עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

תחלמו. תעשו. תצליחו / עדי ניר

פורסם

ב-

ניהול שיווק בארגון דל אמצעים, מצריך יצירתיות ותעוזה. עדי ניר, מנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה", חולמת בגדול ומשתפת בטיפים לעבודה יעילה ומוצלחת. כתבה שנייה בסדרה

המילה "לא" היא כפתור ההפעלה של מנוע הטורבו שלי. זה שנכנס להפעלה כשצריך להזיז הרים, או אנשים, או לכוון מחדש את רעיונותיי, גם אם ילדתי אותם בלידה קשה. המנהל שלי יודע, שאחרי כל "לא" או כל הביטויים המקבילים לו – "אי אפשר", "אין כסף", "אין זמן" וכו', יבואו לרוב עוד איזה סבב או שניים של ניסיונות עיקשים מצדי, להראות לו שכן אפשר, שצריך, שחשוב, שמצאתי דרך אחרת. בחיי, זה אפילו מדליק אותי מקצועית.

חודשיים אחרי שהתחלתי בעבודתי בעמותה, תוך כדי שאני מקימה תחום חדש במקום שכמעט אף אחד לא שמע עליו, היה לי חלום. חלמתי בלילה שאני בתוך אוהל חשוך באמצע שבוע הספר, ואנשים נכנסים פנימה ושומעים ספרים. קמתי בבוקר וסיפרתי למי שהיה בעלי בזמנו על החלום. הוא אמר שאני חיה בסרט. ביקשתי ישיבה דחופה עם המנכ"ל והזמנתי גם את איש יחסי הציבור והמעצבת הגראפית שליוו אותנו בזמנו בהתנדבות, וסיפרתי גם להם על מחשבותיי הליליות. הפעם, גם הרחבתי ואמרתי, שאני רוצה להיות ב- 3 קניונים ברחבי הארץ וגם בכנסת ישראל, אה וגם כמובן לגייס משרד פרסום שיעזור לנו בהתנדבות להפוך את זה לקמפיין התרמה. גם הם אמרו לי שאני הוזה, שיש לי חודשיים, שאני צוות של בנאדם אחד שאחראי על עוד רשימה ארוכה של דברים אחרים ואין סיכוי שאצליח. חייכתי, ורק ביקשתי שיתנו לי לנסות. מנוע הטורבו שלי התחיל לעבוד. תוך חודשיים הפכנו לקוח פרו-בונו (בהתנדבות מלאה) של מה שהיה בזמנו פובליסיס גלר-נסיס, שהפיק עבורנו קמפיין מיוחד – "כשאתה עיוור, כל ספר הוא קופסה שחורה", בכיכובו של הסופר עמוס עוז ובהשראת ספרו "קופסה שחורה". לא אשכח את זה, הפקת התשדיר עלתה 3,500 ₪ בלבד. כל הצוות, האולפנים, מה שאתם רק מעלים על דעתכם, ניתן בהתנדבות ובאמת שיצא לדעתי מקסים – מוזמנים לצפות.

חוץ מזה, בנינו 3 אוהלים שהיו חשוכים 100% שבתוכם הייתה מערכת סאונד שמשמיעה קטעים מספרי אודיו בלופ, פתחנו את הפעילות ביום מיוחד בכנסת ישראל, הקמנו מרכזים בשלושה קניונים גדולים ברחבי הארץ והפקנו 120 ספרים מיוחדים ברוח הקמפיין, אותם שלחנו לכל חברי הכנסת (הספרים, שעוצבו כקופסה שחורה ברוח הקמפיין, היו עשויים מקרטון ולא היה ניתן לפתוח אותם).

הקמפיין הוכתר כמעט כולו ככישלון חרוץ אך היו בו גם ניצוצות של הצלחה. מצד אחד, לא הגיעו כמעט מבקרים לאוהלים כי המיקום שלהם לא היה אטרקטיבי, הטרפתי את כל העובדים עם פעילות חוצת ארגון שלא ידעו כדוגמתה קודם לכן, כמות התרומות הייתה נמוכה והוצאנו הרבה כסף על האוהלים.

 

(צילום: יח"צ)

אך מצד שני, קיבלנו מכתבי תגובה משרים וחברי כנסת, שסייעו לנו בהמשך, גייסתי משרד פרסום שתמך בנו במשך שנים אח"כ, למדנו מה עובד לנו ומה לא, ובעיקר – הוכחתי לכולם וגם לי שאני מסוגלת. שהדבר אפשרי. קמתי מההתרסקות, נשמתי, והמשכתי הלאה. שנה לאחר מכן עליתי עם קמפיין שהיה בכיוון אחר לגמרי, שלא ממש צלח, אך גם בו עשינו שיעורי בית, ובהחלט אפשר לומר שכיום אנו כבר יודעים מה עובד לנו ומה לא. מצאתי את התמהיל הנכון של קמפיין ארצי שאני משקיעה בו מעט מאוד משאבים באופן יחסי לתמורה הכוללת שהוא מניב.

בעבודתי, אני פוגשת לא מעט מנהלי שיווק במגזר השלישי שאומרים לי שאין להם תקציב מספק כדי לעשות פעילות רבה. אני אמפטית אך מנסה להראות להם כי יש אלטרנטיבה. כיום, לאחר עבודה שיווקית רבה, הצלחתי להגיע למצב בו יש לנו שותפים מקצועיים מהשורה הראשונה שדואגים שנראה מיליון דולר, אפילו שיש לנו רק דולר. אנו לקוחות פרו בונו של משרד הפרסום אדלר חומסקי, של משרד הדיגיטל באזז אינטרקטיב ושל משרד היח"צ הדס שפירא. וכשצריך, יש גם לוביסטים מדהימים שעוזרים. להגיד שהדרך להגיע אליהם הייתה קלה? לא. ממש לא. אבל ידעתי שיגיע הזמן הנכון ואמצא את האנשים הנכונים. זכרתי, שעבור גופים שכאלה, עבודה עם עמותות היא לעתים מה שנותן להם עניין וגיוון. מעבר לכך, הבנתי, שאני לא מחפשת ספקים אלא חברים. שאני יודעת שמדובר בבניית מערכת יחסים חזקה ועמוקה, שעלולה לקרוס בכל רגע אם לא אנהל אותה נכון. ביחד, הפכנו משהו משעמם כמו ספריה לעיוורים למשהו צעיר ובועט, כזה שכיף להשתייך אליו. אותם מנהלי שיווק שאומרים שאין להם, שהם לא מוצאים, שקשה, שקל לי להגיד וכדומה, אולי לא מאמינים בעצמם מספיק, או שלא מחוברים עד הסוף למותג שהם עצמם מקדמים ולכן מתקשים למכור אותו. אני מאמינה, שאם יחפשו מספיק, גם הם יגיעו לאנשים טובים שיכולים לעזור להם, בהתנדבות או לפחות בעלות נמוכה. צריך רק רעיונות טובים, הרבה מוטיבציה ורצוי גם זיק בעיניים.

נכון שעבור מנהלי שיווק של ארגונים קטנים במגזר העסקי, הדבר קשה בהרבה, שכן חברות ומשרדים לא יתנדבו לתת להם שירותים מסוג זה. אך עדיין, אני מאמינה שאפשר למצוא אנשים טובים בתחילת הדרך שיכולים לעבוד במחירים אטרקטיביים. ושוב, גם כאן, פעמים רבות רעיון יצירתי קטן, יכול לייצר אימפקט גדול.

