עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

תחלמו. תעשו. תצליחו / עדי ניר

פורסם

ב-

ניהול שיווק בארגון דל אמצעים, מצריך יצירתיות ותעוזה. עדי ניר, מנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה", חולמת בגדול ומשתפת בטיפים לעבודה יעילה ומוצלחת. כתבה שנייה בסדרה

המילה "לא" היא כפתור ההפעלה של מנוע הטורבו שלי. זה שנכנס להפעלה כשצריך להזיז הרים, או אנשים, או לכוון מחדש את רעיונותיי, גם אם ילדתי אותם בלידה קשה. המנהל שלי יודע, שאחרי כל "לא" או כל הביטויים המקבילים לו – "אי אפשר", "אין כסף", "אין זמן" וכו', יבואו לרוב עוד איזה סבב או שניים של ניסיונות עיקשים מצדי, להראות לו שכן אפשר, שצריך, שחשוב, שמצאתי דרך אחרת. בחיי, זה אפילו מדליק אותי מקצועית.

חודשיים אחרי שהתחלתי בעבודתי בעמותה, תוך כדי שאני מקימה תחום חדש במקום שכמעט אף אחד לא שמע עליו, היה לי חלום. חלמתי בלילה שאני בתוך אוהל חשוך באמצע שבוע הספר, ואנשים נכנסים פנימה ושומעים ספרים. קמתי בבוקר וסיפרתי למי שהיה בעלי בזמנו על החלום. הוא אמר שאני חיה בסרט. ביקשתי ישיבה דחופה עם המנכ"ל והזמנתי גם את איש יחסי הציבור והמעצבת הגראפית שליוו אותנו בזמנו בהתנדבות, וסיפרתי גם להם על מחשבותיי הליליות. הפעם, גם הרחבתי ואמרתי, שאני רוצה להיות ב- 3 קניונים ברחבי הארץ וגם בכנסת ישראל, אה וגם כמובן לגייס משרד פרסום שיעזור לנו בהתנדבות להפוך את זה לקמפיין התרמה. גם הם אמרו לי שאני הוזה, שיש לי חודשיים, שאני צוות של בנאדם אחד שאחראי על עוד רשימה ארוכה של דברים אחרים ואין סיכוי שאצליח. חייכתי, ורק ביקשתי שיתנו לי לנסות. מנוע הטורבו שלי התחיל לעבוד. תוך חודשיים הפכנו לקוח פרו-בונו (בהתנדבות מלאה) של מה שהיה בזמנו פובליסיס גלר-נסיס, שהפיק עבורנו קמפיין מיוחד – "כשאתה עיוור, כל ספר הוא קופסה שחורה", בכיכובו של הסופר עמוס עוז ובהשראת ספרו "קופסה שחורה". לא אשכח את זה, הפקת התשדיר עלתה 3,500 ₪ בלבד. כל הצוות, האולפנים, מה שאתם רק מעלים על דעתכם, ניתן בהתנדבות ובאמת שיצא לדעתי מקסים – מוזמנים לצפות.

חוץ מזה, בנינו 3 אוהלים שהיו חשוכים 100% שבתוכם הייתה מערכת סאונד שמשמיעה קטעים מספרי אודיו בלופ, פתחנו את הפעילות ביום מיוחד בכנסת ישראל, הקמנו מרכזים בשלושה קניונים גדולים ברחבי הארץ והפקנו 120 ספרים מיוחדים ברוח הקמפיין, אותם שלחנו לכל חברי הכנסת (הספרים, שעוצבו כקופסה שחורה ברוח הקמפיין, היו עשויים מקרטון ולא היה ניתן לפתוח אותם).

הקמפיין הוכתר כמעט כולו ככישלון חרוץ אך היו בו גם ניצוצות של הצלחה. מצד אחד, לא הגיעו כמעט מבקרים לאוהלים כי המיקום שלהם לא היה אטרקטיבי, הטרפתי את כל העובדים עם פעילות חוצת ארגון שלא ידעו כדוגמתה קודם לכן, כמות התרומות הייתה נמוכה והוצאנו הרבה כסף על האוהלים.

 

(צילום: יח"צ)

אך מצד שני, קיבלנו מכתבי תגובה משרים וחברי כנסת, שסייעו לנו בהמשך, גייסתי משרד פרסום שתמך בנו במשך שנים אח"כ, למדנו מה עובד לנו ומה לא, ובעיקר – הוכחתי לכולם וגם לי שאני מסוגלת. שהדבר אפשרי. קמתי מההתרסקות, נשמתי, והמשכתי הלאה. שנה לאחר מכן עליתי עם קמפיין שהיה בכיוון אחר לגמרי, שלא ממש צלח, אך גם בו עשינו שיעורי בית, ובהחלט אפשר לומר שכיום אנו כבר יודעים מה עובד לנו ומה לא. מצאתי את התמהיל הנכון של קמפיין ארצי שאני משקיעה בו מעט מאוד משאבים באופן יחסי לתמורה הכוללת שהוא מניב.

בעבודתי, אני פוגשת לא מעט מנהלי שיווק במגזר השלישי שאומרים לי שאין להם תקציב מספק כדי לעשות פעילות רבה. אני אמפטית אך מנסה להראות להם כי יש אלטרנטיבה. כיום, לאחר עבודה שיווקית רבה, הצלחתי להגיע למצב בו יש לנו שותפים מקצועיים מהשורה הראשונה שדואגים שנראה מיליון דולר, אפילו שיש לנו רק דולר. אנו לקוחות פרו בונו של משרד הפרסום אדלר חומסקי, של משרד הדיגיטל באזז אינטרקטיב ושל משרד היח"צ הדס שפירא. וכשצריך, יש גם לוביסטים מדהימים שעוזרים. להגיד שהדרך להגיע אליהם הייתה קלה? לא. ממש לא. אבל ידעתי שיגיע הזמן הנכון ואמצא את האנשים הנכונים. זכרתי, שעבור גופים שכאלה, עבודה עם עמותות היא לעתים מה שנותן להם עניין וגיוון. מעבר לכך, הבנתי, שאני לא מחפשת ספקים אלא חברים. שאני יודעת שמדובר בבניית מערכת יחסים חזקה ועמוקה, שעלולה לקרוס בכל רגע אם לא אנהל אותה נכון. ביחד, הפכנו משהו משעמם כמו ספריה לעיוורים למשהו צעיר ובועט, כזה שכיף להשתייך אליו. אותם מנהלי שיווק שאומרים שאין להם, שהם לא מוצאים, שקשה, שקל לי להגיד וכדומה, אולי לא מאמינים בעצמם מספיק, או שלא מחוברים עד הסוף למותג שהם עצמם מקדמים ולכן מתקשים למכור אותו. אני מאמינה, שאם יחפשו מספיק, גם הם יגיעו לאנשים טובים שיכולים לעזור להם, בהתנדבות או לפחות בעלות נמוכה. צריך רק רעיונות טובים, הרבה מוטיבציה ורצוי גם זיק בעיניים.

נכון שעבור מנהלי שיווק של ארגונים קטנים במגזר העסקי, הדבר קשה בהרבה, שכן חברות ומשרדים לא יתנדבו לתת להם שירותים מסוג זה. אך עדיין, אני מאמינה שאפשר למצוא אנשים טובים בתחילת הדרך שיכולים לעבוד במחירים אטרקטיביים. ושוב, גם כאן, פעמים רבות רעיון יצירתי קטן, יכול לייצר אימפקט גדול.

כשאין משאבים, אחד הדברים שעוזרים לדעתי לעלות עם פעילות גדולה ומעניינת, הרבה מעבר לרף המסוגלות שחשבנו שיש לנו, הוא לא לתכנן קודם את התקציב ואז להבין מה אנחנו יכולים לעשות איתו אלא להיפך. כשאני מתכננת קמפיין, אני מתחילה עם אפס תקציב, זורקת על הנייר את כל החלומות שלי, כאילו שיש לי את כל הכסף לממנם, ואז מתחילה להבין מה אני יכולה לגייס, מה אפשר להשיג בבארטר, כמה תקציב אני חייבת להוציא בסופו של דבר וכמה מתוך זה באמת יש לי. תחשבו בגדול ותהיו חולמים. זה האתגר.

כך תעשו זאת בעצמכם

בסופו של יום, גם אם יש לנו את כל השותפים המקצועיים הדרושים וגם אם לא, עדיין ישנם דברים רבים שאנו עושים באופן עצמאי ורוצים שיראו כאילו בוצעו על ידי בעלי מקצוע. ריכזתי עבורכם מספר טיפים לשיפור הנראות והשפה, בתקווה שיעזרו לכם לשכלל את עבודתכם.

  1. הכשרה – ככל שנדע לעשות בשתי ידינו כמה שיותר דברים בצורה מקצועית, נפחית את התלות שלנו בגורמים חיצוניים, נקצר זמנים ונחסוך במשאבים. אז נכון, לא כולנו נולדנו עם חוש עיצוב או יכולת ניסוח, אבל אין ספק שיש בשוק מספיק קורסים והכשרות – קבוצתיות או אישיות, שיעזרו לנו לרכוש כלים רלוונטיים. בכל הקשור להכשרה בתחום הגרפיקה, המלצתי היא לקחת שיעורים פרטיים אצל מורים בתחום (ויש הרבה), ולהתמקד רק במה שאתם צריכים לעשות במסגרת עבודתכם. אפילו כמה שיעורים שיתמקדו באיך להכין תמונות טובות לפוסטים, או איך להכין באנרים מעניינים לשימוש בדיוור שיווקי. ברגע שהולכים לקורס קבוצתי, תלויים בסילבוס של הקורס שלרוב אינו גמיש, ובקצב ההתקדמות של כולם.
  2. גרפיקה – אל תבחנו את טיב עבודתכם רק בעצמכם, אלא פנו למישהו ביקורתי וכנה מספיק כדי שיעניק לכם משוב. תחשבו על זה כמו על דייט ראשון. אתם רוצים לשדר את מה שאתם רוצים שהצד השני יחוש במבט ראשון, ושזה ידבר אליו.

אחת התוכנות החינמיות איתה אני מרבה לעבוד היא paint.net. תוכנה מעולה, שמשרתת אותי נאמנה ליצירת חומרים שוטפים. כמו כן, כדי להימנע מעיצוב מסובך, אני מתבססת לרוב על תמונות קיימות, אותם אני רוכשת מהרשת. אחד האתרים המומלצים, ושאינו יקר הוא www.bigstockphoto.com. בעדיפות שנייה אני משתמשת ב-www.dreamstime.com, אתר זול יותר, אך המגוון בו פחות איכותי.

