם אותו? במקום לפתח אותו חפשו חברות מקומיות שכבר עשו זאת ומעניקות לכם לממש את היכולת של המוצר כשירות . תשנו תפיסה. אתם לא חייבים לרכוש אותו . אתם יכולים פשוט ליהנות מהשירות שלו . כמעט לכל יוזמה דיגיטלית שתעלו בראשכם הקודח יש פתרון ישראלי מוביל שניתן לממש כשירות בלי להסתבך עם רכישות יקרות או פיתוחים עצמיים מוגזמים. אז תעברו על התכנית ותבחנו האם בעולמות הדיגיטל והדאטה דרשתם הכל כפיתוח עצמי ? כן? טעות. שינוי תמהיל מיידי לשילוב פתרונות/ שירותים מבחוץ . לא מכירים כאלו? תתייעצו. אחרת התקציב שלכם יחרוג מגבולות הסביר וזמן היישום של החלומות שלכם יהפוך לתלת שנתי. אם בכלל….

4. זו לא האפליקציה – זו האינטגרציה –. זה אולי אחד הסעיפים החשובים ביותר . על מה חשבתם ביוזמות הדיגיטל והדאטה לשנת 2018 ? בוט? בוט שירותי ? בוט מכירתי ? אולי סימנתם 2-3 פתרונות מבוססי ענן עם יכולת AI מדהימה ? נפלא . זה אומר שאתם חושבים מחוץ לקופסא. זה אומר שאתם יודעים מה הולך שם בחוץ ומכירים את הטרנדים החמים ויודעים לבחור מה מתאים לכם. אבל האם זה אומר שהארגון שלכם יוכל לממש את החלום הזה בקלות? ממש לא .

תחשבו רגע . מהיכן הבוט יקבל דאטה קריטי וילמד מה לענות ללקוח ? איך הפתרון הדיגיטלי החכם שלכם יתעדכן במידע פנימי בזמן אמת ויוכל לממש את הפוטנציאל שבמוצר ? לאן יעבור הדאטה של האפליקציה החדשה שתיישמו?

מבינים? זו לא האפליקציה . זו האינטגרציה. תשתיות הארגון שלכם רחוקות מלהיות מוכנות לחדשנות הדיגיטלית שאתם כמהים לחבר אליהן. טווח הזמן של יישום המוצר שתרכשו יתארך לא בגלל שהספק שמצאתם לא עומד במילתו אלא בגלל שהתשתיות של הארגון שלכם יעכבו אותו . ואין פה קסמים.

מה עושים? ראשית מבינים שיוזמה דיגיטלית מתוכננת ומתוקצבת חייבת לכלול היבטי אינטגרציה והטמעה . אז בדקו את התקציבים שהגשתם. שנית לומדים להכיר פתרונות מדהימים שקיימים כאן בישראל של חברות מקומיות שמוכרות בכל העולם ופשוט לא חשופות לשוק הישראלי ויכולות ביישום לא מורכב להגמיש , פשוטו כמשמעו , את התשתיות הכבדות של הארגון שלכם . חברות שמובילות ומשווקות מוצרי דגל ייחודיים  שמאפשרים לכם אחרי יישומם לחבר כל מוצר דיגיטלי מכאן והלאה ובעתיד מבלי לחשוש מנוקשות התשתיות שלכם או מורכבות האינטגרציה בין עולם הדיגיטל והארגון שלכם.