כשאין משאבים, אחד הדברים שעוזרים לדעתי לעלות עם פעילות גדולה ומעניינת, הרבה מעבר לרף המסוגלות שחשבנו שיש לנו, הוא לא לתכנן קודם את התקציב ואז להבין מה אנחנו יכולים לעשות איתו אלא להיפך. כשאני מתכננת קמפיין, אני מתחילה עם אפס תקציב, זורקת על הנייר את כל החלומות שלי, כאילו שיש לי את כל הכסף לממנם, ואז מתחילה להבין מה אני יכולה לגייס, מה אפשר להשיג בבארטר, כמה תקציב אני חייבת להוציא בסופו של דבר וכמה מתוך זה באמת יש לי. תחשבו בגדול ותהיו חולמים. זה האתגר.

כך תעשו זאת בעצמכם

בסופו של יום, גם אם יש לנו את כל השותפים המקצועיים הדרושים וגם אם לא, עדיין ישנם דברים רבים שאנו עושים באופן עצמאי ורוצים שיראו כאילו בוצעו על ידי בעלי מקצוע. ריכזתי עבורכם מספר טיפים לשיפור הנראות והשפה, בתקווה שיעזרו לכם לשכלל את עבודתכם.

  1. הכשרה – ככל שנדע לעשות בשתי ידינו כמה שיותר דברים בצורה מקצועית, נפחית את התלות שלנו בגורמים חיצוניים, נקצר זמנים ונחסוך במשאבים. אז נכון, לא כולנו נולדנו עם חוש עיצוב או יכולת ניסוח, אבל אין ספק שיש בשוק מספיק קורסים והכשרות – קבוצתיות או אישיות, שיעזרו לנו לרכוש כלים רלוונטיים. בכל הקשור להכשרה בתחום הגרפיקה, המלצתי היא לקחת שיעורים פרטיים אצל מורים בתחום (ויש הרבה), ולהתמקד רק במה שאתם צריכים לעשות במסגרת עבודתכם. אפילו כמה שיעורים שיתמקדו באיך להכין תמונות טובות לפוסטים, או איך להכין באנרים מעניינים לשימוש בדיוור שיווקי. ברגע שהולכים לקורס קבוצתי, תלויים בסילבוס של הקורס שלרוב אינו גמיש, ובקצב ההתקדמות של כולם.
  2. גרפיקה – אל תבחנו את טיב עבודתכם רק בעצמכם, אלא פנו למישהו ביקורתי וכנה מספיק כדי שיעניק לכם משוב. תחשבו על זה כמו על דייט ראשון. אתם רוצים לשדר את מה שאתם רוצים שהצד השני יחוש במבט ראשון, ושזה ידבר אליו.

אחת התוכנות החינמיות איתה אני מרבה לעבוד היא paint.net. תוכנה מעולה, שמשרתת אותי נאמנה ליצירת חומרים שוטפים. כמו כן, כדי להימנע מעיצוב מסובך, אני מתבססת לרוב על תמונות קיימות, אותם אני רוכשת מהרשת. אחד האתרים המומלצים, ושאינו יקר הוא www.bigstockphoto.com. בעדיפות שנייה אני משתמשת ב-www.dreamstime.com, אתר זול יותר, אך המגוון בו פחות איכותי.

3. טקסט – קודם כל, תקפידו על הבסיס. עברית תקינה, ללא שגיאות, פיסוק מדויק (אלא אם כן התכוונתם במכוון למשהו אחר), ריווח ויישור             הטקסט. זה אולי נשמע טריוויאלי, אך כמות הטעויות שאנשים מבצעים היא לא קטנה בכלל. תהיו יקים, אבל אל תהיו פלצנים שלא לצורך.             תדעו מתי לעגל פינות ועשו זאת במודע. מטרתכם היא שיהיה כיף לקרוא אתכם, גם אם אתם מדברים על נושא רציני.

