עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

כשהאתר הופך מיותר: גוגל במהפכה

פורסם

ב-

כשהאתר הופך מיותר: גוגל במהפכה.

שינוי כיוון: מנוע החיפוש של גוגל שואף להשאיר את הגולשים אצלו ומוריד הילוך בהפניה לאתרים שאינם בבעלותו. בעלי אתרים? שימו לב (ויש פה גם הזדמנות)

ממנוע חיפוש למנוע תשובות
חיפשתם סרט? אין צורך להיכנס לאתר של הקולנוע הקרוב לביתכם, עמוד התוצאות כבר יספר לכם לאן להגיע ומתי. רציתם זר רומנטי? מנוע החיפוש של גוגל כבר יודע איפה הבוגנוויליות שהכי ישתלם לקנות גם בלי שתציצו באתרי הפרחים. שאלתם את עצמכם כמה דולרים שווים מאה שקלים? הוא כבר יודע את השערים העדכניים ויעשה את החישוב בעצמו, ואפילו אם תהיתם באיזו שנה נולד הזמר עומר אדם, אין צורך להרחיק עד ויקיפדיה. גוגל עובר טרנספורמציה ממנוע חיפוש לספק תשובות בפני עצמו, ואט אט מצמצם את ההפניות לאתרים שאינם שלו. לאן כל זה מוביל? כנראה שלא לאתר שלכם.

שאלות תשובות ומסקנה מתבקשת

הידיעה שפורסמה לפני מספר ימים, לפיה חברת גוגל השלימה את רכישת חברת Superpod, אפליקציה המאפשרת לגולשים לפרסם שאלות ולקבל תשובות מומחים, מספקת רמז נוסף לבאות.

חיפוש קולי? תוצאות מרעישות
זה נגיש, מהיר, ומדויק גם בעברית: תרבות החיפוש הקולי משתלבת בחיינו דרך  המובייל, הטלוויזיות החכמות, הרכב (האוטונומי בעתיד) ויותר מכל באמצעות "העוזרים החכמים" הנכנסים אט אט לכל סלון.

כמה תוצאות עתיד העוזר החכם להקריא בתשובה לחיפוש? כאן כבר לא מדובר בהצגת עשר תוצאות חיפוש כפי שהכרנו בגירסה הכתובה, אלא בהרבה פחות. לא במקרה, התוצאה הנבחרת הראשונה עשויה להיות במקרים רבים זו ששייכת לענקית החיפוש. אז מה זה אומר? שכולנו נחפש בגוגל ונמצא את… גוגל.

"גוגל לקח לי את המידע (ואת הגולשים!)"
אם לא יהיו הפתעות, בקרוב נתחיל לשמוע בעלי אתרים מתלוננים בערך בנוסח הזה. המנוע של גוגל בעצם שואב את המידע המופיע באתר, ומכניס אותו אל תוך מנוע ענק המכיל מליארדי עובדות ונתונים שונים שנאספו ברחבי האינטרנט (בדיוק כמו אותם אתרי פרחים וקולנוע שהזכרנו). את הנתונים הללו  יכול כעת מנוע החיפוש להציג באופן 'ניטרלי' מבלי לתת קרדיט למקור.
המערכת האחראית על פעולה זו נקראת Google Knowledge Graph. כבר זמן רב שאנו נתקלים ביותר ויותר מידע אותו גוגל מציג לצד או אפילו מעל תוצאת החיפוש, אותו "למד" גוגל מאתרים שונים, אבל מבלי להפנות את הגולשים אליהם או לתת להם את הקרדיט. עכשיו, לרבים מהגולשים כבר אין סיבה להגיע לאתרים המקוריים, ולא צריך דמיון רב בשביל להבין מה עשויות להיות ההשלכות של מגמה זו על בעלי האתרים, ועל היכולת שלהם להתפרנס מיצירת תוכן ומידע באתרים שלהם.

נחשו מי מדבר עם הלקוחות שלכם
מכירים את הרגע בו יצאתם ממסעדה וגוגל מבקשת חוות דעת על המקום בו הייתם? מערכת האנדרואיד לא נחה לרגע, אוספת מידע אודות כל עסק, מנתחת אותו ומוסיפה את המידע למאגר של גוגל. גם בעלי העסקים תורמים לגוגל מידע יקר ערך דרך מערכת Google My Business.
עכשיו, השליטה של הענקית בעולם העסקים מתחזקת, וביכולתה לספק מידע 'משלה' למחפשים ספציפית את העסק שלכם. ושוב, הכוח של בעל העסק פוחת (והתלות שלו בגוגל עולה).

אילו אתרים עומדים בפני סיכון / סיכוי?
מי שנמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר הם אתרים המספקים לגולשים מידע עליו לא ניתן להגן באמצעות זכויות יוצרים:

מספרי טלפון
שעות פתיחה
מחירים
שנת לידה
גודל אוכלוסייה

שני צדדים למטבע
אז למי בכל זאת יש הזדמנות לפרוץ קדימה בעידן החיפוש הקולי? אתרים המספקים את המידע לגולש בצורה של שאלות ותשובות או באמצעות תכנים קצרים המתאימים להקראה על-ידי העוזר החכם של גוגל יכולים להפוך לספקי תוכן חשובים עבור מנוע החיפוש. מן הצד השני, אף אחד לא מבטיח לכם שהקראת התוכן שלכם תביא בעקבותיה גם את הגולשים אל האתר אותו הקמתם.

תכנים הבנויים מטקסט מורכב, תמונות או ווידאו הם אלו שצפויים להיות מושפעים פחות מן המהפכה, מאחר והם מוגנים בצורה טובה יותר על ידי חוקי זכויות יוצרים. לכן, כל בעל אתר צריך היום לחשוב האם עליו להגדיל את חלקם של תכנים מסוג זה במסגרת אסטרטגיית התוכן שלו.

איך מתכוננים למהפכה?

Google Actions
האם האתר שלכם מעביר את הלקוח תהליך של תשאול לפני שהוא נותן לו תשובה? גם לאתרים מסוג זה יש לגוגל פיתרון, וגוגל ממליצה להם לבנות אפליקציה שתאפשר להם לשאול את הגולש שאלות, ולתת לו תוצאה בהתאם לתשובותיו. מי ינהל את תהליך התשאול? העוזר החכם של גוגל כמובן, והוא גם יבחר באיזה תהליך תשאול להשתמש, שלכם או של המתחרה שלכם (סביר להניח שזה שיהיה מוכן לשלם לגוגל את התשלום הגבוה ביותר…)

3 שאלות שכדאי לשאול בנוגע לאתר שלכם:

האם אתם מציגים באתר שלכם מידע, תוכן או מדיה?
האם המידע באתרכם מסודר בדרך שנוחה להקראה?
האם נכון עבורכם ליצור אפליקציה באמצעות מערכת Google Actions?

לאחר שתבנו לעצמכם אסטרטגיה מגובשת סביב שלושת סימני השאלה הללו, תוכלו להכין את האתר שלכם לקראת הבאות.

להשמיע את קולכם בעידן הקולי
מה יהיה? לא לגמרי ברור, אבל מומלץ לעשות מה שניתן:
לבצע התאמה של אסטרטגיית התוכן שלכם בכדי שתצאו נשכרים מן השינויים אותם מביא עמו עידן החיפוש הקולי. נקווה שבכל זאת גוגל תמצא דרך להפנות גולשים אל אתרי האינטרנט, או לפחות לשתף את בעלי האתרים ברווחים העצומים שלהם, בכדי שגם הם יוכל להרוויח ולהמשיך וליצור תוכן ומידע שימושיים עבור הגולשים.

הכותב הינו אורן שץ  יו"ר והבעלים של  SEO ISRAEL –  סוכנות לשיווק דיגיטלי (קידום אתרים מקצועי ושיווק באינטרנט).

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "אחלה ניגוב מהסדרה המוברחת אחלה שטראוס" // עטרה בילר

פורסם

ב-

הרעיון שאם אין חומוסייה ליד העבודה צריך להחליף עבודה  – מצחיק. אבל הפרסומת על אחלה ניגוב מהסדרה המובחרת של חומוס אחלה לטעמי מפספסת.  יש פה יותר מדי גנגסטרים על פחות מדי מסר.

הייתה תקופה שהיו גנגסטרים בכל מקום. גנגסטרים יעזרו לך להקצין מסרים בין אם מדובר באנשים שמשתמשים במוצר שלך אבל הגנגסטר מסמל את הפרימיטיביות, או ההיפך – אתה נענש על זה שאתה לא משתמש במוצר. בכל מקרה מדובר בהחרפה או הגזמה של מסר לצרכי תשומת לב. לא תמיד זה רלוונטי כמו במקרה של חומוס אחלה שמאד ברור שהמסר עצמו חסר אונים וחלול והגנגסטרים באים לחפות על כך.

יש לנו מוצר חדש שיש בו איזה "יותר" ממה שהכרנו עד כה. לא ברור מהו ה"יותר" שהופך אותו לארוחה בפני עצמו אבל ברור לנו שזה יותר מסתם חומוס בקופסא. מדובר בהצעת ערך שחוקה וידוע כמו מנה חמה או מעדנים כאלה ואחרים שמספקים לנו 'ארוחה'.

אז המוצר הוא "כמו" מנת חומוס בחומוסייה.

הגנגסטרים לא התקדמו ולא מבינים שזה אפשרי.

הגיבור שלנו, שיש לו משקפי Virtual Reality על השולחן בעבודה כן התקדם. הם מנסים לעצור אותו אבל את הקדמה אי אפשר לעצור.

לא השתכנעתי.

הגנגסטרים שלא מבינים שיש אלטרנטיבה לחומוס "אמתי בחומוסייה" הם קלישאה. זה שהאבא בכנופיה – עוד יותר קלישאה.

כל האקרובטיקה נועדה להגיד שיש בחומוס שלנו יותר ממה שאנחנו רגילים לקבל בקופסת חומוס ולכן הפרסומת היא סוג של הדגשה או "מירקור" ואין בה סיפור ממשי מעבר לכך.

ההתנשאות על פושעים באמצעות הקושי שלהם להבין שאפשר אחרת, וגם באמצעות אחד מהם שמרכיב את משקפי הוירטואל ריאליטי (בקטע של בוז או התנכרות לקדמה)  – לא נעימה לי, על אף שאין לי שום דבר בעד פושעים.

יש התלהבות מוגזמת מ"מנת החומוס המפנקת" ובשורה התחתונה יש פה ניפוח נואש ולא מעניין של תכונה "יותרית" (מהמילה יותר) של מוצר קיים, שכנראה לא הלהיב את יוצרי הפרסומת. וכשהיוצר ספקני, זה חוסם כל פריצת דרך.

זוכרים את "חומוס עושים באהבה או שלא עושים אותו בכלל" של צבר המתחרה? זהו נרטיב. זה לא הגרגר חומוס. זה לא התוספת או התכולה של כל מנה. צבר בזמנו פרצו דרך כשחיברו בין הוויה תרבותית שלמה לבין המותג. על גבה הצליחו לאלתר ולחדש.

לחומוס אחלה אין באמת נרטיב.

מועצת הפושעים מהעולם התחתון שמנהלים את הסדרה המובחרת ועושים דרמה מכל טחינה או אחלה ניגוב אינה קשורה לכלום. היא משרתת את הצורך לצעוק חזק את המוצר בדומה לשימוש בבלונדינית לפרסום מכונית ספורט.

הכנופיה הפלילית מנוצלת לטובת חוסר האונים המותגי של אחלה /אחלה הסדרה המובחרת/ אחלה ניגוב. וכשאני אומרת מנוצלת אני מתכוונת לשימוש חלול ומיותר בסטראוטיפים וקלישאות לצרכי משיכת תשומת לב בלבד.

יש בהחלט מקום לטפח סיפור מותג קצת יותר מעניין ומשמעותי סביב המותג אחלה ולא לזגזג בין טבעיות לטחינה לחומוסייה.

 

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "חריש בצוותא" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, ניתוח קמפיין

בצוותא, אהבת? קבל. שכונה חדשה שכולה שיתופית. פרסומת שסובלת מהתוכן, מהצורה ומהמוצר שהיא מפרסמת. במעין דיאלוג שהוא ספק קריקטורה וספק לוקח את עצמו ברצינות, מגי אזרזר וקותי סבג, זוג אורגאני בחיים האמתיים, מפגין התפעלות קולנית מהשכונה השיתופית הראשונה. בחריש. המשחק מוגזם, ובאופן סטראוטיפי שלא היה מבייש את ארצ'י בנקר, האישה היא הצרחנית ההיסטרית שמתלהבת בצורה חסרת רסן מהחידושים וההמצאות, והגבר או נגרר אחריה או מכיל אותה או מואס בה.

החרוז "בצוותא, אהבת?" התגלגל בעצלנות רבה מאיזה שרוול של איזה קופירייטר, ואולי אפילו לא בהכרח עוסק בקופירייטינג, אלא חשב במשך חודשים רבים "עם מה מתחרזת המילה צוותא". ההתלהבות של אזרזר מחללי העבודה המשותפים מרחיקת לכת, מגוחכת ולא משכנעת. חללי עבודה זה yesterday's news. פה ושם יש הברקה שלא מרימה את הקליפ: "תמיד רציתי לקרוא ספר" עונה קותי למגי ששואלת אותו, אגב הצגת חלל העבודה, אם לא התכוון תמיד לכתוב ספר. אני תמיד נמסה מהומור עצמי אבל הקליפ מתעקש להיות שטחי ורועש.

הטקסטים של אזרזר מהולים במילה "וואו" שנצווחת בסופרן כשהיא מגלה גינה קהילתית בה כל השכונה אכן עובדת את האדמה ומגדלת יבול. אזרזר העירונית מספרת לנו שאפשר לגדל שם פסיפלורה וגם לימונענע וגם תפוגזר – כמקריאה תפריט של בר מיצים. חצי מצחיק. 'בחפירות תמיד היית טובה' אומר לה קותי וחזרנו לארצ'י בנקר שעשה קריירה מלרדת על אשתו.

האולם הקהילתי בו אפשר לחגוג שמחות לא נראה לי טלטלה חדשנית. אחרי ה'קולולו' של מגי מבקש קותי מהברמן לחזק לו את המשקה. הוא קורא לו אבא שזה קיצור של אבאל'ה והמשקה נראה לי קצת כמו קפה שחור. יש פה נגיעות שהיו יכולות להתפתח לקליפ יותר מצחיק ממה שהוא. הבעיה היא שמה שזוכרים זה את ההתלהבות הדי חלולה של מגי אזרזר מדברים שאנחנו לא מצליחים להבין מה מיוחד בהם ובעיקר מה כל כך קהילתי וראשוני בהם.

בשורה התחתונה יש פה הסחת דעת רעשנית מהעיקר. והעיקר הוא שמישהו חשב טוב טוב טוב איך מצליחים למכור דירות באמצע שומקום ובינינו זה לא כל כך באמצע, זה די ימינה על המפה, ימינה מכביש 6 ולא בדיוק ליד שום מקום סימפטי במיוחד. חריש. לא אעבור לחריש בשביל אולם שמחות וגינה, גם אם כל מה שמעניין אותי זה קיבוץ עירוני. זה לא בדיוק זה וגם אם כן – הפרסומת לא מצליחה באמת להעביר לי את זה. התחושה היא שמדובר בשכונה שנראית לפחות על פי ההדמיה ככל שכונה סטנדרטית עם רבי קומות, ושמישהו מאד מתאמץ להקנות לה ייחוד ולזעוק אותו בחוצות. כי כפי שחיים טופול פעם אמר: "לפחות אם אתה מזייף בשירה, תזייף בקול רם".

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים