ראיינו את עינב כשבוע, לאחר מסיבת הפרידה שלה מהנהלת המשרד. карта рассрочки оформить онлайн заявку
עינב שימשה כסמנכ"ל הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, בשש השנים האחרונות. ובמשרד הבריאות בחמש עשרה השנה האחרונות.
במסגרת תפקידה האחרון, היתה ממונה על ההסברה של משרד הבריאות, הכוללת גם את לשכות הדוברות, שיווק, פרסום ניו מדיה והמחלקה לקשרי החוץ של המשרד, העומדת בקשר עם ארגונים בינלאומיים ועם משרדי בריאות בכל העולם.
כמה מילים על עינב
עינב חגגה 50 השנה. לא כל כך היה זמן לחגוג כי היא היתה מאוד עסוקה ב"קורונה" משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה הקטנות.
לעינב שלוש בנות, כולל זוג תאומות. כולן עשו שנת שירות לפני השירות הצבאי. עינב נולדה וגדלה ברמלה. עינב היא בעלת 3 תארים, בתקשורת וניהול, משפטים ויש לה גם תואר בבריאות הציבור ומנהל מערכות הבריאות אותו עשתה על מנת להתמקצע בנושאי בריאות, כדי לעשות את התפקיד שלה טוב יותר.
לאחר הלימודים עינב עבדה ביחסי ציבור במגזר הפרטי.
לימים לאחר שלמדה תקשורת וניהול, החליטה עינב ללמד תקשורת בעיר רמלה, במטרה לפתוח צוהר לבני הנוער, לעולם התקשורת ולמקצועות התקשורת, במסגרת מערכת החינוך העירונית, וזאת בנוסף לתכנים הסטנדרטיים הנלמדים. הנושא תפס תאוצה ותלמידים הצליחו לבטא את עצמם דרך תסריטים וסרטים. בהמשך הייתי שותפה להקמת אולפן טלוויזיה ורדיו ברמלה וזה אפשר לילדים, לנוער ולמבוגרים, לבטא את עצמם באופן יצירתי.
לאחר מכן נבחרה לתפקיד דוברת עיריית רמלה והיתה חברה בהנהלת איגוד דוברי הרשויות המקומיות.
כעבור שנתיים התמודדה למכרז של דוברות משרד הבריאות והתקבלה.
על תפקיד הדוברות במשרד הבריאות
עשיתי דברים שהיו לי חשובים. בשנה הראשונה עם כניסתי לתפקיד, פתחנו את דיוני וועדת הסל לכתבי בריאות. עד לשלב זה, דיוני "סל הבריאות" היו חסויים. התקשורת גילתה עניין רב בנושא סל הבריאות. המטרה היתה לשקף את המאמצים והדילמות המקצועיות בצורה אמיתית לציבור, באמצעות כתבי הבריאות שהוזמנו לצפות בדיונים.
התנאי שהגדרתי היה שאין לצטט את חברי הוועדה (המתנדבים) בשמותיהם או בתפקידם, אלא לתת ביטוי לדילמות ולסוגיות המקצועיות שעלו בדיונים. סל התרופות בישראל הוא מהמתקדמים בעולם ובכל שנה מוסיפים לתוכו תרופות חדשות. לסל מוגשים כ 600 תכשירים מתוכם יש לתעדף מה יכנס לסל בהתאם לתקציב שאושר על ידי הממשלה. האם יכנס תכשיר למחלה נפוצה או תכשיר למחלה נדירה, תכשיר לשיפור איכות חיים או תכשיר להארכת חיים ב 3 חודשים לדוגמא. אין ספק שיש דילמות משמעותיות בתהליכי קבלת ההחלטות ויש לשקף את הדילמות אבל כאמור אין מקום לרדת לפסים אישיים .
חשוב היה לי לשקף את עבודת משרד הבריאות. תמיד הקפדתי להיות דוברת יוזמת ולא רק להגיב לשאילתות. אני הכנסתי את השימוש בפייסבוק למשרד, למרות שהיו שחששו שהפלטפורמה תשמש לדברי נאצה, חשבתי שנכון להכניס את השימוש ברשתות החברתיות, כיוון שמדובר בתשתיות משמעותית לקשר עם הציבור.
יש לנו מעל חצי מיליון עוקבים בפלטפורמה זו. השימוש בפייסבוק וניטור הרשתות החברתיות בכללותן, סייע לנו להבין ארועים ולטפל בבעיות לפני שהן הופכות להיות משבר. התשתית הזו מאוד סייעה לנו בין היתר גם בזמן הקורונה.
על התפקיד הנוכחי – סמנכ"ל הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות
התחלתי את התפקיד בניהול שתי מחלקות דוברות ויחסים בינלאומיים והחלטתי להקים שתי מחלקות נוספות : מח' ניו מדיה ומחלקת שיווק ופרסום. לפני הקורונה עסקנו בתוכנית לקידום אורח חיים פעיל ובריא, ברפורמה של סימון מזון. כחלק מהתפקיד הייתי חברה בוועדה לקידום הנושא. חשוב להבין כי שינוי הרגלים בתחום הבריאות הוא ארוע מורכב, זה לא מיתוג של אופנה, זה נוגע בליבה הקיומית של תפיסת החיים והבריאות. העלייה בהשמנה ובתחלואת הסכרת והלב במדינת ישראל דורשים התייחסות מיוחדת לצד אורח חיים ישבני ותעשייה של מזונות אולטרא מעובדים. בנסיבות שכאלה נדרש לנקוט באמצעי הסברה ושכנוע לעודד את הציבור לשינוי הרגלים.
דוגמא, יצאתי בסדרת סרטונים איך מכינים אוכל בריא בצורה גימיקית, למשל איך לצייר ציורים עם ירקות. להכין ארוחות ערב עם הילדים, לצד נושאים ערכיים נוספים, כגון קמפיין למניעת כוויות, מניעת טביעת ילדים, עידוד לביצוע החייאה במקרי חירום.
במיזם של עידוד הציבור לצריכת מזון בריא, היינו צריכים ללמד את הציבור להסתכל על האריזה ולבדוק מה הוא מכניס לפה / לגוף. כאן המחשבה צריכה להיות שונה. איך לייצר תנועה ושינוי חברתי. צריך לחשוב איך לשכנע אנשים להצטרף לתהליך. דוגמא נוספת , בתקופת הקורונה לימדנו את הציבור להשתעל למרפק ולא לכף היד.
כאשר קיבלתי את המחלקה ליחסים בינ"ל, היתה פעילות מתוקף הסכמים בינ"ל ופעילות מול ארגון הבריאות העולמי. בהיבט הבינ"ל היה לי חשוב לחזק את הקשר עם ארגון הבריאות העולמי ולשם כך קידמתי מספר הליכים.
ראשית הוקם משרד של ארגון הבריאות העולמי בתל אביב. קידמנו מהלכים שמטרתם לשכנע את הארגון לקיים את הכנס האירופי שלהם בישראל. כיום הזרוע האירופית של הארגון ,חולשת על 52 מדינות אירופה. הרצון להביא את הכנס האירופי לישראל הוא כדי להציג את האיכויות של משרד הבריאות ופעילות מערכת הבריאות בישראל (בריאות דיגיטלית, קידמה טכנולוגית, הערכות לשעת חירום ונושאים נוספים) ואכן הצלחנו לשכנע אותם לקיים את הכנס בישראל. הכנס שהיה אמור להיות ב – 2020 ונדחה ל – 2022 עקב הקורונה . מדובר על כנס שמגיעים אליו 500 אנשי רפואה בכירים, נציגי ארגון הבריאות העולמי. הצלחנו להכניס נציג לוועד העולמי של הארגון (פרופ איתמר גרוטו) וזה הישג משמעותי כי אין הרבה ישראלים בארגון הבריאות העולמי והיה לי חשוב להיות בקשר עם הארגון כדי להצמיח את מדינת ישראל בהיבט זה. הרצון שלי לחבר יותר אנשים לארגון הבריאות העולמי נובע מהרצון לשפר את התקשורת עם גוף זה. אנחנו מתמודדים עם בעיות דומות למדינות המפותחות בעולם והצורך לשתף מידע יכול להועיל ולהצמיח את מערכת הבריאות הישראלית.
איך את מסכמת את התקופה הארוכה שלך במשרד ובתפקיד האחרון במיוחד ?
תמיד ראיתי את עצמי כשליחת ציבור Civil servant זה השפיע על השירות שלי, על התוצרים, זה היה המצפן שלי. למשל כאשר החליטו לעשות recall (איסוף של תרופה או מוצר עקב ליקוי בדרך כלל) והיה צורך לחשוב על ההודעה לציבור על כך שהמוצר יורד מהמדף, לא חשבתי על החברה המייצרת או המשווקת, חשבתי על הציבור. מה הציבור שזקוק למוצר יחשוב , מה יעבור לו בראש, ניסיתי להתחבר לרגש שלו אם למשל זו תרופה שהוא רגיל ליטול, זה עלול להלחיץ ולגרום לחרדה, האם יש למוצר חלופה, מהן ההנחיות לקופות החולים, מה התייחסות האיגודים הרפואיים.
פניתי לגורמי מקצוע כדי למפות מה קורה עם המטופלים, מי ינחה את המטופל בעניין, למי צריך לפנות כדי להחליף את הטיפול ומידע זה הופיע במסגרת ההודעה. הרציונל הוא לתת מענה למי שזה רלוונטי לגביו, כך שהוא לא יישאר במצב של חסר אונים. ואת כל זה צריך לעשות מהר ולפרסם בהקדם את ההודעה לתקשורת.
אי אפשר בלי לדבר על ה"קורונה", אנא הכניסי אותנו לעולם ההסברה בתקופת הקורונה
בינואר 2020 אנו מבינים כי ישנה מגפה בהתהוות שנקראת Covid 19 שמקורה בסין ואנחנו מתחילים להיערך. אנחנו מעדכנים את הציבור בכל מה שקורה, פתאום מדברים במונחים של כל מקרה ומקרה. מתחילים לפרסם הודעות של חולים ומגעים שביקרו בתחבורה ציבורית, בחנויות, בארועי תרבות, במוסדות חינוך.
האתגר – הסברה של מידע שהולך ומשתנה כל הזמן ולחברה רב תרבותית שצורכת את המסר שלהם בערוצים שונים.
אחד האתגרים הוא שמדובר באירוע דינאמי מה שאנחנו יודעים עכשיו משתנה כל הזמן, המידע וההחלטות משתנות באופן תדיר. הקבינט והממשלה קיבלו החלטות ואנחנו היינו צריכים לדברר את זה. אתגר נוסף בתחומנו הוא הנגשת המידע שרק הולך ומצטבר – ואנו נדרשים לרענן את המידע ולהנגיש אותו לשפות שונות.
צריך לזכור החברה הישראלית היא מורכבת ולא ניתן לפרסם את אותו המסר במדיה הרגילה ולצפות להגיע לכלל הציבור באותה מידה. שימוש באמצעי המדיה הרגילים וברשתות מביאה למצב שפחות מ- 50% נחשפים למסרים. שהרי 21% דוברי ערבית, 11% חרדים, בנוסף לעולים מחבר העמים שצורכים את המידע מערוצים באוקראינה וברוסיה. הצעירים נמצאים ברשתות גם הצעירים מהחברה הערבית. מדובר בחברה מאוד מפולגת וצריך להגיע לכולם.
ב – 3/2020 השתמשנו במודעות בעיתונות הערבית והחרדית אבל זה לא הספיק. גייסתי שלושה משרדים לחברה הערבית, משרד אחד כללי לחברה הערבית, משרד לחברה הבדואית ומשרד אחד לתושבי מזרח ירושלים, משרד לחברה החרדית ומשרד לחברה הרוסית, חיפשנו גם משרד דובר אמהרית ולא היה כזה, לכן השתמשנו באנשי צוות רפואי מבני העדה האתיופית. עלה אז גם הצורך לתווך את המידע גם לדוברי ספרדית וצרפתית. הפעלנו מתורגמנים לשפה הסינית לפיליפינית ולתאילנדית. יצרנו קשר עם ארגון מסילה הפועל בשיתוף עיריית תל אביב לשם הנגשת המידע לעובדים הזרים הפועלים בישראל.
הקמתי קבוצה של דוברי רשויות, כדי להעביר את המידע לדוברי הרשויות כדי שיעבירו את המידע לתושבים שלהם. (מעברי כדוברת עיריית רמלה הכרתי בחשיבות הפצת המידע באמצעות הרשויות) בכל מקום יש כל כך הרבה שכבות וכדי להגיע לכולם בדרך הנכונה צריך להעביר אותו למי שמכיר את האוכלוסייה בצורה המיטבית. חיפשנו רופאים ואחיות מכל מגזר כדי שיסייעו לנו בהעברת המידע. לא לשכוח, תמיד לחשוב איזה מסר צריך להעביר למי. למשל המסרים שקשורים לתו הירוק – כאשר היתה מגבלה על כניסה למקומות בילוי, לצערי התאימה פחות לאוכלוסיה בפזורה הבדואית.
כלים שעזרו לך בניהול הפעילות ?
אחד הכלים שמאוד עזרו לי הוא צוות אדום שהקמתי. מדובר בצוות של אנשי מקצוע, לא מתחום הבריאות, אלא מתחום ההסברה והדוברות. הרעיון שהצוות הזה יהיה קבוצת בקרה על מה שקורה. התייעצתי עם לשכת הפרסום הממשלתית, עם חברת קיימא בראשות פרופ דן אריאלי וכן עם נציגי פייסבוק ישראל וגוגל ישראל. פיתחתי מעין מנגנון של "איפכא מסתברא". רציתי לשמוע מה הם חושבים . בצוות השתתפו גם מומחים להתנהגות שנתנו היבטים נוספים. רציתי הרחבה של צורת החשיבה.
הקמתי קבוצה של נשים חרדיות וקבוצת נשים ערביות. הקבוצה הורכבה ממנהלות בתי ספר, נשות אקדמיה, עו"ס ועוד. מהן למדתי את המאפיינים של החברה ממנה הן באות ושיניתי את ההסברה בהתאם. בניתי הסברה מותאמת לאימהות לילדים, לילדים בגילאים שונים ולבני נוער. בכל קבוצה ניתן לאתר תתי קבוצות ולכל תת קבוצה יש לבנות את המסר המותאם לתת הקבוצה.
בנינו למשל משחק לילדים בחברה החרדית . הבנו שילדים בחברה החרדית מאוד אוהבים כרטיסי ביקור, מדבקות ומשחקים. יצרנו מדבקות עם מסרים רלוונטיים על בידוד ומה עושים כאשר לא מרגישים טוב, המתבססים על תפיסת ואהבת לרעך כמוך, משחקי קלפים עם מסרים להתנהגות נכונה בעת קורונה וחילקנו חומרי הסברה גם במגזר החרדי.
בנוסף, היתה לנו ניידת כריזה שנסעה בפזורה הבדואית וחילקה חומרי הסברה – הגענו לכל רזולוציה אפשרית, לצד שיתופי פעולה עם קופות החולים, בתי חולים , אנשי צוות רפואי ועוד.
שימוש באינפוגרפיקה – תרגמתי את המסרים לשפה חצי ציורית, ככה שההסברים כללו פוסטרים או סרטונים עם שימוש באינפוגרפיקה זה מאוד הקל על ההסבר.
גורם נוסף שחובה להביא בחשבון הוא הנגשה תרבותית, ולא רק הנגשה שפתית. המסר מותאם לכל קהל יעד.
יצרתי קשר עם מועצת תנועות הנוער – היה לי איתם מפגש אחת לשבוע. בני הנוער סיפרו לי מה עובר עליהם. ניסינו להבין מה יעזור להם לעטות מסיכה, עשיתי לבני הנוער זום עם שר הבריאות. בני הנוער מתנועות הנוער יזמו פעילויות לחניכים שלהם בנושא כדי להרחיב את שיתוף הפעולה, הם היו השגרירים שלנו מול הצעירים ומשפחותיהם. פתחנו טיק טוק וטלגרם בעברית ובערבית. במקביל, הפעלנו את הצוות האדום ועשינו סקרים כל הזמן כדי לבסס את ההחלטות שלנו.
צריך לזכור שלא תמיד התקבלו ההחלטות על פי ההמלצות שמשרד הבריאות המליץ עליהן. אבל התפקיד שלנו לתת את המענה לעניין ההסברה בכל זאת ולחשוב איך מדבררים את המסרים.
לפני הגעת החיסונים לישראל – עשינו סקר לגבי היענות לחיסונים, רק שליש מהציבור רצה להתחסן. אני ידעתי שהחיסונים עומדים להגיע אבל רק שליש רוצה להתחסן. חשבתי איך נכון להסביר את זה. בבריטניה חיסנו קודם מבוגרים ואני חשבתי שנכון לחסן קודם כל צוות רפואי. הצלחתי לשכנע שצריך להתחיל עם הצוות הרפואי. צריך לזכור שכאשר ראו שאנשי צוות רפואי עומדים בתור לקבל חיסון זה השפיע על רוב הציבור להתחסן.
הזמנו את ההסתדרות הרפואית, הסתדרות האחיות, איגוד רופאי המשפחה, איגוד רופאי הילדים, ערכנו וובינרים לרופאים. הרעיון היה להתחיל עם הסברה פנימית לרופאים. זה לקח שלמדנו מניהול המשבר של שפעת החזירים מ – 2009 אז יצאנו בקמפיין חיסונים חדש לציבור בלי להסביר קודם לרופאים.
הרעיון היה לקיים את כל ההתייעצויות והוויבינרים כדי שבמסגרתם נוכל לאפשר לרופאים לשאול את כל השאלות – אם רופאים ישתכנעו יהיה יותר קל לשכנע את הציבור זה היה Game changer.
עלה רעיון להשתמש במשפיענים, אך אני התעקשתי לפנות קודם לאנשי המקצוע. הרופאים הם הספקנים הכי גדולים וברגע שהם השתכנעו כולם הלכו אחריהם.
עשינו סקרים לכל קהילה אבל השיחות שלי מול הקבוצות השונות, העלו שאין הלימה בין הסקרים למה שאני שמעתי לכן החלטתי שאני רוצה סקרים ייעודיים לכל קהילה, חברת סקרים ערבית תעשה סקר לקהילה הערבית וכיוצ״ב כך גם בקהילות החרדיות והרוסיות. – השינוי מתחיל בשטח עצמו מתוך הקהילה. מלמטה למעלה.
איך מתמודדים עם הפייק ניוז ?
הקמתי חמ"ל של פייק ניוז. נתקלנו ב"פייק ניוז" שונה פר מגזר. במגזר החרדי למשל התחילו עם הסוגיה של פגיעה בפוריות בגלל החיסונים, אז פניתי לאיגוד המקצועי למיילדות וגניקולוגיה שכתבו נייר עמדה בשפות שונות שמדגיש שהחיסון בטוח. התייעצתי עם עמותות שעוסקות בנושא עידוד חיסונים כמו ״מחוסגן״, ״מדעת״, ״מכון דווידסון״ כדי לסייע לנו להתמודד עם מתנגדי החיסונים ותופעת הפייק ניוז. דיווחנו למחלקת סייבר במשרד המשפטים על פייק ניוז שאיתרנו והם פנו באופן פורמלי לרשתות החברתיות בבקשה לסגור את העמודים.
ראינו שהקהל הרוסי המבוגר מתמהמה בקבלת החיסון, קיימתי בירור שהעלה כי הם צרכו את המידע מערוצי התקשורת ברוסיה ובאוקראינה. בערוצים אלה היתה תעמולה לספוטניק ונאמרו מסרים שליליים ביחס לחיסון של פייזר. שמענו על מקרים בהם חלק מבני העדה האתיופית חיברו את החיסון ל״דפופרוורה״ (אמצעי למניעת הריון). לפי אחד השקרים (פייק ניוז) בחברה הערבית, טענו שערבים מקבלים חיסונים פגי תוקף. בפריפריות ראינו חוסר אמון כלפי הממשל שעולה ביחס ישר עם חשדנות כלפי החיסון– פנינו בניסיונות הסברה – לרבנים, נפגשנו עם אנשי מקצוע, נפגשנו עם כל החסידויות – גור, קרלין , בעלז, ועוד, נפגשנו עם אדמורים, מנהלי ישיבות , בהמשך גייסנו גם נשים משפיעניות בקהילות השונות.
האם במבט לאחור הצלחתם בהסברה ?
אני מאמינה כי הדרך להשיג את שיתוף הפעולה היא מתוך כבוד וסבלנות לקהילות השונות, לדתות השונות ולעמדות השונות. במבט לאחור אני רואה את התהליך כהצלחה. שינויים אפקטיביים יותר כאשר הם מגיעים מלמטה כלפי מעלה ולא מההנהגה כלפי מטה.
עם הזמן הציבור הלך והתעייף ולא רצה לשמוע על הקורונה, במשך שנה וחצי עבדתי משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הלילה המאוחרות . מדובר על אירוע מורכב ודינאמי שכל הזמן הצריך התמודדויות. היו גלים והתפרצויות של המחלה, התמודדות עם נושא ההפגנות לצד תפילות בבתי הכנסת. היו הרבה אירועים שלא קשורים להחלטות משרד הבריאות, אבל צריך לתת עליהם את הדעת. זה מאתגר. האירוע מורכב, יש הרבה מידע שמצטבר ולא ניתן לפתור כל דבר בקמפיין.
האג'נדה שלי שתמיד אומרים את האמת ותמיד מנסים להגיע עם המסרים לכולם, ניסינו למצות כל רזולוציה אפשרית כל קהילה, כל תת קהילה, להגיע לכל שכבה, ניסינו לשכנע את הציבור לקחת חלק במהלך , התאמנו את השפה כדי לדבר לכל חלק בציבור באופן מותאם. אין הצלחות מוחלטות זה מאמץ מתמשך ומתיש , אין כאן קסמים.
מה הנחה אותך בביצוע תפקידך ?
היה לי חשוב תמיד לדעת מה מעניין את הצד השני ואיך לגייס יכולות כדי לייצר קשר עם הצד השני. לפעמים הכרות עם השפה של הצד השני מאוד עוזרת. גם בזירה הבינלאומית, לדוגמא, יו"ר ארגון הבריאות העולמי של אזור אירופה, הגיעה מהונגריה, אני יודעת הונגרית מהבית. במפגש אקראי התחלתי לדבר איתה וצמחה ידידות. הנושא של סימון מזון מאוד עניין אותנו וחיפשתי מי בארגון הבריאות העולמי עוסק בעניין . יזמתי מפגשים משותפים ונוצר שיתוף פעולה בנושא. תמיד חיפשתי ליזום בצורה אקטיבית ולא לחכות שיפנו אליי. בתפיסה שלי כשמדברים עם מנהלי שיווק תמיד צריך להתמקד בקהל היעד. לא רק מה אנחנו רוצים לשווק, אלא מה האינטרסים של קהל היעד ולאור מטרות אלה לעצב אסטרטגיה שיווקית מותאמת.
כאשר הקמתי את הפייסבוק של משרד הבריאות היה לי חוק ברזל, לא להלל את בכירי משרד הבריאות אלא לתת הסברה לגבי מה שהציבור רוצה לדעת . אם למשל יש בעיה עם מוצר מזון עלי לחשוב מה הציבור רוצה לשמוע ולדעת מה מעניין אותו וזה מה שהנחה אותי בהסברה.
איך התמודדת עם שכנוע של אנשים במערכת עצמה ?
ראשית היתה לי תחושת שליחות, זה נכון שכל אחד שקצת נחשף לתקשורת ושיווק מיד חושב שהוא מומחה בנושא, ולפעמים הייתי צריכה לשכנע את השותפים שלי לדרך לפעול בצורה שונה. הסקרים מאוד עזרו לי למקד את האסטרטגיה .בצענו סקרים בתדירות גבוהה במטרה להבין את הלך הרוח של הציבור.
כיבדתי בעלי דיעה שונה משלי.גיליתי סבלנות לביקורת ומכל חשוב היה לי לנהוג בשקיפות ולומר אמת.
מסר למנהלי שיווק ולמי שעוסקים בהסברה ובדוברות ?
תמיד לחשוב על קהל היעד. להתחבר לרגשות שלו , לאינטרסים שלו. להבין מה משפיע עליו וכיצד. ולהציב את עצמנו במקומו. לא לפעול רק כדי להשביע את רצון המנהלים שלכם. צריך לחשוב איזה ערך נותנים לאדם – ללקוח – לצרכן. אני פעלתי ממקום שרציתי שהחברה שלנו תהיה בריאה ושיהיה לאנשים כאן טוב. יש הרבה פעמים דימוי שלילי על הממשלה וזה כואב לי. חשוב שידעו שהנהלת משרד הבריאות עבדה מאוד קשה, יותר מכל גוף פרטי שאני מכירה, בכפוף להשמצות ולגידופים .למרות שכל מה שהם רוצים זה לדאוג לבריאות הציבור.
מהי הנוסחא הנכונה להסברה ?
בראש ובראשונה, לדבר אמת.
נושא שלא הצלחת לקדם /ליישם כמו שרצית ?
לא הצלחנו לשלב יותר ישראלים בארגון הבריאות העולמי.
הרגשתי שלא הגעתי לכל מי שרציתי בתקופת הקורונה – אנשים רוצים שהמידע יגיע אליהם, שמישהו ידפוק להם בדלת ויגיש להם את המידע. אבל אין 100%.
שיעור שלמדת על עצמך דרך העשייה ?
ראשית, אורך רוח, התמדה ונחישות.
שנית, ההבנה שגם אם אשקיע את כל כולי , לא בהכרח אעמוד בציפיה שלי מעצמי להשיג 100%. ההכרה בדברים שלא תלויים בנו ועלינו לגלות חמלה גם כלפי עצמנו. התייחסתי לתפקיד ולשליחות כאל משימת חיי , כל כולי התגייסתי למשימה ללא גבולות. להבנת קו הגבול יש ערך.
מה התכניות שלך ?
לפתוח משרד עצמאי ליעוץ אסטרטגי ותקשורתי לגופים ציבוריים, ארגונים וחברות. הכולל שירותי דוברות, יחסי ציבור, סושיאל, שיווק ופרסום, ניהול מאבקים ציבוריים וטיפול במשברים תקשורתיים. בגישה מותאמת אישית ללקוח והוליסטית לקהלי היעד השונים בחברה הישראלית.
