עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

לשווק קודם – לשאול שאלות אחר כך? // טל חן

פורסם

ב-

אסטרטגיית "Ready, Fire, Aim" מוכרת לנו מתחום היזמות ועולמות הסטארט-אפ. העיקרון המוביל אותה הוא לצאת עם המוצר אל השוק בשלב מוקדם ככל האפשר ולהתאים את מהלכי השיווק On the move. האם היא יכולה להתאים גם לשיווק שלכם?

כל כך הרבה משתנה בעולם השיווק כל הזמן, טכנולוגיות חדשות ופלטפורמות חדשות מאפשרות לנו מיקוד הולך וגדל בקהלי יעד, בדמוגרפיה שלהם, בתחומי העניין ובסגנון החיים. השינויים התכופים הללו מצריכים אותנו לבחון מחדש אבני יסוד באסטרטגיות השיווק שלנו.

בספר בשם "Ready, Fire, Aim" ("היכון, אש, כוון") שפורסם ב-2007, הציע מייקל מאסטרסון אסטרטגיה אלטרנטיבית לניהול ושיווק של מיזמים וחברות הזנק. בתמצות ניתן להגדיר את האסטרטגיה כך – יש להיות מוכנים עם המוצר בשלב מוקדם ככל האפשר ולהוציאו לשוק. מרגע שיצא לעולם ניתן כבר לערוך את ההתאמות הנדרשות בערוצי השיווק והמכירה, במסרים הפרסומיים ואפילו במוצר עצמו.
במבט ראשון, התפיסה שמוצגת כאן מנוגדת לאינסטינקטים של רבים מאתנו כמנהלי שיווק. רובנו יודעים להעריך את התועלת הרבה של מחקרי שוק, של קבוצות מיקוד, סקרי עומק ושלל כלים אחרים שעומדים לרשותנו על מנת לנסות לנבא את הצלחת המהלכים השיווקיים שלנו. הדרך הנכונה ביותר לפעול, על פי מה שלימדו אותנו – היא לערוך מחקרים מדויקים ככל האפשר ולבסס עליהם את האסטרטגיה השיווקית שלנו.

לגשר על הפער בין תנאי המעבדה לעולם האמיתי

אני מודה – גם אני פריק של מחקר שיווקי. אם הייתי יכול הייתי עורך מחקרי טראקינג ומעמד מותג סתם כך להנאתי. אני הראשון שאמליץ על כך למנהל שיווק במידה ויש לו צורך במחקר. אני מכיר בחשיבות המידע וגם בתרומה שלו להצלחת השיווק, במידה ומשתמשים בו נכון. חשוב לי גם לציין כי יש בישראל מכוני מחקר מצוינים ומומלצים שבהחלט כדאי לשלב אותם בארגז הכלים של כל מנהל שיווק.
אבל בה בעת, אני יודע היום שכל מנהל שיווק מקבל גם מידע רב בזמן אמת. מידע איכותי שהוא נגיש יותר מאי פעם. שימוש פשוט ב- AB testing בכל קמפיין יכול לגלות לנו איזה מסר קריאטיבי עובד טוב יותר, בלי שום מחקר לבחינת קריאטיב. בחינה שוטפת של משפכי ההמרות בקמפיין תעזור לנו להבין מה הם ערוצי הפרסום האפקטיביים ביותר, מי הם קהלי היעד הרווחיים, אילו הצעות מכר הן האטרקטיביות ביותר. יתרה מכך – קבלת פידבק בזמן אמת על השימוש במוצר שלנו – למשל, התקנות, נטישות, זמן שהייה – יכולה לעזור לנו לעשות אופטימיזציה גם למוצר עצמו ולאופן שבו הוא עונה על צרכי הלקוחות.
אז נכון – יש כאן תחושה של סיכון: השיווק דורש מאיתנו משאבים והשקעה שאנחנו לא רוצים לאבד בגלל שלא היינו מוכנים מספיק. יש גם מקרים שבהם "אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור" – ואי אפשר יהיה לתקן את הרושם הראשוני, גם אם נבין שיצרנו תדמית לא נכונה למותג. ועדיין, ישנם מספר מקרים שבהחלט הייתי ממליץ למנהלי שיווק לחשוב על אסטרטגיית Ready, Fire, Aim בתוכנית השיווקית שלהם.

1. יש לנו מוצר גמיש.

זה נכון בעיקר למוצרים טכנולוגים. כאלה שניתן להפיק באמצעות lean technology. אם אנחנו נמצאים בשלב שבו אפשר להוסיף ולהוריד מאפיינים במערכת גמישה, אז התחלה של שיווק ורכישת משתמשים ראשונים היא בעלת ערך רב בתהליך האפיון והפיתוח – שבואו נודה על האמת – לא מסתיים לעולם. זה יכול להיות נכון גם למוצרים בתעשיות אחרות – תפריט של מסעדה למשל, אפשר לשנות בקלות יחסית, קולקציית אופנה בעיצוב אישי, אתר תוכן עם כתבות בנושאים שונים. הגמישות מאפשרת לנו להבין מה הקהל אוהב ולהתאים את עצמנו להעדפות שלו תוך כדי תנועה.

2. שוק תחרותי או חסמי כניסה נמוכים.

