אחלק את דבריי לשני חלקים.
האחד – האם קיימת אלימות כלפי נשים והאם היא מתחילה בקטן, מזרעים של זלזול, הקטנה והחפצה. השני – מה אני חושבת על קמפיין נעמת והאם אני חושבת שהוא עוזר בהעברת המסר.
אחזור לסוגיה העקרונית. כן. יש issue כזה והוא גורף. גברים מורגלים להקטין נשים ולזלזל בהן בלי שהם אפילו מודעים לכך. לכן זו רעה חולה ולכן יש בהחלט מקום להציף את זה ולהעלות את המודעות להרסנות שבזה. זלזול והקטנה שלכאורה אינם פשע נתעב, הם הם מובילים לפשע הנתעב. צריך שניים לרקוד טנגו ויש כזה דבר שגעון בשניים. אז אם גם נשים וגם גברים חושבים שנשים לא יודעות לנהוג ושהשאלה המשפילה מי נתן לך רישיון לגיטימית – לא רק שלא נצליח לשנות את התפיסה הרווחת לגבי נשים נהגות, זה יוביל בהסלמה ואסקלציה לכדי אלימות ואפילו רצח.
הסטטיסטיקה מדממת. כמעט שאין שבוע שאנחנו לא שומעים על אישה הנרצחת, לרוב בידי גבר. אנחנו יודעים שהשלב של צווי ההרחקה והגשת התלונות במשטרה הם כבר שלבים פאתולוגיים שקשה מאד לבצע בהם שינוי. גבר שמחפיץ אישה במבט, בהערה, בתעוזה לבקש ממנה להתנהג בצורה מסוימת הוא מטריד וההטרדה הזו היא זרע הפורענות. ונכון – אם נבין שזה מתחיל פה – אפשר יהיה 'להרוג' את זה כשזה עדיין צעיר וקטן, שבינינו זה כבר לא ממש קטן אבל אולי קצת יותר נשלט.
אז אלימות אכן מתחילה ברגעים שלצערנו התרגלנו אליהם ואם נתפוס אותם ונכיר בהם נזהה אותם – נוכל לשנות אותם ולמנוע את ההידרדרות לאלימות פושעת.
האם הפרסומת של נעמת נכונה? לדעתי לא. נתחיל בסוף. הפרסומת של נעמת מסתיימת בחגית פאר יושבת ראש נעמת נואמת נאום טורדני שלא חשבתי אתו נוח. היא מסבירה לנו מה ראינו, מדברת בטון שלטעמי הוא לא נעים, מורתי וקר, ומפרשת לנו את מה שהסרט אמור להעביר בהדגמה ולא בהטפה. אז זהו שחגית פאר לא סומכת שנבין את המטאפורות ואת ההפוך – על – הפוך. היא פה להסביר ולנמק את הכתובין, ובכך, לטעמי, היא מדגימה פאסיב אגרסיב בעצמה. חגית פאר מתנשאת, ארוגנטית ותופסת קצת יותר מדי מקום, ואלימות, כך מסתבר, עלולה להתחיל גם מזה. מלכבוש מקום ששייך לאחרים, מלהתשלט על מרחב.
אז אם הסרטון מילא קערה במקצת, חגית פאר בעטה בה. נחזור לקערה. לא ממש.
לקח לי שלש פעמים להבין שמדובר ב"פטנט". בגימיק של הפוך על הפוך. בנשים שכאילו מתנהגות לגברים כפי שגברים מתנהגים כלפי נשים. ולמה לקח לי כמה פעמים? כי נשים כן מתנהגות ככה, ואלימות של נשים כפי גברים לא רק שאיננה קיימת, היא קיימת והחברה מצדיקה אותה כי נשים מוגדרות בחברה כקרבן שלגיטימי שינהג בתוקפנות ואגרסיביות. אשה צלמת שמחפיצה גבר דוגמן ומבקשת ממנו לעמוד ככה וככה ועכשיו לעשות אותו דבר בתחתונים – זה לא משהו שנראה לי זר או שאיננו קורה. גם נשים שמדבות סרה בגברים (מגישות בטלוויזיה) וגם אסתר ראדה שצורחת על הגבר כי הוא לא הביא לה בדיוק את האוכל שהיא אוהבת. רבותי, יש אלימות וגסות של נשים ויש לי חדשות – לא רק שזה לא מצחיק, ולא רק שזה לא תמוה – זה עצוב.
עד שנשים לא יבינו שכדי להילחם באלימות צריך לפעול באי אלימות, כמו מרטין לוטר קינג – תפוח האדמה החם של האלימות יעבור מצד לצד ושום פתרון לא ייראה באופק. אז לסיכום הפרסומת היא קצת גן ילדים – נשים 'מחזירות' לגברים במטבע שלהם. לא רק שזה לא עובד ככה, זה לא מייצר את השיבוש הראוי שיפיל את האסימון. נשים כל עוד הן תיצורנה גטו – הן ינציחו את מעמדן כקרבן ואלימות כלפי קרבן זה כמעט מתבקש.
לסיכום – אסטרטגיה נכונה אבל פתרון קריאטיבי שגוי.
