עקבו אחרינו ברשת

עושים טוב

עושים טוב: ענת פרידמן-קולס – סמנכ"לית שיווק לקט ישראל

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם ענת פרידמן-קולס, סמנכ"לית שיווק וגיוס משאבים לקט ישראל.

ספרי על העמותה ועל הפעילות
לקט ישראל הינו הארגון היחיד בישראל אשר כל פעילותו הינה הצלת מזון חיוני והעברתו לאלו הזקוקים לו. הארגון הינו בנק המזון הגדול בישראל – שמוביל את תחום הצלת עודפי המזון במדינה. לשם ביצוע המשימה מקיים הארגון מגוון פעילויות להצלת מזון: קטיף בשדות חקלאיים, איסוף תוצרת חקלאית מבתי אריזה, קטיף בשדות לקט ישראל, איסוף עודפי מזון מבושל ממקורות שונים. חלק ניכר מפעילות לקט ישראל מתבצע על ידי מתנדבים.
לקט ישראל הינו ארגון גג לכ-200 עמותות בכל הארץ, ומגיע מדי שבוע לכ-175,000 אנשים עם מזון מזין ובריא.

מה מייחד את העמותה?

הפעילות של לקט ישראל מבוססת על איסוף עודפי מזון ראויים ומזינים. וכך, מעבר ליתרון החברתי – קהילתי, קיים גם יתרון כלכלי, סביבתי.

כלכלי – הפיכת -מזון שערכו אפסי או שלילי – למוצר בעל ערך כלכלי. חברתי – צמצום פערים והקטנת אי השוויון במשק
סביבתי – צמצום פליטות מזהמים, גזי חממה ושימוש במשאבי קרקע ומים.

הפעילות של לקט ישראל  מאופיינת בשמירה על ערכים המלווים את הפעילות ומתווים את דרכה. אחד הערכים החשובים הינה שמירה על מזון בריא ובטוח. לפיכך, פועלת בלקט ישראל מחלקה ייעודית – מחלקת תזונה ובטיחות מזון, המנוהלת בידי תזונאית מוסמכת, וחותרת לשיפור איכות ובטיחות תזונתם של הנתמכים. 100% מהמזון המסופק לנתמכים מוגדר כמזון מזין עם הדגש על פירות וירקות טריים שידוע שידם של הנתמכים אינה משגת וזה המזון הראשון שמוותרים עליהם כשמתנהלים בתקציב דל ומוגבל. במסגרת פעילות המחלקה מקיימים סדנאות, המורכבות מ-4 מפגשים פעילים, בהם "לומדים" המשתתפים כיצד לנצל את המזון שמקבלים, כיצד לאכול בריא עם תקציב מוגבל. הסדנאות מועברות במספר שפות: עברית, ערבית, רוסית ואמהרית על ידי תזונאיות מוסמכות.

מאז הקמתו שם לקט ישראל דגש רב על ערך ההתנדבות, במטרה לקרב את כלל הקהילה לנושאים של הצלת מזון למניעת בזבוז, לרעיון הנתינה, ולערב אותה בעשייה למען אלו הזקוקים לסיוע. בהתאם לגישה זו, מתבסס חלק מפעילותו של הארגון על עבודתם של מתנדבים. מסירותם של אנשים אלה, העובדים ללא שכר או תמורה חומרית אחרת, מאפשרת לארגון להרחיב ללא הרף את פעילותו החשובה, ליזום עוד ועוד פרויקטים, ולהעניק את המיטב לאוכלוסיות חלשות ברחבי המדינה

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?

ישנם כמה אתגרים בהם מתמודדת העמותה:
1. בידול, וזכירות המותג. הנסיון לבדל את לקט ישראל מעמותות אחרות ולהדגיש את העובדה שכל הפעילות מבוססת על הצלת מזון. אין ספק שזה פן מעניין אך לא תמיד מרגש ועושה את ה”בוקס בבטן” שמניע לגיוס משאבים/כספים.
2.העלאת נושא הצלת מזון למודעות ולשיח. הנושא נמצא בשיח העולמי, ולאט נכנס גם לשיח בישראל, בזכות הפעילות השיווקית של לקט ישראל ובכלל בשל העניין בנושאי קיימות, עדין רחוקים מבחינת הנעשה בעולם.
3.פעילות מול מקבלי החלטות. בהמשך למטרות מעלה, כדי להביא את הנושא למודעות, ולקדמו ברמה הלאומית נעשות פעולות כדי ליצור עניין בקרב מקבלי החלטות, שרים, חברי כנסת, הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ועוד.
4.גיוס משאבים בקרב תורמים בישראל: פעילות השיווק תומכת ומטרתה לקדם את גיוס הכספים או שווה ערך לכסף (מזון ותוצרת חקלאית) בקרב תורמים פרטיים גדולים, פרטיים קטנים, חברות עסקיות וממשלה.
5.בניית קהל תורמים חדש שהוא שונה מסגמנט קהל התורמים הקיים. פניה לקהל חילוני, צעיר = הדור הבא של התורמים.

ספרי לנו על הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה
כדי להעלות את נושא אובדן מזון והצלת מזון לשיח. ולאור דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2015, שדן בנושא אובדן המזון והתריע על הבעיה שאין נתונים המעידים על גודל הבעיה, התקבלה בלקט ישראל החלטה לפרסם את הדו"ח לאובדן מזון והצלת מזון.בשנת 2018 פורסם הדו"ח השלישי בשיתוף עם חברת BDO זיו האפט. כל הדו"חות כוללים נתונים על כמויות אובדן מזון בכל שלבי שרשרת האספקה, וכן, חושבו מדדי הצלה: כמה מזון ניתן להציל, מה עלותו, כמה יש להציל בכדי לגשר על פערי אי-הביטחון התזונתי בארץ ומה יהיה הרווח השנתי למשק. בדו"ח נפרשו גם הסיבות לכדאיות הצלת מזון מן הבחינות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות. לבסוף, הוצגו החסמים והמדיניות המומלצת למקבלי ההחלטות שיביאו להפחתת אובדן המזון והגדלת כמות המזון המוצלת בישראל. בכל נה, עם פרסומו זוכה הדו"ח לחשיפה תקשורתית אדירת ממדים וגם חודשים לאחר מכן עוד מדובר בו.

הדו"ח הביא להישג אדיר בכמה ממדים:
1. לראשונה קיימים נתונים מוסמכים ומבוססים שניתן להתייחס אליהם בדיון בנושא.
2. נציגי לקט ישראל ו-BDO זומנו לפגישות עם השרים הרלבנטיים שהתענינו בדו"ח ואף במסקנותיו;
3. הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון, שהוגשה ע"י ח"כים שונים ביוזמת לקט ישראל, עברה בכנסת בקריאה טרומית וכיום מתקדמת לקראת קריאה ראשונה בוועדת עבודה רווחה ובריאות.
4. תודות לדו"ח שר הרווחה ומנכ"ל המשרד החליטו, לראשונה, על הקמתו של צוות בינמשרדי לקידום המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שידון בפתרון לנושא אי הביטחון תזונתי מבוסס על הצלת מזון;
5. הדו"ח מהווה היום מסמך מקצועי עליו מתבססים כל משרדי הממשלה, חברי הכנסת ומובילי הדעה בבואם לדון בנושא חשוב זה. הדו"ח חדר לאקדמיה ונלמד בקורסים בנושא מזון, קיימות וחקלאות, ונתוניו מוצגים בכל כנס מקצועי בנושא

מה לא הצלחת לקדם?
פעילות ננו פילנתרופיה פעילות גיוס משאבים מהציבור הרחב באמצעות רשתות חברתיות וגיוס טאלנטים – סלבס – חבירה לטאלנט שיהיה קשור לאורך זמן,

מה הייתי רוצה לקדם?
מטרת פעילות השיווק בלקט ישראל היא תמיכה בגיוס כספים וכל הפעילות נעשית להשגת מטרה זו: היכרות רחבה יותר של המותג לקט ישראל, שיתופי פעולה שיווקיים שיניבו גיוס משאבים, פעילות גיוס כספים ברשתות החברתיות שתגרום לצמיחה בגיוס כספים מהציבור הרחב, שיתופי פעולה מכונני שיווק וגיוס משאבים.

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?
מההיבט  המקצועי אין שוני בין מנהל שיווק בעמותה לבין מנהל שיווק בחברה עסקית, למעט התקציבים. לכן ולפיכך יש לפעול באופן דומה. להגדיר את מטרת פעילות השיווק של העמותה. להתמקד ולרכז את המאמצים לכיוון המטרה. להכיר את השטח, ללמוד אילו פעילויות הצליחו, אילו לא. להסיק מסקנות וליישמן. והחשוב ביותר. תהליך שיווק מקצועי הוא ריצה לטווח ארוך, אין לצפות לפעילות "זבנג וגמרנו" צריך הרבה אורך רוח וסבלנות.

איזו עזרה אשמח לקבל מעמיתים בתחום?
-סיעור מוחות, וחשיבה לגבי הנושאים שברצוני לקדם
-המלצות על ספקים שונים לקידום פעילות הארגון.

עושים טוב

עושים טוב: הכירו את הדר גור אריה סמנכ"לית שיווק קבוצת שכולו טוב

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של הארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם הדר גור אריה סמנכ"לית השיווק של קבוצת שכולו טוב.

ספרי לנו על הקבוצה ועל הפעילות 

קבוצת שכולו טוב היא סטארט אפ חברתי.  בעזרת תפיסה חדשנית על שיקום, ופיתוח מודל הפעלה פורץ דרך עטור פרסים בינלאומיים, אנחנו מצליחים לייצר אימפקט אמיתי בשיקום, הכשרה והשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ובחברה. מתוך 6000 מקבלי שירות של הקבוצה,  3500 מקבלי שירות בתחומי התעסוקה מצליחים להיכנס או לחזור לשוק התעסוקה הטבעי בשיעור של למעלה מ-30%. אלה מספרים  שאין להם אח ורע בעולם – למשל באירופה ממוצע ההשמה של אוכלוסיות אלה עומד על בין 3-6% בקירוב. 

מה מייחד את הקבוצה?

  1. אנחנו לא מקבלים תרומות ולא מפעילים מתנדבים. זה חלק מ"אני מאמין" של הקבוצה: אנחנו מאמינים ביכולת שלנו ושל מקבלי השירות של הקבוצה לייצר מודל בר קיימא שמסתמך על שירותי סל שיקום למדינה במסגרות של עסקים חברתיים המנהלים PNL עצמאי שיחד מאפשרים את הפעלתם. אנחנו מאמינים במצוינות עסקית כדרך למצוינות שיקומית. ככל שמסגרת השיקום וההכשרה תדמה באופן יותר קרוב את שוק העבודה הטבעי, את התפקידים, את הכישורים, האחריות וההתמודדויות שבו – כך נייצר סיכוי טוב יותר של מקבלי השירות שלנו להגיע להשמה ועבודה בשוק הטבעי.  אנחנו מאמינים שלכל אחד יש את הזכות והיכולת לבחור את מסלול השיקום שלו. 
  2. אנחנו סטארטאפיסטים:   אנחנו גוף שיקום שהטמיע את ערך החדשנות במערכת ההפעלה שלו.  בזכות מערכת ההפעלה הזו אנחנו מפתחים כל הזמן מסגרות ופלטפורמות שיקום אפקטיביות ופורצות דרך. מסגרות שמשדרגות תהליכים שיקומיים מכל הסוגים ולכל הקהלים, מפילות חסמים, מזיזות מחוגים ומייצרות אימפקט שכולו טוב על העולם.  אנחנו עובדים מהר, מודדים ומתקנים תוך כדי תנועה,  יש לנו שאיפות להיות מובילי דעה ואג'נדה בעולם, והכי חשוב אנחנו יוזר פרינדלי – לא שוכחים אף פעם שאנחנו קיימים בשביל אנשים. 

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בקבוצה ?

בתפיסה שלי – שיווק זה הכל.  אין אתגר אחד. יש הרבה חזיתות שהשיווק קריטי בהן:  

אל מול מקבלי השירות בקבוצה – לחשוב ולתכנן מענים של פלטפורמות שירות חדשות שיאפשרו המשך שיקום והכשרה גם בימים של ריחוק חברתי ובעולם דיגיטלי.  אל מול מעסיקים בשוק הטבעי – להגיע אליהם עם מידע וסיוע איך להצליח בהשמה של אנשים עם מוגבלות. אל מול צרכני הקצה של יחידות ההכשרה שלנו –  למכור מגשי אירוח של רשת בתי הקפה שלנו קפה טוב, למכור ספרים של רשת סיפור חוזר, בגדים של רשת דנדשה, ותוצרת המפעלים שלנו ברשת המתנות TNX. 

השיווק גם יסייע ביציאה לשווקים בינלאומיים שירצו ללמוד ולהטמיע את מודל היחידה המשלבת של הקבוצה בארגוני שיקום בחו"ל. 

הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות הקבוצה

טרם משבר הקורונה, קבוצת שכולו טוב קיימה תהליכי הכשרה תעסוקתיים ושירותי פנאי וחברה אשר התקיימו בעיקר על בסיס מפגשים פרונטליים פרטניים וקבוצתיים, שהתקיימו ביחידות ההכשרה השונות של הקבוצה הפרוסות ברחבי הארץ ביותר מ- 100 נקודות. 

