בתחילת 2026 כתבתי כאן על שנת הקשב, על השינוי בהרגלי ההאזנה שלנו, על הצמיחה המטורפת בהאזנה למוזיקה בסטרימינג ופודקאסטים, על עקרונות הפקת פודקאסט מוצלח ועל ההזדמנות של מותגים לפגוש מיליוני אנשים ברגעים שבהם הם באמת מקשיבים.
המאמר הראשון עסק במה שקורה למאזינים באודיו, Spotify ופודקאסטים; הפעם נעסוק במה שקורה עכשיו למפרסמים ומותגים באודיו שכן לצד השינוי בדרך שבה אנחנו צורכים אודיו, מתרחש עכשיו שינוי לא פחות מעניין בדרך שבה מותגים מפרסמים בו.
אז הנה שלושה טרנדים באודיו שכדאי לכל מנהל שיווק מצייץ להכיר:
טרנד 1:
שירסומת – כשהפרסומת הופכת לחלק מהפלייליסט בSpotify
את המונח "שירסומת" למדתי מטל ספיבק בפוסט שפרסם בנושא על ההלחם שבתו עשתה בין המילה "שיר" והמילה "פרסומת" ומאז אימצתי את המונח כי כשקהל המטרה שלך נמצא ב Spotify כדי לשמוע מוזיקה, מה יותר טבעי מלפגוש אותו עם פרסומת שנשמעת כמו שיר?
מכאן מגיעה השירסומת, קריאייטיב פרסומי שהופך את המוזיקה לחלק מרכזי מהמסר, בין אם באמצעות שיר ולחן מקוריים שנכתבו במיוחד למותג, ובין אם באמצעות שימוש יצירתי בשיר והתאמתו למסר פרסומי.מבחינת החוויה, השירסומת משתלבת בין השירים בפלייליסט שהמאזין בחר לשמוע בSpotify ומאפשרת למותג להשתלב באופן טבעי חלק מחוויית ההאזנה ולמעשה להעביר את המסר עם המאזינים בשפה שהם בחרו לשמוע – מוזיקה.
ויש לזה כוח. מוזיקה בשירסומת יכולה לייצר חיבור מיידי, לעורר רגש ולהפוך מסר פרסומי לקליט וזכיר יותר. ובסביבה כמו Spotify שבה המאזין כבר נמצא בתוך חוויה מוזיקלית השימוש בשירסומת יעצים את החיבור למסר ואת ההשפעה של הפרסומת.
מחקרי הקריאייטיב של Spotify Advertising מראים שהתאמה לסביבת ההאזנה משמעותית: 75% מהמאזינים אומרים שהם זוכרים טוב יותר פרסומות שמתייחסות לרגע או לסיטואציה שבה הם נמצאים, ופרסומות שמשלבות מוזיקה הציגו Intent גבוה ב־76% לעומת פרסומות ללא מוזיקה.
דוגמה עכשווית אפשר לראות בקמפיין 90 שנה של טמבור (McCann Tel Aviv) עם ג'ימבו ג'יי שכתב והלחין עבור המותג שיר מקורי המחבר בין הצבעים לרגעים ישראליים מוכרים. כשהקמפיין הגיע לSpotify החיבור הופך טבעי ואינהרנטי: השירסומת של המותג פוגשת את המאזין בדיוק בסביבה שבה הוא רגיל לפגוש את ג'ימבו ג'יי ואת המוזיקה שלו בSpotify ולמעשה לקחה את השפה שהקהל כבר אוהב והפכה אותה לשפה של המותג.
טרנד 2:
פרסום דינמי בפודקאסטים – הרבה מעבר לחסות
פודקאסטים התחילו כעולם פרסומי די פשוט: מפרסם או מותג שכפי הנראה גם הכיר ומאזין לפודקאסט הספציפי בחר תוכנית שמתאימה לו, מנחה הפודקאסט הקריא חסות או מסר מסחרי והפרסומת הפכה לחלק מהפרק. המודל הזה עדיין עובד, במיוחד בזכות החיבור והאמון שנוצרים בין המגיש לקהל שלו. אבל במקביל, הפרסום בפודקאסטים עבר תהליך משמעותי של התבגרות: מחסויות בתוכניות ספציפיות למדיה דיגיטלית שאפשר לקנות בסקייל, לטרגט קהלים ולנהל באמצעות דאטה – פרסום אודיו דינאמי בפודקאסטים.
בפרסום בתשדירי אודיו דינאמיים, הפרסומת אינה חייבת להיות חלק קבוע מהפרק; היא מוגשת בזמן ההאזנה לתוך שטחי פרסום שהוגדרו מראש: תשדירי פרי-רול בתחילת האזנה, תשדירי מיד-רול במהלך האזנה ותשדירי פוסט-רול בסיום הפרק (ותכלס סוג של מעבר לפרק הבא..). כך ששני אנשים שמאזינים לאותו פרק באותו זמן יכולים לקבל פרסומות שונות, ומפרסם יכול לבנות קמפיין שחוצה עשרות או מאות פודקאסטים ולהגיע לקהל לפי תחומי עניין, מיקום ודאטה נוספת ולא רק לפי הפודקאסט שבו הוא בחר לפרסם.
במילים פשוטות: המפרסם כבר לא צריך לבחור באיזה פודקאסט לפרסם, הוא יכול לבחור לאיזה קהל הוא רוצה להגיע, והטכנולוגיה כבר תפגוש אותו בפודקאסטים שהוא בחר לשמוע.
גם בישראל שוק הפרסום הדינמי בפודקאסטים בזינוק חד עם מפרסמים המעדיפים להגיע ישירות לקהלי המטרה שלהם במגוון רחב של פודקאסטים של גופי שידור ומדיה מובילים.
והמספרים מראים עד כמה השינוי הזה כבר עמוק. לפי מחקר ה־Podcast Advertising Revenue של IAB ו־PwC, חלקו של הפרסום הדינאמי (Dynamic Ad Insertion) בהכנסות מפרסום בפודקאסטים בארה"ב כמעט הוכפל בתוך שלוש שנים: מ־48% ב־2019 ל־92% ב־2022.
במקביל גם השוק עצמו ממשיך לצמוח. לפי דוח IAB/PwC העדכני, הכנסות הפרסום בפודקאסטים בארה"ב הגיעו ב-2025 לכ-2.86 מיליארד דולר, עלייה של 17.6% לעומת 2024. לשם השוואה, ב-2020 השוק עמד על כ־842 מיליון דולר בלבד – כלומר בתוך חמש שנים הוא יותר משילש את עצמו. הפודקאסט נשאר תוכן אינטימי ואישי שהמאזין בחר לעצמו, אבל הפרסום סביבו הופך לדיגיטלי, מבוסס דאטה וסקיילבילי הרבה יותר עבור מותגים.
טרנד3:
ADIO Pixel – עכשיו אפשר למדוד את אפקטיביות הפרסום בפודקאסטים ובסטרימיניג אודיו
אחרי שלמדנו להגיע לקהל הנכון בפודקאסטים בקמפיין דינאמי, נשארה עוד שאלה אחת גדולה: מה קרה אחרי שהפרסומת נשמעה? מה הקמפיין יצר? האם הייתה השפעה ואפקטיביות?
במשך שנים זו הייתה אחת הנקודות החסר של הפרסום באודיו. ידענו להגיע למיליוני מאזינים, לטרגט קהלים, למדוד Reach ו-Frequency ולדעת שהפרסומת אכן הוגשה ברגע הנכון – אבל היה הרבה יותר קשה להבין מה קרה אחר כך. האם מי ששמע את הפרסומת נכנס לאתר? התעניין במוצר? השאיר פרטים או ביצע רכישה?
הסיבה קשורה לאופי הצריכה וההאזנה של האודיו. אנחנו שומעים פרסומות בזמן נהיגה, אימון, עבודה או סידורים- ברגעים שבהם המסך לא בהכרח מול העיניים ואין קליק מיידי שמחבר בין הפרסומת לפעולה. המאזין יכול לשמוע מסר ולפעול בעקבותיו בזמן אחר (לדוג' שומע את הפרסומת בדרך הביתה ונכנס לאתר המפרסם מאוחר יותר) – ז"א ההשפעה שם, אבל במשך שנים היה קשה לחבר ולהוכיח בין שני הרגעים.
וזה בדיוק אחד השינויים הגדולים שמתרחשים עכשיו בעולם האודיו. בדוח חדש שפרסם ה־IAB באוגוסט 2026, “Unlocking the Power of Data-Driven Audio”, המציג את ההתקדמות של טכנולוגיות מדידת חשיפות ומדידת Attribution בפרסום באודיו. וסגירת הפער בין הפרסום באודיו לבין ערוצי הדיגיטל האחרים.
במילים פשוטות: האודיו הופך ממדיה שיודעת לייצר Reach קשב והשפעה למדיה שאפשר להבין ולמדוד הרבה יותר לעומק מה היא מייצרת אחרי החשיפה.
ועכשיו היכולת הזו מגיעה לראשונה גם לישראל. אנו ב ADIO משיקים את ADIO Pixel המבוסס על טכנולוגיית המדידה של Podscribe ומאפשר לחבר בין החשיפה לקמפיין לבין פעולות שמתרחשות לאחריה, לנתח אילו קהלים ופלטפורמות יצרו יותר פעילות ולהשתמש בתובנות כדי לדייק את הקמפיין הבא.
הערה חשובה: המטרה אינה להפוך את האודיו למדיית Performance, הכוח שלו נשאר בדיוק במקום שבו התחיל המאמר הזה: קשב, חשיפה רחבה, זכירות והשפעה. שכבת ה-Pixel מוסיפה את היכולת להבין טוב יותר את ההשפעה, למדוד אותה וללמוד ממנה לקמפיין הבא.
אז לסיכום, האודיו ממשיך להתפתח, ולא רק בכמות האנשים שמאזינים לו. הקריאייטיב הופך חכם יותר ומותאם לפלטפורמה בה מאזינים, הפרסום מדויק יותר וההשפעה מדידה יותר. הקהל והקשב כבר שם ועכשיו גם למנהלי השיווק יש יותר כלים לעבוד איתם.
אם בתחילת השנה דיברנו על הקשב, עכשיו הגיע הזמן לדבר על מה שאנחנו עושים איתו.
והנה יופי של פלייליסט לשנה העברית החדשה 🙂
קישור לפלייליסט בספוטיפיי
הכותב הינו מנכ"ל ADIO פלטפורמת הפרסום באודיו של ישראל המשווקת קמפיינים מבוססי דאטה ותוצאות בSpotify, ובכל ערוצי האודיו והפודקאסטים של גופי השידור והמדיה המובילים בישראל.
dror@adio.co.il