כשאתם כותבים, תחזרו אחר כך ותרפרפו על הטקסט. אם בקריאה שטחית לא הצלחתם להבין את השורה התחתונה, את המסר, כנראה שפספסתם. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה, שמי שיקרא את הפוסטים או המיילים השיווקים שאנו שולחים, לא ישקיע אנרגיה לקרוא אותנו בריכוז רב, אלא ירפרף על התוכן ורק אם הוא יעניין אותו, ייתכן ויעמיק בו. מעבר לכך, בתוכן חשוב, תבקשו ממישהו לעשות לכם בקרה. לא משנה כמה טוב אתם כותבים, מאוד קל לפספס טעויות שאנו עושים בעצמנו.

בהצלחה.

 

*הכותבת היא עדי ניר, 34, אמא לשני בנים ומנהלת השיווק של עמותת "הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה" מזה שמונה שנים. בוגרת MBA עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, סיימה בהצטיינות לימודי תעודה בקורס יחסי ציבור ודוברות של מכללת רמת גן ולימודי פיתוח מנהלים וניהול מוסדות תרבות ב"להב".

 

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: צופית גרנט – יד מכוונת \\ עטרה בילר

פורסם

ב-

היא מסתובבת בעיר וכולם מודים לה. מי שמזהה אותה מודה לה על כך שחסכה לו מלא כסף. בחנויות, כשהיא יושבת בבית קפה, אנשים עוצרים לידה ומזהים אותה, ובמקום להגיד לה היי זו לא את? צופית? הם יודעים להודות לה על הכסף שסידרה להם. שוטרת שעוצרת אותה, אולי נותנת לה דו"ח (כי זה לא חינוכי לעשות עבירות תנועה) אבל גם היא מודה לה. תודה צופית. מוסכניק מחליק על קרש עם גלגלים מתחת למכונית. גם הוא מודה לה. מתעמלות לצידה בחדר כושר. בכל מקום מזהים אותה ומודים לה. "תגידי, מה….?" שואלת אותה הבחורה שהולכת לידה על הליכון וזוהי ההזדמנות של צופית לומר לה – 'זו לא אני, זו יד מכוונת'. ממש ממש במקרה אנחנו רואים מבעד לחלון מודעת ענק של המותג. יד מכוונת.

רגע של קריינות. אנחנו רואים את צופית במסדרונות הארגון מודיעה שהביטוח הלאומי דואג להכין אותנו לוועדות הרפואיות שמבררות אם מגיע לנו החזר כספי, ומוסיפה, בלי שזה עולה לנו שקל. ככה? שואלת אותה המתעמלת, מה שמביא אותנו לפסגת הפרסומת אשר לשמה התכנסנו פה: "ככה צריך" קובעת צופית. ואני מתחילה להבין שמדובר במרפק חדה בצלעות של כל מי שכן לוקח כסף. כמו למשל לבנת פורן ו'זכותי'.

אוקיי. איך לומר בעדינות? לא השתכנעתי.

קודם כל – למה צופית? מה עכשיו צופית? מה היא עושה שכל העולם מודה לה? לא אמרתם לפני שניה שיד מכוונת לא לוקחת כסף ואתם רוצים להעביר מסר של רזון, מינימליזם ושקיפות? לא אמרתם שיד מכוונת, בניגוד למתחרים הגרגרנים לכאורה, לא צריכה מתווכים שיעשו את העבודה?

אם זו אכן יד מכוונת שלא לוקחת מאתנו גרוש – למה דווקא כוכבת טלוויזיה שידה בכל, שמחפשת קרובים אבודים, היא זו שנכנסת ביני לבין אותה מערכת הקרויה יד מכוונת שטוענת לפעילות חפה מתשלום? למה אי אפשר לייצר מטאפורה קריאטיבית על הקונספט המוצהר של we cut the middleman ?

אם אתם לא גובים עמלה סימן ששום צופית גראנט לא מסתובבת ומעניקה לי שרות מחלקה ראשונה. סימן שכנראה אני מחכה בתור, במסדרונות עגומים, ומתרגלת סבלנות אין קץ, כדי לחסוך את מה שחברות כמו לבנת פורן וזכותי גובות ממני. למה לספר לי שצופית גראנט תעניק לי כסף שמגיע לי? כי שמה גראנט? מילגה בלעז (Grant)?