באמצע מרץ החלו להתקבל הנחיות משרד הבריאות בנוגע למגיפת הקורונה ובעקבותיהם נאלצו כל מקבלי ההכשרות של הקבוצה להיכנס לבידוד חברתי ולא יכלו להגיע ליחידות ההכשרה השונות. כמו כן חלק נכבד ממקבלי השירות של הקבוצה שהשתלבו כבר במסגרות תעסוקה רגילות בשוק הפרטי הוצאו לחל"ת או פוטרו. משמעות הדבר הייתה קשה מאוד – בידוד מלא של מקבלי השירות, דיווחים על בדידות ואתגר מהותי ביכולת להגיע אליהם ולתת להם את הליווי המקצועי אותו נהגו לקבל על בסיס יומי במסגרת תהליך השיקום שלהם. 

מול הקבוצה ניצבו אתגרים משמעותיים שנגעו לבריאותם הנפשית של למעלה מ- 5000 מקבלי השירות של הארגון: 

  1. איך להמשיך לייצר אצל מקבלי השירות תחושת ערך עצמי – שהם חלק, שייכים, שהם לא לבד. 
  2. איך לוודא שמקבלי השירות ממשיכים להתפתח מקצועית ומקבלים כלים שיסייעו להם עכשיו / בעתיד בשוק העבודה (פיתוח מיומנויות, קורסים, סדנאות) 
  3. כיצד ניתן לשמור על המורל, להמשיך ולרכוש כלים לעצמאות חברתית ומילוי שעות הפנאי  משמעותית 
  4. כיצד ניתן להעביר מידע בצורה יעילה בנושאים של מיצוי זכויות, רווחה, כללי

הבנו שעל מנת לענות על צרכי השעה עלינו למצוא פלטפורמות חלופית שתאפשרנה להמשיך בתהליכי השיקום וההכשרה שלנו. פלטפורמות שיאפשרו לנו להרחיב את השירות שלנו גם לדיגיטל, שנמצא מענה לצורך שלנו לדבר עם קהל רחב  – מקבלי השירות, אנשי צוות ושותפינו מבחוץ, כלים לניהול שיחות בפורום עם כניסה מותנית בקוד לקבוצות פרטיות מוגנות פרטיות, פלטפורמה שתאפשר לנו שימוש בכלי דיגיטל שונים – ווידאו (לייב ולא בלייב), צ'ט, פורומים, כתבות וטקסט, כלים אינטראקטיביים (פלייבאז) , שנוכל לקבל תגובות / יצירת קשר / אינטראקציה, ושנוכל לנהל ולעדכן את המידע והתוכן באופן עצמאי ותדיר. 

וכך, בתוך 10 ימים בלבד (!!!)  נולד אתר ALLGOOD.ORG.IL  פלטפורמת התוכן והשיקום ONLINE של קבוצת שכולו טוב. 

האתר מכיל תכנים  רבים- תכנים מקצועיים שיקומיים,  אורח חיים בריא ופעיל, העשרה ודעת, ידע , זכויות, יצירה ואמנות. זאת, על ידי מנחים מומחים בתחומם. התכנים מועברים בפורמטים שונים ומגוונים  (כתבות / טיפים / שידורי לייב / ווידאו / משחקוני טריוויה בחן את עצמך). בלב האתר, לוח שידורים יומי בסדנאות ובהרצאות און ליין המשודרות על בסיס יומי  (כל התכנים משודרים דרך אפליקציית ZOOM, ב- , Facebook ובאתר ונמצאו נגישים לצפייה גם לאחר השידור החי). השידורים בוצעו במגוון נושאי חיים שונים וכן התקיימו שידורים בשפה העברית, הערבית והרוסית על מנת להנגיש את התכנים לכלל האוכלוסיות. 

כיום, האתר ממשיך להתרחב לעולמות תוכן חדשים. כך למשל, בימים אלו הושק מרכז להכשרות פנים ארגוניות המבוצעות על ידי אנשי המקצוע של הקבוצה וכן הסמכות מקצועיות המבוצעות על ידי מומחים חיצוניים בתחומם, הכוללות תעודות גמר בסיומן. יש לציין שהכשרות והסמכות אלו בוצעו גם בימי טרום הקורונה באופן פרונטלי, ולאחר תחילת המשבר- בוצעו כל ההתאמות הנדרשות על מנת להתאימן לפלטפורמה הדיגיטלית. האתר זכה באות הקורונה מטעם ארגון בוגרי אוניברסיטאות העילית בישראל. 

בחודש אפריל 2020 – חודש מהשקתו, קיבלנו את הנתונים הבאים: 21,642 אלף כניסות לאתר, 19,844 צפיות בסרטוני הווידאו,  108 שידורים חיים, 54 כתבות ו- 48,721 דפים שנצפו.

מה לא הצלחתי לקדם ?

אני נמצאת חצי שנה בתפקיד ומרגישה דווקא שהצלחתי לקדם המון בזמן שאני נמצאת. 

מה הייתי רוצה לקדם?

נושא התעסוקה לאנשים עם מוגבלות הוא דגל שהקבוצה מובילה. אחד המשפטים שאנחנו אומרים למקבלי שירות חדשים – "טוב שבאתם! מתי אתם הולכים?" והכוונה היא כמובן שיש לנו אמונה מלאה ביכולת שלהם לצאת לשוק הטבעי כשירגישו מוכנים. הייתי רוצה לייצר או לחבור לשותפויות הפועלות בנושא. אני מאמינה שנעשתה התקדמות אדירה במודעות לנושא ושרוב המעסיקים בישראל מכירים בחשיבות הנושא. עכשיו כדי לייצר אימפקט גדול יותר  בשיעורי העסקת אנשים עם מוגבלות בישראל אני חושבת שצריך לעשות עבודת עומק יותר מתווכת – איך מגיעים למועמדים רלוונטיים? איזו גמישות ומודלים יאפשרו העסקה נרחבת יותר, ואיך הטמעת מודלים כמו של קבוצת שכולו טוב שממשיכה ללוות את מקבל השירות גם כשהוא מועסק בשוק הטבעי מסייעת בהצלחת ההשמה. 

את מי היית רוצה לפגוש ?

הייתי רוצה לפגוש בעלים / מנכ"לים / מנהלי מש"א של חברות גדולות וקטנות שמעוניינים בשותפות עם שכולו טוב בדרך להגדיל את ההשמה בארגון שלהם לאנשים עם מוגבלויות. 

טיפ למנהל שיווק מתחיל?

לשאול מלא שאלות! מה אנחנו רוצים שיקרה? מה ייחשב כהצלחה? 

למה עושים דברים כפי שעושים אותם?  וגם חשוב חשוב –  לרדת לשטח , להכיר את האינטראקציות, את התהליכים הלקוחות והצוותים. יש המון קשיים ואתגרים שהשיווק יכול לעזור לפתור. 

איזה עזרה אשמח לקבל מאנשי השיווק בקהילה?

אשמח לחיבורים למעסיקים ומקומות עבודה שהיו רוצים להכיר ולהבין יותר על ההזדמנויות שבהעסקה של אנשים עם מוגבלויות ולסייע בחיבור ותיווך בהשמות מוצלחות. 

המשך קריאה

עושים טוב

עושים טוב: מימין ומשמאל עושים טוב // עיגול לטובה

פורסם

ב-

לראשונה- אושיות פוליטיות משני צידי המפה הפוליטית חברו יחדיו לקמפיין משותף עבור עיגול לטובה.

עיגול לטובה הינה עמותה ללא מטרת רווח המאפשרת לעגל עסקאות בכרטיס האשראי לשקל הקרוב והאגורות שמתעגלות עוברות לתרומה לעמותות לפי בחירה מתוך רשימת העמותות שחברות בארגון אשר מתעדכנת בכל שנה. לכבוד הבחירות יצאה עיגול לטובה בקמפיין קריאטיבי במיוחד בו מצולמים יחדיו אושיות מוכרות בניהם אנשי תקשורת ופוליטיקאים לשעבר כאשר הם משני צידי המפה הפוליטית.

בין המצולמים נרתמו לקמפיין:

יריב אופנהיימר, מיקי רוזנטל, איתן כבל, אמלי מואטי ושלומית ברהנו ומהצד הימני יהודה גליק, לימור לבנת, אמלי עמרוסי, שמעון ריקלין ויותם זמרי.

את הרעיון לקמפיין הגו 361 מעלות, החממה לקריאיטיב, ולטובתו נרתמו חברת הפרסום כנען עם מספר גדול של 30 מודעות באוטובוסים, רפיד שילוט ושמול פרסום חוצות המובילה באזור הצפון. הקמפיין יעלה גם בדיגיטל וברשתות החברתיות. משרד הפרסום 361 מעלות מלווה את עיגול לטובה מאז 2019 במסגרת פרו בונו וזה מהלך הפרסום השני שיוצר עבור העמותה, אחרי שהקודם, שילוט על גבי מוניות שירות – נחל הצלחה גדולה.

קרדיט קמפיין:

קריאייטיב: 361 מעלות

צילום: ארקדי רסקין

איפור: קולין בן הרוש

שיער: קרן בן חמו

לוקשיין לצילום: בית ספר תיכון מרום הכפר הירוק

 

 

 

 

 

 

המשך קריאה

עושים טוב

עושים טוב: הכירו את ליאור עופר מנהלת שיווק בעמותת יוניסטרים

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם ליאור עופר, מנהלת השיווק בעמותת יוניסטרים.

שלום ליאור, ספרי לנו על העמותה ועל הפעילות 

עמותת יוניסטרים פועלת לצמצום פערים ויצירת שינוי חברתי בישראל באמצעות הכשרת בני נוער וצעירים מהפריפריה להקמת חברות סטארט-אפ והשתלבות במגזר העסקי לצד חינוך לעשיה חברתית משמעותית.

יוניסטרים מעניקה לאלפי בני נוער וצעירים מרחבי הארץ, בדגש על הפריפריה הגאוגרפית והחברתית הזדמנות להשתלבות מוצלחת בעולם העסקים ולפיתוח קריירה משמעותית ועצמאות כלכלית, באמצעות תוכנית עומק חינוכית חדשנית ליזמות עסקית וטכנולוגית וכישורי המאה ה-21, והענקת מסגרת ליווי מעצימה ותומכת החל מגיל 14 ועד להתשלבות מוצלחת בתעשייה בדגש על תחומי ההייטק וסקטור הפיננסים. במסגרת התוכנית מתנסים חניכי יוניסטרים בפיתוח סטארט-אפ עסקי חדשני משלב הרעיון עד לשלב הפיתוח העסקי והמכירות.

חניכי יוניסטרים מייצגים את החברה הישראלית על כל גווניה: בנות ובנים, יהודים וערבים, ילידי הארץ ועולים חדשים, דתיים חרדים וחילוניים.

התכנים במסגרת התוכנית מועברים ע"י מנהלי מרכזי היזמות ומדריכי יוניסטרים וע"י "פורום עמיתי יוניסטרים" הכולל מעל ל- 4,500 אנשי עסקים בכירים המתנדבים בעמותה. מעורבותם של בכירים בקהילה העסקית ושת"פ עם חברות עסקיות מהווים גורם משמעותי בהצלחת התכנית, בהיותם מקור לידע מקצועי ומודל לחיקוי והזדהות עבור בני הנוער ובוגרי העמותה.

יוניסטרים זכתה בעשור החולף להכרה והוקרה על פעילותה רבת ההשפעה על החברה הישראלית, בדמות פרסים, ביניהם פרס האו"ם לחדשנות רב תרבותית (2016), בחירת חניכת יוניסטרים להדלקת משואה (2015), הכרה כאחת מיוזמות פורצות דרך המביאות לעתיד טוב יותר למדינת ישראל (2010) ופרס הנשיא למתנדב (2013).

יוניסטרים פועלת ב 75 יישובים ברחבי הארץ עם דגש עם הפריפריה החברתית –גאוגרפית בתוכניות העמותה משתתפים כ-3,500 בני נוער ו 4,000 צעירים בוגרי התכנית מכל גווני האוכלוסיות במדינת ישראל – יהודים חילוניים דתיים וחרדים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים.

כמו כן, העמותה מפעילה 21 מרכזי יזמות (Hubs) לבני נוער הממוקמים ביישובים הבאים: אילת, נתיבות, רהט, שגב שלום, קרית מלאכי, באר שבע, אור יהודה, כפר חב"ד, נתניה, חדרה, טירת הכרמל, כפר הנוער ימין אורד, עפולה, נצרת עילית, ג'וליס, סחנין, עכו, ירושלים, אבו קרינאת וצפת.

מה מייחד את העמותה?

  • פעילות END TO END – תוכנית עומק המלווה את המשתתפים משלב הנוער, עד שלב ההשתלבות המוצלחת בסקטור העסקי בתפקידים מובילים
  • הקשר ההדוק עם הקהילה העסקית בישראל. כ-4500 אנשי עסקים מעורבים בפעילות העמותה כמנטורים. אנשי עסקים ויזמים לוקחים חלק בפעילות היומיומית של העמותה ושותפים איתנו בחניכה ובליווי בני הנוער בפיתוח הסטארטאפים שלהם, וכמובן בפיתוח האישי העצמה והענקת כלים לבני הנוער ולבוגרי העמותה להשתלב בהצלחה בסקטור העסקי. זהו הנכס המרכזי של הארגון, והחיבור הייחודי לקהילה העסקית הינו מכפיל כוח עצום המסייע לנו לבצע את השינוי החברתי שאנו מנסים להוביל.
  • רב תרבותיות – יוניסטרים פועלת בקרב כל הסקטורים בישראל, ומצליחה לייצר חיבור נדיר בין החלקים השונים בחברה הישראלית דרך פעילות יזמית משותפת.

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?

  • הגברת המודעות לפעילות העמותה.
  • גיוס כספים ושותפויות עסקיות.

הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה

  • הישג שנתי – תחרות יזם השנה – אירוע השיא של העמותה המתקיים מידיי שנה. האירוע מתקיים זו השנה ה-14, מקבל תהודה תקשורתית רחבה, ותודעה אדירה בקרב בכירי הקהילה העסקית. באירוע, המתקיים בהיכל התרבות ת"א, משתתפים כ-2,000 אנשי עסקים ו-1,000 חניכים ובוגרי העמותה. לצפיה באירוע תחרות יזם השנה:

  • בשנת 2016, יוניסטרים נבחרה ע"י האו"ם כארגון השני בעולם בחדשנות רב תרבותית. לצפייה בהכרזה:

  • בשנת 2015, חניכת העמותה, אשר שימשה כמנכ"לית של אחת מחברות הסטרטאפ הצעירות שלנו, במרכז היזמות של עמותה בעכו, נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות.

מה לא הצלחתי לקדם ?

אני 3 חודשים בתפקיד.. אז צריכה עוד קצת זמן כדי לענות על זה 🙂

מה הייתי רוצה לקדם?

  • יצירת שותפות אסטרטגית ארוכת טווח עם שותפים בדגש על חברות עסקיות הרואות ערך חברתי לצד ערך עסקי בשותפות עם יוניסטרים.
  • יצירת מדדים של הצלחה כדי להראות לשותף או תורם פוטנציאלי את המספרים שיעבירו את הערך המוסף של התרומה לעמותה שלנו.
  • בידול מול המתחרים בשוק.

את מי היית רוצה לפגוש ?

מנהלי שיווק נוספים מעמותות שונות ומומחי דיגיטל ותוכן להעשרה ולימוד.

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?

תתחבר/י למהות העשייה זה מה שנותן את הדרייב והכי חשוב – תפשיל/י שרוולים J

איזה עזרה אשמח לקבל מאנשי השיווק בקהילה?

  • חיבורים לקהילות/קבוצות בנושא הרלוונטי.
  • עצות וטיפים לניהול שיווק בעמותות.
  • קבוצה קטנה לסיעור מוחות וחשיבה משותפת.
  • חיבורים למנהלי שיווק אשר מעוניינים לבחון שיתופי פעולה עסקיים-חברתיים.
  • שת"פים יצירתיים.
המשך קריאה

עושים טוב

עושים טוב: הכירו את טל בן נון מנהלת מחלקת הסברה ופיתוח משאבים בארגון שלוה

פורסם

ב-

ספרי על העמותה ועל הפעילות

ארגון שלוה פועל קרוב ל-30 שנים במטרה להעניק לאנשים עם מוגבלויות טיפולים ברמה הגבוהה ביותר, לתמוך בבני משפחותיהם ולקדם את שילובם בחברה. המרכז הלאומי שלוה בירושלים הוא הגדול והמתקדם בישראל לילדים עם מוגבלויות והוא משרת מדי שבוע למעלה מ-2,000 ילדים ובוגרים. במרכז מתקיימות פעילויות טיפוליות, חברתיות וחינוכיות מסביב לשעון. גישתה של שלוה לתחומי החינוך והשיקום מעוגנת בליווי מקצועי של ועדת המחקר הבינלאומית אשר מפתחת את תכניות שלוה ומעניקה מימד של חדשנות בתחום לכלל האוכלוסייה העוסקת בחינוך מיוחד.

מה מייחד את העמותה?

  • השילוב והשילוב ההפוך– ארגון שלוה חרט על דגלו לקדם שילוב חברתי לילדים ובוגרים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים. בשלוה החינוך לשילוב מתחיל כבר בשלב המעון, בו ילדים עם ובלי מוגבלויות גדלים ומתחנכים יחדיו. השילוב ממשיך גם בגילאים הבוגרים יותר וכולל גם שילוב בוגרים בדיור בקהילה ובתעסוקה. בנוסף דוגלת שלוה בשילוב הפוך- חיבור בין הקהילה הרחבה שמגיעה לתוך שלוה ונכנסת לעולמם של האנשים עם המוגבלויות- אם באמצעות פארק שילוב מרהיב שנמצא למרגלות המרכז ופתוח לציבור ואם באמצעות מיזמים חברתיים כמו בית קפה ואירועים שלמעשה מאפשרים לאנשים בלי מוגבלויות להיכנס לעולם המוגבלויות באופן טבעי וחיובי.
  • המשפחה במרכז – בשלוה מתמקדים במשפחה של הילד או הילדה עם המוגבלות לא פחות מבילד עצמו. כל התוכניות הטיפוליות נתפרו בצורה כזו שתאפשר למשפחות גם את ההפוגה שהם כה זקוקים לה: בין אם בתוכנית הנופשון שבמסגרתה כל ילד בשלוה לן בשלוה לילה בשבוע וסופ"ש אחד בחודש, בין אם במחנה קיץ בן שמונה ימים שמאפשר למשפחה מנוחה והפוגה בזמן שהילדים מבלים יחד במחנה קיץ חלומי, בין אם בתוכנית "אני ואמי" שמלווה משפחות של תינוקות שזה עתה נולדו ומאפשר להם כניסה כמה שיותר רכה למציאות החדשה שלהם ועוד ועוד.
  • כבוד האדם – כשנכנסים למרכז הלאומי של שלוה בירושלים הדבר האחרון שחושבים עליו זה שמדובר במקום שמטפל באנשים עם מוגבלויות. המקום רחב ידיים, יפה בצורה בלתי רגילה, בוהק מניקיון ומעוצב אדריכלית תוך חשיבה על כל פרט קטן, כך שיהיה לטובת הילדים.

מהו האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים כעמותה?

ההצלחה המסחררת של להקת שלוה הביאה לשיח ציבורי חסר תקדים בתחום המוגבלויות. ארגון שלוה האמין בלהקה וטיפח אותה והלהקה היא ההוכחה שכשמאמינים במשהו ומשקיעים בו- גם השמיים הם לא הגבול. האתגר שלנו כעת הוא למנף את השיח הזה למקומות נרחבים יותר בחברה הישראלית ולהוביל שינוי חברתי של ממש בקידום שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה בכל תחומי החיים.

הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה

  • מיזמים שילוב חברתיים – בשלוה פועל בית קפה מעולה שפתוח לקהל הרחב. כמו כן במקום יש מגוון אפשרויות לקיום אירועים וכנסים, מה שמייצר עבור שלוה לא רק הכנסות עצמיות וקיימוּת (Sustainability), אלא גם מאפשר לאנשים ללא מוגבלויות להיכנס לעולמם של האנשים עם המוגבלויות, להיחשף ולהיפתח אליו ולהפוך בעצמם לשגרירים של המסר.
  • להקת שלוה- מה לא נאמר עליהם?… חבורה של 8 מוזיקאים מוכשרים שעבדו מאד קשה להגיע להיכן שהגיעו. לא כולם יודעים אבל הלהקה פעילה כבר 13 שנים והשנה באמת נפלה בחלקנו הזכות לפרוץ לתודעה הציבורית ולקחת את המסר שלנו כמה צעדים קדימה ולקדם דרכו שינוי חברתי של ממש.
  • חיבורים אסטרטגיים לחברות המובילות במשק – במהלך השנים זכינו לשתף פעולה עם חברות, ארגונים ואנשים מדהימים שקצרה היריעה מלהכיל את כולם ובקרוב נשיק מהלך חברתי מרגש במיוחד – שווה לעקוב!

מה לא הצלחתי לקדם?

עדיין לא מימשנו את מלוא הפוטנציאל של גיוס כספים דרך הפלטפורמה של "עיגול לטובה"- זאת פלטפורמה מדהימה עם פוטנציאל גיוס גבוה ומתמשך.

מה הייתי רוצה לקדם?

קמפיין מימון המונים.

את מי היית רוצה לפגוש?

דן אריאלי- הוא מרתק בעיניי ואפשר ללמוד ממנו כל כך הרבה על טבע האדם והחברה. ואת ג'ניס ג'ופלין.

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה

דבר ראשון – ללמוד ולהעמיק אודות הארגון עצמו והזירה שבה הוא פועל, לנתח את היתרונות היחסיים וההזדמנויות ולפעול בהתאם. חשוב מאד להגדיר מטרות ותוכנית עבודה מוכוונת יעדים ולהשתמש באופן מושכל בכלים ובמשאבים העומדים לרשותך.

איזה עזרה אשמח לקבל מאנשי השיווק בקהילה?

חיבורים מעניינים, שיתופי פעולה וכד'. זה Win-Win לכולם.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020