20171105_193703

ציידים ולקטים גרסת המדיה החדשה // ענת לב-קונפורטס

מנהלי התקשורת מוצאים עצמם נעים בין הרצון לצוד תוכן לבין החשש ממשבר תקשורתי.

מאמר דעה בהמשך לפוסט שעסק בקמפיין פתי בר והתגובה של שטראוס כחברה ועורר הרבה מאוד שיח ועניין בקהילת השיווק.

בכל הקשור לטיפול ברשתות החברתיות וניהול האתגרים התקשורתיים עימם מתמודדים מנהלי התקשורת בארגונים השונים, הציידים-לקטים עדיין כאן.

נתונים עדכניים שפורסמו באתר Smart insights מראים כי כ- 3 מיליון פוסטים עולים לפייסבוק כל דקה- וזוהי רק פלטפורמה אחת, מיני רבות, שמייצרת המון הזדמנויות ליצירת תכנים המקדמים נושאים מגוונים. אולם, לצד ההזדמנות גדל גם הסיכון ליצירת משבר תקשורתי.

כמי שנמצאת בתחום מאז תחילת שנות ה2000, אני יודעת להעריך את השינוי התקשורתי ואת ריבוי הפלטפורמות שמאפשרים ליצור חשיפה רחבה למותגים שלנו. כיום, למנהלי התקשורת יש כח גדול יותר מבעבר, מכיוון שאינם תלויים בתא כתבים או מדיה אחת, והם יכולים לבנות תוכן מגוון הפונה למגוון קהלים.

המציאות התקשורתית החדשה הופכת את מנהלי התקשורת בארגונים לציידי תכנים ומלקטי משברים. אנחנו כל הזמן נעים בין הרצון לצוד תוכן צבעוני ולהפוך אותו לסיפור תקשורתי,ובין העובדה שהתוכן הזה, או אחר, עשוי להעמיד אותנו בשיחה משברית מול קהילות שונות.

אז איך מנהלים תקשורת בעידן של "ציידי תכנים ולקטי משברים"?
איך שומרים על גישה פרואקטיבית שמגדילה את החשיפה החיובית בלי לסכן את העסק?

לשאלות הללו כמובן אין תשובה אחת. הפלטפורמות והעוצמות שלהן משתנות וכך גם התובנות.

  1. הכלל הכי חשוב בעיני הוא לא לחרטט.
    בתור אחת שמספרת סיפורים כבר הרבה שנים גיליתי שזה פשוט יותר קל. זה אמנם דורש אומץ ומאמץ הסברתי לא פשוט מצד הארגון,  אבל מניסיוני, בחברת מזון שאמון הוא החמצן שלה, הצרכנים מעריכים את זה.
  2. הכלל השני הוא להקשיב.
    בחברה בה אני עובדת, בכל דיאלוג עם הצרכנים שלנו, אנחנו שואפים באמת להקשיב. כל פוסט מנוטר, נקרא, ואז מגובש, ביחד עם פוסטים ומחקרים נוספים, לתובנות אמיתיות שמובילות את האסטרטגיה התקשורתית שלנו. במקרים בהם אנחנו מקבלים ביקורת, אנחנו כמעט תמיד מגיבים אליה ומשנים את המסר כדי להתאים אותו לצרכנים שלנו בצורה מהודקת יותר. מבחינתנו "משבר הוא הזדמנות" זו לא סיסמא אלא תפיסה.
  3. לצד ההקשבה, כדאי לנקוט בגישה פרו אקטיבית וכל הזמן ליזום דיאלוג עם הצרכנים דרך אנשים שמשפיעים עליהם באמצעות מדיה מסורתית וחדשה כאחת עם דגש על פעילות מול משפיענים.

בימים אלה מתנהלת בזירה הבינלאומית וגם בישראל, שיחה ערה על מקומם של המשפיענים והדרך בה מותגים צריכים לפעול מולם. לדוגמא, לאחרונה הגדירה יוניליוור העולמית, קבל עם וקאן, כללים לעבודה עם משפיענים. כאשר הבולט שבהם מדבר על עבודה עם משפיענים אותנטיים שאינם קונים עוקבים.

אני סבורה שכדי לייצר אמון ודיאלוג אמיתי עם הצרכנים שלנו, רצוי ומומלץ לנהל דיאלוג עם משפיענים שמנהלים בעצמם דיאלוג כנה וישיר עם העוקבים האמיתיים שלהם ולא עם אלה שעובדים כמסחטת לייקים אנושית.

ההסתכלות על משפיענים כמדיה פרסומית היא מוטעית מיסודה. משפיענים הם פאבלישרס לכל דבר וענין והאנשים שמנהלים את השיחה איתם צריכים אנשים עם הבנה בתוכן והתאמתו לקהלי יעד משתנים.

לסיכום – שקיפות-הקשבה -דיאלוג. אלו הן שלוש מילות הקסם שיעזרו לכם לנהל את התקשורת נאמנה.

אז  לכו לצוד תכנים ואל תפחדו גם ללקט משברים, רק לומדים מהם.

*ענת לב-קונפורטס. מנהלת יחסי ציבור ונכסים דיגיטליים של קבוצת שטראוס.