עקבו אחרינו ברשת

ארגז כלים לתוכניות עבודה

טרנדים של שיווק באמצעות תוכן שיעצבו את 2018 // דפנה בן יהושע

פורסם

ב-

שנה הולכת ושנה באה, ועולם השיווק הדיגיטלי משנה את פניו כל העת. אם יש משהו שכן נשאר קבוע בכל השנים האחרונות, זאת החשיבות של תוכן איכותי. תוכן משפיע רבות על קידום אתרים אורגני, ובכך על חשיפתם של אתרים אלה ללקוחות פוטנציאליים. בדו"ח על שיווק באמצעות תוכן בחברות B2B שהוציא מכון Content Marketing Institute, ניתן לראות את השפעתו של שיווק באמצעות תוכן על אנגייג'מנט, לידים והמרות.

יחד עם זאת, זה לא אומר שתוכן לא צועד עם הזמן ומתאים את עצמו לפלטפורמות ולטכנולוגיות החדשות שצצות מדי שנה.

רגע לפני שנכנסים ל-2018, מהם הטרנדים העדכניים של שיווק באמצעות תוכן שכדאי להכיר?

  1. שקיפות לצרכנים

בעולם דיגיטלי שבו אנחנו מופצצים במסרים שיווקיים בכל הכיוונים, הצרכן העכשווי הופך למתוחכם יותר בהבנה שלו של מסרים אלה, אך גם חשדן יותר. הצרכנים הבולטים של התקופה הנוכחית, בני דור ה-Y וה-Z, מצפים ממותגים להיות שקופים, אותנטיים ולהעניק בחזרה לקהילה. כפי שניתן לקרוא בדו"ח של חברת נילסן מ-2015, זו מגמה שהתחילה להופיע כבר אז, אך בשנה הקרובה היא צפויה להמשיך להתחזק. דוגמה בולטת לכך היא העובדה שמותגים רבים פונים למשפיענים שיכתבו עליהם בבלוגים שלהם ובפרופילים שלהם ברשתות החברתיות. כאשר המלצה על מוצר מגיע ממישהו שדומה לצרכנים ושהם סומכים על דעתו, זה מקדם את המותג באופן משמעותי.

  1. זליגה לרשתות החברתיות

מותגים שמפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות או משתפים בהן תוכן מהבלוג זה ודאי לא משהו חדש, אבל כאן מדובר במשהו אחר. פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט עוברות מלהיות פלטפורמות לשיתוף תוכן מאתרים חיצוניים לפלטפורמות שהן גם פאבלישריות בזכות עצמן. פיצ'ר Instant Articles של פייסבוק מאפשר לגולשים לקרוא תכנים מאתרים אחרים מבלי לצאת מפייסבוק, וגם באינסטגרם ובסנאפצ'ט ניתן כעת לצרף קישורים בתוך הפוסטים שלא מוציאים את הגולש מהפלטפורמה אלא מאפשרים לו לעבור לתוכן באמצעות תנועת swipe פשוטה. בתחרות על תשומת לבו של הגולש, אין טעם להילחם ברשתות החברתיות: מוטב לשתף אתן פעולה ו"לתפוס" את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם שם כדי להביא אותם משם לאתר שלכם.

  1. תוכן קולי ב-IoT

אי אפשר להתעלם מהעובדה שיותר ויותר מכשירים חכמים מקיפים אותנו, מקבלים מאיתנו הוראות ומבצעים עבורנו משימות. לכן, לא מפתיע שכעת סירי, אלקסה, קורטנה ושות' הופכות לצינור נוסף דרכו אפשר להזין את הקהל שלכם בתוכן. מו"לים כמו CNN, AP, BBC ו-NPR מייצרים עדכוני חדשות בני 5 דקות שמתעדכנים מדי שעה וניתן להאזין להם דרך מכשירים אלה; חברות B2B כמו Digiday, Marketing School, ו-Giant Spoon מעניקות עדכונים קוליים קצרים בני 1-10 דקות על המתרחש בתחום הדיגיטל, כמו גם טיפים ומשפטי מוטיבציה; ואפילו איגוד הלב האמריקאי (The American Heart Association) מעניק תוכן חיוני – ניתן לבקש ממנו באמצעות אלקסה כיצד לבצע החייאה, או מהם התסמינים של שבץ או התקף לב.

  1. מיקרו-רגעים

העובדה שמרבית החיפושים והגלישה באינטרנט מתבצעים היום דרך המובייל, מעצימה את כוחו של הרגע: אנחנו רוצים תשובה לשאלה כלשהי, לנווט למקום כלשהו או לרכוש מוצר כלשהו – ומייד שולפים את הסמארטפון, מחפשים את התשובה ויכולים לקבל אותה ברגע. ולכן, הצרכן העכשווי מצפה שהחוויה שלו תמיד תיראה כך – קבלת מידע בצורה מהירה, נוחה ויעילה. וזה אומר שהתוכן שלכם צריך להיות מכוונן לאותם מיקרו-רגעים, שמייצגים שלבים שונים במשפך השיווקי (חיפוש מידע, התעניינות אקטיבית במוצר, כוונת רכישה), וכן לענות על השאלות שעשויות לצוץ אצל הגולשים בתהליך.

  1. היפר-פרסונליזציה

פרסונליזציה, או התאמה אישית של התוכן למשתמש, היא מגמה בולטת כבר כמה שנים, אבל מסתמן שב-2018 היא הולכת לתפוס שדרוג רציני. היכולות המתקדמות של כלי אנליטיקס, המאפשרות לקבל ניתוח מפורט של המשתמשים, מסייעות בבניית buyer persona ובטירגוט מדויק של התוכן לאותה הפרסונה. יותר ויותר מותגים מייצרים תוכן והמלצות בהתאמה אישית גבוהה ומדויקת מתמיד על בסיס היסטוריית המשתמש, תחומי העניין שלו ופרמטרים נוספים כמו גיל, מגדר, מיקום גאוגרפי, תחום עיסוק, השכלה ועוד. על פי דו"ח של חברת הייעוץ Gartner, ב-2018 עסקים שהשקיעו בפרסונליזציה רוחב כל מסע הלקוח ייהנו מ-20% יותר מכירות מעסקים שלא השקיעו בכך.

מעוניינים לשמוע על טרנדים נוספים בתחום התוכן בפרט, ושיווק בדיגיטל בכלל? מוזמנים להגיע לכנס Next Case 2017, שיתקיים ב-6 בדצמבר 2017, במתחם הכנסים LAGO בראשון לציון. בכנס ירצו מומחים מובילים לשיווק דיגיטלי מחברות ישראליות ובינלאומיות על אתגרים שיווקיים שנתקלו בהם – ואיך פתרו אותם תוך שימוש באסטרטגיות תוכן, מדיה חברתית, ביג דאטה, קידום אתרים אורגני ועוד. קהילת מנהלי שיווק מצייצים מקבלת 15% בהרשמה לכנס עם הקופון mezaizim15. מומלץ להירשם בהקדם, המחירים עולים בימים הקרובים.

קרדיט: דפנה בן יהושע, מנהלת התוכן בחברת כתיבת תוכן סרבולה, השייכת לקבוצת אנגורה מדיה.

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

אירועים

תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית – מיוחד לחברי הקהילה

פורסם

ב-

לראשונה בישראל – תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית עם מלגה המיוחדת לחברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים בלבד! 

 

אנחנו שמחים לבשר לכם על פתיחת תואר שני חדש בקריה האקדמית אונו יחיד מסוגו בישראל אשר לראשונה מעניק כלים לבניית אסטרטגיה דיגיטלית אפקטיבית ופיתוח יכולות בתחומי המיתוג, הפרסום, השיווק היח"צ ועוד. חברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים זכאים למלגה משמעותית ! (כן כן, שמעתם נכון, חברי הקהילה בלבד זכאים למלגה! לנרשמים עד ה 10.7) למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

קצת מידע על התואר:

  • התואר מכשיר את הבוגרים לתפקידים המשיקים בין שיווק לטכנולוגיה, בהובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.
  • במסגרת התואר הסטודנטים יקבלו מערך תמיכה ומעטפת ליווי ע"י המרצים המובילים של המכללה.
  • בין הקורסים בתואר: אסטרטגיית הדאטה בארגון , בינה מלאכותית, בעידן הביג דאטה, גיימינג, טכנולוגיות מתקדמות בשירות השיווק ,שיווק דיגיטלי ורשתות חברתיות, טרנספורמציה עסקית דיגיטלית, טכנולוגיות מציאות מדומה, פיתוח מוצרים חדשים, ניהול קהילות, סדנת אסטרטגיית הקמת סטארט אפ ועוד.

למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

נוירומרקטינג: זכוכית מגדלת לראש של הלקוח שלך // סיון פרידמן יוסף

פורסם

ב-

קרדיט תמונה אור קפלן

רגע לפני שאסביר את המונח בכותרת, נסו להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם קבוצת מיקוד לפני עליית קמפיין גדול ובדקתם אם המיתוג מעורר אהדה, האם האריזה החדשה תגרום ללקוח להושיט את היד למדף, עם איזה סרטון כדאי לעלות לאוויר, ואיזה קונספט שיווקי יכול להיות טעות עסקית פטאלית.

מאז ומעולם מטרת העל שלנו, כאנשי שיווק, היא למקסם את תועלות המותג – כלומר, להבין את הלקוח שלנו, לחדד את הצרכים והרצונות שלו, לדעת מה מרגש אותו, מה מניע אותו לפעולה ומה יגרום לו לרכוש דווקא את המותג שלנו. כדי לדעת את כל אלה, צריך להבין מה קורה עמוק במוחו של הלקוח.

סטטיסטיקות וסקרים זה מצוין – אבל מאחוריהם יש אנשים שמונעים בעיקר מאינסטינקטים לא רצוניים שלא נמצאים בתודעתם ולכן לנו אין גישה אליהם – וכאנשי שיווק, אנחנו בהחלט זקוקים ליכולת הניתוח הזו.

נירו-מרקטינג: כשהיד שולפת מוצר מהמדף – זה התת מודע שקיבל את ההחלטה

אז, עד היום, על מנת לנתח את קהל היעד שלנו ולהבין לעומק את צרכיו, הייתם עושים שימוש בכלי מחקר מסורתיים כגון: קבוצות מיקוד, סקרים, ראיונות אישיים ועוד. יחד עם זאת, עם הזמן, עלו אינספור מחקרים בנושא זה אשר העידו כי אנשים אומרים משהו אחד אך בפועל מתנהגים אחרת לגמרי, ולא, הם לא משקרים! הם אפילו אומרים את האמת (שלהם), אבל הם פשוט לא יודעים מה הם באמת מרגישים.

למשל, ידעתם שחשיפה ללוגו של מקדונלד'ס תגרום לכם לקבל החלטות מהירות יותר, אימפולסיביות יותר ולא כלכליות בעליל? ואילו לוגו של אפל יגרום לכם להרגיש ולהיות יצירתיים הרבה יותר? ידעתם שתשלמו על אגרטל פי שתיים רק בגלל שהוא הרגיש לכם קריר יותר מהמתחרה הזהה לו? או שתביעו חמלה גדולה יותר כאשר תריחו ריח נעים של עוגיות?

בחיי היומיום, הצרכן נחשף לאלפי פרסומות ולאינספור פיסות מידע המגיעות מכלל החושים לנוירונים במוח, כל אלה יחד מתורגמים בסופו של דבר לתהליך שבו מתקבלת החלטה שמקורה בתת מודע.

אז האם יש לנו בכלל מושג מה קורה במוחו של הלקוח שלנו?

בין אם מדובר במיתוג, בקמפיין של מאות אלפי שקלים או בבחירת המסרים השיווקיים, האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעברנו את המסר הנכון לאדם הנכון?

בשנת 2002 נולד תחום חדש הנקרא Neuromarketing (ובעברית: נוירו-שיווק), תחום זה הגדיר מחדש את עולם השיווק והפך אותו למדעי ע"י שילוב בין מדעי המוח לעולם השיווק. מדע הנוירומרקטינג, נעזר בידע וכלים מתחום מדעי המוח (כגון: FMRI ו- EEG המודדים פעילות חשמלית במוח) המאפשרים לנו לנתח את התגובות המוחיות, התת מודעות של הצרכן ובכך לנבות הצלחות או כישלונות של מסרים שיווקיים שונים.

איך נכנסים למוחו של הצרכן?

כיום מתבקש כי החלטות עסקיות ושיווקיות יתקבלו בזירה מדעית ומדויקת על מנת למקסם את המשאבים והתקציב ולפעול במינימום טעויות אסטרטגיות וטקטיות.

מגוון הכלים הקיימים כיום בשוק מאפשרים ניתוח מעמיק עבור בחינת מסרים שיווקים. למשל, מכשיר ה-EEG אשר מתעד את הפעילות החשמלית במוח, מספק משוב צרכני חסר תקדים אשר מצמצם את הפער בין מה שהצרכנים טוענים שהם מרגישים כלפי מוצר לבין מה שהם מרגישים כלפיו בפועל – בזמן שימוש או בקונטקסט מסוים אשר נמדד במהלך הניסוי.

כלי חשוב נוסף הינו ה- Face Recognition, אשר מאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וניתוח מיקרו הבעות פניו של הנבדק בניסוי. כלי זה מאפשר יצירת סקאלת רגשות אשר נמדדו בזמן הניסוי והצלבה של אחוז רגש מסוים (למשל: פחד\שמחה\עצב וכו') בעת צפייה בסרטון, בתמונה ואפילו בגלישה באתר מסוים.

הכלי הנוח והמוכר ביותר לשימוש הינו ה-Eye Tracking (מעקב עיניים) אשר מתבצע באמצעות מצלמת הטלפון או המחשב של הצרכן ונותנת מידע אודות אילו אלמנטים משכו את תשומת ליבו באתרי אינטרנט, בפרסום ועוד. מדדים אלו נותנים ניתוח מדויק של אינטראקציית הצרכן עם התוכן והנראות שלנו בדיגיטל ומאפשרים לנו קבלת משוב מיידי ומהימן של חווית הצרכן.

מחקרי נוירומרקטינג בעולם ב-2019

בארה"ב ובאירופה, כבר נעשו הרבה מחקרי נוירומרקטינג אשר שילבו מספר כלים טכנולוגיים חדשניים למיפוי וניתוח רגשות ותחושות של הצרכן המשפיעות על החלטות הקנייה.

מותג הבירה הבלגית הידועה Stella Artois ביצעה מחקר נוירומרקטינג לאחר חשיפה הקמפיין החדש שלה ב-2019 "Change up the usual". הקמפיין התמקד באופן מפתיע, דווקא באישה ובחר לעשות חיבור בין מותג הבירה לנשים, חקרנו האם ביסוס המשקה כגברי השתנה בעקבות הפרסומת החדשה:

המחקר שילב שני כלי נוירומרקטינג שונים: מעקב עיניים יחד עם ניטור וניתוח רגשות, בנוסף לסקר מקדים. נתוני המחקר הראו כי בתחילת המחקר וטרם הצפייה בסרטון, המשתתפים קישרו משקאות בירה לגברים, בעוד שלאחר הצפייה בסרטון, התוצאות השתנו ואחוז האנשים שתפסו בירה כמשקה "גברי" פחת (ירד מ-29% ל-17%). – ברמה התת מודעת הקשר של בירה לקטגוריה "משקאות לנשים" התחזק (עלה מ-13% ל-21%). בנוסף, הפרסומת השיגה את מטרתה – חיבור המותג עצמו לקטגוריה "משקה לנשים", על אף הסטריאוטיפ.

רגע לפני סיום אם אני צריכה להקביל את דבריי לחיים האישיים שלך, אז אני מחזירה אותך לרגע הזה ששלפת בקבוק קוקה קולה מהמדף בקיוסק בעקבות דחף לא מוסבר, כנראה בגלל שהמוח שלך ראה שניה לפני זה שלט ענק עם הלוגו המוכר, או שפגשת מישהי מגניבה בחולצה אדומה שאולי אם הייתה בחולצה שחורה לא הייתה מושכת את תשומת ליבך. או שאולי זה אותו הריח הנוסטלגי שגורם לך להצפת רגשות חיוביים?

היום זה כבר ברור, שבכדי למקסם את הרווחים, למנוע בזבוז של משאבי זמן, משאבי אנוש וכסף, עלינו להימנע מלייצר פתרון קרוב – אבל לא מדויק – צריך להבין את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות –צריך זכוכית מגדלת לראש שלהם.

הכותבת, סיון פרידמן יוסף. מנכלית ומייסדת DRILL – ממחקרי נוירומרקטינג לפענוח תובנות צרכניות.

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020