לא?

שנית – האם התוצאה תהיה אותה תוצאה? בואו נדבר לרגע על התוצרים. למה בכלל קמו לבנת פורן וזכותי ועוד מערכות שכן גובות עמלה על הכנת פרופיל לשם קבלת החזרים מביטוח לאומי? התשובה ברורה. כי עד היום היה קשה מאד להוציא כסף מביטוח לאומי והיו הרבה מקומות להיכשל ולשגות בתהליך. השוק של הגשת תיק לוועדות הרפואיות כדי להוציא כסף מביטוח לאומי קם כי מתי שהו, במשך זמן רב, הדעה הרווחת הייתה שביטוח לאומי לא מספק את הסחורה.

כנראה שלא פשוט להציג את הקייס טעון הפיצוי באופן שיעבור את הועדה הרפואית וישתמע כראוי להחזר כספי. כנראה שצריך מומחיות בתחום הרפואי, המשפטי והבירוקרטי – מדיני כדי לצלוח את המכשולים והמהמורות ולהגיע לפיצוי הנחשק והראוי.

באופן אישי אני מכירה סיפורי זוועה של כישלונות בקבלת החזרים שקשורים אך ורק לדיאלקטיקה של אופן הגשתם ולא לעובדת הממשיות, ששום מומחה חיצוני לא הצליח לאושש. דק אובייקטיבי אנחנו יודעים שאין, וכדי לזכות בקייסים מהסוג הזה, כמו גם במשפט – צריך עזרה ממומחים. כמו שבעולם המשפט אי אפשר להצליח ללא עורך דין, גם פה האמת נתונה לאינטרפרטציות.

אז אם פה עשיתם שינוי דרמטי – בבקשה עליו אני רוצה לשמוע. מה השתנה? למה היום לעומת אי פעם כדאי לגשת ישירות ליד מכוונת ולקוות לטוב?

הפרסומת ממש לא עושה צדק למסר הזה אם אכן זהו המסר, והיא לא מוכרת לי את הצדק הפואטי שמגיע לי אם וכאשר התגלגלתי למצב שביטוח לאומי צריך לשפות אותי. אבל אם מדובר בעוד מריחה עם סלב 'חמה' – הצלחתם.

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

נוירומרקטינג: זכוכית מגדלת לראש של הלקוח שלך // סיון פרידמן יוסף

פורסם

ב-

קרדיט תמונה אור קפלן

רגע לפני שאסביר את המונח בכותרת, נסו להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם קבוצת מיקוד לפני עליית קמפיין גדול ובדקתם אם המיתוג מעורר אהדה, האם האריזה החדשה תגרום ללקוח להושיט את היד למדף, עם איזה סרטון כדאי לעלות לאוויר, ואיזה קונספט שיווקי יכול להיות טעות עסקית פטאלית.

מאז ומעולם מטרת העל שלנו, כאנשי שיווק, היא למקסם את תועלות המותג – כלומר, להבין את הלקוח שלנו, לחדד את הצרכים והרצונות שלו, לדעת מה מרגש אותו, מה מניע אותו לפעולה ומה יגרום לו לרכוש דווקא את המותג שלנו. כדי לדעת את כל אלה, צריך להבין מה קורה עמוק במוחו של הלקוח.

סטטיסטיקות וסקרים זה מצוין – אבל מאחוריהם יש אנשים שמונעים בעיקר מאינסטינקטים לא רצוניים שלא נמצאים בתודעתם ולכן לנו אין גישה אליהם – וכאנשי שיווק, אנחנו בהחלט זקוקים ליכולת הניתוח הזו.

נירו-מרקטינג: כשהיד שולפת מוצר מהמדף – זה התת מודע שקיבל את ההחלטה

אז, עד היום, על מנת לנתח את קהל היעד שלנו ולהבין לעומק את צרכיו, הייתם עושים שימוש בכלי מחקר מסורתיים כגון: קבוצות מיקוד, סקרים, ראיונות אישיים ועוד. יחד עם זאת, עם הזמן, עלו אינספור מחקרים בנושא זה אשר העידו כי אנשים אומרים משהו אחד אך בפועל מתנהגים אחרת לגמרי, ולא, הם לא משקרים! הם אפילו אומרים את האמת (שלהם), אבל הם פשוט לא יודעים מה הם באמת מרגישים.

למשל, ידעתם שחשיפה ללוגו של מקדונלד'ס תגרום לכם לקבל החלטות מהירות יותר, אימפולסיביות יותר ולא כלכליות בעליל? ואילו לוגו של אפל יגרום לכם להרגיש ולהיות יצירתיים הרבה יותר? ידעתם שתשלמו על אגרטל פי שתיים רק בגלל שהוא הרגיש לכם קריר יותר מהמתחרה הזהה לו? או שתביעו חמלה גדולה יותר כאשר תריחו ריח נעים של עוגיות?

בחיי היומיום, הצרכן נחשף לאלפי פרסומות ולאינספור פיסות מידע המגיעות מכלל החושים לנוירונים במוח, כל אלה יחד מתורגמים בסופו של דבר לתהליך שבו מתקבלת החלטה שמקורה בתת מודע.

אז האם יש לנו בכלל מושג מה קורה במוחו של הלקוח שלנו?

בין אם מדובר במיתוג, בקמפיין של מאות אלפי שקלים או בבחירת המסרים השיווקיים, האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעברנו את המסר הנכון לאדם הנכון?

בשנת 2002 נולד תחום חדש הנקרא Neuromarketing (ובעברית: נוירו-שיווק), תחום זה הגדיר מחדש את עולם השיווק והפך אותו למדעי ע"י שילוב בין מדעי המוח לעולם השיווק. מדע הנוירומרקטינג, נעזר בידע וכלים מתחום מדעי המוח (כגון: FMRI ו- EEG המודדים פעילות חשמלית במוח) המאפשרים לנו לנתח את התגובות המוחיות, התת מודעות של הצרכן ובכך לנבות הצלחות או כישלונות של מסרים שיווקיים שונים.

איך נכנסים למוחו של הצרכן?

כיום מתבקש כי החלטות עסקיות ושיווקיות יתקבלו בזירה מדעית ומדויקת על מנת למקסם את המשאבים והתקציב ולפעול במינימום טעויות אסטרטגיות וטקטיות.

מגוון הכלים הקיימים כיום בשוק מאפשרים ניתוח מעמיק עבור בחינת מסרים שיווקים. למשל, מכשיר ה-EEG אשר מתעד את הפעילות החשמלית במוח, מספק משוב צרכני חסר תקדים אשר מצמצם את הפער בין מה שהצרכנים טוענים שהם מרגישים כלפי מוצר לבין מה שהם מרגישים כלפיו בפועל – בזמן שימוש או בקונטקסט מסוים אשר נמדד במהלך הניסוי.

כלי חשוב נוסף הינו ה- Face Recognition, אשר מאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וניתוח מיקרו הבעות פניו של הנבדק בניסוי. כלי זה מאפשר יצירת סקאלת רגשות אשר נמדדו בזמן הניסוי והצלבה של אחוז רגש מסוים (למשל: פחד\שמחה\עצב וכו') בעת צפייה בסרטון, בתמונה ואפילו בגלישה באתר מסוים.

הכלי הנוח והמוכר ביותר לשימוש הינו ה-Eye Tracking (מעקב עיניים) אשר מתבצע באמצעות מצלמת הטלפון או המחשב של הצרכן ונותנת מידע אודות אילו אלמנטים משכו את תשומת ליבו באתרי אינטרנט, בפרסום ועוד. מדדים אלו נותנים ניתוח מדויק של אינטראקציית הצרכן עם התוכן והנראות שלנו בדיגיטל ומאפשרים לנו קבלת משוב מיידי ומהימן של חווית הצרכן.

מחקרי נוירומרקטינג בעולם ב-2019

בארה"ב ובאירופה, כבר נעשו הרבה מחקרי נוירומרקטינג אשר שילבו מספר כלים טכנולוגיים חדשניים למיפוי וניתוח רגשות ותחושות של הצרכן המשפיעות על החלטות הקנייה.

מותג הבירה הבלגית הידועה Stella Artois ביצעה מחקר נוירומרקטינג לאחר חשיפה הקמפיין החדש שלה ב-2019 "Change up the usual". הקמפיין התמקד באופן מפתיע, דווקא באישה ובחר לעשות חיבור בין מותג הבירה לנשים, חקרנו האם ביסוס המשקה כגברי השתנה בעקבות הפרסומת החדשה:

המחקר שילב שני כלי נוירומרקטינג שונים: מעקב עיניים יחד עם ניטור וניתוח רגשות, בנוסף לסקר מקדים. נתוני המחקר הראו כי בתחילת המחקר וטרם הצפייה בסרטון, המשתתפים קישרו משקאות בירה לגברים, בעוד שלאחר הצפייה בסרטון, התוצאות השתנו ואחוז האנשים שתפסו בירה כמשקה "גברי" פחת (ירד מ-29% ל-17%). – ברמה התת מודעת הקשר של בירה לקטגוריה "משקאות לנשים" התחזק (עלה מ-13% ל-21%). בנוסף, הפרסומת השיגה את מטרתה – חיבור המותג עצמו לקטגוריה "משקה לנשים", על אף הסטריאוטיפ.

רגע לפני סיום אם אני צריכה להקביל את דבריי לחיים האישיים שלך, אז אני מחזירה אותך לרגע הזה ששלפת בקבוק קוקה קולה מהמדף בקיוסק בעקבות דחף לא מוסבר, כנראה בגלל שהמוח שלך ראה שניה לפני זה שלט ענק עם הלוגו המוכר, או שפגשת מישהי מגניבה בחולצה אדומה שאולי אם הייתה בחולצה שחורה לא הייתה מושכת את תשומת ליבך. או שאולי זה אותו הריח הנוסטלגי שגורם לך להצפת רגשות חיוביים?

היום זה כבר ברור, שבכדי למקסם את הרווחים, למנוע בזבוז של משאבי זמן, משאבי אנוש וכסף, עלינו להימנע מלייצר פתרון קרוב – אבל לא מדויק – צריך להבין את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות –צריך זכוכית מגדלת לראש שלהם.

הכותבת, סיון פרידמן יוסף. מנכלית ומייסדת DRILL – ממחקרי נוירומרקטינג לפענוח תובנות צרכניות.

 

המשך קריאה

אירועים

בלעדי לקהילת השיווק: מצגת דיוויד סייבל למיתוג ישראל

פורסם

ב-

כנס קהילת השיווק בסימן מיתוג ישראל בעולם שהתקיים ב 4.11.19 היה מפגן מרשים של כוחה של הקהילה שלנו. במשך שעה שלמה, דיוויד סייבל, מבכירי הפרסומאים בעולם, המנכ"ל העולמי של פירמת הפרסום Y&R, ריתק את המשתתפים והציג משנה סדורה איך אפשר להפוך את ישראל למותג נחשק בעת המודרנית ובעולם מורכב ורווי מסרים.

לאור הביקוש, דיוויד נענה לבקשתנו והסכים לשתף את הקהילה במצגת אותה הציג. להורדת המצגת המלאה – לחצו כאן

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "מאוחדת רפואה היברידית" // עטרה בילר

פורסם

ב-

אז ככה. מאז שאני זוכרת את עצמי היה ושוב לא היה ואז שוב כן היה רופא שמבקר בבית. בימים קדומים ביקור רופא היה סטנדרט אבל הזמנים השתנו וברור לגמרי שבמשך עידנים זה לא ממש התאפשר ואם כן אז זה היה או רופא שאנחנו לא מכירים כי הוא מהמוקד, או הרופא שלנו, אבל אונליין, בוידאו, בעיקר אם אנחנו ילדים קטנים, או אולי 'חמודי' של הכללית.

והיו ויש עוד כל מיני פירוטכניקות של אונליין ואופליין ולהיבדק מהבית והעיקר – לתת ללקוח להרגיש שהולכים לקראתו. אז עכשיו אפשר לקבל את הרופאים המומחים שלנו בלי לצאת מהבית בקופת חולים מאוחדת.

ואני שואלת – אוקיי – עד כמה זה מטלטל?

אם נפשפש היטב אולי נגלה שבדיוק בדיוק כזה עוד לא היה, אבל בתוך הזמזום של הצעת הערך הנצחית  – לא לצאת מהבית כשאנחנו לא מרגישים טוב – זה לא נשמע חדש.

זה בוודאי לא מצדיק אמירות כמו הדור הבא של הרפואה בישראל ובוודאי לא 'מאוחדת היברידית'.

 

הדור הבא של הרפואה מזמין שיבוש קצת יותר משמעותי, והיברידי כבר היה לנו במכוניות ובבנקאות ובמה לא – אז זה לא באמת ד"ש מהעתיד.

חוץ מזה – אולי לא בטוח שאנחנו רוצים את רופא העור שלנו בבית בדיוק כשבא לנו לחצ'קן את עצמינו ברגע אינטימי מול הראי, שלא לדבר על הפסיכיאטרית שלנו שמפציעה על מיטתנו ממש כשבא לנו לבכות חרישית לכרית.

הפרסומת פולשנית גם אם היא מטאפורית וגם אם כל הרופאים מחייכים כאילו שאמרו להם שהם יפרסמו משחת שיניים. אני לא בטוחה שבא לי לקבל סוכריה על מקל אצל בחצר מרופאת ילדים גם אם נפלתי ופצעתי את הברך.

והשיר "יש בי אהבה" של אריק איינשטיין דביק ומוגזם שלא לומר קיטשי ומזכיר לי פרסומות נשכחות של סלקום ששרו על אהבה ומשפחה וחיבוק עד שלא עמדנו במבוכת העומס הרגשי.

בשורה התחתונה יש פה הרבה אוויר חם שקוראים לו אהבה, אבל הוא נשמע קצת כמו חדשות האתמול. גם אם יש חדשנות אי שם במאוחדת, הנרטיב לא עובר והדרמה אינה מוצדקת וחבל, כי הקטגוריה של שירותי בריאות משוועת לתפנית ולגאולה. כי מה שמקבלים זה בית שנכנסים אליו רופאים חייכנים – ואם הצעת הערך היא חדשנית ושונה ממה שאנחנו מכירים – זה ממש לא מצליח לעבור.

קיימים פתרונות אינספור בעולם הרפואה המותאמת אישית, במיוחד סביב למידת מכונה ובינה מלאכותית שלוקחים מערכות בריאות פה ושם בעולם אל עבר העידן הבא ומצליחים לתת למטופל הרגשה יותר פרסונלית. האם זה זה? או האם מדובר בצורך הקמאי שלנו שהיה ויהיה – לרופא האמפטי, הנגיש והמבין והלא מתנשא עלי? האם זה מה שמאוחדת מנסה להגיד לנו? לא עתידנות אלא נאמנות לטבע האדם מאז ומתמיד?

ואם הוא חצי אונליין וחצי על באמת – זה עדיין לא עושה את הרפואה היברידית. תעשו לי טובה. קודם כל גם מטאפורה צריכה להיות ברורה ואם זה מה שזה – פסיכיאטרים בחדר השינה ורופאי עור במקלחת – זה עוד לא הדור הבא של הרפואה. תעשו לי טובה.

 

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA