המלחמה לא יצרה את ערוצי החדשות באפליקציות המסרים, אבל היא האיצה מאוד את הצמיחה שלהם. הצורך בעדכונים מיידיים שלח ישראלים לערוצים עצמאיים בטלגרם, ובמקביל התרחבו ערוצי ווטסאפ, שהושקו בעולם בספטמבר 2023. מה שהתחיל אצל רבים כהרגל של ימי חירום, נשאר והפך לחלק קבוע מצריכת החדשות.
כעת מתברר שמאחורי ההרגל הזה נמצא גם פוטנציאל פרסומי. לא מדובר רק בעוד מקום להציב בו מודעה, אלא בסביבה עם קצב, שפה ודפוסי שימוש משלה.
עבור מנהלי שיווק שמחפשים קהלים מחוץ לפידים המוכרים, ווטסאפ וטלגרם מתחילות לתפוס מקום משמעותי יותר בתוכנית המדיה.
מהרגל חירום להרגל יומיומי
סקר איגוד האינטרנט הישראלי ל־2025 מצא כי 99% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בווטסאפ ו־71% משתמשים בטלגרם.
סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2024 בקרב הציבור היהודי מצא כי 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות ו־44% עושים זאת בטלגרם.
משתמשי ווטסאפ שנבדקו היו חברים ב־15 קבוצות בממוצע, בעוד משתמשי טלגרם עקבו אחרי עשרה ערוצים בממוצע.
שתי הפלטפורמות אינן זהות, אבל הן מבטאות שינוי דומה. במקום להמתין למהדורה או להסתמך רק על אלגוריתם שיחליט מה יופיע בפיד, המשתמש בוחר אחרי אילו ערוצים לעקוב ונכנס אליהם מיוזמתו.
"זה קהל שמגיע מתוך כוונה להתעדכן ולעיתים חוזר לערוצים האלה פעמים רבות לאורך היום", אומר אביסרור, סמנכ"ל קליקאון.
"בפעילויות מסוימות אנחנו רואים שדווקא ווטסאפ מייצר ביצועים טובים יותר, בין השאר בזכות הנוכחות היומיומית והטבעית שלו בחיי המשתמשים".
כשהמדיה משתנה, גם מודל הפעילות משתנה
במהלך השנה האחרונה הרחיבה קליקאון, רשת שיווק מבוססת תוצאות הפועלת מאז 2009, את פעילותה בערוצי חדשות וכלכלה מרכזיים בטלגרם ובווטסאפ. החברה רוכשת את שטחי הפרסום, מתאימה את המסר לסגנון של כל ערוץ ויוצרת את מסלול ההמשך בהתאם למטרת הקמפיין: שאלון שמסנן וממקד את הפניות, או כתבת תוכן שמאפשרת לגולש להעמיק בנושא לפני המעבר לפעולה. כך יכול המפרסם לבחון את האפיקים האלה במסגרת מהלך שלם, בלי לנהל בעצמו את רכש המדיה ואת הדרך מהחשיפה ועד לתוצאה.
"מבחינת מנהל השיווק, השאלה היא לא רק כמה אנשים ראו את הפרסום, אלא מה קרה בעקבותיו", מסביר אביסרור. "אנחנו לוקחים על עצמנו את עלות המדיה ואת הסיכון הכרוך בה, והלקוח משלם לפי הלידים שקיבל ובהתאם להגדרה שסוכמה מראש". המודל אינו מבטל את תנודות המחירים בשוק, אך הוא מעביר את ניהולן מהמפרסם אל קליקאון ומעניק ללקוח ודאות גדולה יותר לגבי התוצאה שעליה הוא משלם.
דווקא בתקופת בחירות
הבחירות לכנסת ה־26 נקבעו ל־27 באוקטובר 2026, והקמפיינים הפוליטיים מתחרים עם המותגים המסחריים על אותה תשומת לב. בזירות המבוססות על מכרזי פרסום, כניסתם של תקציבים נוספים עלולה להגביר את התחרות; גוגל עצמה מציינת שרמת התחרותיות במכרז משפיעה על המחיר בפועל לקליק. עבור מפרסמים, המשמעות עלולה להיות פחות ודאות לגבי המחיר שבו יצליחו להגיע לקהל.
בטלגרם ובווטסאפ פועלת במקביל דינמיקה אחרת. ככל שהחדשות תופסות יותר מקום בסדר היום, הקוראים נכנסים לערוצים בתדירות גבוהה יותר, כך שפוטנציאל החשיפה עשוי דווקא לגדול. "בתקופות חדשותיות חזקות הערוצים נעשים שוקקי חיים עוד יותר", אומר אביסרור. "אם מחיר הליד שסוכם עם הלקוח נשמר, הוא יכול ליהנות מהתנועה הזו בלי להתמודד ישירות עם כל שינוי בעלויות המדיה".
לא כל פנייה חייבת להפוך לליד
אלא שהסיכון אינו מסתכם רק במחיר המדיה. קמפיין יכול לייצר כמות גדולה של פניות, אך חלקן עשויות להיות לא רלוונטיות מבחינת אזור מגורים, תקציב, מאפייני העסק או תנאי סף אחרים. לכן קליקאון משלבת בין הפרסום לבין משפך סינון מבוסס שאלון, שנבנה במיוחד עבור כל לקוח ומברר מראש את הנתונים החשובים עבורו.
אם אחת התשובות אינה עומדת בתנאים שהוגדרו, הפנייה אינה מועברת ללקוח והוא אינו משלם עליה. "הלקוח לא צריך לממן פניות שהוא יודע מראש שאין לו אפשרות לטפל בהן", אומר אביסרור. "החיבור בין המדיות האלה לבין הסינון המוקדם מתבטא באיכות הלידים וגם בשיעורי הסגירה שהלקוחות משתפים איתנו". ועדיין, שאלון אינו תחליף להצעה נכונה, להתאמה בין המוצר לערוץ ולמערך מכירות שחוזר במהירות לפנייה.
כשהחדשות הופכות להרגל, הפרסום מגיע בעקבותיהן
ווטסאפ וטלגרם לא צפויות להחליף את מנועי החיפוש או את הרשתות החברתיות, אבל הן כבר אינן זירה שאפשר לפטור כנישתית. ככל שיותר אנשים בוחרים לקבל דרכן חדשות, פרשנות ומידע כלכלי, כך הן הופכות לחלק טבעי יותר גם מתוכנית המדיה.
האתגר עבור המפרסמים הוא לא רק להיכנס לערוצים האלה, אלא להתאים אליהם את המסר, את אופן המדידה ואת הגדרת הליד האיכותי. מי שילמד לעשות זאת עכשיו עשוי לגלות קהל שלא נעלם מהאינטרנט — הוא פשוט עבר לצרוך אותו במקום אחר.
רוצים לדעת עוד על פרסום בערוצי ווטסאפ וטלגרם? מוזמנים לפנות לאייל אביסרור בכתובת eyal@clickon.co.il.