3. טקסט – קודם כל, תקפידו על הבסיס. עברית תקינה, ללא שגיאות, פיסוק מדויק (אלא אם כן התכוונתם במכוון למשהו אחר), ריווח ויישור             הטקסט. זה אולי נשמע טריוויאלי, אך כמות הטעויות שאנשים מבצעים היא לא קטנה בכלל. תהיו יקים, אבל אל תהיו פלצנים שלא לצורך.             תדעו מתי לעגל פינות ועשו זאת במודע. מטרתכם היא שיהיה כיף לקרוא אתכם, גם אם אתם מדברים על נושא רציני.

כשאתם כותבים, תחזרו אחר כך ותרפרפו על הטקסט. אם בקריאה שטחית לא הצלחתם להבין את השורה התחתונה, את המסר, כנראה שפספסתם. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה, שמי שיקרא את הפוסטים או המיילים השיווקים שאנו שולחים, לא ישקיע אנרגיה לקרוא אותנו בריכוז רב, אלא ירפרף על התוכן ורק אם הוא יעניין אותו, ייתכן ויעמיק בו. מעבר לכך, בתוכן חשוב, תבקשו ממישהו לעשות לכם בקרה. לא משנה כמה טוב אתם כותבים, מאוד קל לפספס טעויות שאנו עושים בעצמנו.

בהצלחה.

 

*הכותבת היא עדי ניר, 34, אמא לשני בנים ומנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה" מזה שמונה שנים. בוגרת MBA עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, סיימה בהצטיינות לימודי תעודה בקורס יחסי ציבור ודוברות של מכללת רמת גן ולימודי פיתוח מנהלים וניהול מוסדות תרבות ב"להב".

 

טורים ומאמרים

עוד שנה מהיום: ההשפעות המרכזיות של משבר הקורונה // אלון ברנר

פורסם

ב-

ברור לכולנו שהמשבר הנוכחי הולך לייצר השפעות עומק על חיינו. קשה לעשות תחזיות, בעיקר לגבי העתיד. אבל לפחות אפשר לנסות. אז קבלו את 10 ההשפעות הגדולות של משבר הקורונה על עסקים ומותגים, כפי שמשתקפות מהעיניים של אלון ברנר

תומס פרידמן מהניו יורק טיימס כתב שאפשר לדבר על BC ו-AC חדשים. במקום Before Christ ו-After Chris, אמרו מעכשיו Before Corona ו-After Corona. מה יהיו ההשלכות של האירוע הזה על החיים בכדור הארץ עוד ממש מוקדם לומר, ובמצב של חוסר וודאות כמו זה שפוקד אותנו, זה לא פשוט להעריך. ובכל אופן, אנחנו חייבים להתכונן. לכן, אני מרשה לעצמי לחטוא ולהעריך את המגמות הגדולות שילוו אותנו בעקבות משבר הקורונה. מוזמנים לפגוש אותי עוד שנה ולהוכיח לי שטעיתי.

 

E-commerce על טורבו – מעגלי המסחר האלקטרוני מתרחבים

המסחר האלקטרוני כבר כאן שנים רבות. בעוד שה-pure players ייצרו מומחיות בכל שרשרת הערך מניהול המלאי, עבור במכירה הדיגיטלית וכלה בשילוח, הרי שעסקים ותיקים שצמחו מהריטייל הקלאסי נשארו מאחור. אירוע דרמטי שבו כלל החנויות הפיזיות נסגרות, הופך את הסחר האלקטרוני לצינור חמצן קיומי לאותם קמעונאים, וכלי להיפטר ממלאים. האירוע הזה יחייב שינוי דרמטי ביחס שלהם לאון ליין.

בנוסף, גופים שמעולם לא התנסו ב-e-com מתנסים לראשונה בכלי הזה. משתלות, עסקים קטנים, יקבים ועוד רבים וטובים. עסקים שנמנעו עד היום ממכירה באון ליין, נכנסים בעל כורחם ובכל הכוח לעולם הסחר האלקטרוני. מהצד השני, צרכנים רבים שלא אימצו עד היום את ההזמנות ב-e-com, נאלצים להתנסות וכך מתנפצים עוד ועוד חסמים.

יישומים: הזדמנות גדולה לכל התעשיה שסובבת את עולם ה-e-com, פלטפורמות ניהול ואופטימיזציה ועד לחברות השליחויות. ובעיקר חברות שמאפשרות כניסה קלה ומהירה לעולם הסחר האלקטרוני כמו Shopify, אמזון ו-Fetchy. 

האתגרים: הקניונים ימשיכו להיפגע. ניתן להניח שעם פתיחת הסגר יחזרו אנשים לאיטם לקניונים. אבל, התעצמות הסחר האלקטרוני תמשיך לפגוע בהם חזק.

 

גיוון בדרך העסקת עובדים – העסקה מרחוק כחלק אינטגרלי מארגז הכלים

עבודה מהבית. עבודה מול פרילנסים. עבודה במשרות חלקיות. עבודה היברידית (חלקה מהבית וחלק במשרד). יותר ויותר חברות מוותרות כליל על המשרד. כל אלה, תהליכים שהתחילו עוד לפני משבר הקורונה, אך יקבלו העצמה בעקבותיו. 

השילוב בין עלויות הנדל"ן העולות ובכללן עלויות תפעול משרדים (מי אמר חדר מוזיקה ואוכל ללא הפסקה), הפקקים האינסופיים והשחתת הזמן (מי אמר תשתית תחבורתית בקריסה), וההתנסות המאסיבית בעבודה מרחוק במשבר הקורונה, יכניסו לארגז הכלים של הארגונים את האפשרות להעסיק יותר ויותר עובדים מהבית.

יישומים: מצד העסקים, הקטנת הוצאות העסק על ידי הפחתת עלויות אחזקת משרד והוצאות נסיעה ויכולת לשלם גם על משרות חלקיות. מצד העובדים, איזון טוב יותר בין עבודה לבית וכניסת הורים רבים למעגל העבודה. מצד המשק, הקטנת העומס בכבישים.

אתגרים: איך שומרים על פרודוקטיביות של העבודה בבית, ואיך מייצרים DNA ארגוני במציאות שבה חלק מהעובדים לא באים במגע יומיומי עם התרבות הארגונית.

 

גיוון במקורות האספקה והייצור – סין היא כבר לא הפיתרון לכל דבר

הפרפר התחיל לנפנף בכנפיו בסין. וכל מקורות הייצור והאספקה קפאו. חברות הנשענות באופן בלעדי על הייצור הסיני נתקעו ללא מלאים ויכולת למכור. עסקים רבים הבינו, שלא ניתן עוד להיות תלויים במקור ייצור ואספקה אחד, ושחייבים לגוון את "תיק ההשקעות" ולבזר את הייצור והאספקה. 

בנוסף, ניתן להעריך שהעליה באבטלה תביא את הממשלה לתמרץ עסקים לחזור ולייצר בישראל. מי יודע, אולי נראה בקרוב שוב Made in Israel על יותר ויותר מוצרים.   

יישומים: גיוון במקורות האספקה והייצור.

אתגרים: עליה בעלויות הייצור והמלאים וניהול מורכב של עולם ה-sourcing.

 

מתפנקים בלי לשבור את הארנק – תנו להם ערך, במחירים זולים

באופן טבעי, צרכנים יחפשו לפצות את עצמם במוצרים ובחוויות שהם בגדר מותרות. את הצורך הזה יפגוש חשבון הבנק המידלדל שלהם, עלייה בשיעורי האבטלה ואולי גם אינפלציה שתשחוק את ערך הכסף. לכן זאת תהיה שעתם של מוצרי ה-Value For Money. מוצרים שנותנים איכות טובה במחיר נמוך. מספקים את הצורך בפינוק ובפרגון עצמי, אך בלי לקרוע את הכיס. 

יישומים: ליינים במחיר משתלם של מותגי יוקרה; התחזקות יעדי תיירות קרובים ומפנקים, שמציעים תמורה גבוהה לכסף; עליית אלטרנטיבות זולות לחוויות יקרות (למשל, הופעות מוסיקה באון ליין במחיר מופחת). התחזקות מוצרים וחוויות דיגיטלים גלובלים שניתן להציע בהן ערך גבוה במחיר נמוך (נטפליקס כדוגמה). 

אתגרים: לחץ על המחירים יגרום גופים לחפש כל דרך להוריד עלויות, גם במחיר של פגיעה באקלים ובהעסקה הוגנת. 

 

עליה בשיעורי הלידות – הכינו את הדולות

ברגעי משבר, הנטיה הטבעית שלנו היא הישרדותית ולשמר את ה-DNA שלנו. תוסיפו לזה בידוד, ושעות רבת בבית, ותקבלו גל לידות בתחילת 2021. 

יישומים: הזדמנויות רבות בקטגוריית הלידה ותינוקות, בדגש על מוצרי ה-Value.

אתגרים: פגיעה נוספת בתפוקה בשוק בעקבות חופשות לידה מרובות. וכן, גם גידול ילדים זה אתגר לא קטן. 

 

עליה בשיעורי הגירושין – הכינו את מדרגות הרבנות

לא קל לעמוד בסיר הלחץ של הסגר והבידוד. בוודאי לזוגות עם ילדים. זוגות שמגיעים לתקופה הזאת בתחילתו של משבר, עלולים למצוא את עצמם מתגרשים בסופו. 

יישומים: הזדמנות לכל העוסקים בעולם הגירושים (עורכי דין, מגשרים ופסיכולוגים), וגם לגופים העוסקים במציאת זוגיות חדשה לממהרים לחזור לשוק.

אתגרים: השפעה על מחירי הנדל"ן, בעקבות הצורך בפיצול בתים, והעצמה של המשבר הכלכלי לבתי אב שיאלצו להתפצל לשניים, ללא גידול במקורות הכנסה. 

 

למידה מרחוק – הצד הטוב של המסכים

הלמידה מהבית (E-Learning) קיבלה בוסט של התנסות באירוע הקורונה. שילוב של למידה מהבית תחולל שינוי בדרך שבה מתבצעים לימודים, בבתי הספר, באוניברסיטאות (סטודנטים מאילת יוכלו ללמוד באוניברסיטת תל אביב),  וקורסים מקצועיים והעשרות. בנוסף, הלימוד הדיגיטלי יכול להיות הגשר בין הורים לילדים בקרב הבלתי נגמר על שעות המסכים (ועל זה נאמר, מסכים זה לא ממש רע. תלוי מה עושים איתם). 

יישומים: עושר של לימודים הנמצאים און ליין, מהגופים המוסדיים ועד לכל מי שיש יכולת לייצר תוכן.  ללא מגבלות שעות ונדל"ן. זאת גם ההזדמנות של מותגים לייצר תוכן וידאו שנותן ערך אמיתי ולבנות מערכת יחסים עם הצרכנים.

אתגרים: היקפים גדולים של תוכן וקושי לברור את המוץ מהתבן. התגברות התחרות של מוסדות לימוד מחו"ל, בודאי אלה שידעו להתאים את הלימוד לעברית.

 

היחס למשבר האקלים, לאן? – התגברות המאבק 

ניתן לצפות פולריזציה חזקה ביחס של מנהיגים, ארגונים ואנשים למשבר האקלים. מהצד האחד, תומכי המאבק בהתחממות הגלובלית יראו במשבר הקורונה כמאמץ של כדור הארץ לאזן את הפגיעה בו. כן, לטבע יש כוח עז בשמירה על עצמו. מהצד השני, הטענה תהיה כי בשעה כלכלית קשה יש לתמוך בחברות ולעזור להן להוריד עלויות. גם אם המשמעות היא המשך פגיעה באקלים. כך או כך, נראה דעות חזקות יותר ומתלהמות יותר.

יישומים: מוצרים ומותגים נפרדים למי שכדור הארץ קרוב לליבו, לבין אלה שיעדיפו את הכיס שלהם.

אתגרים: לדאוג לדור העתיד ולכדור הארץ או לקיום היומיומי שלנו? איך ניתן לאזן בין שני הצרכים הללו?

 

בחזרה לדברים הפשוטים – טרנד חוצה קטיגוריות של Back to Basics

בצל אירוע הישרדותי כמו משבר הקורונה, הנטיה הטבעית שלנו היא לחזור לדברים הפשוטים והבסיסים. חזרה לערכי המשפחה. חזרה למזונות בסיסים. חזרה לטבעיות. חזרה לאופנה פשוטה ונקיה. ובגדול, Back to Basics. אנחנו הופכים צנועים יותר ומתחברים לצרכים הבסיסים ביותר שלנו. 

יישומים אפשריים: התחזקותם של מוצרי יסוד בסיסים; מגמות של חזרה לבסיס באופנה ובעיצוב; חזרה לטבע ועוד. טרנדים שיכולים להשפיע על תעשיות רבות.

 

בריאות ללא מאמץ – להמשיך לשמור על הבריאות, רק בלי להתאמץ

אין ספק שהמשבר הזה מחזיר את נושא הבריאות האישית שלנו לפוקוס. התובנה הבסיסית היא כי בני אדם חלשים ב- self caring. טובים בלדאוג לילדים ולמשפחה, ודחיינים כרונים, כשזה מגיע לעצמנו. 

המשבר הזה מעלה למרכז את החשיבות של הבריאות האישית, וזה עולה לנו במאמץ גדול (שטיפות ידים, אלכוג'ל, מסיכות וכפפות. נשמע מוכר?). כשנצא מהמשבר הבריאות האישית תמשיך להיות חשובה, אבל נחפש פתרונות שדורשים מאמץ קטן בהרבה.

יישומים: צמיחת כל קטיגוריית המניעה: תוספי תזונה, ויטמינים, מוצרים טבעיים מבוססי קנאביס; עליית אפליקציות בריאות, ספורט – well being; מותגים אשר נותנים ערכים בריאותים כתוצרי לוואי לפעילות שלהם (חנויות עם אוויר מטוהר, תוספי תזונה למזון וכו'). 

 

לסיכום, נבואות נתנו אולי לשוטים, אבל תחזיות הן כלי הכרחי בהכנה שלנו לעתיד לבוא. בין אם כצעד הגנתי ובין ככלי לניצול הזדמנויות. מה מכל אלה יקרה? ימים יגידו. אבל חובה עלינו להיות מוכנים.

 

אלון ברנר הוא יועץ אסטרטגי והבעלים של Practical Strategy for the Digital Age. אלון מלווה מנכ"לים וסמנכ"לים בבניית אסטרטגיה שתתווה דרך ברורה ומפוקסת, אך תאפשר את הגמישות הנדרשת בעידן הדיגיטל. 

קרדיט לצלם: David Grab

המשך קריאה

טורים ומאמרים

רעיונות שמקדימים את זמנם – יריד וירטואלי \\ טל ספיבק

פורסם

ב-

לפני כ- 4 שנים כשעבדתי במרכז הבנייה הישראלי הגעתי למסקנה שאני מאוד רוצה לייצר 'מהפיכה' ולמשוך את ענף הנדל"ן לטכנולוגיות חדשות, מתקדמות, כאלה שיאפשרו לקיים את תהליך המכירה און ליין של דירות וכך נולד הרעיון של יריד הדירות הווירטואלי, בשת"פ בין מרכז הבנייה הישראלי לבין יד2.

בעצם יצרנו פלטפורמה דיגיטלית באמצעות חברת EXPOLIKE של יריד הדירות עם ביתנים וירטואליים ממותגים בגדלים שונים וכל מה שליריד הדירות יש להציע. זה היה אמור להיות המקום שבו מתנהל דו שיח בין רוכשי הדירות לבין אנשי המכירות, כזה שמייתר את הפגישות הפרונטליות.

לטובת המיזם רתמנו את יזמי הנדל"ן לקחת חלק בפעילות ולהצטרף ליריד הדירות הווירטואלי הראשון מסוגו בארץ.  קיימנו הדרכות לאנשי המכירות של כל יזם, דאגנו לכך שכולם יודעים איך להשתמש בפלטפורמה ויריד הדירות הווירטואלי יצא לדרך.

בפועל נכנסו אלפי אנשים אל תוך הזירה במהלך ימי היריד, ודברים נראו עובדים, היתה תחושה מדהימה, לא פחות. אבל מסתבר שהקדמנו את עצמנו, כי בפועל מסתבר, התקשורת בין אנשי המכירות לבין הלקוח הפוטנציאלי לא עבדה טוב. משהו לא צלח מבחינת התקשורת בין היזם ללקוח.

בזמנו, בבואי לנתח ולהסיק מסקנות מהפרויקט הגעתי למספר תובנות חשובות, ואולי זמן ה'קורונה' הוא בדיוק הזמן לשתף אתכם בהן:

היערכות – על מנת להוביל שינוי צריך זמן! אנחנו רצנו תוך חודש למכור, לייצר, להדריך מעל 200 אנשי מכירות, לתכנת, לעשות טסטים, לדייק ממשקים וגם מסרים.. רצנו מהר מידיי. שהרי להוביל  מהפיכה צריך זמן כי אם משנים את הדרך שבה מוכרים דירות חשוב לחנך את השוק לשינוי הזה, חשוב לדייק אסטרטגיה של מהלך לפני שפונים לטקטיקה.

שותף – חשוב לבחור את השותפים הנכונים למהלך, שותף שמכיר את השוק, שותף שמכיר את הטכנולוגיה ובעל יכולת לעזור להוביל את השינוי.

הירתמות – לרתום, לרתום, לרתום. מעבר ליכולות טכנולוגית יש לרתום את המשתתפים לרעיון עצמו, אם תהליך הרתימה לא מצליח כנראה שכל הפעילות לא כל כך תעבוד.

צרכנים – הגיעו הרבה אנשים ליריד, באמת הרבה אנשים (מעל 5,000) במהלך היומיים, אבל הם לא כל כך הבינו מה לעשות, לא כל כך הבינו לאן ללכת, לא כל כך הצליחו להתחבר… חלק מהאסטרטגיה שדברנו עליה חייבת כמובן להתייחס לשלב שבו מסבירים לצרכן כיצד מתנהלים בזירה החדשה הזו. לספק לצרכנים מראש הוראות שימוש אם על ידי סרטון עם דוגמאות או כל כלי אחר על מנת שידע איך להתנהל בזירה.

טיימינג – לפעמים אנחנו בוחרים להילחם על רעיון למרות שזה לא הטיימינג הנכון להוביל אותו ולכן אנחנו צריכים לדעת להמתין, אם הרעיון טוב, אז הרגע הנכון יגיע!

4 שנים עברו מאז היריד הווירטואלי וסוף סוף אני מוכן להודות שזה היה מוקדם מידי.

לסיכום,

עברו 4 שנים והאמת היא, שאני קצת מתבאס כשאני חושב על היריד. יחד עם זאת אני מרוצה שאני לומד מטעויות ומפיק לקחים. בעיקר הבנתי את החוק הלא כתוב של טיימינג.

היריד הווירטואלי פשוט הגיע 'טיפה' מוקדם מידי.. אולי זה היה עובד טוב יותר היום.

ועכשיו שאני חושב על זה.. יש מצב שאולי זה מייצר פתח לכינוס בנושא עבור עולם השיווק.

אז כנראה שיש מצב שאתם תקבלו פרטים בהמשך אם זה יקרה… 😉

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

יד שרה וגלובס, לא פשוט לייצר רלוונטיות // עטרה בילר

פורסם

ב-

קשה מאד להיות רלוונטי בימים של חוסר וודאות וחרדה. אין מבוגר אחראי שבאמת יודע מה יהיה ומה צריך כדי שיהיה טוב יותר. הרשת מעולם לא הייתה מלאה בכל כך הרבה תוכן. מעולם. קשה לתאר את הררי המידע שאנחנו, בהיותנו תועים ותוהים  – צורכים.

בתוך הכאוס מנסה כל אחד לשרוד ולסמן את נקודת האור שלו. במיוחד עסקים. המעסיק והמועסק באותה סירה והמשבר הוא לא אי שם בבורסות או בבנק הפדרלי. המשבר הוא בין כל אחד ואחת לבין המשטח שמעולם לא הבנו שצריך לחטא. ואותו שיעול שהשתעלנו וקיווינו שזה פירור פלפל.

בקונטקסט המאד לא טריוויאלי הזה מרימים שני מותגים את הכפפה, כל אחד מהם בהקשר מיידי לביזנס שלו ולכן אני אוהבת את מה שהם עושים. הם לא מטרידים אותי עם אוויר חם ואמפטיה לא אמינה שלמעשה מחביאה את הפאניקה שלהם.

קמפיינים רבים מזכירים לי את הסצנה מהסרט ״טיסה נעימה״ בה אישה אחת צועקת בפאניקה (כי המטוס נחטף) וכתגובה מסתדרים כל הנוסעים בטור עורפי וכל אחד, בתורו, מעיף לה סטירה. כי כשהם בפאניקה הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם זה לכאורה ׳להרגיע׳ את הפאניקה של אדם אחר…

אז זהו שיד שרה וגלובס לא כאלה, וכיום זה קצת נדיר ומרענן לראות עסקים שלא מאבדים את העשתונות ולא נכנסים לפאזה זחוחה לכאורה. יד שרה וגלובס.

יד שרה יודעת לעשות שני דברים – לגייס תרומות ולשנע ציוד רפואי. את המנגנון הזה שאולי התכונן כל חייו לרגע הזה היא תורמת לטובת מצוקה מידית. אוויר לנשימה. בקמפיין צנוע וחסר מניירות קריאטיביות היא יוצאת בווידאו ובפרינט לתת את הקצת שהיא יודעת כי כרגע זה יותר מהרבה. כרגע זה הכל.

נותנים את הנשימה זו אחת הסיסמאות שהמרחק בין הקריאטיב למציאות דק כשעה וקל כנוצה ובכל זאת יש פה טוויסט שתפקידו לגרום לנו לעצור ולתת לה להיכנס עוד קצת ללב כי זה בסופו של יום תפקידו של קריאטיב, אפילו בזמנים של מגיפה.

 

מהעבר השני, גלובס, שגם הוא, אולי, הכין את עצמו, כל חייו, לרגע הזה, יוצא עם הערך העיקרי שלו. הנאמנות לאמת גם כאשר הקשר מפתה ומזמין. בקליפ שגם הוא מינימליסטי ומקפיד להימנע מהצטעצעות, על רקע הוורוד של גלובס, מדגים גלובס את ההידרדרות של האמת דרך עולם העיתונות. אז אם בשנות השמונים זה היה נכון ׳כי זה בעיתון׳, יש כמה וכמה מדרגות שחלחל הספק לליבנו, למרות שזה בעיתון, ספק שהלך וגבר עד עצם היום, שקשה מאד להבחין בין אמת לשקר, בין פייק לניוז. לזכותו של גלובס ייאמר שהם השיקו את ״המשרוקית״ בימים ׳רגילים׳ בהם הגיעו כבר אז המים עד נפש והעיתונות מוליכה אותנו שולל עוד לפני הקפה של הבוקר. המשרוקית של גלובס נועדה לעשות מבחן מציאות לתכנים שהמדיה נהנתה להציף, רק כי הם סנסציוניים. מה שאהבתי במשרוקית זה שהיא גם מציינת לטובה עובדות מאומתות ולא רק שקרים. כיום, עם התפרצות המגיפה בעולם, הציבור מותש לא רק מפחדיו, מאבדן הפרנסה ומהסגר, אלא גם מצריכה תכנים אינסופיים, חלקם סותרים והבעיה – שחלקם מורכבים גם מעובדות נכונות וגם משקרים וזיופים. העלאת ערכן של המלים היא בהחלט משימה שזה הרגע להוביל. דווקא עכשיו ודווקא גלובס. האם הוירוס חי על משטחים שלוש שעות? שלושה ימים? עשרה ימים? כמה זבל קראתם כבר בנידון? ומה דעתכם? יש לכם מושג כמה אייטמים דיווחו על אורך חיי הקורונה על משטחי מתכת ובד? מעייף? משתק? כן, כי זה משהו שאנחנו פוגשים יום יום כל היום. אז בדיוק לחריץ הזה שאולי עד לפני שבועיים נראה נידח ופחות נוגע לי, אישית, נכנס גלובס. קודם כל הוא מבין אותנו ואת ה cluelessness שלנו. ושנית – הוא מציע לשנות את זה. ואני, אם אכן יצליח לנצח את מפלצת השקרים והזיופים, אני שלו.

 

משרד הפרסום בקמפיין יד שרה – ראובני פרידן

משרד הפרסום בקמפיין גלובס – פרסום אברהם

 

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: נינט ואמיר דדון אלקטרה // עטרה בילר

פורסם

ב-

זה ׳נוח בלא מעט שגיאות׳ וחבל.

אלקטרה לרוב לא מפספסת ונתוני הפתיחה טובים רק שהיה פה פספוס ביג טיים.

קודם כל שני סלבס ששרים את הלהיט בהא הידיעה של אחד מהם. כמעט אי אפשר ליפול. אמיר דדון שניזון עד היום מ׳אור גדול׳ שיצא די מזמן. נינט שלא צריך להציג, ששרה עם אמיר ממקום של פרגון אבל גם של זווית קצת יותר רוקרית לנאמבר הזה, ושמכניסה יופי וכריזמה לקליפ.

ואיטליה ושירת המרפסות. בימים אלה של מגפה, איטליה חטפה אותה הכי חזק וכדי לשמור על המורל הלאומי, שרים האיטלקים במרפסות תוך שהם מנגנים באקורדיון, מתופפים בתופי מרים ובכלל, על המעקים ועל כל הבא ליד. נפלאים האיטלקים. רבים הקליפים שרצים ויראלית (מילה גסה בימים אלה) ברשתות החברתיות, שמתעקשים לשיר ולא לבכות. והמרפסות זו קונספציה כי פתאום הן נצבעו במשמעות שלא היתה להן – קהילה מרחוק. ובאמת זה מתאפשר בעיקר במבנים שבנוים בצורת ׳ח׳ עם פאטיו פנימי וקשר עין.

כמעט מתחשק להגיד להם היי, אנחנו הישראלים המצאנו את ׳מרפסת מול מרפסת׳, ויתכן שמתוך רצון להצדיע להם שהוא קצת נגוע בקנאה, מצטלמים נינט ואמיר לקליפ.

עד כאן נתוני הפתיחה שכמעט אי אפשר היה ליפול אתם.

ובכל זאת, חשתי מבוכה קלה שהלכה והציפה לאורך הקליפ. הוא התחיל אולי נכון אבל תעה בדרך.

קודם כל – יש פה אינוס קל של ׳אור גדול׳ לטובת משבר הקורונה שהוא גם משבר בידוד ותקופה של חרדה והדממה, כולל זה שאור זה חשמל ותקווה ואלקטרה זה חשמל ומזגנים עושים נעים.. מאד מאד מתאמץ. שיר התקווה והעידוד היה יכול להיות יותר מדויק ופחות מאולץ. הקליפ יונק יניקות נואשות מהפופולאריות של השיר והטאלנטים, והרבה פחות מהרלוונטיות הממשית שלו.

שנית, יש משהו בנינט ואמיר שלא בא לי טוב. אני מתה עליה. עליו קצת פחות אבל אני מבינה את הזיקה אליו. הם מוכשרים ויפים ובכל זאת הם קצת מוגזמים לי. נינט עם רגל על כיסא וגיטרה ביד, מביאה אנרגיה וווליום שלא היו מביישים את היכל מנורה. אובר סטייטמנט. לא מתאים לי לשירת מרפסת בעיתות מגפה.

שלישית, הלכה לאיבוד בשלב מסוים המרפסת. אין באמת שירת מרפסות. יש הופעת ׳קרחאנה׳ על גג כמו בסרטם של הביטלס Let it be. וכמובן קהל מעריצים ברחוב למטה, שנושא עיניו אל שני האלילים, קהל ששר ורוקד ומצלם – כמו בכל הופעה בפארק הירקון או בקיסריה.

אז מעבר לעובדה שהתקהלות בימים אלה זה הכי לא פוליטיקלי קורקט, שני החבר׳ה האלה למעשה אספו תחת ההופעה מסיבת רחוב שאיימה להפוך להמונית. לא רק שמוטיב המרפסות הוחטא, גם ירינו לעצמינו ברגל כי דווקא עכשיו מכל תקופה כל שהי – התקהלות היא זלזול בהוראת הבידוד שגם ככה קשה לאכול אותה.

רביעית גיא זוארץ. בתפקיד סוג של דובר. מה נהיה? לא ברור שזה קצת פומפוזי? לא מספיק נינט ואמיר? צריך דובר שהוא כוכב ריאליטי?

גיא מדבר על זה שדווקא עכשיו, למרות התקופה הקשה, כשאנחנו ביחד, יוצא מאתנו אור גדול. וכתובית הסיום אומרת – אלקטרה מיזוג אוויר – יחד ננצח. יאללה כנסו הביתה מבקש גיא מהחוגגים שהתקבצו לראות את נינט ואמיר ׳כדי שלא יברח המזגן׳. מס שפתיים שמחביא את הסיבה האמתית והלא נחמדה להיכנס לבתים. המזגן הבורח כואב פחות מהוירוס הפולש.

ואני אומרת – יש כמה וכמה הקשרים לא טובים בפרסומת המאד בולטת בימים אלה. זה נראה מזיע ושם על ה׳אור הגדול׳ יותר ממה שכתפיו יכולות לשאת. אנשי הרחוב שרוקדים ושרים היו יכולים בקלות להימחק מהקליפ כדי לתמוך בחווית הסגר שכולנו חווים ואני ממליצה בחום לחזור לחדר העריכה ולוותר עליהם. זה בסדר אם לא נראה מעריצים מרימים לנינט ואמיר. נאמין לכם שהיו כאלה. רציתם מרפסות ובידוד? תתאפקו ותבליגו. הם רקדו ושרו אבל כרגע זה לא לעניין. כולנו ראינו את נינט בחדשות של יום שלישי קצת מזלזלת בהוראה לפזר את ההתקהלות שנהייתה ברחוב. טוב, היא תעשה מה שצריך וגם הייתה זו המשטרה שדפקה בדלת וביקשה לפזר את ההופעה ואת מסיבת הרחוב.  לא אהבתי כל כך.

לא הצחיק אותי בכלל. אני מתייחסת לסגר ולבידוד כאל מצב על גבול הסוריאליזם. קליפ אור גדול קצת לועג לנו והוא לא זכה באמפטיה שלי. ואלקטרה, עוד מעט יגיע החום הגדול ובינתיים אנחנו שבויים שלכם אז אנא חשבו מסלול מחדש. יש מה לעשות עם זה.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA