איל קיציס הוא מוט האוהל של ׳ארץ נהדרת׳. מבחינת התסריט הוא ה״מגיש״ של התכנית ולכן הציר שסביבו סובבת התכנית הזו בת ה 21 שנה. אבל מבחינת תפקידו הדרמטי הוא ה״אלטר אגו״ של התכנית. הבבואה של המציאות דרכה משתקפת הסאטירה, וכמובן שכדי לשמש מראה של סאטירה, עליך להיות יותר סאטירי ויותר מתוחכם מכולם. זה קיציס. הרצינות התהומית בה הוא מגיש ומראיין ומגיב לכל תכני ארץ נהדרת, היא פסגת ההומור והציניות.
בין אם מדובר בפינות שמצטטות את המציאות בגיחוכה, בין אם מדובר במערכונים וחיקויים, קיציס הוא המראה ההפוכה שמבליטה את העיוות בה כולנו חיים, בעיקר דרך understatement. הוא אינו יוצא מגדרו, הוא אינו מצטרף לליצנות ולשיגעון ששאר הקאסט מציעים, אבל כולם מחכים למוצא פיו, שתמיד מסמן לנו, למעשה, מה מצחיק.
ודווקא בגלל זה ולמרות כל זאת, קיציס הוא אחד הקומיקאים הטובים שיש לנו.
בפרסומת לביטוח בריאות של כלל, ״מדיכלל״, אנחנו רואים את קיציס בגינת משחקים נטפל, בדרכו הכאילו מנותקת מהמציאות, לילד שנפל מאחד המתקנים וקיבל מכה בברך. זה אחרי שהוא מכריז שמה שהוא אוהב בילדים שזה שיום אחד יהיו מבוטחים בכלל. אמירה חסרת כל תחכום לכאורה ולכן מצחיקה.
״ילד״ הוא קורא לו, במעין ניכור חסר רגישות, ומסביר לו שביום מן הימים יהיה לו ביטוח בריאות של כלל. מאותו רגע מתחיל שיח חירשים. הילד שהגיע לשחק בגינה עם חברים, וקיציס שמדבר אליו כאילו שהוא מבוגר, ומחטיא לחלוטין את הקשב שלו.
׳תהיה זכאי לחוות דעת שניה׳ מתלהב קיציס וכשילד אחר, בחולצה עליה כתוב I Love NY (עם הלב המפורסם במקום Love) אומר ״לא קרה לו כלום״, מוסיף קיציס – ׳ממומחה מחו״ל׳.
קיציס ממשיך למנות את יתרונות הביטוח הרפואי של כלל – התייעצות עם רופא VIP בהשתתפות עצמית של 100 ₪, סיוע בכיסוי הוצאות של מזון ללא גלוטן במקרה שיוולד לו ילד עם צליאק וכמובן שהוא גם מגלה לו איך אפשר לשכנע את הביטוח שהנזק גדול מכפי שהוא למרות שזה אסור.
בהמשך לז׳אנר שיח החירשים, הילדים בגינה לא מבינים על מה קיציס מדבר והדבר ניכר בתגובות שלהם. 100 ₪ נראה להם המון כסף, להתחתן זה ׳איחס׳ ו׳גלוטן׳ זה משהו שמורחים בכריך, והילד מסביר לקיציס שדווקא הכריך שלו עם שוקולד.
השיחה התקולה עשויה נהדר, והפרסומת מודעת לעצמה מבחינת היעדר הקומוניקציה בין קיציס לילדים, ומבחינת התפקיד שלו כסוג של ׳אבא פגום׳.
הז׳אנר הזה נפלא בעיני ומבדיל את עצמו ממבוגרים בתפקידים הוריים מושלמים, מכילים וחנפניים, וכאלה ש׳רואים׳ את הילד ממקומם הבוגר והחכם.
אז זהו שהעולם אינו מושלם ואנחנו לא ההורים שנדמה לנו שאנחנו. קיציס מדגים את זה ודווקא אולי בגלל זה צריך ביטוח רפואי של כלל…
קיציס ממלא נפלא את תפקיד ההורה המוגבל שאינו מבין שהוא כזה, ולא קולט שהוא משאיר מאחור את הילדים שהוא מדבר אליהם.
מעבר להזדהות שזה מעורר בנו, זה גם רלוונטי לעולם הביטוח הרפואי ולעולמות הביטוח בכלל שסובל מסינדרום ההכחשה בקרב כל מי שצריך להתחיל לבטח את עצמו בגיל צעיר כדי ליהנות ממנו בגיל בוגר.
בעיני הז׳אנר של ״קיציס מדבר לילדים שלא מבינים מה הוא רוצה״ מתאים גם לביטוח מנהלים ולביטוח פנסיוני ולכל הביטוחים שככל שנעשה אותם ברגע הכי לא רלוונטי לנו, נהנה מהפירות שלהם ברגע שכן.
עטרה בילר היא אסטרטגית מתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה פועלת יחד עם אלון וינפרס ב׳קטי תנדה׳, סוכנות מיתוג סוג אחר, המתאימה לעידן הדיגיטלי (inbound branding). מומחיות קטי תנדה באיתור הסיפור הייחודי שמסתתר במותג ובנייה, סביבו, קהילה של אוהדים אמיתיים שמרגישים שאינם יכולים בלעדיו, ומשגררים אותו הלאה. הנחת היסוד אומרת שבמקום שהלקוח רואה צחיחות קיים אגם שמזמין אליו מאות אלפי שקנאים שמקננים בו ומשגשגים בו. מרחוק זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זו עבודת עומק שיטתית, שמעניקה יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס לתחרות.
