2020 תחת משבר הקורונה, הייתה שנת הייפ של דירוג החברות והוא זכה לשיח רחב היקפים ולקולות נגד, לאחר שבגלובס פורסם כי הפרמטר המרכזי בדירוג הוא תשלום, מה שככל הנראה הסביר חלק מהחידות הרבות שטמונות ברשימה, אחת מהן היא כיצד חברת ביטוח ישיר שהתברגה במקום השלישי בדירוג 2020, עמדה במקביל מול התאגדות עובדים שמחו לנוכח "הפירורים" (כך נכתב במקור) שהם מקבלים.
בתחילת השבוע התפרסם הדירוג לשנת 2021 ואיתו השבחים וגם הביקורת. עשרות הסטטוסים שהתפרסמו ע"י החברות המדורגות, בהחלט ממחישים עד כמה הפך הדירוג לפופולארי בקרב מחלקות ה-HR ובפרט ככלי לביסוס מוניטין מעסיק.
מבין מבקרי מהימנות הדירוג, עיתונאי הארץ, רן בר-זיק, שפתח את טור הדעה שלו בדברים הבאים: "כשאני קורא את "רשימת 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן" – כמו זו שהתפרסמה ב-TheMarker, אני נזכר בשורותיו האלמותיות של דרו קרי: "ברוכים הבאים ל'של מי השורה הזו', המופע שבו הכל מומצא ולמילים אין שום משמעות".
אתה מתכוון 100 החברות שמוכנות לשלם על כתבת תדמית כדי לפתות עובדים (לכאורה כמובן…)
— Eran Itzkovitch 🇮🇱🏴 (@eranitzko) May 4, 2021
גם השנה מיצובה הגבוה של ביטוח ישיר במקום ה-2 מול דחיקתן של ענקיות כמו פייסבוק גרר ביקורת נקודתית. בקבוצת הפייסבוק הסגורה 'צרות בהייטק' שמונה מעל 100 אלף חברים, התפרסם דיון תחת הכותרת – "ולפינתנו השנתית – כמה מעובדי גוגל הולכים להתפטר כדי להצטרף לביטוח ישיר? ויותר מעניין – עד כמה הסקר הזה מהימן בעינכם ומשקף את המציאות?". בין התגובות לסטטוסים; "מצפה לראות את מתחם קניות גן שמואל בעשייריה הפותחת בשנה הבאה", "אמדוקס לפני פייסבוק… בסדר".
חלק מתגובות הגולשים הצביעו על ליקויים נוספים בשיטת הדירוג. בקבוצת הפייסבוק של "האקדמיה לאושר ארגוני" נכתב: "יש לי לא מעט מחלוקת על שיטת המדידה. אני חושב שהסקר בוחן שביעות רצון בעבודה ולא מתייחס לאושר ולמרכיבים רגשיים במקום העבודה ולכן מפספס נקודות חשובות".
עורכת TheMarker, סיון קלינגבייל, הגיבה לדברים בטוויטר וכתבה: "מתודולוגיית הדירוג מבוססת בעיקרה על סקרים בקרב עובדי החברות. לפיכך, סיכויי החברות שאינן מאפשרות לעובדיהן להשתתף בסקר (שנערך ללא עלות) להיכנס לדירוג, הם נמוכים ביותר. חברות שלא השתתפו בסקר מסומנות בכוכבית (*) בדירוג. הרוב המוחלט של החברות המדורגות אפשרו לעובדיהן להשתתף בסקר".
