עקבו אחרינו ברשת

שיווק בימי קורונה

עסקת ענק לניוזלטר Morning Brew: מה סוד ההצלחה של רשימת הדיוור העסקית ששווה מיליונים? // אמיר שניידר

פורסם

ב-

צילום מסך: Morning Brew

שנת 2020 ממשיכה להפתיע והפעם בגזרת המדיה עם רכישת מניות הרוב של הניוזלטר העסקי המצליח Morning Brew, בעסקה המוערכת על-פי דיווחים בתקשורת העסקית האמריקנית בשווי של 75 מיליון דולר. מהו סוד ההצלחה של ערוץ המדיה הפופולרי, הנחשף מדי בוקר עם הקפה למיליונים מסביב לעולם ואיך הכל התחיל במפגש של שני חברים לספסל הלימודים, שביקשו לאתגר ולשבש את פורמט החדשות של עולם הטכנולוגיה, עם סגנון כתיבה אחר, צעיר, בועט, קליל ובעיקר ויז'ואלי. אמיר שניידר עם הניתוח המלא

מי אמר שאין עתיד לאימייל מרקטינג? הניוזלטר הפופולרי שכבר חצה את רף 2 מיליון המנויים, שמגיע מדי בוקר לקהל צעיר של המילינאילס, שאוהב ללעוס את החדשות העסקיות שלו בפורמט קליל. הניוזלטר הפופולרי נושא מאז הקמתו לפני 5 שנים את המסר והחזון היומרני והשאפתני "המייל שיהפוך אותך לחכם יותר ב-5 דקות ביום". חמש שנים אחרי, למעלה מ-2.2 מיליון מינויים ואלפי גיפים שבישרו את פניהם של המנויים לרשימת הדיוור המצליחה, הוכיחו כי יש עתיד לפורמט הוותיק, אם מצליחים לפרמט אותו נכון ולהגיש אותו בצורה משבשת וקלילה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

מהרעיון במכללה לשיחות המסדרון בסיליקון וואלי

איך הכל התחיל? כמו מיזמי טק אחרים, הכל התחיל ברעיון של שני שותפים לספסל הלימודים, אוסטין ריף ואלכס ליברמן, בשנת 2015 בזמן שלמדו באוניברסיטת מישיגן. בראיונות לתקשורת סיפרו המייסדים כי הכל התחיל בצורך אמיתי ובנקודת כאב של הסטודנטים להתעדכן בחדשות הכלכלה ולהכין עצמם לראיונות עבודה בעולמות הטכנולוגיה. "התייעצנו עם עשרות סטודנטים בקמפוס וניסו לעזור להם להכין עצמם להתמחויות עסקיות ולראיונות עבודה. שאלנו איך הם מתעדכנים היום בחדשות של עולמות העסקים, הפיננסים והטכנולוגיה? התשובות שקיבלנו הפתיעו אותנו וכמעט כולם חזרו ואמרו – אנחנו צורכים את המידע שלנו ממקורות מידע עסקיים כמו ה-"וול-סטריט ג'ורנל" – ברוב המקרים התשובה נועדה להרשים, אך כשהעמקנו בשאלות עומק, הבנו שהם מאוד מתקשים לקרוא את התכנים הללו בפורמט יבש, אינפורמטיבי ובעיקר לא מתאים למציאות של הצעירים".

כך נולד הרעיון סביב ייצור פורמט חדש של תוכן – פורמט בועט, אפקטיבי, שמביא לקדמת הבמה את החדשות הכי עדכניות של עולם העסקים בצורה שגם צעירים יכולים לצרוך אותם בדיוק כמו שהם צורכים את התוכן שלהם ברשת או ברשתות החברתיות – כותרות קצרות, גיפים ותמונות, שימוש בתוכן קליל ובעיקר בפורמט של בריפינג שמכבד את הזמן של הצעירים.

המייל שיהפוך אתכם לחכמים יותר?
הרעיון הבסיסי היה לשפר את יכולת הנגשת התכנים של חדשות עולמות הטכנולוגיה, ההיי-טק, שוק ההון והפיננסים, בצורה כזאת שתכין ב-5 דקות את המנויים לעולם העסקים ולשיחת המסדרון הבאה, במקום לשוטט בין האתרים העסקיים, לקרוא הרים של מאמרים עסקיים, והכל בשביל "לצאת חכם" בפגישה העסקית הבאה שלך.

במרוצת השנים הפך הניוזלטר לפורמט תוכן מבוקש במיוחד ולשיחת המסדרון החדשה בעולם העסקים, עם קהל מנויים של מיליונים שהמתין מדי בוקר לעדכון היומי וההצלחה לא איחרה לבוא והמייסדים דיווחו על נתונים יוצאי דופן בעולמות האימייל מרקטינג – עם מעל 40% אחוזי פתיחה, מיליוני הקלקות ולמעלה מ-2 מיליון מנויים. בשנת 2019 שני המייסדים הבינו שיש להם יהלום ביד ולקחו את רשימת הדיוור לשלב הבא ויצאו לסבב גיוס של 750,000 דולר, שכלל גם השקעות של בכירים בעולמות המדיה, עד כאמור לעסקת הרכש של חברת המדיה Insider Inc, שזיהתה את הפוטנציאל הגלום של רשימת הדיוור של העולם החדש.

בראיון מיוחד שקיים תומי בר-אב מייסד קהילת הסופרטולז עם אחד המייסדים, אוסטין ריף, באוגוסט שנה שעברה, הסביר ריף איך מייצרים פורמט תוכן חדש למיליניאלס ומה ייחד את ה-Morning Brew שהתאים כל כך לקהל הצעיר והיה חריג בנוף המדיה המסורתי.

בר-אב: למה מילניאלס אוהבים את Morning Brew?

"הכל מתחיל בטון ובאיך שאנחנו מדברים לאנשים. אנחנו מחנכים אבל אנחנו לא מתנשאים בכתיבה שלנו מעל אנשים. יש הרבה רפרנסים לסיפורים אחרים ובדיחות שונות. זה מרגיש כמו אימייל שקיבלת מחבר. הדבר הכי חשוב זה להחליט מה הבלאנס בין משהו שהוא נישתי מידי לבין משהו שמהדהד לכל הקוראים שלנו.

אני חושב שזאת לא כתיבה רק למילניאלס, זו כתיבה מודרנית. יש היום יותר מידי רעש בעולם ולכן אנשים רוצים לקרוא דברים מהר. זה אומר לשים את הדברים החשובים בבולד (הדגשה), לכתוב עם בולטים (נקודות), כתיבה שהקורא יכול לסרוק את האימייל ולהבין מה קורה בחמש דקות (Scannable/Skimming writing).

בנוסף, כשזה נוגע לצריכת תוכן, יש היום המון בחירות לאנשים. לכן, אם אתה רוצה לעשות ניוזלטר אתה צריך להבין שאתה מתחרה בפודקאסטים, בלוגים, או ניוזלטרים אחרים. לכן, היה לנו חשוב לעשות את חווית הקריאה הטובה ביותר ליוזר. יש ניוזטרים שונים לדוגמא שנותנים לך לינקים לאתר שלהם בשביל להמשיך את הקריאה – זו חוויה נוראית של קריאה.

כולם אוהבים SWAG
הסיבה האמיתית ש-Morning Brew צמחה כל-כך מהר.

"מלבד התוכן המאד מדויק של ׳מורנינג ברו׳, אוסטין מציין שהגדילה המשמעותית של הניוזלטר קרתה בגלל ׳תוכנית ההפניות המובנת׳ שלה. כאשר פותחים את הניוזלטר ומגיעים לסוף, אתם תגיעו לאזור המאפשר להזמין חבר הזמנה להירשם לניוזלטר. לפי מספר החברים שהצרפו בזכותך לניוזלטר, אתה יכול לזכות במתנה ממותגת מטעם ׳מורנינג ברו׳".

Image for post

איך מייצרים גידול מ-100 אלף מנויים למיליונים?
במאמר מיוחד שכתב לאתר Medium שיתף מי שהצטרף לחברה בשנתה השנייה כעובד מספר 2 ונשא מספר תפקידים של פיתוח עסקי, צמיחה וטכנולוגיה, טיילר דנק, בימים שבהם רשימת התפוצה כ-100 אלף מנויים ״בלבד״, ניסח דנק את הסודות להצלחה ולגידול המסחרר שחוותה החברה –

הכלל הראשון – תתחיל במוצר – האם המוצר טוב מספיק לקהל היעד שלו? האם מנגנון הצמיחה שלו מותאם למוצר? מכאן יצאו עובדי החברה והמייסדים ופיתחו שורה של מוצרים ותוכניות "הפניות" כדי להגדיל את ה-WOM (הפנייה מפה לאוזן) של המוצר, כולל פיתוח מוצרים כמו HQ TRIVIA נושא פרסים, תוכניות הפניות ופרסים כולל מוצרים ממותגים ועוד – כל אלה הפכו את תוכנית הפרסים והתגמול למנויים – חוויה מהנה וכזאת שמייצרת סטיקינס.

הכלל השני – הטכנולוגיה – עובדי החברה איתרו כלים טכנולוגיים שאיפשרו לייצר תגמול מיידי למנויים כמו קוד ייעודי לכל מנוי להפניות, ארכיב מקוון לכתבות הדיוור ועוד.

הכלל השלישי – הפרסים והתגמול להפניות – תוכנית התגמול של המורנינג ברו הפכה את הניוזלטר לאחד המשותפים ביותר בתעשייה וענתה לצורך של הצעירים לקבל אלמנטים ממותגים שהפכו לסמל סטטוס בתעשייה. החברה אף הצליחה לייצר HUB טכנולוגי של תכנית ההפניות ולייצר לה תהליך ממוכן לשיפור יחסי ההמרה וההפניות.

הכלל הרביעי – חינוך ומוטיבציה: כדי לקדם את תוכנית ההפניות, משתמשת החברה בכלים של גיימיפיקציה הממחישים למשתמשים עד כמה הם מתקדמים בהפניות ומעודדים אותם לשתף עוד ועוד את רשימת הדיוור העסקית לחברים שלהם, כגון שימוש במד מעקב אחר כמות השיתופים וההפניות של הדיוור.

 

מחבר המאמר הינו מייסד קהילת "מנהלי שיווק מצייצים"

 

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

טורים ומאמרים

סקירה ותובנות מחקר אומינקום: הקורונה נתנה בוסט לשוק הגיימינג העולמי // אמיר שניידר

פורסם

ב-

אפקט הקורונה: מי הושפע לרעה ולחיוב? מי המציא עצמו ונאלץ לעשות פיבוט ומי יצטרך לעשות חישוב מחדש? והפעם איך השפיעה הקורונה על שוק הגיימינג העולמי, שזכה עוד לפני המגיפה לצמיחה אדירה. אמיר שניידר עם כל התשובות ותובנות ממחקר מרתק של אומניקום מדיה גרופ (OMG) על הבוסט המשמעותי שקיבלה התעשייה הצומחת ביותר כיום – שעקפה בהכנסותיה את תעשיית הסרטים העולמית.

תעשיית הגיימינג העולמית סומנה עוד לפני מגיפת הקורונה כקטר משמעותי ועברה בעשור האחרון תמורות משמעותיות. מדובר בתמורות תרבותיות, חברתיות, אפילו ספורטיביות עם הלגיטימציה כענף ספורט (E-SPORT), פיתחה סביבה עדת מעריצים של מאות מיליוני שחקנים בעולם, סחפה אחריה את תעשיית הסטרימינג וגרפה מיליארדי דולרים בהכנסות לחברות שהושקעו בה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

לאחרונה בעידן הקורונה, קיבלה בוסט אדיר של ביקושים, בימים שבהם המדיה הנצטרכת היא במסך הקטן עם סגירת האקרנים. אפשר רק לעקוב אחרי הסיקור העולמי של השקות הקונסולות החדשות של סוני פלייסטשן 5 והאקסבוקס X של מיקרוסופט ולהבין את גודל התעשייה, שמרתקת עולם שלם של מכורים לדבר.

הקורונה הביאה ל-"התפוצצות של ממש"

מחקר חדש של חברת אומניקום מדיה גרופ (OMG) שהתפרסם בחודש אוקטובר האחרון בבריטניה תחת הכותרת "Level Up" – עתיד הגיימינג, הגדיר את התקופה האחרונה כ-"התפוצצות של ממש" של התעשייה בימי הקורונה – לפי הנתונים הבלתי נתפסים המוצגים במחקר – נכון לשנת 2019 מוערך בשווי שוק של 155 מיליארד דולר ועד 2023 ההערכות הן ששווי התעשייה יגיע למימדי ענק של 200 מיליארד דולר, עם צפי ל-3 מיליארד שחקנים (כיום 2.7 מיליארד), שיעורי ההכנסות ממשחקים במובייל זוכים לשיעור צמיחה דו-ספרתי של 40% כל שנה ושל הקונסולות 28%. לפי המחקר, רק בבריטניה, שוק הגיימינג מונה כ-38 מיליון שחקנים והכנסות של 4 מיליארד דולר, בבריטניה לבדה.

מקור: מחקר OMG, אוקטובר 2020

מקור: מחקר OMG, אוקטובר 2020

לפי המחקר שבחן את השפעות הקורונה על תעשיית הגיימינג, בבריטניה לבדה, עולה כי שירותי הסטרימינג הפופולריים כגון Twich עלו במאות אחוזים – 195% רק בתקופת הקורונה, נתוני שרת המשחקים הפופולרי Steam זכו למספרים דימיוניים של שימושים עם כ-25 מיליון משתמשים רק בשבוע הראשון של אפריל האחרון.

לפי חברת המחקר וניטור האפליקציות App Annie, בשנה החולפת רק בתעשיית הגיימינג העולמית במובייל, בוצע מספר חסר תקדים של הורדות – 125 מיליארד של משחקים חינמיים או משחקים בתשלום בתעשייה המוערכת רק במובייל בכ-73 מיליארד דולר. המדינות המובילות במספר ההורדות של משחקי הגיימינג – הודו (22 מיליארד הורדות), ארצות הברית (13 מיליארד הורדות).

גיימינג כחול לבן

גם בישראל, תעשיית הגיימינג ושוק הגיימינג זכה לעדנה ולצמיחה משמעותית – לפי נתוני App Annie, ישראל נמצאת במקום ה-39 בעולם בשיעור ההורדות של משחקי גיימינג במובייל בלבד, עם 410 מיליון הורדות. ניתן עוד לראות כי חל זינוק משמעותי במספר ההורדות של המשחקים בישראל – משיעור ממוצע של 26 מיליון הורדות משחקים במובייל בחודש פברואר ועד ל-41 מיליון הורדות בחודש אפריל. המשחקים הפופולריים בישראל? פורטנייט, אמונג אס, ברול סטארס, אפליקציית השיחות דיסקורד ועוד.

מה צופן העתיד לתעשיית הגיימינג העולמית?

לפי המחקר והערכות המומחים, התעשייה תמשיך לדהור וליהנות משיעורי צמיחה משמעותיים, עקב השינויים הטכנולוגיים הצפויים בעיקר בעולמות המובייל עם כניסת רשתות ה-5G שיאפשרו חווית משחקים מהירה, מורכבת ותייצר במסך הקטן אפקט סחף, בדומה לזה הקיים כיום במשחקי הקונסולות. החיבור לרשתות המהירות 5G ישפיעו משמעותית גם על חווית המשחק בקונסולות, שייהנו מתשתית טכנולוגית מתקדמת במיוחד ובעתיד יאפשרו חיבוריות שיא למשחקים שיהפכו לריאליסטיים יותר ויותר.

עוד צופים המומחים כי תעשיית ה-VR וה-AR ימשיכו להשתפר בתשתיות וביכולות ויאפשרו לשחקנים לעלות את המשחק למימדי ריאליזם שעוד לא הכרנו. פייסבוק המושקעת בתעשייה זו עם חברת אוקולוס, השיקה לאחרונה את דגם הקווסט 2, וניכר שלא וויתרה על החזון שלה, לייצר מרחב חברתי מקוון בעולמות ה-VR. עוד מעריכים המומחים כי סין תהיה שחקן דומיננטי עוד יותר בתעשייה עם השקעות חברות ענק כמו טנסנט, המחזיקות כיום כ-60% מהיקף הפעילות בשוק הגיימינג המקומי בסין.

גם בעולמות האוגמנטד, ה-AR, על פי הערכות המומחים ועל פי המחקר, המשחקים העושים שימוש בטכנולוגיית המציאות הרבודה, ייזכו לביקושים משמעותיים ויאפשרו חוויה היברידית של העולם הפיזי תוך שילוב עולם ה-AR. רק לאחרונה, נינטנדו השיקו משחק מירוצים המאפשר חווית מירוץ במכשיר הנינטנדו סוויץ, עם שילוב של מכונית פיזית הנוסעת במרחב הביתי.

תעשיית הגיימינג הופכת למהפכה התרבותית החדשה

ההזדמנויות שטומנת בחובן תעשיית הגיימינג עם קהל שבוי, המכור לדבר, הופכות באחרונה את הפלטפורמות למוקד תרבותי משמעותי שמגלם בתוכו חוויות של סינמה, מוזיקה, ספורט וחברה, ולכן זו לא הפתעה שאמני מוזיקה בוחרים כיום להשיק אלבומים חדשים באמצעות פלטפורמות הגיימינג הפופולריות – כגון ההופעה של התקליטן הפופולרי מרשמלו , טרוויס סקוט במשחק פורטנייט ואפילו לאחרונה קודם הסרט החדש של כריסטופר נולן באמצעות הפלטפורמה הפופולרית. היטיב לתאר זאת המפיק הידוע אנדי סירקיס שתיאר זאת כמהפכה התרבותית החדשה של ימינו – "לכל דור יש פורמט מספרי-סיפורים משלו ותעשיית המשחקים הפכה לחלק משמעותי מזה שלנו. השחקנים בתעשיית הגימיינג נהנים כיום מהמשחקים באותה צורה שאנחנו היינו נהנים מקולנוע או תיאטרון".

המסר המרכזי החותם את המחקר של OMG מציג משוואה לפיה תעשיית המשחקים הפכה להיות התרבות החדשה וכי מותגים צריכים להצטרף למשחק ולאמץ את התרבות החדשה ואת חוקי המשחק החדשים, אם ברצונם להתאים למציאות החדשה.

לסיכום, תעשיית הגיימינג היא מזמן כבר לא תופעה חולפת והפכה למהפכה תרבותית הסוחפת איתה את כל העולם בסערה, מושכת אליה את תעשיית המדיה, הקולנוע, האמנות וזוכה להשקעות ענק ולצפי הכנסות שגדל בצורה משמעותית משנה לשנה, ומה איתכם? מצטרפים למהפיכה?

כותב המאמר הינו מייסד קהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים וגיימר מאז שזוכר עצמו

להורדת המאמר המלא של חברת OMG >>

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

טורים ומאמרים

סיכום תובנות פאנל קמעונאות בימי קורונה ואחריה // ד"ר דנה טבת

פורסם

ב-

בעת כתיבת שורות אלו, היקף הקניות בשופינג IL ויום הרווקים הסיני עלה בעשרות ומאות אחוזים (בהתאמה) מול היקף הקניות בשנה שעברה. הקורונה קיצרה תהליכים אצל צרכנים ואצל חברות: צרכנים אשר עד כה לא רכשו און ליין החלו לרכוש בלית ברירה וראו כי השד אינו כל כך נורא. קמעונאים הבינו שלא יוכלו לשרוד ללא האיקומרס, וכך גם עסקים ויצרנים קטנים שהתבססו על מכירה פנים אל פנים. ועם זאת, התורים שראינו בשבוע האחרון מחוץ לחנויות הרחוב, לא מותירים ספק בכך שהצרכנים מתגעגעים לחווית קניה פיסית, למגע עם אחרים, לחוש, למדוד, להריח, להתייעץ ובעיקר – לחזור לנורמליזציה.

