הפעילות היא פעילות ממש. לא רק התעטפות בדגל ישראל, ולא רק שימוש בישראליות כסיסמה בלבד. אל על החליטה לעשות מעשה ולהטיס אנשים שרוצים ויודעים לעודד את הנבחרת הפרלימפית שנוסעת למשחקים הפרלימפיים בפריז.
המחווה נוצר על רקע עוינות עולמית לנציגי ישראל דוגמת העוינות שספגה עדן גולן באירוויזיון במאלמו, אלא שכשמדובר בספורטאים פרלימפיים נכנס אלמנט נוסף. ישראל, שהעולם מטיח בה האשמות, מצויה במלחמה על הקיום שלה, מלחמה שגובה מחירים שאין איך לתאר אותם. אנשים איבדו את חייהם ויש פצועים רבים, חלקם הניכר איבד גפיים. זה אומר שהספורטאי הפרלימפי, משמעותי כיום יותר מאי פעם. הוא מייצג את רוח האדם שלא נשברת על אף שהגוף נשבר. ואם יש רגע בטיימליין של ישראל שאנחנו זקוקים לנבחרת הפרלימפית, זהו הרגע.
נוכח המתח בין חשיבות הספורטאים הפרלימפיים לבין התוקפנות כלפיהם, דווקא במקומות כמו פריז – משמעותי במיוחד המהלך של אל על.
אל על לא רק מטיסה באופן רשמי את הספורטאים, אלא יצאה בקריאה לציבור הרחב להצטרף כאוהדיה בפריז. כדי להיכנס לנבחרת הזו, על המועמדים לעבור תהליך דומה לאודישן. יש להצטלם ולשלוח קליפ קצר ולספר במה אני מתאים או מתאימה להצטרף לנבחרת הדגל שתטיס אל על.
הסלקטיביות מקדמת את ערך ההתלהבות שחשוב שימוצה במקסימום. לא סתם אוהדים אלא כאלה שיכולים להרים את הרצפה ולעשות את ההבדל.
הפרסומת עצמה מתארת את היגון ואת הפתרון. שחקני הנבחרת שטסים באל על לפריז נתקלים במחאה ושטנה מצד הציבור הפריזאי, מה שהופך לאווירה מתוחה על המגרש. אבל ברגע האמת, כשהטניסאי גיא ששון מתכונן לחבטת הפתיחה, צועק לו חנן בן ארי (שגם שר את שיר הרקע) ״גיא אוהבים אותך״ ומתוך הקהל צץ המון אוהד, להלן נבחרת הדגל, שמעודדות אותו בהתלהבות, בשם הדגל. בשם ישראל.
הקליפ מראה שינוי ברוחו של גיא, ולנו ברור שהרוח שנכנסת במפרשיו מגיעה מהישראלים שטסו לעודד, רוח שטיפחה ושינעה אל על מהארץ.
אני אוהבת את המהלך כי הוא נובע ישירות מהיתרון של אל על, ומצוק העיתים.
בעידן הנוכחי ההיגררות לבנאלי ולקיטץ׳ מפתה, ויותר קשה להיות רלוונטי.
לפעמים כשיש אסטרטגיה מהודקת, היישום מנכיח את עצמו בקלות, וצריך רק לא להפריע לו.
