עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם ענת פרידמן-קולס, סמנכ"לית שיווק וגיוס משאבים לקט ישראל.
ספרי על העמותה ועל הפעילות
לקט ישראל הינו הארגון היחיד בישראל אשר כל פעילותו הינה הצלת מזון חיוני והעברתו לאלו הזקוקים לו. הארגון הינו בנק המזון הגדול בישראל – שמוביל את תחום הצלת עודפי המזון במדינה. לשם ביצוע המשימה מקיים הארגון מגוון פעילויות להצלת מזון: קטיף בשדות חקלאיים, איסוף תוצרת חקלאית מבתי אריזה, קטיף בשדות לקט ישראל, איסוף עודפי מזון מבושל ממקורות שונים. חלק ניכר מפעילות לקט ישראל מתבצע על ידי מתנדבים.
לקט ישראל הינו ארגון גג לכ-200 עמותות בכל הארץ, ומגיע מדי שבוע לכ-175,000 אנשים עם מזון מזין ובריא.
מה מייחד את העמותה?
הפעילות של לקט ישראל מבוססת על איסוף עודפי מזון ראויים ומזינים. וכך, מעבר ליתרון החברתי – קהילתי, קיים גם יתרון כלכלי, סביבתי.
כלכלי – הפיכת -מזון שערכו אפסי או שלילי – למוצר בעל ערך כלכלי. חברתי – צמצום פערים והקטנת אי השוויון במשק
סביבתי – צמצום פליטות מזהמים, גזי חממה ושימוש במשאבי קרקע ומים.
הפעילות של לקט ישראל מאופיינת בשמירה על ערכים המלווים את הפעילות ומתווים את דרכה. אחד הערכים החשובים הינה שמירה על מזון בריא ובטוח. לפיכך, פועלת בלקט ישראל מחלקה ייעודית – מחלקת תזונה ובטיחות מזון, המנוהלת בידי תזונאית מוסמכת, וחותרת לשיפור איכות ובטיחות תזונתם של הנתמכים. 100% מהמזון המסופק לנתמכים מוגדר כמזון מזין עם הדגש על פירות וירקות טריים שידוע שידם של הנתמכים אינה משגת וזה המזון הראשון שמוותרים עליהם כשמתנהלים בתקציב דל ומוגבל. במסגרת פעילות המחלקה מקיימים סדנאות, המורכבות מ-4 מפגשים פעילים, בהם "לומדים" המשתתפים כיצד לנצל את המזון שמקבלים, כיצד לאכול בריא עם תקציב מוגבל. הסדנאות מועברות במספר שפות: עברית, ערבית, רוסית ואמהרית על ידי תזונאיות מוסמכות.
מאז הקמתו שם לקט ישראל דגש רב על ערך ההתנדבות, במטרה לקרב את כלל הקהילה לנושאים של הצלת מזון למניעת בזבוז, לרעיון הנתינה, ולערב אותה בעשייה למען אלו הזקוקים לסיוע. בהתאם לגישה זו, מתבסס חלק מפעילותו של הארגון על עבודתם של מתנדבים. מסירותם של אנשים אלה, העובדים ללא שכר או תמורה חומרית אחרת, מאפשרת לארגון להרחיב ללא הרף את פעילותו החשובה, ליזום עוד ועוד פרויקטים, ולהעניק את המיטב לאוכלוסיות חלשות ברחבי המדינה
מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?
ישנם כמה אתגרים בהם מתמודדת העמותה:
1. בידול, וזכירות המותג. הנסיון לבדל את לקט ישראל מעמותות אחרות ולהדגיש את העובדה שכל הפעילות מבוססת על הצלת מזון. אין ספק שזה פן מעניין אך לא תמיד מרגש ועושה את ה”בוקס בבטן” שמניע לגיוס משאבים/כספים.
2.העלאת נושא הצלת מזון למודעות ולשיח. הנושא נמצא בשיח העולמי, ולאט נכנס גם לשיח בישראל, בזכות הפעילות השיווקית של לקט ישראל ובכלל בשל העניין בנושאי קיימות, עדין רחוקים מבחינת הנעשה בעולם.
3.פעילות מול מקבלי החלטות. בהמשך למטרות מעלה, כדי להביא את הנושא למודעות, ולקדמו ברמה הלאומית נעשות פעולות כדי ליצור עניין בקרב מקבלי החלטות, שרים, חברי כנסת, הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ועוד.
4.גיוס משאבים בקרב תורמים בישראל: פעילות השיווק תומכת ומטרתה לקדם את גיוס הכספים או שווה ערך לכסף (מזון ותוצרת חקלאית) בקרב תורמים פרטיים גדולים, פרטיים קטנים, חברות עסקיות וממשלה.
5.בניית קהל תורמים חדש שהוא שונה מסגמנט קהל התורמים הקיים. פניה לקהל חילוני, צעיר = הדור הבא של התורמים.
ספרי לנו על הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה
כדי להעלות את נושא אובדן מזון והצלת מזון לשיח. ולאור דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2015, שדן בנושא אובדן המזון והתריע על הבעיה שאין נתונים המעידים על גודל הבעיה, התקבלה בלקט ישראל החלטה לפרסם את הדו"ח לאובדן מזון והצלת מזון.בשנת 2018 פורסם הדו"ח השלישי בשיתוף עם חברת BDO זיו האפט. כל הדו"חות כוללים נתונים על כמויות אובדן מזון בכל שלבי שרשרת האספקה, וכן, חושבו מדדי הצלה: כמה מזון ניתן להציל, מה עלותו, כמה יש להציל בכדי לגשר על פערי אי-הביטחון התזונתי בארץ ומה יהיה הרווח השנתי למשק. בדו"ח נפרשו גם הסיבות לכדאיות הצלת מזון מן הבחינות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות. לבסוף, הוצגו החסמים והמדיניות המומלצת למקבלי ההחלטות שיביאו להפחתת אובדן המזון והגדלת כמות המזון המוצלת בישראל. בכל נה, עם פרסומו זוכה הדו"ח לחשיפה תקשורתית אדירת ממדים וגם חודשים לאחר מכן עוד מדובר בו.
הדו"ח הביא להישג אדיר בכמה ממדים:
1. לראשונה קיימים נתונים מוסמכים ומבוססים שניתן להתייחס אליהם בדיון בנושא.
2. נציגי לקט ישראל ו-BDO זומנו לפגישות עם השרים הרלבנטיים שהתענינו בדו"ח ואף במסקנותיו;
3. הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון, שהוגשה ע"י ח"כים שונים ביוזמת לקט ישראל, עברה בכנסת בקריאה טרומית וכיום מתקדמת לקראת קריאה ראשונה בוועדת עבודה רווחה ובריאות.
4. תודות לדו"ח שר הרווחה ומנכ"ל המשרד החליטו, לראשונה, על הקמתו של צוות בינמשרדי לקידום המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שידון בפתרון לנושא אי הביטחון תזונתי מבוסס על הצלת מזון;
5. הדו"ח מהווה היום מסמך מקצועי עליו מתבססים כל משרדי הממשלה, חברי הכנסת ומובילי הדעה בבואם לדון בנושא חשוב זה. הדו"ח חדר לאקדמיה ונלמד בקורסים בנושא מזון, קיימות וחקלאות, ונתוניו מוצגים בכל כנס מקצועי בנושא
מה לא הצלחת לקדם?
פעילות ננו פילנתרופיה פעילות גיוס משאבים מהציבור הרחב באמצעות רשתות חברתיות וגיוס טאלנטים – סלבס – חבירה לטאלנט שיהיה קשור לאורך זמן,
מה הייתי רוצה לקדם?
מטרת פעילות השיווק בלקט ישראל היא תמיכה בגיוס כספים וכל הפעילות נעשית להשגת מטרה זו: היכרות רחבה יותר של המותג לקט ישראל, שיתופי פעולה שיווקיים שיניבו גיוס משאבים, פעילות גיוס כספים ברשתות החברתיות שתגרום לצמיחה בגיוס כספים מהציבור הרחב, שיתופי פעולה מכונני שיווק וגיוס משאבים.
טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?
מההיבט המקצועי אין שוני בין מנהל שיווק בעמותה לבין מנהל שיווק בחברה עסקית, למעט התקציבים. לכן ולפיכך יש לפעול באופן דומה. להגדיר את מטרת פעילות השיווק של העמותה. להתמקד ולרכז את המאמצים לכיוון המטרה. להכיר את השטח, ללמוד אילו פעילויות הצליחו, אילו לא. להסיק מסקנות וליישמן. והחשוב ביותר. תהליך שיווק מקצועי הוא ריצה לטווח ארוך, אין לצפות לפעילות "זבנג וגמרנו" צריך הרבה אורך רוח וסבלנות.
איזו עזרה אשמח לקבל מעמיתים בתחום?
-סיעור מוחות, וחשיבה לגבי הנושאים שברצוני לקדם
-המלצות על ספקים שונים לקידום פעילות הארגון.
