ניתוח קמפיין: זמן אשך // עטרה בילר

תמונה: זמן אשך

אתר הבדיקה העצמית

סרטן האשכים נדחק זה מכבר לקרן זווית כטאבו מביך ומביש שגברים לא מתקרבים אליו. בניגוד לסרטן השד שהפך לקהילה מחבקת של נשים, כזו שמסמנת מהלכים מכובדים, ומעצימה את החברות בה, אזי עולם סרטן האשכים הוא עולם חשוך ומוזנח המטואטא תחת השטיח.

במהלך מעורר כבוד ומשנה מיצוב, וכנראה שגם גורל, יוצאת עמותת ״חלאסרטן״, עמותה המוקדשת לצעירים חולי סרטן, בקמפיין מודעות לסרטן האשכים. קמפיין המיועד להניע זכרים לבצע בדיקת גופנית בעצמם ובכך להגביר את מניעת המחלה בשלביה המתקדמים.

המהלך גם מדריך את הציבור הגברי כיצד לבדוק את עצמם בדיקה ראשונית, למה עליהם לשים לב ומהי התדירות.

בדומה לנשים שמישוש השד לבירור גושים הוא אקט נפוץ שיצא זה מכבר מהארון, הגברים לא יודעים לבדוק את אשכיהם מה גם שנגיעה עצמית באשכים עלולה להיתפס מביכה ולא נאותה. כל החיים מלמדים אותם לא לגרבץ ופתאום מה?

כידוע, כדי להתגבר על חסמים ועידנים של טאבו, משתמשים בהומור.

הפיתוי למעוד ולהיות פתטי – עצום והמהמורות האפשריות רבות.

הקליפ בכיכובו של עמרי אנגל מושלם בעיני. השפה היא שפה קינקית נהנתנית. המוזיקה היא סוג של בוסה נובה בואך צ׳ה צ׳ה צ׳ה – מקצב של החיים הטובים נטולי הדאגות.

אחת לחודש הגיבור מפנק את עצמו באמבטיית קצף כשהטקס מפוצץ במה שנקרא גינוני fuss. שמפניה ופירות. קומפרס מלפפון על העיניים. פינוק כמו בספרים.

הדימויים הם דימויים דקדנטיים מעולמות הקיסרים והפלייבויז, אלא שהגיבור שלנו, אגב כל המניירות, עוסק בעבודת קודש הכרחית. הוא בוחן את אשכיו פן הופיע בהם גוש.

מכאן ואילך אנחנו צופים בסרט שנראה כמו התענגות עצמית מופרזת, אולם למעשה הוא סרט הדרכה לכל דבר, לבדיקה גופנית עצמית. השימוש בפירות בצבעים וגדלים שונים, אגוזי קוקוס ובמוזיקה הקאריבית לטינית (אש-ש-שך) אגב אווירה של עליצות וזחיחות – עושים את העבודה.

אישה נאה שמתבררת כאשתו של הגיבור נכנסת לפריים בשלב שבו אנחנו כבר שבויים בקסמה של הבדיקה המענגת, אולי כדי לתת לגיטימציה נוספת לאקט, ולהבהיר שלא מדובר בגבר נכלולי שאין לו זוגיות. יש לו והבדיקה היא חלק משגרת הזוגיות הזו, ואיננה הבלחה מפוקפקת…

הקליפ מהונדס באופן כזה שכל זכר שיצפה בו יבין שעליו להתמקד, לא להתפזר, ולבצע בעצמו את הבדיקה.

הסרט מדגים את שלבי הבדיקה ומסמלץ אותה בעזרת פירות ואגוזים.

ואם נקלף מהסרט את האלמנטים התיאטרליים, נגלה שהוא סרט הדרכה לכל דבר.

מיקום הבדיקה באמבטיה נועד להצדיק את ההימנעות הברורה מעירום ממשי, שהיה מחטיא ללא ספק את המטרה. השימוש במטאפורת הפירות והאגוזים נועד גם הוא להתרחק מהדגמה אנטומית מרתיעה ומרחיקה.

כדי לגייס צפיה אין מנוס משימוש בבידור ודימויים ואכן, גם המיני-סייט שעולה במקביל לסרטון, בשמו המצחיק #זמןאשך, מדריך את המבקר באופן אינטראקטיבי ומלווה אותו לאורך שלבי הבדיקה הגופנית, תוך שימוש בדובדבנים ואגוזי קוקוס שעירים.

אני חושבת שאחרי ביקור (ידידותי ופשוט להפעלה) במיני סייט וצפייה בקליפ – אפשר לומר שהצלחנו להניח על סדר היום את סרטן האשכים ואת הדרך הפשוטה לבדיקה עצמית ראשונית, בלי לאבד או להבריח זכרים.

ככה מתחילות מהפכות. לא די בהרתעה הסטרית ומטיפה מצד גורמי הרפואה, החינוך והכנסייה. צריך את ההתגייסות הרגשית והקוגניטיבית וההתנהגותית של הציבור. אנחנו בעידן שבו הכוח מצוי בידי המשתמש ואף אחד לא יגיד לו מה לעשות, בטח שלא בגופו, וודאי וודאי שלא באבריו האינטימים. אבל מותר להציע ולסחוף ולהמליץ שאחת לחודש בזמן הרחצה יש לבדוק את הביצה…

המתכון לשינוי נמצא פה בשלמותו. ימים יגידו ואני כבר קצרת רוח.

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

 

מדיניות שקיפות מלאה באתר מצייצים

באתר קהילת 'מנהלי שיווק מצייצים' מופיעים מעת לעת שיתופי פעולה עסקיים. תכנים אלה מבודלים מתכנים מערכתיים באמצעות התוויות – "Brand Content", ",תוכן מותג" ו/או באמצעות אלמנטים חזותיים.