עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

תחלמו. תעשו. תצליחו / עדי ניר

פורסם

ב-

ניהול שיווק בארגון דל אמצעים, מצריך יצירתיות ותעוזה. עדי ניר, מנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה", חולמת בגדול ומשתפת בטיפים לעבודה יעילה ומוצלחת. כתבה שנייה בסדרה

המילה "לא" היא כפתור ההפעלה של מנוע הטורבו שלי. זה שנכנס להפעלה כשצריך להזיז הרים, או אנשים, או לכוון מחדש את רעיונותיי, גם אם ילדתי אותם בלידה קשה. המנהל שלי יודע, שאחרי כל "לא" או כל הביטויים המקבילים לו – "אי אפשר", "אין כסף", "אין זמן" וכו', יבואו לרוב עוד איזה סבב או שניים של ניסיונות עיקשים מצדי, להראות לו שכן אפשר, שצריך, שחשוב, שמצאתי דרך אחרת. בחיי, זה אפילו מדליק אותי מקצועית.

חודשיים אחרי שהתחלתי בעבודתי בעמותה, תוך כדי שאני מקימה תחום חדש במקום שכמעט אף אחד לא שמע עליו, היה לי חלום. חלמתי בלילה שאני בתוך אוהל חשוך באמצע שבוע הספר, ואנשים נכנסים פנימה ושומעים ספרים. קמתי בבוקר וסיפרתי למי שהיה בעלי בזמנו על החלום. הוא אמר שאני חיה בסרט. ביקשתי ישיבה דחופה עם המנכ"ל והזמנתי גם את איש יחסי הציבור והמעצבת הגראפית שליוו אותנו בזמנו בהתנדבות, וסיפרתי גם להם על מחשבותיי הליליות. הפעם, גם הרחבתי ואמרתי, שאני רוצה להיות ב- 3 קניונים ברחבי הארץ וגם בכנסת ישראל, אה וגם כמובן לגייס משרד פרסום שיעזור לנו בהתנדבות להפוך את זה לקמפיין התרמה. גם הם אמרו לי שאני הוזה, שיש לי חודשיים, שאני צוות של בנאדם אחד שאחראי על עוד רשימה ארוכה של דברים אחרים ואין סיכוי שאצליח. חייכתי, ורק ביקשתי שיתנו לי לנסות. מנוע הטורבו שלי התחיל לעבוד. תוך חודשיים הפכנו לקוח פרו-בונו (בהתנדבות מלאה) של מה שהיה בזמנו פובליסיס גלר-נסיס, שהפיק עבורנו קמפיין מיוחד – "כשאתה עיוור, כל ספר הוא קופסה שחורה", בכיכובו של הסופר עמוס עוז ובהשראת ספרו "קופסה שחורה". לא אשכח את זה, הפקת התשדיר עלתה 3,500 ₪ בלבד. כל הצוות, האולפנים, מה שאתם רק מעלים על דעתכם, ניתן בהתנדבות ובאמת שיצא לדעתי מקסים – מוזמנים לצפות.

חוץ מזה, בנינו 3 אוהלים שהיו חשוכים 100% שבתוכם הייתה מערכת סאונד שמשמיעה קטעים מספרי אודיו בלופ, פתחנו את הפעילות ביום מיוחד בכנסת ישראל, הקמנו מרכזים בשלושה קניונים גדולים ברחבי הארץ והפקנו 120 ספרים מיוחדים ברוח הקמפיין, אותם שלחנו לכל חברי הכנסת (הספרים, שעוצבו כקופסה שחורה ברוח הקמפיין, היו עשויים מקרטון ולא היה ניתן לפתוח אותם).

הקמפיין הוכתר כמעט כולו ככישלון חרוץ אך היו בו גם ניצוצות של הצלחה. מצד אחד, לא הגיעו כמעט מבקרים לאוהלים כי המיקום שלהם לא היה אטרקטיבי, הטרפתי את כל העובדים עם פעילות חוצת ארגון שלא ידעו כדוגמתה קודם לכן, כמות התרומות הייתה נמוכה והוצאנו הרבה כסף על האוהלים.

 

(צילום: יח"צ)

אך מצד שני, קיבלנו מכתבי תגובה משרים וחברי כנסת, שסייעו לנו בהמשך, גייסתי משרד פרסום שתמך בנו במשך שנים אח"כ, למדנו מה עובד לנו ומה לא, ובעיקר – הוכחתי לכולם וגם לי שאני מסוגלת. שהדבר אפשרי. קמתי מההתרסקות, נשמתי, והמשכתי הלאה. שנה לאחר מכן עליתי עם קמפיין שהיה בכיוון אחר לגמרי, שלא ממש צלח, אך גם בו עשינו שיעורי בית, ובהחלט אפשר לומר שכיום אנו כבר יודעים מה עובד לנו ומה לא. מצאתי את התמהיל הנכון של קמפיין ארצי שאני משקיעה בו מעט מאוד משאבים באופן יחסי לתמורה הכוללת שהוא מניב.

בעבודתי, אני פוגשת לא מעט מנהלי שיווק במגזר השלישי שאומרים לי שאין להם תקציב מספק כדי לעשות פעילות רבה. אני אמפטית אך מנסה להראות להם כי יש אלטרנטיבה. כיום, לאחר עבודה שיווקית רבה, הצלחתי להגיע למצב בו יש לנו שותפים מקצועיים מהשורה הראשונה שדואגים שנראה מיליון דולר, אפילו שיש לנו רק דולר. אנו לקוחות פרו בונו של משרד הפרסום אדלר חומסקי, של משרד הדיגיטל באזז אינטרקטיב ושל משרד היח"צ הדס שפירא. וכשצריך, יש גם לוביסטים מדהימים שעוזרים. להגיד שהדרך להגיע אליהם הייתה קלה? לא. ממש לא. אבל ידעתי שיגיע הזמן הנכון ואמצא את האנשים הנכונים. זכרתי, שעבור גופים שכאלה, עבודה עם עמותות היא לעתים מה שנותן להם עניין וגיוון. מעבר לכך, הבנתי, שאני לא מחפשת ספקים אלא חברים. שאני יודעת שמדובר בבניית מערכת יחסים חזקה ועמוקה, שעלולה לקרוס בכל רגע אם לא אנהל אותה נכון. ביחד, הפכנו משהו משעמם כמו ספריה לעיוורים למשהו צעיר ובועט, כזה שכיף להשתייך אליו. אותם מנהלי שיווק שאומרים שאין להם, שהם לא מוצאים, שקשה, שקל לי להגיד וכדומה, אולי לא מאמינים בעצמם מספיק, או שלא מחוברים עד הסוף למותג שהם עצמם מקדמים ולכן מתקשים למכור אותו. אני מאמינה, שאם יחפשו מספיק, גם הם יגיעו לאנשים טובים שיכולים לעזור להם, בהתנדבות או לפחות בעלות נמוכה. צריך רק רעיונות טובים, הרבה מוטיבציה ורצוי גם זיק בעיניים.

נכון שעבור מנהלי שיווק של ארגונים קטנים במגזר העסקי, הדבר קשה בהרבה, שכן חברות ומשרדים לא יתנדבו לתת להם שירותים מסוג זה. אך עדיין, אני מאמינה שאפשר למצוא אנשים טובים בתחילת הדרך שיכולים לעבוד במחירים אטרקטיביים. ושוב, גם כאן, פעמים רבות רעיון יצירתי קטן, יכול לייצר אימפקט גדול.

כשאין משאבים, אחד הדברים שעוזרים לדעתי לעלות עם פעילות גדולה ומעניינת, הרבה מעבר לרף המסוגלות שחשבנו שיש לנו, הוא לא לתכנן קודם את התקציב ואז להבין מה אנחנו יכולים לעשות איתו אלא להיפך. כשאני מתכננת קמפיין, אני מתחילה עם אפס תקציב, זורקת על הנייר את כל החלומות שלי, כאילו שיש לי את כל הכסף לממנם, ואז מתחילה להבין מה אני יכולה לגייס, מה אפשר להשיג בבארטר, כמה תקציב אני חייבת להוציא בסופו של דבר וכמה מתוך זה באמת יש לי. תחשבו בגדול ותהיו חולמים. זה האתגר.

כך תעשו זאת בעצמכם

בסופו של יום, גם אם יש לנו את כל השותפים המקצועיים הדרושים וגם אם לא, עדיין ישנם דברים רבים שאנו עושים באופן עצמאי ורוצים שיראו כאילו בוצעו על ידי בעלי מקצוע. ריכזתי עבורכם מספר טיפים לשיפור הנראות והשפה, בתקווה שיעזרו לכם לשכלל את עבודתכם.

  1. הכשרה – ככל שנדע לעשות בשתי ידינו כמה שיותר דברים בצורה מקצועית, נפחית את התלות שלנו בגורמים חיצוניים, נקצר זמנים ונחסוך במשאבים. אז נכון, לא כולנו נולדנו עם חוש עיצוב או יכולת ניסוח, אבל אין ספק שיש בשוק מספיק קורסים והכשרות – קבוצתיות או אישיות, שיעזרו לנו לרכוש כלים רלוונטיים. בכל הקשור להכשרה בתחום הגרפיקה, המלצתי היא לקחת שיעורים פרטיים אצל מורים בתחום (ויש הרבה), ולהתמקד רק במה שאתם צריכים לעשות במסגרת עבודתכם. אפילו כמה שיעורים שיתמקדו באיך להכין תמונות טובות לפוסטים, או איך להכין באנרים מעניינים לשימוש בדיוור שיווקי. ברגע שהולכים לקורס קבוצתי, תלויים בסילבוס של הקורס שלרוב אינו גמיש, ובקצב ההתקדמות של כולם.
  2. גרפיקה – אל תבחנו את טיב עבודתכם רק בעצמכם, אלא פנו למישהו ביקורתי וכנה מספיק כדי שיעניק לכם משוב. תחשבו על זה כמו על דייט ראשון. אתם רוצים לשדר את מה שאתם רוצים שהצד השני יחוש במבט ראשון, ושזה ידבר אליו.

אחת התוכנות החינמיות איתה אני מרבה לעבוד היא paint.net. תוכנה מעולה, שמשרתת אותי נאמנה ליצירת חומרים שוטפים. כמו כן, כדי להימנע מעיצוב מסובך, אני מתבססת לרוב על תמונות קיימות, אותם אני רוכשת מהרשת. אחד האתרים המומלצים, ושאינו יקר הוא www.bigstockphoto.com. בעדיפות שנייה אני משתמשת ב-www.dreamstime.com, אתר זול יותר, אך המגוון בו פחות איכותי.

3. טקסט – קודם כל, תקפידו על הבסיס. עברית תקינה, ללא שגיאות, פיסוק מדויק (אלא אם כן התכוונתם במכוון למשהו אחר), ריווח ויישור             הטקסט. זה אולי נשמע טריוויאלי, אך כמות הטעויות שאנשים מבצעים היא לא קטנה בכלל. תהיו יקים, אבל אל תהיו פלצנים שלא לצורך.             תדעו מתי לעגל פינות ועשו זאת במודע. מטרתכם היא שיהיה כיף לקרוא אתכם, גם אם אתם מדברים על נושא רציני.

כשאתם כותבים, תחזרו אחר כך ותרפרפו על הטקסט. אם בקריאה שטחית לא הצלחתם להבין את השורה התחתונה, את המסר, כנראה שפספסתם. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה, שמי שיקרא את הפוסטים או המיילים השיווקים שאנו שולחים, לא ישקיע אנרגיה לקרוא אותנו בריכוז רב, אלא ירפרף על התוכן ורק אם הוא יעניין אותו, ייתכן ויעמיק בו. מעבר לכך, בתוכן חשוב, תבקשו ממישהו לעשות לכם בקרה. לא משנה כמה טוב אתם כותבים, מאוד קל לפספס טעויות שאנו עושים בעצמנו.

בהצלחה.

 

*הכותבת היא עדי ניר, 34, אמא לשני בנים ומנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה" מזה שמונה שנים. בוגרת MBA עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, סיימה בהצטיינות לימודי תעודה בקורס יחסי ציבור ודוברות של מכללת רמת גן ולימודי פיתוח מנהלים וניהול מוסדות תרבות ב"להב".

 

טורים ומאמרים

תחרות שאינה נגמרת // עדי ניר

פורסם

ב-

גם במגזר השלישי מי שנרדם במהלך תחרות מוצא עצמו מחוץ למשחק. עדי ניר, מנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה", קוראת תיגר על האשליה שבמגזר החברתי אין תחרות ומבקשת שתפקפקו בכל דבר, תמיד. כתבה שלישית בסדרה

בשורה תחתונה, כל גוף שהוא, בין אם הוא עסקי או חברתי, צריך לשרת מישהו או משהו, בכדי שתהיה הצדקה לפעילותו. תמכרו, תעזרו, תייעצו, תפתחו, תטפחו, תאספו, העיקר שמישהו יצרוך את מה שאתם עושים. אחרת, איך תהיה לכם לגיטימציה, שלא לדבר על כסף בכדי להתקיים?

בדומה לשיווק במגזר העסקי, גם במגזר השלישי מתמודדים במספר זירות של תחרות; ראשית, תחרות על תשומת ליבו של הצרכן בכדי להביא לידיעתו את עצם קיומכם. בדיוק כפי שאמזון צריכה לשווק את אלכסה בשביל לייצר לעצמה לקוחות, כך גם עמותת "גדולים מהחיים" צריכה לשווק את מסגרות החינוך המיוחדות שהיא מעניקה לילדים חולי סרטן, אחרת הצרכנים הפוטנציאליים לא יידעו על השירותים או המוצרים החדשים. אם לא די בכך, התחרות מתעצמת גם לנוכח גופים המציעים שירות או מוצר דומה או תחליפי, העומדים בפני בעיות דומות לחברות עסקיות המשווקות מוצרים דומים. לדוגמא, העמותות "לתת", "לקט ישראל" ו"פתחון לב" מציעות כולן מוצרים או שירותים דומים של חלוקת מזון, ומתחרות על אותם צרכנים ועל אותם משקיעים, להלן תורמים, בדיוק כשם שהתיאטרון הלאומי הבימה מתחרה באופרה הישראלית ובבלט הישראלי, שכולם גופים מהמגזר השלישי המציעים מופעי תרבות לשעות הפנאי בעיר תל אביב.

כדי שהצרכן והמשקיע יבחרו בכם ולא במוצר או שירות חלופי, עליכם להיות הטובים ביותר, או לפחות להיתפס ככאלה בעיניהם. לכל אחד יש תחליף, ולעיתים הוא אף יכול להיות ויתור כולל על צריכת השירותים שלכם. כלומר, לעתים ארגון מתחרה מול אי הצריכה של השירות שהוא נותן, ולאו דווקא מול מתחרה המעניק שירות דומה או תחליפי, ואם לא תשקיעו בפעילות שיווקית מתאימה, אתם עלולים למצוא עצמכם ללא צרכנים.

לדוגמא, כחלק מעיסוקנו בעמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה", אנו מאפשרים לתלמידים, סטודנטים ובוגרים בעלי לקויות למידה לקרוא ספרים מוקלטים שהוקלטו על ידי מיטב הקריינים בישראל, הזמינים עבורם באופן מקוון וללא עלות כלל. מדובר במוצר שיש לו ביקוש והיצע בשוק העסקי, ולכן על פניו נראה וודאי שאותם אנשים יבואו בהמוניהם ויצרכו את השירותים השונים. המוצרים שלנו מאפשרים להם גם להתגבר על קשיי הקריאה הבאים לידי ביטוי במיוחד בתחומי הלימוד וגם, הם ניתנים חינם אין כסף. ממש פראייר מי שלא בא, הלוא כן? אממה, המציאות מורכבת הרבה יותר. המתחרה העיקרי שיש לנו בזירה זו, הוא פשוט "אי קריאה". כלומר, פעמים רבות אותם אנשים בוחרים שלא להתמודד עם הקשיים שלהם. עיקר עבודת השיווק במקרה שכזה מתמקדת ב"דחיפת" השירות באמצעות פעילויות מיוחדות, שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד וכדומה. אם לתאר זאת בבוטות, אנו שואפים לתפוס אותם ברבע השעה לפני שהם נרדמים, להכריח אותם להקשיב לספר מוקלט, ולהראות להם שככה הם כן יכולים לקרוא, ואפילו נהנים מכך. ממש כמו שפעם ההורים שלנו היו מכריחים אותנו לקרוא ספר מודפס לפני השינה, כדי לתרגל את חוויית הקריאה. למדנו, שכאשר אנו עוסקים רק בחשיפת קיימות השירות, אין אנו מצליחים להביא את הצרכנים הפוטנציאלים להתחיל לצרוך את המוצר בפועל, וזאת כיוון שהתחלת השימוש דורשת מהם לצאת מאזור הנוחות ולשנות הרגלים – קריאה במקום אי קריאה. לכן, ייזום השימוש בפועל חושף אותם באופן ממשי לתועלות המתקבלות מהמוצר, וכך למעשה הופכים חלקם מלידים פוטנציאלים לצרכנים קבועים.

גם גיוס משקיע או תורם הוא בבסיסו זהה, בין אם הוא מחפש תועלת חברתית או כלכלית. בשורה תחתונה אנו מנסים לגרום לבעל משאבים להשקיע בנו ולא באחר. בשני המקרים – חברתי או עסקי, עלינו להראות לו שהשקעה בארגוננו היא המשתלמת ביותר עבורו, בין אם היא תניב לו ערך כלכלי גבוה או ערך חברתי ורגשי. באשר לאחרון, חשוב לבדוק מה נחשב בעיני המשקיע לערך בעל משמעות גדולה יותר, שכן להבדיל מערך כלכלי, כאן לא ניתן לתת תשובה חד ערכית – ככל שנדייק יותר את מה שמעניין את בעל ההון, סביר שנזכה ליותר ממון.

למרות כל האמור לעיל, אני מאמינה, שברגע שמקבלים החלטה שמתייחסים לכל מכשול כאל אתגר, אבל על אמת, לא כסיסמא, עולים הרבה רעיונות יצירתיים לדרכי התמודדות עם התחרויות השונות. אין לי תשובות בית ספר כי כל מקרה לגופו, אך אני כן יכולה להגיד שהדבר הבסיסי והכי חשוב הוא המודעות למותג ומיצוב נכון. הרשתות החברתיות הן מקום מצוין להתחיל לפעול בו. בנוסף, יש חברות רבות שמחפשות שיתופי פעולה מעניינים עם גופים חברתיים, אפשר למצוא סיפורים טובים ליחסי ציבור, חשוב ללמוד כיצד לגייס תרומות באפקטיביות ובשורה תחתונה – צריך תכנית שיווקית. אז נכון, במגזר השלישי אין לרוב תקציבים למחקרי שוק אלא מדובר בעיקר בניסוי וטעיה. ולכן, צריך להבין שאי אפשר לתת את מכת המחץ ולרוץ קדימה אלא מדובר בעבודה סיזיפית ובעיקר, צריך לפקפק כל הזמן במה שאנו עושים ולבחון את עצמנו. לא פשוט להבין שהמאמצים הכבירים שהשקענו, לא נפלו במקום הנכון.

פעם בספריה היינו זחוחים. למעלה מ-60 שנים הקלטנו ספרים, כשמי בכלל שמע על Audio Books.  היינו בטוחים שאנו מלכי העולם, שאי אפשר בלעדינו ולכן, מי בכלל צריך שיווק או תקשורת. אך בשנים האחרונות הספר המוקלט שייך לכל העולם, ואם לא היינו מבינים זאת בזמן, היינו מוצאים עצמנו מהר מאד מחוץ למשחק. לשמחתנו, התחרות עשתה אותנו טובים יותר, מגוונים יותר, הרחבנו את הפעילות שלנו במאות אחוזים והכפלנו את תקציב העמותה. ושלא תטעו לרגע, תקציב השיווק לא גדל בשנים האחרונות. הכסף הולך לפעילות הליבה שלנו, ומאפשר לנו להמשיך ולפרוח.

הבנו, שככל שאנו אמיצים ופתוחים יותר, ככל שאנו מפקפקים ושואלים את עצמנו האם הנכסים האסטרטגים שלנו עדיין רלוונטיים? והאם העבר עדיין נכון להווה ובכלל מתאים לעתיד? רק אז, אנו מצליחים לתכנן מסלול מחדש ולפתח נישות נוספות לפי הצורך. מכאן, אנו מחפשים ומתקנים כל הזמן את הכיוון הנכון לפעילות השיווקית שלנו, בכדי להמשיך ולהפוך עוד ועוד צרכנים למאושרים.

*הכותבת היא עדי ניר, 34, אמא לשני בנים ומנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה" מזה שמונה שנים. בוגרת MBA עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, סיימה בהצטיינות לימודי תעודה בקורס יחסי ציבור ודוברות של מכללת רמת גן ולימודי פיתוח מנהלים וניהול מוסדות תרבות ב"להב".

המשך קריאה

טורים ומאמרים

כשהאתר הופך מיותר: גוגל במהפכה

פורסם

ב-

כשהאתר הופך מיותר: גוגל במהפכה.

שינוי כיוון: מנוע החיפוש של גוגל שואף להשאיר את הגולשים אצלו ומוריד הילוך בהפניה לאתרים שאינם בבעלותו. בעלי אתרים? שימו לב (ויש פה גם הזדמנות)

ממנוע חיפוש למנוע תשובות
חיפשתם סרט? אין צורך להיכנס לאתר של הקולנוע הקרוב לביתכם, עמוד התוצאות כבר יספר לכם לאן להגיע ומתי. רציתם זר רומנטי? מנוע החיפוש של גוגל כבר יודע איפה הבוגנוויליות שהכי ישתלם לקנות גם בלי שתציצו באתרי הפרחים. שאלתם את עצמכם כמה דולרים שווים מאה שקלים? הוא כבר יודע את השערים העדכניים ויעשה את החישוב בעצמו, ואפילו אם תהיתם באיזו שנה נולד הזמר עומר אדם, אין צורך להרחיק עד ויקיפדיה. גוגל עובר טרנספורמציה ממנוע חיפוש לספק תשובות בפני עצמו, ואט אט מצמצם את ההפניות לאתרים שאינם שלו. לאן כל זה מוביל? כנראה שלא לאתר שלכם.

שאלות תשובות ומסקנה מתבקשת

הידיעה שפורסמה לפני מספר ימים, לפיה חברת גוגל השלימה את רכישת חברת Superpod, אפליקציה המאפשרת לגולשים לפרסם שאלות ולקבל תשובות מומחים, מספקת רמז נוסף לבאות.

חיפוש קולי? תוצאות מרעישות
זה נגיש, מהיר, ומדויק גם בעברית: תרבות החיפוש הקולי משתלבת בחיינו דרך  המובייל, הטלוויזיות החכמות, הרכב (האוטונומי בעתיד) ויותר מכל באמצעות "העוזרים החכמים" הנכנסים אט אט לכל סלון.

כמה תוצאות עתיד העוזר החכם להקריא בתשובה לחיפוש? כאן כבר לא מדובר בהצגת עשר תוצאות חיפוש כפי שהכרנו בגירסה הכתובה, אלא בהרבה פחות. לא במקרה, התוצאה הנבחרת הראשונה עשויה להיות במקרים רבים זו ששייכת לענקית החיפוש. אז מה זה אומר? שכולנו נחפש בגוגל ונמצא את… גוגל.

"גוגל לקח לי את המידע (ואת הגולשים!)"
אם לא יהיו הפתעות, בקרוב נתחיל לשמוע בעלי אתרים מתלוננים בערך בנוסח הזה. המנוע של גוגל בעצם שואב את המידע המופיע באתר, ומכניס אותו אל תוך מנוע ענק המכיל מליארדי עובדות ונתונים שונים שנאספו ברחבי האינטרנט (בדיוק כמו אותם אתרי פרחים וקולנוע שהזכרנו). את הנתונים הללו  יכול כעת מנוע החיפוש להציג באופן 'ניטרלי' מבלי לתת קרדיט למקור.
המערכת האחראית על פעולה זו נקראת Google Knowledge Graph. כבר זמן רב שאנו נתקלים ביותר ויותר מידע אותו גוגל מציג לצד או אפילו מעל תוצאת החיפוש, אותו "למד" גוגל מאתרים שונים, אבל מבלי להפנות את הגולשים אליהם או לתת להם את הקרדיט. עכשיו, לרבים מהגולשים כבר אין סיבה להגיע לאתרים המקוריים, ולא צריך דמיון רב בשביל להבין מה עשויות להיות ההשלכות של מגמה זו על בעלי האתרים, ועל היכולת שלהם להתפרנס מיצירת תוכן ומידע באתרים שלהם.

נחשו מי מדבר עם הלקוחות שלכם
מכירים את הרגע בו יצאתם ממסעדה וגוגל מבקשת חוות דעת על המקום בו הייתם? מערכת האנדרואיד לא נחה לרגע, אוספת מידע אודות כל עסק, מנתחת אותו ומוסיפה את המידע למאגר של גוגל. גם בעלי העסקים תורמים לגוגל מידע יקר ערך דרך מערכת Google My Business.
עכשיו, השליטה של הענקית בעולם העסקים מתחזקת, וביכולתה לספק מידע 'משלה' למחפשים ספציפית את העסק שלכם. ושוב, הכוח של בעל העסק פוחת (והתלות שלו בגוגל עולה).

אילו אתרים עומדים בפני סיכון / סיכוי?
מי שנמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר הם אתרים המספקים לגולשים מידע עליו לא ניתן להגן באמצעות זכויות יוצרים:

מספרי טלפון
שעות פתיחה
מחירים
שנת לידה
גודל אוכלוסייה

שני צדדים למטבע
אז למי בכל זאת יש הזדמנות לפרוץ קדימה בעידן החיפוש הקולי? אתרים המספקים את המידע לגולש בצורה של שאלות ותשובות או באמצעות תכנים קצרים המתאימים להקראה על-ידי העוזר החכם של גוגל יכולים להפוך לספקי תוכן חשובים עבור מנוע החיפוש. מן הצד השני, אף אחד לא מבטיח לכם שהקראת התוכן שלכם תביא בעקבותיה גם את הגולשים אל האתר אותו הקמתם.

תכנים הבנויים מטקסט מורכב, תמונות או ווידאו הם אלו שצפויים להיות מושפעים פחות מן המהפכה, מאחר והם מוגנים בצורה טובה יותר על ידי חוקי זכויות יוצרים. לכן, כל בעל אתר צריך היום לחשוב האם עליו להגדיל את חלקם של תכנים מסוג זה במסגרת אסטרטגיית התוכן שלו.

איך מתכוננים למהפכה?

Google Actions
האם האתר שלכם מעביר את הלקוח תהליך של תשאול לפני שהוא נותן לו תשובה? גם לאתרים מסוג זה יש לגוגל פיתרון, וגוגל ממליצה להם לבנות אפליקציה שתאפשר להם לשאול את הגולש שאלות, ולתת לו תוצאה בהתאם לתשובותיו. מי ינהל את תהליך התשאול? העוזר החכם של גוגל כמובן, והוא גם יבחר באיזה תהליך תשאול להשתמש, שלכם או של המתחרה שלכם (סביר להניח שזה שיהיה מוכן לשלם לגוגל את התשלום הגבוה ביותר…)

3 שאלות שכדאי לשאול בנוגע לאתר שלכם:

האם אתם מציגים באתר שלכם מידע, תוכן או מדיה?
האם המידע באתרכם מסודר בדרך שנוחה להקראה?
האם נכון עבורכם ליצור אפליקציה באמצעות מערכת Google Actions?

לאחר שתבנו לעצמכם אסטרטגיה מגובשת סביב שלושת סימני השאלה הללו, תוכלו להכין את האתר שלכם לקראת הבאות.

להשמיע את קולכם בעידן הקולי
מה יהיה? לא לגמרי ברור, אבל מומלץ לעשות מה שניתן:
לבצע התאמה של אסטרטגיית התוכן שלכם בכדי שתצאו נשכרים מן השינויים אותם מביא עמו עידן החיפוש הקולי. נקווה שבכל זאת גוגל תמצא דרך להפנות גולשים אל אתרי האינטרנט, או לפחות לשתף את בעלי האתרים ברווחים העצומים שלהם, בכדי שגם הם יוכל להרוויח ולהמשיך וליצור תוכן ומידע שימושיים עבור הגולשים.

הכותב הינו אורן שץ  יו"ר והבעלים של  SEO ISRAEL –  סוכנות לשיווק דיגיטלי (קידום אתרים מקצועי ושיווק באינטרנט).

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים