בזק מפרסמת היום את דו"ח האינטרנט השנתי 2025 שבודק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי. הדו"ח, שמבוסס על סקר שנערך בקרב 4,750 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל, חושף את השינויים שהכניסה המהפכה הטכנולוגית הגדולה של זמננו לשגרת היום יום של כל קבוצת גיל בישראל.
ניר דוד, מנכ"ל בזק: "בזק ממשיכה להוביל את ישראל בעולמות הבינה המלאכותית והחדשנות הדיגיטלית. דו"ח האינטרנט משקף את המגמות שאנו הראשונים לאמץ ולהוביל, מהאצת קצב האימוץ של כלי AI ועד לשינויים בהרגלי הגלישה והצריכה של הציבור. כבעלת תשתית התקשורת הגדולה בישראל, אנו לא רק מספקים את האינטרנט המהיר והאמין ביותר, אלא גם מציבים זרקור על ההשפעות החברתיות והעסקיות של הטכנולוגיות החדשות, כדי להבטיח שהציבור והמשק הישראלי ייהנו מהיתרונות ויהיו ערוכים לאתגרים."
טלי פולג, סמנכ”לית שיווק בזק: "דו"ח האינטרנט של בזק לשנת 2025 משרטט רגע מכריע בהתפתחות הדיגיטלית של ישראל: בתוך שלוש שנים בלבד, הבינה המלאכותית הפכה מכלי ניסיוני למלווה אישי של כמעט כל ישראלי, ומשפיע על החלטות משמעותיות בתחומים מגוונים כדוגמת בריאות, קריירה, כסף ואפילו הורות. הנתונים מראים שהישראלים סומכים על ה-AI לא פעם יותר מאשר על משפחה, חברים ואנשי מקצוע, ומתקשים לזהות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. כחברת התקשורת המובילה בישראל, האחריות שלנו היא לא רק לספק את איכות האינטרנט הטובה ביותר, אלא גם להפנות זרקור על ההשפעה של הבינה המלאכותית על החברה בישראל ועל בני הנוער בפרט".
נתוני הדו"ח מראים שה-AI בשנת 2025 דוחף את החיים הדיגיטליים לקצוות אימוץ מהיר, שימוש יומיומי ומעבר למשימות עומק; זאת לצד חשדנות, בדיקות אימות למידע שמתקבל וחשש לפרטיות. הציבור מדווח על עלייה בסקרנות, יעילות וידע ועל ירידה בסבלנות ובחשיבה עצמאית ויצירתיות. במקביל, 79% מודאגים משימוש לרעה ב-AI על ידי גורמים עוינים/ממשלות ו-84% תומכים ברגולציה. בנוסף, נפח הגלישה היומי הממוצע ללקוח בזק עלה בכ-83% תוך כחמש שנים מ־11.1GB ב- 2020 ל-20.3GB בשנת 2025.
האימוץ הטכנולוגי המהיר ביותר, לצד משבר אמון במידע
הישראליות הדיגיטלית מתעדכנת במהירות ה-AI ומשנה את דפוסי הגלישה והצריכה של הישראלים מקצה לקצה, עם נתון חסר תקדים לפיו בתוך שלוש שנים בלבד 92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד, גידול של כ-33% ביחס לשנת 2024. בנוסף, ה-AI ממשיך לאיים על ההגמוניה של גוגל סרצ' כשבשנה האחרונה 88% מהציבור הישראלי חיפשו מידע קודם כל באמצעות ה- AI.
לשם השוואה, לוואטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לכ-90% אימוץ, וקניות אונליין רשמו אימוץ של 90% רק לאחר כ-20 שנים. השימוש ב-AI נעשה ברמה יומיומית והוא מתרחש יותר בנייד מאשר במחשב. נוסף לכך, הישראלי הממוצע מרחיב את סל הכלים בו הוא משתמש: מ-1.8 כלים ב-2024 ל-2.7 כלים ב-2025.
ChatGPT מוביל, אך נרשמת עלייה בשימוש ב-Gamma , Perplexity ,Gemini,Canva.
עוד עולה מהדו"ח כי ה-AI מוסיף לישראלים זמן מסך, ואף מחלק מחדש את כל העוגה הדיגיטלית. 70% מהישראלים הגבירו זמן מסך AI ביחס לשנה שעברה ומשתמשים במשך כ 1.5 שעות ביום בממוצע בכלי AI, עלייה של כחצי שעה בקרב אלו שהגבירו זמן מסך ב AI ביחס לשנה שעברה. אבל לא מדובר רק בתוספת, אלא זמן ה-AI מחליף שימושים אחרים. בקרב 50% מהציבור הישראלי הוא בא על חשבון גלישה אצל 35% הוא בא על חשבון רשתות חברתיות, ועבור 33% הוא אף מחליף זמן צפייה בשירותי סטרימינג ווידאו.
למרות האימוץ הרחב, הישראלים נוקטים בזהירות שהולכת וגוברת בכל הנוגע לפרטיות ולשליטה במידע: 58% מהם נמנעים מלשתף עם ה- AI מידע אישי מחשש שהוא ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה, ו- 42% אף חוששים לחלוק איתו רעיונות כאשר 14% מבני הנוער מדווחים שכבר חוו מקרה שבו ה-AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו.
44% מהישראלים גם מביעים חוסר אמון במידע שמתקבל מה-AI, ולמעלה ממחצית מהציבור הישראלי (57%) אף פחות סומכים על המידע ברשתות החברתיות מאז כניסת ה-AI, מגמה שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בקרב כ-70% מבני הנוער. כדי להתמודד עם בעיית האמון, הישראלים מפצים באמצעות אימותים: 78% מבקשים מה-AI לראות את המקורות עליהם התבסס, 63% בודקים את המידע במקור נוסף (כגון גוגל), ו-27% מבקשים מה-AI “לבדוק את עצמו”. כמו כן, 67% לא מצליחים לזהות אם טקסט/ תמונה ברשתות נוצרו ע"י אדם או מכונה ו-71% רוצים שחומר שנוצר ב-AI יהיה מסומן.
על אף הספק שמביעים ישראלים בתוכן בעידן ה-AI, 49% מרגישים שה-AI מגביר את ההתמכרות שלהם לרשתות החברתיות. אפילו קיימת התמכרות ל-AI עצמו, כפי שעלה בקרב 29% מבני הנוער ו-16% מקבוצת המבוגרים.
הישראלים מעבירים את הסמכות ל-AI: מקניות ובריאות, ועד הורות, לימודים ותעסוקה
ה-AI מבין אותי יותר טוב מכולם
מחליף את הרופא: ה-AI הופך ל“מולטי־יועץ” בחיי הישראלים במענה לצרכים שונים ומגוונים. 38% מהציבור בישראל קיבלו ב-2025 עצה רפואית מ-AI, לעומת 19% בלבד בשנת 2024, עלייה של כ-100% תוך שנה אחת. רבע מהנוער בישראל מתייעצים עם AI במקום עם רופא, וגם בקרב בני 60+ נרשם אימוץ זהיר של כ-6%.
מחליף את הפסיכולוג: השימוש ב-AI כיועץ, גולש גם לתחום הריגשי ומחליף יותר ויותר אינטראקציות אנושיות ביומיום. 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מדווחים כי פנו ל-AI לקבלת סיוע נפשי או רגשי.
מחליף את האנשים הקרובים ביותר: ה-AI משנה גם את דפוסי האמון בסביבה הקרובה כאשר 45% מבני הנוער ו-34% מהבוגרים סומכים על ה-AI יותר מאשר על חברים, לפחות בנושאים מסוימים, ו- 38% מבני הנוער ו-25% מהבוגרים מרגישים שה-AI מבין אותם טוב יותר מהאנשים בחייהם, עד כדי כך ש- 21% מהנוער מדווחים שהם מפתחים אליו רגשות.
מחליף אנשי מקצוע ויועצי קריירה: נסיגה נוספת נרשמת בכל הנוגע להתייעצות עם אנשי מקצוע כש- 78% מהישראלים פונים ל-AI לפני איש מקצוע כאשר הם נתקלים בבעיה או תקלה טכנית ו-66% מהם מדווחים שמאז ה-AI הם פחות נעזרים באנשים. מאז שהחלו להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית, 70% מבני הנוער ו-58% מהבוגרים מדווחים כי הם מתייעצים פחות עם בני משפחה או חברים ו-20% משתמשים בו לקבלת עצות בקריירה. אולם לצד היתרונות יש גם מחיר: 29% מהבוגרים וכ 37% מבני הנוער נכוו מקבלת עצה אישית מה-AI שהתבררה כשגויה. 28% מהישראלים נעזרו ב-AI גם לניהול הכספים שלהם לסיוע פיננסי והשקעות.
מחליף את עורך הדין: גם בתחום המשפטי נרשמה קפיצה של כ-111% משנה לשנה כשב-2025 19% מהישראלים השתמשו ב-AI לקבלת עצות משפטיות לעומת 9% ב-2024.
הורות חכמה או תלות דיגיטלית?
במרחב ההורות נרשמת כניסה עמוקה של ה-AI כשכבת סיוע יומיומית: למעלה משליש מההורים (35%) מתייעצים איתו בענייני חינוך הילדים, 45% משתמשים בו ליצירת רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות, ואף כרבע (24%) מדווחים שה-AI הופך אותם להורים טובים יותר. לצד התועלות, מתגלה גם מחיר 61% מהנוער אומרים שה-AI מחליף אצל הילדים את הצורך להתייעץ עם ההורים, נתון שמחדד את האיזון העדין בין העצמה דיגיטלית לבין שחיקה אפשרית בקשר ובאוטונומיה ההורית.
שותף בקבלת החלטות צרכניות ואף דוחה רכישות לא רלוונטיות
ה-AI נכנס עמוק לעגלת הקניות של הצרכן הישראלי, כאשר 64% נעזרים בו לקניות, 42% ידחו רכישה מתוכננת בעקבות המלצתו, ו-18% יבחרו מוצר חדש שהמליץ להם. במקביל הדרך “מהחיפוש לרכישה" משנה צורה- 35% מתחילים את חיפוש המוצרים קודם כל ב-AI, ו-58% טוענים שישקלו להשתמש בסוכן קנייה מקצה לקצה שימצא את המוצר, יאתר את הדיל ויבצע את ההזמנה עד סופה. עם זאת, ל-50% מהישראלים יש בעיה לשתף פרטי תשלום עם ה-AI, מחשש כאמור שהמידע ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה.
גם חיפוש דילים דרך ה-AI הפך דבר שבשגרה עם43% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער שמחפשים באמצעותו הנחות ורכישות משתלמות, לעומת 17% ו-28% בלבד בשנה שעברה, גידול משמעותי של כ-153% בקרב הבוגרים ושל 111% בקרב בני הנוער ביחס לשנת 2024, מה שמוביל ליותר השוואות בזמן אמת, פחות קניות אימפולסיביות והזדמנויות חדשות להצעות מותאמות.
הבינה המלאכותית משפיעה גם על מבנה האישיות: פחות סבלניים, פחות יצירתיים, אבל יותר סקרנים
השפעותיה של הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי גם בשינויים שחווים הישראלים בתכונות האופי והכישורים בעקבות ה-AI והחדירה ההולכת וגוברת שלו בחיינו, והדבר ניכר גם לטובה וגם לרעה. 65% מהישראלים מדווחים שהשימוש ב-AI מגביר אצלם את היעילות, בקרב 68% הוגברה תחושת הסקרנות והרצון ללמוד ועבור 72% הוא מחזק את הידע שלהם על העולם. 44% אף ציינו שהוא מגביר להם את תחושת הביטחון עצמי. בהתאם לכך, ה-AI לא רק מוסיף כלי עבודה אלא גם משנה הרגלי חשיבה: 39% מהציבור אומרים שהוא גורם להם לקבל החלטות אחרת ועבור 39% הוא משנה את דרך החשיבה והתכנון שלהם.
במקביל, ה-AI מעצים התנהגויות ותחושות שליליות, עם כשליש מהציבור שחוששים משחיקה בכישורים האנושיים. 53% מבני הנוער ו-37% מהבוגרים אומרים שהפכו לפחות סבלניים; 30% מבני הנוער מציינים שה-AI פוגע להם בחשיבה העצמאית והביקורתית, 52% טוענים שפחתה אצלם היצירתיות, ו-66% מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר.
"דור ה-AI": התלמידים מקדימים את מערכת החינוך
בשטח כבר נבנית “שכבת הוראה” חדשה סביב AI שמונעת מלמטה, מהפכה אותה מובילים דווקא הילדים: 48% מדווחים שאין יום בלי שימוש ב-AI לטובת לימודים, ו-69% מהנוער אומרים שה-AI הופך אותם להיות טובים יותר בלימודים. מחוץ לכיתה נוצרת תשתית למידה עצמאית עם 11% מהילדים והנוער שכבר השתתפו בחוג/קייטנה/קורסAI ועוד14% שוקלים לעשות זאת בעתיד. מנגד, 35% מהבוגרים ו־41% מהנוער סבורים שהמערכת לא מעודדת שימוש ב-AI ותחושת הביטחון במערכת החינוך ממשיכה להפגע.
גם ההורים מאמינים בכוחו של ה-AI בתחום החינוך: 34% מהנוער ו־41% מההורים לילדים שוקלים להשתמש בעתיד במורה בינה מלאכותית; 12% מהנוער ו־16% מהילדים משתמשים בו בנוסף למורה פרטי; ועוד 28% מהנוער ו־13% מהילדים היו משתמשים במקום מורה פרטי.
סמארטפון בכיתה א’, AI בכיתה ד’
לפי ממצאי הדו"ח, גיל קבלת הסמארטפון ראשון הוא 6.2 בממוצע, וגיל השימוש הראשון בכלי AI עומד על 10.1 בממוצע. בקרב ילדים בני 7–12, 57% משתמשים ב-AI, נתוני אימוץ שממחישים “דור AI” פעיל עוד לפני גיל חטיבת הביניים.
העסקים הקטנים מבינים את הפוטנציאל
קרוב למחצית מהעצמאים בישראל (46%) עובדים עם AI וכ- 18% משלמים עליו. נוצר פער ערך ברור בין משתמשים ללא-משתמשים. מי שכבר משלבים AI בעסק מדווחים ביתר שאת על חיסכון בזמן (58% לעומת 31% שלא משתמשים ב-AI) ועל שיפור בשירות הלקוחות, בזמינות ובהיקף הפעילות (37% מול 24%).
35% אחוז מהמשתמשים ב-AI רואים יתרון בגזרת חדשנות ופיתוח מוצרים, לעומת 16% בקרב העסקים שאינם משתמשים, ו 16% מהמשתמשים ב-AI דיווחו שרואים יתרון בהגדלת ההכנסות שלהם, לעומת 4% בקרב עסקים שלא משתמשים ב- AI. כמעט מחצית מהמשתמשים בבינה מלאכותית בעסק (48%) אומרים שהצליחו להציע ללקוחות מוצר/שירות טוב יותר בזכות AI , עדות לכך שמי שלא נכנס כעת למשחק, עלול להישאר מאחור עסקית.
שוק העבודה: אי-ודאות לצד אופטימיות פרקטית
בזירת התעסוקה מסתמן פער בין תחושת איום לבין תפיסת הטכנולוגיה ככלי מעשי לניווט הקריירה בתחום משתנה: 57% סבורים שה-AI גורם לאנשים לאבד משרות, ו-55% מעריכים שמספר המשרות הכולל יצטמצם (לעומת 27% הסבורים שהכמות לא תשתנה אך אופי התפקידים ישתנה, ו-9% שמצפים לגידול נטו במשרות). מנגד, נרשמת דווקא אופטימיות מפתיעה לפיה 76% מאמינים שה-AI יוכל לעזור להם למצוא עבודה חדשה.
בהמשך לכך, כאשר בוחנים את תחומי העיסוק השונים מתברר כי רמות החשש אינן אחידות: בענף הבנקאות והפיננסים 43% מהעובדים חוששים כי תפקידם ישתנה באופן מהותי או יהפוך למיותר בעקבות כניסת ה-AI; בתחום שירות הלקוחות שיעור החוששים עומד על 36%, בהייטק 26%, בהוראה וחינוך 16%, ובתחום המכירות 14%. נתונים אלו ממחישים כיצד הטכנולוגיה נתפסת כגורם מטלטל בזירות שונות, אך גם מחדדים את הפער בין תחושת האיום לבין התקווה שה AI יוכל לשמש כלי משמעותי בהכוונת הקריירה ובבניית עתיד תעסוקתי חדש.
ישראל חצויה לגבי העתיד:
ההסתכלות של הישראלים קדימה מציגה תמונה כפולה. בתוך שנה, הן ההתלהבות והן הדאגה מה-AI התחזקו: שיעור המתרגשים עלה מ־26% ל־40%, ובמקביל המודאגים עלו מ־30% ל־41%. במילים אחרות, ככל שהשימוש מתרחב, הרגש הציבורי מקצין לשני הצדדים.
הדואליות הזו נמשכת גם ביחס לעתיד. מצד אחד, 79% מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים,ו-61% חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך. מצד שני, הישראלים מביעים תקווה ותועלת ברורה כש-41% מהם מאמינים שהיתרונות יגברו על החסרונות, ו-36% סבורים שה-AI יוביל את האנושות לעתיד חיובי.
ובתוך כל זה, ניכרת קריאה ברורה לבלמים ואיזונים לפיה 84% מהציבור הישראלי מעוניין ברגולציה ופיקוח גלובלי על תחום הAI, זאת לצד מחויבות אישית שמגיעה מבני הנוער ש-23% מהם מצפים גם לשימוש מוסרי וחברתי בטכנולוגיה מצד המשתמשים עצמם. נראה כי הציבור הישראלי רוצה יותר AI בחיים הדיגיטליים שלו, אבל עם כללי משחק ברורים, אבטחה הדוקה, ושילוב חכם שמאזן בין החדשנות לסיכון.
