עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "פתי בר עלית מציגה – הפשוטות והטעימות" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, פתי בר
עטרה בילר, פתי בר

"אתם לא נורמליים, מה זה – זה?", הוא משפט שמבטא את ההתלהבות שיש לנו מהקיטש בעולמנו המוגזם. הפרסומת לפתי בר עלית היא קריאת תגר על עוגות מזויפות ועל "אידאות פיקס" שיש לנו על הורים מושלמים. זה שאפשר להכין עוגת ביסקוויטים מפתי בר – ידוע. זה שעוגת ביסקוויטים טעימה רצח – ידוע. מה שקצת קשה לנו לעכל זה את היעדר ה show של עוגת ביסקוויטים. שמשליך על העדר ה'גלאם' של הורים שמכינים עוגת ביסקוויטים. היא פשוטה מדי והם פשוטים מדי. הדרמה של הפרסומת החדשה לפתי בר עלית היא בדיוק על זה.

אז במקום להתנצל, כאילו, שאו שאתה טעים או שאתה יפה, נכנסת הפרסומת חזק בתרבות היהירות והפומפוזיות שהרשתות החברתיות גררו אותנו אליהן. לא רק שפתי בר טעים-למרות-שהיא-פשוטה. להיות פשוט זה ערך בפני עצמו! אז מה אנחנו מרגישים (בעיקר מרגישות) כשאנחנו נתקלות בעוגה מעוצבת, מושקעת מפוצצת בדמיון ויצירתיות, ברשת החברתית? בגדול – שאנחנו אימהות לא טובות. או אבות. הורים רעים ומזניחים… אנחנו נזכרים בעוגות השוקולד עם הקצת ציפוי שאפינו ולבסוף תקענו נר בצורת הגיל של הילד, שהצילה אותנו ברגע האחרון במסיבת יום ההולדת ואמרנו לעצמינו – זה מספיק טוב בשבילם. עד….. עד שראינו עוגה בצורת רכבת או אלזה מפרוזן או בת הים הקטנה עם כל הדמויות התת ימיות או עוגת בוב ספוג – רובן ככולן מאולתרות מחומרים גאוניים, תוספות צעצועים והמון דמיון.

זה היה הרגע שהבנו ש"אם השנה" זה לא אנחנו… הערה פוליטיקלי קורקט" אתייחס רק לאם ולא לאב מטעמי פשטות שהרי בפשטות עסקינן…. נא להתחשב. אם השנה מצלמת את העוגה ולאחר מכן מצטלמת עם הילד או הילדה. הילד או הילדה גאים באם השנה או המאה ואנחנו יודעים – לעולם לא נגיע לקרסוליה. אז זהו שלא. כלומר נגיע. פתי בר יוצאת במסע לגיטימציה להיות, מה שהפסיכולוג הנודע ויניקוט קרא לו "אימא טובה דיה". כדי לשחרר אותנו מכבלינו היא מקעקעת את העוגה היפה מדי וחושפת אותה במערומיה: מגוחכת, צעקנית מלאכותית ולא טעימה. 'הגיע הזמן להגיד ביי ביי לעוגת היפות והמוגזמות" אומרים לנו בפתי בר. במקומן מקדמת פתי בר עלית את "הפשוטות והטעימות".

העוגות הפשטות של פתי בר טעימות "טיל" ואפשר להכין אותן גם עם הילדים. עוגות פתי בר הן עוגות שאוכלים ולא רק מצלמים, והקליפ לובש אופי של מהפכה שמנפצת את הבורגנות המלאכותית ויחד אתה עוד כמה שקרים של פומפוזיות, ומשחררת לחופשי את ההורים הרגילים או בשפת פתי בר – ההורים הפשוטים והטובים. בקיצור – רובנו. הקליפ הקטן מביא סיפור שמשבש סוג של שגרה רווחת שהולכת ולובשת ממדי מגפה, ומציע אלטרנטיבה שפויה ומרגיעה, ויפה שעת אחת קודם.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA