מדי שנה ומזה כעשור מפרסמת חברת CofaceBdi שעוסקת בניתוח חברות במשק הישראלי את דירוגי Bdicode בתחומים שונים; חברות ביטוח, רואי חשבון, עורכי דין, בתי השקעות ועוד, כאשר ברובם הדירוג מתבסס על הביצועים העסקיים של המדורגים – הכנסות, נפח פעילות במשק הישראלי ומידע מפורט שמעבירים המדורגים ל-BDI, שכולל לעיתים רבות פירוט עסקאות ופרויקטים מלאים וכן שמות של לקוחות.
בצל מאבקים תמידיים בין מחלקות כ"א על גיוס העובדים הכי טובים במשק, אחד הדירוגים הנפוצים בשנים האחרונות של Bdicode שמתפרסם בשיתוף עם עיתון TheMarker סוקר את '100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן' בישראל, לכאורה על פי פרמטרים אובייקטיבים שמשקפים את הריצוי של העובדים ממקום עבודתם ומחקר פנימי מקיף.
על פי מתודולוגיית הדירוג של BDI שמתפרסמת באתר, דירוג החברות "שהכי טוב לעבוד בהן" מתבסס על מדגם מייצג של מעל 2,000 נסקרים באוכלוסיית המועסקים, ציונים שניתנו על ידי הנשאלית ביחס למקומות עבודתם וכן סקר עמדות בקרב מנהלי משאבי אנוש ונתונים על רמת ההשקעה של המעסיקים בהון האנושי.
הדירוג פונה לשני פלחים מרכזיים; חברות מדורגות שמשתמשות בטייטל בכדי לקרוץ להון אנושי חדש, לרוב כאלו שעובדים בחברות מתחרות ויתכן ומעוניינים לעבור למעסיקה "טובה יותר" ולעובדים פוטנציאלים שמחפשים סביבת עבודה פורה ומתגמלת יותר ומסתמכים על אמינות הדירוג והנאמר בו.
אלא שבשבוע שעבר נופצה בועת הדירוג בגלובס, לאחר שנחשף כי הפרמטר המרכזי במדרג החברות וזאת בשונה מההצהרות הגלויות למעשה מתבסס בעיקר על תשלום עבור הדירוג שנע סביב עשרות אלפי שקלים. מרואיינים שנרתמו לכתבה חלקם בגילוי שם מלא, הביעו אכזבה מחוסר השקיפות של הדירוג ואף ציינו כי ללא התשלום ל-BDI הסיכוי להיכנס לדירוג הוא אפסי.
עומרי הרוש, מנכ"ל IM מקבוצת גיתם BBDO אמר כי "בתעשייה היו הפעם הרבה שהרגישו לא נוח עם הדירוג. רשימות כאלה תמיד עדיף שיהיו בלתי תלויות, ואלמנט התשלום תמיד מעיב על התוצאות."
הפקטור המימוני של הדירוג חוטא ומחטיא מספר מטרות. אחת מהן היא כלפי הציבור הרחב וכלפי עובדים שבוחנים הצעות תעסוקה על פי דירוג החברות. דוגמא מובהקת לכך ניתן לראות במיצובה של חברת ביטוח ישיר (IDI) במקום השלישי ב-2020 (מקום 6 ב-2019), שלמרות הצגתה כאחת "החברות הטובות ביותר לעבוד בהן בישראל" היא עומדת במקביל לפרסום הדירוג בטלטלה פנימית מול התאגדות עובדי החברה, שטוענים בקמפיין שהשיקו כי עד כה הם הסתפקו בפירורים.
גם דחיקתן של חברות בולטות בתחום ה-Wellness של העובדים כמו פייסבוק ישראל שירדה למקום ה-40 (מקום 16 ב-2019) מעיב על אמינות הדירוג. ויתכן כי חברות שדורגו כ"מפסידות הגדולות" של דירוג 2020 כמו סנו, מובילאיי, טבע ואמזון (ופייסבוק שאוזכרה), למעשה נדחקו בדירוג אל מול עלייתן של חברות אחרות, בזכות תשלום בלבד.
וירוס הקורונה גם טרף את הקלפים מבחינת המעסיקים, כאשר רבים מהם לא עמדו במבחן החוסן ועובדיהם נפגעו. במספר קבוצות פייסבוק התקיימו דיונים בנושא, האם הדירוג נעשה טרום הקורונה או במהלכה. כאשר על פי בדיקה הדירוג נעשה לפני התפרצות הוירוס. אחת הגולשות כתבה: "אני לא אתפלא אם הסקר הזה בוצע טרום קורונה. הקורונה חשפה את ההתייחסות של החברות לעובדים- זה נע מדאגה לעובדים ועד נצלנות וכוחנות".
ולמרות השאלות הקשות וחוסר השקיפות הצורם, במחלקות ה-HR של החברות שדורגו גבוה בהחלט מרוצים. תמורת עשרות אלפי שקלים בודדים הם זכו לאסמכתא להיותם מעסיקים נחשקים גם אם הדבר רחוק מהמציאות.
לדברי יועץ לתחום משאבי אנוש העובד עם חברות שהשתתפו בדרוג, "יש לתאגידים גדולים ועשירים מחוייבות לשקף לדירקטוריון ולועד העובדים שהם דואגים למאות ואלפי עובדיהן. מימון ההשתתפות בדרוג והבטחה שהם ימוקמו במקום מוביל ביחס למשק היא סוג של תעודת ביטוח למנהלים מול אותם גורמים שמצפים מהם לדאוג לעובדים. איש לא יכול להאשים אותם שלא פעלו להפוך את הארגון לאיכותי עבור עובדיו אם דורגו ע"י מדד חיצוני של עיתונות חופשית".
