עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

ניתוח קמפיין: סדרת חליטות הגן הקסום של ויסוצקי // עטרה בילר

פורסם

ב-

בנימה לוחמנית שמאפיינת את כל קמפיין ויסוצקי בכיכובה של אניה בוקשטיין, אנחנו רוכבים הפעם על גל ההטרדות המיניות ואם לדייק אז על קמפיין האשטאג גם אני. #me too. ואחרי שהקלדתי #me too (הנה עשיתי את זה שוב) – קידמתי את הטקסט הנוכחי במנוע החיפוש ועזרתי בכך לא רק למין הנשי אלא גם למותג התה.

אבל נחזור לסדרת הגן הקסום של ויסוצקי. השם כבר ממדר החוצה גברים, נשים דעתניות וכן הלאה. שם הכי אנטי מאצ'ו שיש. גן קסום זה מקום סגור ומופלא שבורחים אליו מהמציאות, והמציאות, כנראה, רוויה בקפאין ודברים "רעים". וחבל, כי הרוב שם. בשם "הגן הקסום" יש רמז לאסקפיזם ולמרות שזה מדויק ונכון זה גם מכביד כי כדי לעזוב את הרחוב ולהיכנס לגן קסום אני צריך או יותר נכון צריכה לקבל החלטה לעשות שינוי והרי השינוי הוא כל מה שהקמפיין הזה מדבר עליו מההתחלה.

 

קמפיין קודם של ויסוצקי (תה ירוק, לאו דווקא הגן הקסום) אכן מתייחס לשינוי ומציע לנו להשתנות:

אבל נחזור לפרסומת הנוכחית.

מה שיפה ונכון בה הוא שחליטה זה לחלשים ואם נדייק – לנשים. עוד סטראוטיפ שחשוב לשבור.

הנשים שמופיעות מתעקשות על נשיות חזקה ולוחמנית בשניות המועטות שעומדות לרשותן. נשים אולי כן. חלשות – לא.

אני מחליטה איזו חליטה היא אולי גחמה מתחרזת של קופירייטר ברגע של ייאוש, באישון לילה, אבל הצליח לו כי ההצמדה של חליטה או תה ירוק לנשיות שאיננה מוחלשת ואפילו, איך נאמר את זה, מועצמת, היא נכונה, והיא במקום.

אז נכון שיש משהו אופורטוניסטי בהתלבשות על אג'נדה פופולארית וקורקטית – אקסקיוז מיי אינגליש – אין לזה תרגום נאות בעברית – אבל לפעמים נדמה לי שזה קצת מזיע לרצות מגזרים מוחלשים אגב מכירת תה.

ובכל זאת אני מפרגנת לצורה שהחיבור הזה נעשה. נשים עם ליפסטיק מאויר ופרובוקטיבי למשעי שמדברות במקהלה "ריד מיי ליפס" ומתעקשות "אני מחליטה", מה נכנס לי ללב ומה יוצא לי מהפה – וטוב שהקפידו על יוצא ולא נכנס – זה בעיני אייקון חזק וטוב למוצר שלא תמיד נעים לשתות אותו בפומבי בלי שיחשבו שאני חננה.

שורה תחתונה, מדובר במוצר שהוא אמנם אופנתי אבל סוחב על גבו צל תדמיתי וצלקת מגדרית. הוא קצת יפה נפש, קצת קפאין-או-פובי, קצת חלש אופי ורחוק מלהיות סקסי ואסרטיבי. אז זהו שויסוצקי מנסים לתקן את זה ולפצות על כך ובצדק רב, והניצול של מהלך חברתי רב עוצמה הוא חכם ויעיל במקרה הזה.

קמפיינים

קמפיין Real Time Marketing ברדיו – יד2

פורסם

ב-

מאיה ורטהיימר, הפרזנטורית של YAD2, תגיש תשדירי רדיו שייכתבו בזמן אמת ע"י צוות הקריאיטיב של ראובני פרידן ויתייחסו לידיעות הטריות ביותר שישודרו בחדשות. הפעילות הפרסומית הייחודית החלה ביום ראשון (ה-30.12) ותמשך לאורך כל השבוע, מרדיו תל אביב FM 102, בזמן שיאי ההאזנה בתחנה. התשדירים יתחברו לקמפיין הפרסומי של יד2, תחת המסר "טירוף מה שקורה פה", ויציגו עסקאות חמות בעולמות הנדל"ן, הרכב ומוצרי היד השנייה.

לדוגמה, אם ידווחו בחדשות על עומסי תנועה כבדים, ורטהיימר תעשה "טייק אוף" על הידיעה החדשותית ותציע עסקאות מהאתר על אופנועים שחוסכים את העמידה בפקקים. אם החדשות יכללו דיווח על מתיחות ביטחונית, הפרסומת שאחריהן תציע דירות עם ממ"ד בפרויקטים חדשים ביד2. מטרת הקמפיין היא לחשוף את הקהל הישראלי לכמות ולמגוון הענק של המודעות שעולות מדי שעה באתר יד2, ולהפוך את הכניסה באתר ממבוססת לספונטנית וקבועה, כחלק משגרת הגלישה היומיומית.

גל עופרים, סמנכ"ל שיווק יד2: "לראשונה בישראל תשודר פרסומת לייב אשר תמחיש ותקשר את החדשות לאקשן שקורה באתר יד2. ביחד עם ראובני פרידן החלטנו להציג זאת בקמפיין, ולעודד אנשים לחפש הזדמנויות באתר באופן קבוע".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו ת"א FM 102: "מדובר במהלך מסקרן התואם את אסטרטגיית אימוץ החדשנות ברדיו ת"א בכל התחומים, החל משידורי דיגיטל מתקדמים וכלה במהלכי פרסום חדשניים".

ניב חורש, מנכ"ל משותף בראובני פרידן: "מאחל לכל חבריי בעולם הפרסום לקוחות יצירתיים וחדשניים כמו יד2, ושותפי מדיה חזקים וחכמים כמו רדיו תל אביב FM 102".

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אתם Pepper או לא? // עטרה בילר

פורסם

ב-

הקמפיין החדש של Pepper, הבנק הדיגיטלי מבית בנק לאומי (משרד פרסום: McCann) שעדיין לא החליט אם הוא בנק או לא – נראה טוב. זה לא נראה כל כך רע. זה אפילו נראה טוב. שחור לבן מעלה כל קליפ מדרגה והופך אותו ליותר מתוחכם. פה ושם נגיעות של וורוד כדי לבודד את צבעי המותג  – גם בסדר. אפילו הקצב והראפ או ה spoken word או איך שקוראים לזה – עשוי ממש טוב.

הבעיה שלי – הקריאטיב של פפר עולה על האסטרטגיה. במלים אחרות – פפר נולד בחטא והוא ממשיך להיות נאמן לאותם כשלים.

הפרסומת מעלה על נס את ההבדל בין אנשים דיגיטליים ללא דיגיטליים ומקבילה בין החלוקה הזו לבין החלוקה שקיימת בין לקוחות ללא לקוחות של פפר. ההשוואה לא מעניינת ובעיקר לא יכולה להיות משויכת דווקא לפפר.

מציאות דו-מימדית: חיים בשחור לבן או בוורוד

אנשים דיגיטליים חוסכים זמן ולכן לוקחים את החיים בסטלבט. אנשים שהם לא דיגיטליים – עומדים בתור, אנשים דיגיטליים עושים סלפי (עם סמארטפון וורוד) בעוד שאנשים לא דיגיטליים עובדים עם מחשבון כיס. אה, ואין להם וורוד בשום מקום בפריים. כמובן שהדיגיטליים הם פפר והלא דיגיטליים מוגדרים כ'לא פפר'.

"למה הוא פפר לגמרי ברור/ לומד, ממלצר זה הסיפור/ מסיים ת'משמרת בשתיים שלש/ עולה מול בנקאי מסדר את העו"ש". וגם – "לשלם על עמלות נראה לך סביר/ אולי גם נתחיל לשלם על אוויר?" – באמת יופי של קופי.

אבל אנחנו ממשיכים לראות השוואות לא מספיק מרגשות. אנחנו נחשפים לכן – פפרים שחיים אונליין, אוזניות לראשם, עושים סנאפצ'ט כלבלבים, ולעומתם – לא – פפרים שמתעסקים עם שטרות כסף בכספומט, קוראים עיתון מנייר, עוצרים טקסי עם היד, מחכים לתכנית טלוויזיה בתזמון האמתי שלה, מדפדפים באלבום תמונות יפני עם תמונות אמתיות או בקיצור – לא עברו לאינטרנט.

הלא-פפרים נכנעים לחיים הפיזיים המסורבלים, אלא שלצערי הקליפ הזה איחר את הרכבת שיצאה לדרך לפני משהו כמו 25 שנה. או אז כשהתחילו הבנקים הישירים להציע לנו שירות שמדלג על התור, שאינו תלוי בזמן, שמשחרר את הלקוח מתלות בשעות פתיחה, מחיפוש חניה – לטובת ביצוע פעולות בזמן ובמקום שמתאים לו – אז היה ראוי להתעלף מהקליפ המאד חינני הזה. אגב, "לאחר את הרכבת" זה גם ביטוי מהבוידם, שלא לדבר על המילה בוידם…

נכון – עוד לא הייתה אינטרנט ולא היו סמארטפונים בזמנו, אבל כבר אז אפשר היה להשוות את הקדמה לימי הביניים ולייצר קונטרסט. כבר לפני 20 שנה אלבום יפני או לחכות לתכנית טלוויזיה בימי שני היה של זקנים שלא רוצים להתקדם.

בחרו בפתרון הקל

ההשוואה של פפר עם אייקונים מימי קדם היא לצערי הפתרון הקל. בריחה מהתמודדות.

אני מצפה מבנק לאומי לפצח את האתגר המתבקש, הלא הוא לתקוע מרפק אמתי בצלעות שאר הבנקים, ולמסור בידי הצעירים יתרון שהוא מעבר למגניבות, ולהפניית הגב לסבא וסבתא שלהם.

לא די בלהיות מדליק וצעיר, ולא די בלהיכנס לבנק אונליין לניהול העו"ש כדי להוות הצדקה מספקת לעקור מהבנק שלי ולעבור לבנק אונליין.

הקליפ מצהיר על עשרות אלפים שעברו לפפר. אני לא ישבתי עם "קאונטר" ואני לא יודעת מהם היקפי הפעילות האמתיים. אבל ברור לי שאין בנק שלא מצליח לתת פייט לעיתון מנייר, למישהו שלא יודע להקליט תכנית טלוויזיה ולמי שעדיין מדביק תמונות באלבום…

כן פפר, לא פפר, אבל מה עם הצעת הערך?

השאלה למה אני, צעיר או צעירה בן 18 עד 30, נגיד, צריך או צריכה לעבור לפפר לא קיבלה לדעתי בדל של מענה.

התשובה חייבת לבוא לא מהצמדת הצעת הערך לפונקציונליות, ולא מקישוט הפונקציונליות בסממני לייפסטייל, אופנתיות וסגנון.

פפר חייב לתת מענה למהות ערכית ולהיות חלק ממשהו יותר גדול, גורף ומשמעותי, שמניע את הסגמנט בלאו הכי לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהשמיע את קולו.

 

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים