״מאון לאון הטענתי את החשמלאון ויצאתי לטיולון״ מכריז ראמזי, הפרזנטור של אלונית. רשת און היא שיתוף פעולה בין אפקון תחבורה חשמלית ובין דור אלון, אשר פרסו 1,300 נקודות טעינה לאורכה ולרוחבה של הארץ. הטעינה היא מהירה ואולטרה מהירה ומאפשרת לנוסעים ברכב חשמלי להשתחרר מהקונספציה שטעינה זה דבר איטי. בסוגיית המהירות נותנת הטעינה החשמלית נוק אאוט די משמעותי למשאבת הדלק.
הצעת הערך ברורה – אפשר לחרוש את הארץ בלי לחשוש כשטוענים את הרכב ברשת און.
מבחינת סיפור המותג והמסרים התקשורתיים יש כאן היחלצות משפה מורצנת שלוקחת את עצמה ברצינות יתרה – סביב נושא התחבורה החשמלית.
סוף סוף טעינה חשמלית שמתנהגת, שיווקית ותקשורתית, כמו מותגים שמתיידדים עם הצרכן ואינם מרוכזים בעצמם. השפה של און מתכתבת מן הסתם עם שפת דור אלון ואלונית (זה לא סופר זה מיני סופר) ומתרחבת לטעינה חשמלית.
ראמזי הלא הוא השחקן אמיר שורוש, מגלם דמות קומית של עובד ׳רשת מתחרה׳ (חולצה דומה, קופה ראשית) אך מוקסם מהצעות הערך של דור אלון ואלונית.
גם הפעם הוא מתלהב מסגולות רשת ׳און׳ עד כדי כך שהוא ננעל על דיבור שמתחרז אך ורק עם ׳און׳. טיולון, חשמלון, מושון האיגואון (בכיכובה של איגואנה אמיתית), קטיף אפרסמון, קניון, חיילים בצפון, טרומבון, קסילופון, טיפוס על הקיר בחולון, פלג גוף עליון, טיול עששיות בחבצלת השרון, (״מושון! מושון! …יופי הוא בלע את הלשון״).
הסיפור לוקח אותנו לאורכה של ישראל ומבקר, אגב טעינה בודדת במהלך הטיול, ביעדים שאינם מביישים את הדור הקודם של מכוניות המופעלות על דלק. אלא שראמזי מצליח לעשות אותה הדרך עם החשמלאון (שהגג שלו מעוצב כמו עגלת סופר כמובן).
מלבד טיול עששיות בחבצלת השרון וטיפוס על קיר הטיפוס בחולון, מצליח ראמזי גם לקטוף אפרסמון ולשמח חיילים בצפון – הכרחי ורלוונטי למצבנו הנוכחי כדי להזכיר לנו שרשת און אינה מנותקת מהמציאות למרות הטון הקליל והאיגואון שנדחף לפריים בזכות החרוז.
זו הפעם הראשונה שנפל לי האסימון שרכב חשמלי זה לא רק לקדושים וסגפנים, ושאפשר לחיות אתו חיים רגילים. זה גם מחזק את הטיעון הנצחי שלי שכולנו בסופו של דבר צריכים לפעמים שידברו אלינו כמו לילדים כדי שאסימון כזה ייפול.
לטעמי גם פרסומת מצחיקה וכזו שמחברת אותנו לעולם המוכר של דור אלון ואלונית, שכידוע אפשר למלא בה דלק רגיל, וגם כזו שעושה עבודה שיווקית חשובה ומניעה לפעולה.
עטרה בילר היא אסטרטגית מתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה פועלת יחד עם אלון וינפרס ב׳קטי תנדה׳, סוכנות מיתוג סוג אחר, המתאימה לעידן הדיגיטלי (inbound branding). מומחיות קטי תנדה באיתור הסיפור הייחודי שמסתתר במותג ובנייה, סביבו, קהילה של אוהדים אמיתיים שמרגישים שאינם יכולים בלעדיו, ומשגררים אותו הלאה. הנחת היסוד אומרת שבמקום שהלקוח רואה צחיחות קיים אגם שמזמין אליו מאות אלפי שקנאים שמקננים בו ומשגשגים בו. מרחוק זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זו עבודת עומק שיטתית, שמעניקה יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס לתחרות.