5. חדשנות במידה –. אל תבינו לא נכון. חדשנות זה חשוב . אמרנו את זה בסעיפים קודמים. אבל תנו מבט בתכנית העבודה שלכם ובדרישות התקציביות שלכם. כמה מתוך היוזמות ניתן לשייך תחת סעיף חדשנות ויחסי ציבור ? כמה מהיוזמות יש בהן הכרח ובאמת ערך ללקוח הסופי או הלקוח הישיר שלכם? התמהיל צריך להיות 80/20 לטובת מקסום הערך. ולא הפוך . לצערנו אנו נתקלים שוב ושוב בתופעת ה Early Adaptors . מאמצים מוקדמים. ארגונים שמנהליהם מסבירים שהם מאמצים מוקדמים של חדשנות דיגיטלית וחדשנות דאטה. מסבירים בכל במה ובכל כנס . רק שאם בודקים ממש לעומק הארגונים הללו שכחו להיות Adaptors של חווית לקוח ושירות בסיסי. שכחו לקצר זמני המתנה אבל כבר מיישמים בוט מגניב. שכחו לאפשר חיווי סטטוס פנייה וטיפול אבל מכריזים על שת"פ עם סטארט אפ בעולם ה IOT . אין להם אנליסט אחד לרפואה אבל הם רוכשים כלי AI מתקדם. הם לא יודעים מה ביקש הלקוח בשיחה האחרונה כי אין להם CRM אפקטיבי אבל הם ממש מרגישים שהם חייבים לתקצב לעצמם DMP לשנה הבאה או אלו שאי אפשר להתכתב איתם במייל אבל היי…. אתה יכול לעשות לנו לייק באינסטוש כי "אנחנו ארגון דיגיטלי מגנניב.."

אלו היו 5 טיפים לבחינת תכולות ותקציבים בזמן הזה שאתם נערכים לתכנית העבודה של 2018. ואם אפשר לסכם, בואו לא נהיה Early adapters בדיגיטל לפני שנהיה Customer adapters באופן כללי.  שתהיה לכם שנה טובה. ממוקדת ומוצלחת. ותהנו מהדרך.

כותבי המאמר הינם אייל בירן ודנה פרידמן, מנהלים שותפים בחברת 'דאטה טאפאס', חברת ייעוץ לדאטה ודיגיטל לארגונים.
למאמרים נוספים בסדרת ארגז כלים לתוכניות עבודה ליחצו כאן

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

אירועים

תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית – מיוחד לחברי הקהילה

פורסם

ב-

לראשונה בישראל – תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית עם מלגה המיוחדת לחברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים בלבד! 

 

אנחנו שמחים לבשר לכם על פתיחת תואר שני חדש בקריה האקדמית אונו יחיד מסוגו בישראל אשר לראשונה מעניק כלים לבניית אסטרטגיה דיגיטלית אפקטיבית ופיתוח יכולות בתחומי המיתוג, הפרסום, השיווק היח"צ ועוד. חברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים זכאים למלגה משמעותית ! (כן כן, שמעתם נכון, חברי הקהילה בלבד זכאים למלגה! לנרשמים עד ה 10.7) למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

קצת מידע על התואר:

  • התואר מכשיר את הבוגרים לתפקידים המשיקים בין שיווק לטכנולוגיה, בהובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.
  • במסגרת התואר הסטודנטים יקבלו מערך תמיכה ומעטפת ליווי ע"י המרצים המובילים של המכללה.
  • בין הקורסים בתואר: אסטרטגיית הדאטה בארגון , בינה מלאכותית, בעידן הביג דאטה, גיימינג, טכנולוגיות מתקדמות בשירות השיווק ,שיווק דיגיטלי ורשתות חברתיות, טרנספורמציה עסקית דיגיטלית, טכנולוגיות מציאות מדומה, פיתוח מוצרים חדשים, ניהול קהילות, סדנת אסטרטגיית הקמת סטארט אפ ועוד.

למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

נוירומרקטינג: זכוכית מגדלת לראש של הלקוח שלך // סיון פרידמן יוסף

פורסם

ב-

קרדיט תמונה אור קפלן

רגע לפני שאסביר את המונח בכותרת, נסו להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם קבוצת מיקוד לפני עליית קמפיין גדול ובדקתם אם המיתוג מעורר אהדה, האם האריזה החדשה תגרום ללקוח להושיט את היד למדף, עם איזה סרטון כדאי לעלות לאוויר, ואיזה קונספט שיווקי יכול להיות טעות עסקית פטאלית.

מאז ומעולם מטרת העל שלנו, כאנשי שיווק, היא למקסם את תועלות המותג – כלומר, להבין את הלקוח שלנו, לחדד את הצרכים והרצונות שלו, לדעת מה מרגש אותו, מה מניע אותו לפעולה ומה יגרום לו לרכוש דווקא את המותג שלנו. כדי לדעת את כל אלה, צריך להבין מה קורה עמוק במוחו של הלקוח.

סטטיסטיקות וסקרים זה מצוין – אבל מאחוריהם יש אנשים שמונעים בעיקר מאינסטינקטים לא רצוניים שלא נמצאים בתודעתם ולכן לנו אין גישה אליהם – וכאנשי שיווק, אנחנו בהחלט זקוקים ליכולת הניתוח הזו.

נירו-מרקטינג: כשהיד שולפת מוצר מהמדף – זה התת מודע שקיבל את ההחלטה

אז, עד היום, על מנת לנתח את קהל היעד שלנו ולהבין לעומק את צרכיו, הייתם עושים שימוש בכלי מחקר מסורתיים כגון: קבוצות מיקוד, סקרים, ראיונות אישיים ועוד. יחד עם זאת, עם הזמן, עלו אינספור מחקרים בנושא זה אשר העידו כי אנשים אומרים משהו אחד אך בפועל מתנהגים אחרת לגמרי, ולא, הם לא משקרים! הם אפילו אומרים את האמת (שלהם), אבל הם פשוט לא יודעים מה הם באמת מרגישים.

למשל, ידעתם שחשיפה ללוגו של מקדונלד'ס תגרום לכם לקבל החלטות מהירות יותר, אימפולסיביות יותר ולא כלכליות בעליל? ואילו לוגו של אפל יגרום לכם להרגיש ולהיות יצירתיים הרבה יותר? ידעתם שתשלמו על אגרטל פי שתיים רק בגלל שהוא הרגיש לכם קריר יותר מהמתחרה הזהה לו? או שתביעו חמלה גדולה יותר כאשר תריחו ריח נעים של עוגיות?

בחיי היומיום, הצרכן נחשף לאלפי פרסומות ולאינספור פיסות מידע המגיעות מכלל החושים לנוירונים במוח, כל אלה יחד מתורגמים בסופו של דבר לתהליך שבו מתקבלת החלטה שמקורה בתת מודע.

אז האם יש לנו בכלל מושג מה קורה במוחו של הלקוח שלנו?

בין אם מדובר במיתוג, בקמפיין של מאות אלפי שקלים או בבחירת המסרים השיווקיים, האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעברנו את המסר הנכון לאדם הנכון?

בשנת 2002 נולד תחום חדש הנקרא Neuromarketing (ובעברית: נוירו-שיווק), תחום זה הגדיר מחדש את עולם השיווק והפך אותו למדעי ע"י שילוב בין מדעי המוח לעולם השיווק. מדע הנוירומרקטינג, נעזר בידע וכלים מתחום מדעי המוח (כגון: FMRI ו- EEG המודדים פעילות חשמלית במוח) המאפשרים לנו לנתח את התגובות המוחיות, התת מודעות של הצרכן ובכך לנבות הצלחות או כישלונות של מסרים שיווקיים שונים.

איך נכנסים למוחו של הצרכן?

כיום מתבקש כי החלטות עסקיות ושיווקיות יתקבלו בזירה מדעית ומדויקת על מנת למקסם את המשאבים והתקציב ולפעול במינימום טעויות אסטרטגיות וטקטיות.

מגוון הכלים הקיימים כיום בשוק מאפשרים ניתוח מעמיק עבור בחינת מסרים שיווקים. למשל, מכשיר ה-EEG אשר מתעד את הפעילות החשמלית במוח, מספק משוב צרכני חסר תקדים אשר מצמצם את הפער בין מה שהצרכנים טוענים שהם מרגישים כלפי מוצר לבין מה שהם מרגישים כלפיו בפועל – בזמן שימוש או בקונטקסט מסוים אשר נמדד במהלך הניסוי.

כלי חשוב נוסף הינו ה- Face Recognition, אשר מאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וניתוח מיקרו הבעות פניו של הנבדק בניסוי. כלי זה מאפשר יצירת סקאלת רגשות אשר נמדדו בזמן הניסוי והצלבה של אחוז רגש מסוים (למשל: פחד\שמחה\עצב וכו') בעת צפייה בסרטון, בתמונה ואפילו בגלישה באתר מסוים.

הכלי הנוח והמוכר ביותר לשימוש הינו ה-Eye Tracking (מעקב עיניים) אשר מתבצע באמצעות מצלמת הטלפון או המחשב של הצרכן ונותנת מידע אודות אילו אלמנטים משכו את תשומת ליבו באתרי אינטרנט, בפרסום ועוד. מדדים אלו נותנים ניתוח מדויק של אינטראקציית הצרכן עם התוכן והנראות שלנו בדיגיטל ומאפשרים לנו קבלת משוב מיידי ומהימן של חווית הצרכן.

מחקרי נוירומרקטינג בעולם ב-2019

בארה"ב ובאירופה, כבר נעשו הרבה מחקרי נוירומרקטינג אשר שילבו מספר כלים טכנולוגיים חדשניים למיפוי וניתוח רגשות ותחושות של הצרכן המשפיעות על החלטות הקנייה.

מותג הבירה הבלגית הידועה Stella Artois ביצעה מחקר נוירומרקטינג לאחר חשיפה הקמפיין החדש שלה ב-2019 "Change up the usual". הקמפיין התמקד באופן מפתיע, דווקא באישה ובחר לעשות חיבור בין מותג הבירה לנשים, חקרנו האם ביסוס המשקה כגברי השתנה בעקבות הפרסומת החדשה:

המחקר שילב שני כלי נוירומרקטינג שונים: מעקב עיניים יחד עם ניטור וניתוח רגשות, בנוסף לסקר מקדים. נתוני המחקר הראו כי בתחילת המחקר וטרם הצפייה בסרטון, המשתתפים קישרו משקאות בירה לגברים, בעוד שלאחר הצפייה בסרטון, התוצאות השתנו ואחוז האנשים שתפסו בירה כמשקה "גברי" פחת (ירד מ-29% ל-17%). – ברמה התת מודעת הקשר של בירה לקטגוריה "משקאות לנשים" התחזק (עלה מ-13% ל-21%). בנוסף, הפרסומת השיגה את מטרתה – חיבור המותג עצמו לקטגוריה "משקה לנשים", על אף הסטריאוטיפ.

רגע לפני סיום אם אני צריכה להקביל את דבריי לחיים האישיים שלך, אז אני מחזירה אותך לרגע הזה ששלפת בקבוק קוקה קולה מהמדף בקיוסק בעקבות דחף לא מוסבר, כנראה בגלל שהמוח שלך ראה שניה לפני זה שלט ענק עם הלוגו המוכר, או שפגשת מישהי מגניבה בחולצה אדומה שאולי אם הייתה בחולצה שחורה לא הייתה מושכת את תשומת ליבך. או שאולי זה אותו הריח הנוסטלגי שגורם לך להצפת רגשות חיוביים?

היום זה כבר ברור, שבכדי למקסם את הרווחים, למנוע בזבוז של משאבי זמן, משאבי אנוש וכסף, עלינו להימנע מלייצר פתרון קרוב – אבל לא מדויק – צריך להבין את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות –צריך זכוכית מגדלת לראש שלהם.

הכותבת, סיון פרידמן יוסף. מנכלית ומייסדת DRILL – ממחקרי נוירומרקטינג לפענוח תובנות צרכניות.

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020