אז מה קורה לנו? נפגשנו לדון באופן שבו הקורונה שיבשה ועיצבה את הנורמלי החדש של הקמעונאות, בפאנל שכלל מומחי איקומרס וקמעונאות פיסית. הנקודות העיקריות שעלו בפאנל מסוכמות כאן, וכך גם מידע נוסף שאספתי ממחקרים שונים. השורה התחתונה היא שהאומניצ'אנל וחווית הלקוח הם העתיד, יותר מתמיד.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

מסגר לסגר, ועל מה שביניהם…

עם פרוץ הקורונה ותחילתו של הסגר הראשון, הקניות אופיינו ברכישה של מוצרי "קורונה" בקטגוריות שפחות נקנו און ליין באופן רגיל. הכוונה כמובן לאלכוג'ל, מסיכות, מוצרי חיטוי וניקוי, שנמכרו במחירים מופקעים וסבלו מזמני אספקה ארוכים עקב חוסרים. במקביל, ראינו צמיחה בקטגוריות שמשקפות את ההשלכות העקיפות של הקורונה: חלה עליה משמעותית במכר בעולמות הספורט, טיפוח הבית והגינה, ובישול ואפיה ועל אף שהן אפיינו מאד את הגל הראשון הן המשיכו לצמוח גם בהמשך. מוצרים כגון הליכונים, אופני ספינינג, אופני שטח ואביזרי ספורט נמכרו בסדרי גודל שלא הכרנו וכך גם מוצרי חשמל לבישול ואפיה כגון מיקסרים, מעבדי מזון ומכונות קפה שמכרו בחודשים ספורים כמות שעולה על המכר הממוצע השנתי שלהן. עקב המעבר לעבודה ולמידה מהבית, גם מוצרי מחשוב זכו לקפיצה משמעותית במכירות עד כדי מחסור במלאים בארץ ובעולם.

ובריטייל הפיסי – כשהוסר הסגר, נצפתה נהירת קונים, בעיקר לחנויות הרחוב ולקניונים הפתוחים, אך גם לחלק מהקניונים הסגורים… על אף התורים (עקב הנחיות התו הסגול). אנשים חשו חסך גדול, וגם אם רכשו רבות און ליין, הם עדיין רצו לצאת מהבית, לחוות, למדוד, לפגוש אנשים אחרים, להתייעץ. באופן כללי, גם בקמעונאות הפיסית ניתן לראות גידול בקטגוריות שאפיינו את הרכישה באיקומרס ובנוסף, עלו משמעותית רכישות של בגדי ספורט ופנאי, ובגדי יומיום כגון פיג'מות. מאידך אופנה, תכשיטים, בגדי ערב, ומוצרים המיועדים לקהל המבוגר – נפגעו.

שורות תחתונות: האיקומרס בנסיקה, שיעורי חדירה שצפינו לראות בעוד מספר שנים, התרחשו ברבעון אחד. על פי ההערכה של אלעד גולדנברג, לשעבר בכיר ב Ebay וכיום יועץ אסטרטגי, נתח החדירה של האיקומרס בישראל שעמד בתחילת השנה על כ 7.5% קפץ לכ – 12% בעקבות הקורונה. קמעונאים עם אומניצ'אנל – חנות פיסית + איקומרס, ובפרט אלו שהחזיקו מלאים ולא התבססו על יבואנים, צמחו משמעותית יותר בתקופה זו. במקביל, עסקים שהתבססו על רכישה פיסית ניסו להמציא את עצמם מחדש, לבסס קשר ישיר עם הצרכנים ולהציע מודלים נוספים של שליחויות, אם באמצעות שליחויות למרחקים קצרים או BOPIS (קניה און ליין ואיסוף בחנות).

הקונים – קווים לדמותם

מחקר של McKinsey, שבוצע ביוני 2020 בקרב קונים ב 45 מדינות שונות, זיהה מספר מגמות כלל עולמיות משמעותיות, המעידות על שינויים מהותיים בדפוסי הקניה של הציבור. ראשית, אנו נמצאים בתקופה של חוסר ודאות כלכלית שבה רבים איבדו את מקור פרנסתם. כפועל יוצא, אנשים קונים בעיקר מוצרים נחוצים ובאופן מתוכנן, והיבט המחיר הופך להיות משמעותי יותר בהחלטה מה והיכן לקנות. זאת ועוד, עקב הרגישות הרבה למחיר, ובעקבות חוסרים במלאים, זמני אספקה ארוכים, או קמעונאים שאין להם איקומרס, קונים רבים מתנסים לראשונה ברכישת מותגים חדשים או רכישה מקמעונאים שטרם קנו אצלם בעבר. המושג "נאמנות צרכנית" סופג מכה קשה. ככלל, קונים מעדיפים קמעונאי אומניצ'נל, המאפשרים את הגמישות לקנות ולהחזיר במגוון ערוצים. רמת הבטחון של אנשים לצאת לפעילות מחוץ לבית – נשארה נמוכה והמחקר מגלה כי רבים לא יחזרו לפעילות שגרתית של נסיעה בתחבורה ציבורית, הליכה לחדרי כושר, שהיה בבתי מלון, הזמנת טיסות, ביקור במקומות הומי אדם או השתתפות באירועים ציבוריים. כצפוי, יש ציפיה מהקמעונאים שיקפידו על הגיינה ונקיון בחנויות, יישמו כללי ריחוק חברתי גם באמצעים פיסיים כגון מחיצות הפרדה וגם ע"י סימון מרחק על הרצפה, יציעו מוצרי מזון ארוזים מראש, ואוטומציה של תהליכי קניה ללא מגע אנושי (למשל תשלום אוטומטי).

ומה אצלנו? אנשים קונים פחות בקטגוריות ספונטניות והינם יותר ממוקדי מטרה. זמן הקניות בחנויות הפיסיות התקצר, והקניות יותר מתוכננות, ממוקדות וזריזות. בעוד יחס ההמרה בקטגוריות מסוימות עלה משמעותית, הרי שבעסקים שאינם מהווים קטגורית יעד – המכר נפגע, משום שהציבור כבר לא בעניין של  window shopping, או קניה ספונטנית. גם תמהיל הקונים השתנה, לפחות מיד לאחר הגל הראשון. הקהל המבוגר עדיין חשש להגיע לנקודות המכירה, אם כי נראה שעם הזמן, החשש הולך ויורד.

באון ליין – מאז פרוץ הקורונה, אנו עדים לכניסתו של ציבור קונים חדש לזירת האיקומרס. בארה"ב, 10% מהאמריקאים בגילאי 18-44 קנו לראשונה און ליין ו- 33% קנו לראשונה בסופרמרקט מקוון. וגם בארץ טווח הגילאים מתרחב לקהלים צעירים יותר (אשר רכשו יותר באתרים בינלאומיים, או לא רכשו און ליין) ומבוגרים יותר. הקהל המבוגר מאופיין בחששנות יתר. הוא קונה און ליין מתוך אילוץ וכתוצאה דורש מהקמעונאים המקוונים שירותים שלא נדרשו עד כה. כך למשל, יש דרישה ל- call centers על מנת לסייע לקונים לשלם תשלומים, לקבל סיוע טכני, או לדבר עם נציג אנושי ולברר נושאים כאלה ואחרים. אנו רואים עליה בדרישה לשיחות טלפוניות עם נציג אנושי. ואילו הלקוחות המנוסים גם הם דורשים יותר: הם מעוניינים לדעת, מתי החבילה תגיע, מצפים לשירות מהיר, מתמקחים על זמן המשלוח, ומבקשים להחזיר את המוצר במידה ולא יתאים, 14 יום מקבלת החבילה ולא ממועד יציאת המשלוח. הקניות בגל ב' של המגיפה, מאופיינות פחות ב"פאניקה" של הגל הראשון. הדרישה למוצרי ניקוי, היגיינה ומסיכות נרגעת, ובמקביל ממשיכים לראות דרישה למוצרי פנאי, בישול ואפיה, מחשוב ואלקטרוניקה, הלבשת הבית, גינון וספורט. אלו שיכולים להרשות לעצמם, רוכשים גם מוצרי "דיוטי-פרי" או חו"ל (שעונים חכמים, סמארטפונים, וכיו"ב), אך בארץ. ובכלל זו שעתם היפה של אתרי האיקומרס הישראלים אשר מקבלים עדיפות על פני אתרים בינלאומיים, עקב עלויות השילוח וזמני האספקה הארוכים.

ה- "לא נורמלי" החדש…

עוד לפני פרוץ הקורונה, היה ברור שעל מנת לשרוד, הריטייל הפיסי חייב "להמציא את עצמו מחדש". וכיום עוד יותר, בין היתר משום שאוכלוסיות שלמות החלו לקנות און ליין ומחקרים מצביעים על כך שרובם גם ימשיכו לקנות און ליין במידה כזו או אחרת. אז מה צפוי לקמעונאות הפיסית? כבר הספידו אותה פעמים רבות, האם הפעם זה סופי?

הקורונה אמנם היוותה מאיץ משמעותי לאיקומרס, אולם הצפי הוא שכשימצא חיסון לקורונה (או בתקווה שהקורונה תעלם) ימצא איזון מחודש בין הערוצים. בסופו של דבר, אנו יצורים חברתיים, אנו זקוקים למפגש ובילוי עם אנשים, ולכן חנויות פיסיות וקניונים אשר ימשיכו להציע ערך ללקוחות שלא ניתן לקבל באון ליין, יתאוששו וישרדו. מעבר לכך, קשה להעביר חוויה מותגית באיקומרס, כפי שהבינו מותגים רבים שהחלו את דרכם באון ליין ובחרו בהמשך לפתוח גם חנויות פיסיות.

למעשה, עסקים יצטרכו בסופו של דבר להיות אומניצ'אנלס, כלומר להיות גם בעלי נוכחות פיסית וגם להציע איקומרס. הערוצים למעשה לא רק שאינם מתחרים זה בזה, אלא משלימים אחד את השני, עונים על צרכים שונים של קונים ומספקים חוויה רציפה ומשלימה. הקונים הפכו מפונקים ורוצים את הטוב שבשני העולמות.

על אף שהקמעונאות הפיסית לא תעלם, היא בוודאי תעבור שינוי משמעותי. עושה רושם שתמהיל החנויות בקניונים, והחלוקה בין קטגוריות שיתחזקו באון ליין לבין אלו שירכשו יותר בחנויות פיסיות – ישתנו. בארה"ב למשל, חנויות "שהרוויחו" מפרוץ הקורונה היו חנויות של one stop shop אשר מאפשרות לקונה לקנות כל מה שהוא צריך במקום אחד. הפערים הכלכליים שהקורונה העצימה, ואי הוודאות הכלכלית יגדילו את האטרקטיביות של חנויות המציעות מוצרים מוזלים או במחירים שווים לכל כיס בכל התחומים. ומאידך, הישרדותן של חנויות שאינן משחקות במגרש המחיר, תהיה תלויה ביכולתן להציע חדשנות וחוויה שלא ניתן לקבל און ליין. מותגים יוכלו להקים חנויות דגל, בהן יציגו מגוון מוצרים רחב, תוך מיקוד באיכות, שירות וחווית לקוח יוצאת דופן. יצוצו יותר פורמטים קמעונאיים גמישים כגון חנויות פופ-אפ וחנויות על גלגלים, חנויות המשמשות כחדרי תצוגה (showrooms), והוירטואלי יתמזג עם המוחשי, באמצעות חנויות דיגיטליות, כאלה שעושות שימוש במציאות רבודה ועוד.

הקניונים מצידם, יאלצו לוותר על מכירת חלק ממוצרי הצריכה לטובת הכנסת עסקים מתחום השירותים (קופות חולים, מספרות, סלוני יופי, חדרי כושר) והבילוי: הסעדה, קולנוע, חדרי בריחה, ואפילו בגדולים שבהם פארק שעשועים, בתי מלון, וספא, מתחמי אירועים וכיו"ב. מדובר במגמה שהחלה עוד לפני הקורונה וכנראה תלך ותתעצם כדי להצליח למשוך קונים לקניונים.

ולבסוף, ערכים שהיו חשובים לקונים לפני פרוץ המגיפה, נמצאים בסימן שאלה. למשל מוצרים ידידותיים לסביבה. האם קונים ימשיכו לשלם את מחירם הגבוה יותר מתוך מודעות לאפקט החיובי של המגיפה למשל על רמות זיהום האויר, או שיעדיפו מוצרים שהינם פחות ירוקים בגלל מחירם הזול? וכן האם נמשיך להעדיף מוצרים מקומיים, של יצרנים קטנים, שעשויים להיות יקרים יותר, על מנת לתמוך בתעשייה המקומית או שנחזור לרכוש מוצרים שמיוצרים במזרח?

ימים יגידו, ובינתיים, העיקר שנהיה בריאים!

בפאנל שהתקיים ב 9.11.20 הפאנל הונחה על ידי ד"ר דנה טבת, חב' סגל במרכז הבינתחומי, חוקרת התנהגות צרכנים וקונים ומרצה בתחומי השיווק. בפאנל השתתפו:

  • גלית מור – משופוהוליסט, מייעצת לעסקים ומומחית בשיווק וקמעונאות
  • ניר זיגדון – מנכ"ל ecommunity ומומחה למסחר אלקטרוני
  • אלכס קפלן – מנהל השיווק של דיזינגוף סנטר
  • הדס למדן – סמנכ"ל השיווק של קניון שבעת הכוכבים
  • יוסי מזלתרים – מנהל הנון-פוד בשופרסל

***תוכן כתבה זו מבוסס בעיקר על הנתונים שהוצגו בפאנל האיקומרס והקמעונאות ואינו מתיימר לייצג את נתוני כלל העסקים בישראל.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

חזקים מהקורונה

חזקים מהקורונה: הכירו את "לאוד אנד קליר" המתמחים בשירותי ייעוץ מוזיקלי למפרסמים

פורסם

ב-

צילום: אברהם יוסף פאל

הכירו את מתחם התוכן החדש של קהילת השיווק למען עסקים ונותני שירותים לאנשי השיווק – ביחד אנחנו חזקים מהקורונה. משבר הקורונה חייב אותנו בקהילת השיווק להתגייס למען נותני השירותים הרבים הנמצאים בקהילת השיווק ונותנים שירותים לאנשי השיווק וזו מצווה עבורנו לתת להם ולכם במה ולנסות ולו במעט לעזור להם ולכם לצלוח את התקופה המורכבת העוברת על עסקים. מעוניינים להשתתף במדור? כתבו לנו team@shivuk.me

מי אנחנו?

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

לאוד אנד קליר היא חברה המספקת שירותי יעוץ מוסיקלי, ניהול מו"מ מול טאלנטים בארץ ובחו"ל לקמפיינים והסדרת אישורי שימוש בזכויות יוצרים (קלירנס) לשימושים מסחריים\פרסומות. החברה היא שותפות בין משפטנית זכויות היוצרים, המו"לית והיועצת המוסיקלית הדר גלר לגל פרמן, בסיסט להקת טיפקס ומפיק בולט בתעשיית המוסיקה.

מה מייחד את העסק שלנו?  

אנו חברה ייחודית בתעשייה שלנו. אנחנו ״היברידיים״

בעוד שתפיסתית חברות מתחלקות לקלירנס ולהפקה, ה"היברידיות" שזה בעצם הזיווג שלנו היא תוצר של הניסיון המקצועי רב השנים של שנינו בתחום וההשכלה האקדמית, הכול סופר מקצועי, לא סתם "על הדרך". כשנכנסנו לתחום כל יחידה הייתה נפרדת, ג'ינגליסט כתב מוסיקה יועץ הציע שירים קלירנסאי קנה זכויות וסוכן סגר טאלנטים. כמובן שהיום ישנם עוד שעושים יותר מדבר אחד אך אצלנו זוהי מהות העסק. לראות את התמונה הכוללת ולנהלה בהתאם כך.

הניסיון הרב תחומי שלנו מאפשר לנו לא להציע שירים שאינם אפשריים מראש הן כלכלית או הן חוזית, לעיתים היותנו השוטר הרע שמנחה את הלקוח לא לעשות סאונד אלייק או לא הקליט קאבר דומה הם ההגנה הכי טובה ללקוחות שלנו ויש לנו את ההבנה לשמור עליהם לאורך כל התהליך ולא רק להכין מסמך שמתייחס לזכויות ולהגיד "ביי", שכן אנו 100% משני הצדדים משפטנית ומוזיקאי, וואן סטופ שופ !!!

אנו נלחמים בשביל כל לקוח בכל החזיתות, לא משנה כמה גדול או קטן הוא, בין אם זה להביא רעיון או הברקה, להוריד מחיר או פשוט להשיג תנאים שיותר תואמים את המטרה וכמובן תמיד נחפש חלופה כשמשהו לא מסתדר שלא תפחת מהרעיון המקורי הודות להבנה שלנו בקריאטיב מניסיון רב השנים שלנו עם פרסומות ואנשי פרסום.

החיבור שלנו הוא סוג של יין ויאנג, עצם השוני האישיותי שלנו. הדר פלפלית מלאת אנרגיה מהירת מחשבה ו"קולנית" (תחת מסווה של לא שומעת טוב) וגל יותר רגוע, קשוב ומסודר כך שלקוחות יכולים לבחור איזו אנרגיה באה להם בטוב. גל הוא איש של השכם בבוקר (גם אם חזר מאוחר מהופעה) והדר היא טיפוס של לילה וערה אל תוך הלילה כך שפועל שאנו יכולים לעבוד הכי קרוב ל 7\24 (מה שמצוין מול חול בשל הפרשי השעות). הניסיון עם אין ספור לקוחות ולמידת צרכיהם תוך כדי תנועה על מאות פרסומות מאפשר לנו להכיר את השוק לרוחב לא רק לעומק מה שמשפיע לטובתו של כל לקוח בסופו של יום הן הודות ליכולות המו"מ שלנו והן בשל הגמישות והיצירתיות שפתחנו עם השנים שמאפשרים לנו להתייחס ללקוח הקטן ביותר כגדול ביותר ולדעת גם מול לקוחותינו הגדולים לתת תוצאה שמותאמת פרויקט ולא להתייחס אליהם כגודל המותג ו/או הכיס אלא כל פרויקט לגופו.

איך השפיעה הקורונה על העסק?

כמו אצל כולם, בהתחלה זה היה טיפה מבלבל וקמפיינים נעצרו, השינוי קרה כשפנו בנושא "אור גדול" של אמיר דדון שיר שהדר המו"לית שלו ועלה בקמפיין אלקטרה באמצעות אדלר חומסקי, הוכח ששיר ישראלי משלנו, מרגש, יכול לתת אנרגיות חיוביות לאנשים ובעקבותיו טיפלנו בעוד קמפיינים כמו "יהיה טוב" ששר דיויד ברוזה לבינלאומי, "שמחות קטנות" שכתב מיכה שטרית לקמפיין טרה, שעודדו את מצב הרוח, "תראו אותי" של הקספרים למטרו מוטור ועוד.

לאור המצב בעולם התרבות אנו משתדלים לעודד את לקוחותינו לקנות כמה שיותר מוסיקה כחול לבן בתקופה הזו, גם היוצרים ובעלי הזכויות של היצירה הישראלית מבינים את המצב ומשתדלים לבוא לקראת.

בתקופה האחרונה צירפנו מספר לקוחות חדשים שלא זכינו לפגוש למעט דרך הזום או שיחות טלפוניות ועמדנו בפני האתגר של לבנות מערכת יחסים ללא מפגש כשעם הסרת המגבלות אנו נוכל אולי סוף סוף להפגש.

למה אני ולמה דווקא עכשיו?

ספק לא נמדד רק בתקופות הטובות אלא בשיקוף סל הערכים איתו הוא מתנהל גם בתקופות הפחות טובות, אנחנו באמת טוטאליים, מתאבדים על כל פרויקט, אין אצלנו אי אפשר, הכל אפשרי.

בסיכומו של דבר הנחישות והעקשנות שלנו מתבטאים בתוצאות  זוהי הזדמנות טובה בימים אלו ללקוחות ומשרדים שלא פגשו בנו ו/או עבדו אתנו עד כה או לא ידעו על קיומנו, או חיכו להזדמנות הנכונה לבחור באפשרות של עבודה אתנו ולגלות את הערך המוסף.

ספרי על המהלך שהובלת ללקוחותיך שאת הכי גאה בו:

אין קמפיין אחד אבל כשקמפיין מסחרי מפעיל את הרגשות כמו קמפיין סלקום שהיה בשפת הסימנים בזמנו עם "מלך העולם" ,או כשאנו קונים שיר מיוצר ישראלי ותיק שאנו יודעים שמצבו כלכלית לא טוב ושממש הצלנו לו טיפה את המצב, כשהפרסומת מתנגנת אנו חשים תחושת גאווה עצומה ושיערותינו סומרות מהמתנה המופלאה שעולם הפרסום יכול להעניק לו כשהוא נותן את פרי יצירתו ללקוח לשימוש כך שכולם פה מרוויחים.

איך קהילת השיווק יכולה לעזור לנו?

אתם תפנטזו את זה, אנו בתור go getters כבר נפעל להגשים את זה.  כמו שמשקיעים באיש קריאטיב דה בסט או בתאורן דה בסט אל תתפשרו במשהו כל כך חשוב כמו מוסיקה, כשצריכים רעיון טוב לשיר או להשיג זכויות לשיר או לדמות או לתסריט. אל תחפשו קיצורי דרך או לחתוך את ה"מידל מן" כי בסופו של יום זה לא יוצא משתלם לא כלכלית וגם לא משפטית ומי שצריך הסברים, שידבר אתנו …אז איך ניתן לעזור? להציץ בתיק העבודות שלנו (בתקווה שיעיד על עצמו),

https://www.instagram.com/hadar_and_gal/

להתעניין ולשאול שאלות שמעניינות בתחום, לאתגר אותנו בבריפים גם במקומות שהתקציבים דלים כי לכל דלת יש מפתח וכמובן, לפנות אלינו לכל ענין וכמובן לעודד אין האוס  שימוש ביצירה מקומית לפחות עד שישתפר המצב ועולם הבידור המקומי יעמוד על רגליו . למשל גם חברות שפועלות בחו"ל תעבדו עם ספקים ישראלים כמותנו ואחרים אנו מספיק טובים בכדי להיות בינלאומיים (ויותר זולים) וזה בדוק.

משפט השראה שמנחה אותנו

גל בתור חובב ספורט מושבע תמיד רוצה שהקבוצה שלנו (משרד, לקוח, קמפיין) תנצח, ככה שהכל מסתכם למילה אחת: ניצחון.

מה אנחנו מאחלים לעסק שלנו ?

שנמשיך בעבודה המאתגרת והמוצלחת בהרבה פרויקטים חדשים עם לקוחות קיימים ושנזכה להצטרפות של לקוחות חדשים (פשוט תנו לעצמכם את האפשרות להכיר אותנו – מקסימום תתאהבו), שהפגיעה בתעשייה ובאנשים סביבנו תהיה קטנה ושהשיקום יהיה מהיר, ושנמשיך ללכת לישון כל לילה רגועים להתעורר בכל בוקר מאושרים בחלקנו שאנו מתפרנסים מהאהבה הגדולה ביותר שלנו (אחרי המשפחה כמובן) -מוסיקה.

 

 

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

טורים ומאמרים

האתגר של Airbnb: האם החברה תצליח לשרוד את הקורונה? // אמיר שניידר

פורסם

ב-

אפקט הקורונה: מדור חדש באתר קהילת מנהלי שיווק מצייצים יציג מאמרים של מנהלי הקבוצה, המנתחים את השפעת המגיפה העולמית על השחקנים העולמיים – מי הושפע לרעה ולחיוב? מי המציא עצמו ונאלץ לעשות פיבוט ומי יצטרך לעשות חישוב מחדש? והפעם – Airbnb ענקית האירוח, שהייתה בשיאה בעלת שווי של 31 מיליארד דולר ובדרך להנפקה חלומית, והתנגשה חזיתית עם מגיפה עולמית – האם תצליח לשרוד?

חברת Airbnb שהביאה לחיינו מודל חדש של אירוח ושכירויות, הינה סיפור הצלחה בכל קנה מידה – המציאה מחדש את הדרך שבה אנחנו חושבים על שכירויות נדל"ן, על מודלים של החזקת נכסים ואף השפיעה בצורה מטלטלת על תעשיית התיירות העולמית, איימה על מותגי ענק של מלונות מסביב לעולם וייצרה תעשייה שלמה סביב המודל של שכירות קצרת-טווח והשפיעה בכל העולם על מחירי הנדל"ן. כזכור, Airbnb הינה אחת מ-5 חברות התיירות הגדולות בעולם, מבלי להחזיק אף נכס ברשותה – עד הקורונה השכירה יותר חדרים מכל ארבעת רשתות המלונות הגדולות בעולם גם יחד.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

בשיאה הגיעה כאמור חברת הענק לשווי של 31 מיליארד דולר, שהציב אותה בשורה אחת עם חברות החד-קרן, והעתיד היה כולו ורוד – זאת עד שהגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים. המגיפה העולמית עצרה באחת את מסלול ההמראה של החברה, הביאה לצניחה כמעט ב-50% משווי החברה לשווי של 18 מיליארד דולר והביאה את החברה לחשב מסלול מחדש ולפטר בחודש מאי האחרון רבע ממצבת העובדים שלה – סה"כ 1,900 עובדים. מנכ"ל החברה, בריאן צ'סקי, התייחס אז להודעת הפיטורים, שסוקרה בהרחבה בעיקר בשל האופן האמפתי שבה בחרה החברה לעזור לעובדיה למצוא עבודה, כי רווחי החברה בשנת 2020, יהיו על פי הערכות בחברה, נמוכות בחצי משנת 2019.

רכבת ההרים של Airbnb – ממזרוני אוויר לחד-קרן תיירותית ומגיפה ששינתה הכל

ל-Airbnb, היו כל הסיבות להצליח והסיפור של ההקמה של החברה, הוצג באינספור הזדמנויות ומצגות שיווקיות – הוקמה ב-2008 על-ידי שלושה חברים שלמדו באותו הקולג', מתוך כאב אמיתי לחפש דרכים לממן את שכר הגבוה בסן פרנסיסקו. שניים משלומת היזמים, בריאן צ'סקי וג'ו גביה, שמו לב שבגלל כנסים טכנולוגיים שהתקיימו בעיר כל חדרי המלון היו תפוסים והם החליטו לנסות רעיון יצירתי. הם קנו שני מזרוני אוויר, שמו אותם במרכז הסלון בדירה שלהם והציעו להשכיר אותם בתוספת ארוחת בוקר לקהל הרחב. הם הקימו את האתר AirBed&Breakfast ואיתרו שלושה לקוחות שהכניסו להם 80 דולר בלילה הראשון. אחרי שהבינו את הפוטנציאל הם צרפו את השותף השלישי, ניית'ן בלייקרציק והתחילו לעבוד על מה שלימים הפך להיות ענקית תיירות.

החברה גייסה עד היום הון סיכון של למעלה מ-5.8 מיליארד דולר, והשכירה עד היום עשרות מיליוני לילות אירוח, במודל "כלכלה שיתופית" שריתק את העולם, עד שהגיעה הקורונה ועצרה את תוכניות החברה להתרחבות ויציאה להנפקה, ולהיערכות מחדש.

אז איך נערכו בחברה להשפעת הקורונה, לירידה בהכנסות ולחששות של המשתמשים והתיירים להתארח בנכסים השיתופיים, בהשפעת מגיפה עולמית וחשש מהידבקות מהנגיף?
גם מייסדי החברה, האנליסטים והפרשנים הכלכליים, מודים כי אתגר הקורונה הוא האתגר הגדול ביותר הנשקף לחברה ואף מאיים על המודל שעומד בבסיסה. כיום החברה מתמודדת עם ביטולים רבים וגם ביקורת על מדיניות הביטולים שלה. בעלי נכסים שהתבססו על מודל ההכנסות של Airbnb מוצאים עצמם כיום חסרי אונים ואל מול נכסים שעומדים ריקים, בתקופות של הסגר כמעט ללא תיירות פנים וחוץ, וחוזרים למודל ההשכרה הארוך טווח. במדינות רבות באירופה ובארה"ב, ההתייחסות אל שכירות קצרת-מועד במודל Airbnb היא כאל עסק לא-חיוני – מה שלא הוסיף לתחושת הביטחון של בעלי הנכסים בהמשך החזקת הנכס לשכירות קצרת מועד.

הפתרונות שהציעה החברה להתמודדות עם המשבר – האם יספיקו לאורך זמן?

א. מדיניות ביטולים גמישה – החברה נענתה לבקשה של המארחים  לקבל אפשרות להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן מוגבלת – למשל, לחודשים הקרובים. החברה הציעה למארחים  להשתמש בתכונה שמאפשרת למארחים להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן קצרה, שתחול על הזמנות חדשות.

ב. החלת סטנדרטים חדשים של ניקיון והיגיינה והשקת נוהל ניקיון מחמיר – עם תהליך הרשמה לנוהל וסימון הנכסים שעומדים בנוהל המחמיר – לפי פרסומי החברה, מאז יוני, כמעט 1.5 מיליון נכסים צורפו לנוהל הניקיון המחמיר של Airbnb.

ג. שימוש בקהילת המארחים ובתוכן תומך ומרגיע למטיילים ומארחים – החברה השיקה זירות שלמות של תוכן תומך הן עבור מארחים והן עבור מטיילים, עם כל המידע הנדרש לאירוח בתקופת הקורונה – כולל טיפים על שמירת ניקיון, היגיינה, איך לקיים מדיניות ביטולים גמישה בימים של חוסר וודאות ועוד. כמו כן, החברה החליטה להשתמש באחד הנכסים המשמעותיים שלה – קהילת המארחים ולהשתמש במארחים כדי להעביר הודעות מרגיעות לבעלי הנכסים ממי שנמצא איתם באותה הסירה.

ד. השקת קרן בסך 250 מיליון דולר עבור מארחים שנפגעו בביטולים – החברה השיקה בסוף מרץ קרן מיוחדת בסך רבע מיליארד דולר עבור מארחים שנפגעו כתוצאה מהביטולים. מה שהביא אומנם לביקורת מצד המארחים ובעלי הנכסים – החלטה שאותה כינו בעיקר כהודעת PR, ובכך שלא התייעצו איתם לפני ועקב מדיניות לא עקבית במדיניות הביטולים.

ה. דוגמא אישית של המנהלים בוויתור על הכנסות עתידיות – בריאן צ'סקי , שהונו מוערך על פי פרסומים ביותר מ-3 מיליארד דולר, הודיע לאחרונה בראיון ל-TIME בחודש אוגוסט האחרון שיוותר על משכורתו בשישה החודשים הקרובים, כדי לעזור לחברה להתמודד עם המשבר.

ו. אירוח ללא תשלום לאנשי הרפואה בחזית הקורונה – בימים הראשונים של המגיפה, פתחה החברה בכ-6,000 אתרים בצעד סולידרי, ללא תשלום, את נכסי המארחים לאירוח אנשי הרפואה הנמצאים בחזית ההתמודדות במחלה באיטליה ובצרפת.

האם שלושת המייסדים שיצאו להרפתקה כדי לתת מענה לכאב אמיתי, יצליחו לענות על כאבי התקופה והשמיים הנופלים? ימים יגידו, הפרשנים הכלכליים והאנליסטים מסביב לעולם עוקבים באדיקות אחרי פרסומי החברה, שהינה כאמור חברה פרטית, טוענים שהחברה התמהמה יותר מדי בהחלטה האם לצאת להנפקה והפסידה את המומנטום. לטענתם, הקורונה תפסה את שלושת היזמים ואת החברה, לא מוכנים ועם המכנסיים למטה. עוד אומרים הפרשנים, כי החברה תיאלץ לעשות חישוב מחדש ולהשקיע רבות בהחזרת האמון והביטחון הן עבור המארחים והמטיילים, במה שעתיד להיות ענף תיירות אחר לגמרי מאותו עולם ורוד שנכנסו אליו בשנת 2008 בהשכרת מזרני אוויר.

לצפייה בסקירה כלכלית בנושא של CNBC:

כותב המאמר הינו מייסד "מנהלי שיווק מצייצים"

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020