מותו הטרגי של ארי נשר בתאונה בעת שרכב על אופניים חשמליים, נתן את האות לעיסוק תקשורתי אובססיבי בנושא הלגיטימיות של כלי תחבורה שנוי במחלוקת זה.
במחקר מיוחד שערכנו לפני מספר חודשים באמצעות panell4all באמצעות מדגם ארצי מייצג מגיל 13+, עולה כי 27% מהציבור (קצת יותר מרבע מאוכלוסיית המדינה!) השיבו שהיו מעורבים או מכירים מי שהיה מעורב בתאונה עם אופניים או קורקינטים חשמליים.
נתון זה גבוה יותר בקרב תושבי תל אביב וגוש דן ותושבי אזור השפלה והדרום המעידים כי 32% מהם היו או מכירים מי שהיה במעורב בתאונה כזו, באזור ירושלים והסביבה 30% וחיפה והצפון 18%.
כאשר שאלנו לגבי רישוי הכלים הללו, לא פחות מ-74% מהנשאלים ענו כי יש לחייב הוצאת רישיון וביטוח כתנאי לרכיבה על אופניים חשמליים. מבדיקת עומק של נתון זה ניכר בבירור כי הוא בהלימה עם השכלה גבוהה, וכי בעוד שכ-82% מבעלי התואר השני ומעלה השיבו בחיוב על שאלו זו, רק כ-63% מבעלי ההשכלה התיכונית חושבים כך.
על השאלה הבאה לא היתה הסכמה גורפת, מה שמעיד על הבילבול של הציבור עצמו מהאופן שבו יש לקטלג כלים אלו: 60% מהציבור חושב שמקומם של האופניים החשמליים על הכביש, לעומת 40% שסבור שמקומם על המדרכה.
כאשר ניסינו לבדוק האם האופניים והקורקינטים החשמליים הם למעשה תחליף לתחבורה ציבורית לא יעילה, עלה מן התשובות כי 43% מהציבור חושבים שמספר הכלים הללו לא יירד, גם אם תהיה תחבורה ציבורית יעילה יותר, מה שמרמז על תועלות ויתרונות נוספים שהכלים הללו מקנים לרוכביהם מלבד ההגעה ממקום למקום.
ממחקר מיוחד שעשינו ביפעת בקרת פרסום עולה כי באופן מסורתי חודש ספטמבר שהוא חודש ההכנה ליום כיפור ("חג האופניים") הוא החודש המושקע ביותר בפרסום לאורך השנה ומרכז לתוכו 30% מההוצאה הפרסומית השנתית של הקטגוריה לצד תקופת החופש הגדול, ותחילת שנת הלימודים. 85% מההוצאה לפרסום בקטגוריה הם בדיגיטל, בעיקר בפייסבוק וביוטיוב, והשאר ברדיו, עיתונות ושילוט חוצות.
עם זאת, אל תטעו, למרות העובדה שהרחובות מלאים בכלים הדו גלגליים החשמליים הללו, הקטגוריה לא מפרסמת ביותר מ-500 אלף ₪ בשנה, ככה זה כשיש ביקוש טבעי. אבל מה שבכל זאת מיוחד הוא שבשנה הזו, אנחנו אפילו רחוקים מההוצאה לפרסום שהכרנו, ודומה שהקטגוריה כמעט שלא מפרסמת, גם לא לפני יום כיפור. ככה זה. כשהביקוש בשמיים, לא מפרסמים.
הכותב הוא נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום.