הכלל הראשון של השיווק על פי אל ריס וג'ק טראוט [בספרם 22 חוקי הברזל של השיווק מ-1993], הוא "עדיף להיות ראשון מאשר להיות טוב יותר". כאשר אנו רוצים לקחת בעלות על קטגוריה, להיות מובילי השוק והחדשניים, כדאי לחשוב פעמיים לפני שאנחנו ממחקרים את עצמנו לדעת – כי בינתיים המתחרים שלנו יכולים כבר לצאת עם המוצר. זהו בהחלט מקרה של "המעז מנצח".

3. מוצרים המבוססים על התאמה אישית.

כולנו יודעים כבר שאחד העקרונות המובילים בשיווק בימים אלו הוא פרסונליזציה. במקום לנסות לנחש אם הקהל שלנו מעדיף את ההמבורגר שלו עם חמוצים או אם בצל, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להציע לו גם וגם. זה אומר שאנחנו לא צריכים להשקיע שעות של מחקרים בחיפוש הצעת הערך המושלמת (או "ההמבורגר האולטימטיבי"), אלא להיות מסוגלים להתאים את המוצר שלנו לקהלים מגוונים עם העדפות שונות. במקרה כזה – עצם תהליך השיווק והמכירה יכול ללמד אותנו מהן ההעדפות הפופולריות ביותר ועם הזמן נוכל להתמקד בהן.

4. יש לנו את האפשרות ליצר השקה שקטה.

זה תלוי כמובן במוצר שלנו ובערוצי ההפצה, אבל המטרה של השקה שקטה היא בדיוק זו – לבחון את העמדות של הקהל כלפי המוצר שלנו, כלפי המסרים, כלפי המיתוג שלנו. וזו בדיוק ההזדמנות לתקן תוך כדי תנועה. אם תרצו – זהו סוג של קבוצת מיקוד עצומה בזמן אמת.

מרק גובה, בספרו "מיתוג רגשי" (2005) התייחס לדור ה-Y והמליץ לאנשי השיווק לא לנסות להיות יותר חכמים מהם. תנו להם להוביל את הדרך – הם כבר יספרו לכם לבד מה הם רוצים. במקרים רבים, זה אומר פשוט לצאת עם המוצר שלנו לשוק. העולם האמיתי הוא לפעמים בית ספר טוב יותר מכל מעבדה מחקרית.
מוכנים? קדימה. אש ולכוון.

 

טל חן הוא מנהל שותף ב TYPE – אסטרטגיה ושיווק, המתמחה בתכנון והוצאה לפועל של תוכניות שיווק.

הסיפור שמאחורי המותג

הסיפור שמאחורי המותג: איך מביאים את המדע לפריים טיים – מכון דוידסון לחינוך מדעי // מירב דבורי לוי

פורסם

ב-

מה הקשר בין קרטוני חלב של תנובה, הסדרה פאודה, נועה פילטר וערוץ הילדים ואיך מייצרים נחשקות לעולמות תוכן חינוכיים מדעיים עם תקציב שיווק צנוע ומותג שלא מוכר לציבור? כל זאת ועוד בפינה החדשה במדור 'הסיפור שמאחורי המותג' מבית קהילת השיווק והפעם עם מירב דבורי לוי , מנהלת יחידת השיווק במכון דוידסון לחינוך מדעי

לאורך הקריירה שלי עבדתי כמנהלת שיווק במגוון רחב של חברות, תאגידים גדולים, עיתון ועוד.  בכולם מרחב הפעולה היה משמעותי וכן גם התוצאות, תודות לצוותים מיומנים ותקציבי שיווק גדולים. מכל החברות בהן עבדתי, מצאתי דווקא את ארבע השנים האחרונות שלי במכון דוידסון, מלכ"ר עם תקציב שיווק צנוע מאוד, כקייס סטאדי שראוי לספר עליו וללמוד ממנו.

מירב דבורי לוי, מנהלת יחידת השיווק // מכון דוידסון לחינוך מדעי 

חרף התקציב הזעיר ויחידת שיווק זעירה, הצלחתי להוביל שינוי דרמטי, ולקחת מוסד שהמודעות אליו בציבור עמדה כמעט על אפס וייצוגו בעולם החיצון היה אתר אינטרנט מיושן וחצי-מתפקד, לחלוץ ומוביל דיגיטלי, שמייצר תוכן שמגיע למאות אלפי קוראים, מפיק משחקי מובייל רבי-מכר, שולח זרועות לאתרי החדשות הגדולים ולערוצי הטלוויזיה ומתפעל קמפיינים מורכבים ושמאות אלפי משתמשים נחשפים אליו מדי חודש בפלטפורמות שונות, והשפעתו חריגה בהשוואה לכל ארגון מקביל מסוגו הכל כמובן בשיתוף מלא של האנשים העוסקים בתוכן מדעי ברמה היומיומית.

המהלכים הללו השיגו אפקט תקשורתי בקנה מידה של פעילות בתקציבים גדולים בהרבה, והמודעות והחשיפה למכון דוידסון עלו בעשרות אחוזים. המהלך הצליח לבסס את תחום תקשורת המדע בישראל , להביא לפריים טיים הישראלי את עולם החינוך המדעי ולחזק את מעמד מכון דוידסון כגוף שעוסק ברמה היומיומית בקידום החינוך המדעי בישראל והיד עוד נטויה.

המהלך השיווקי

מכון דוידסון לחינוך מדעי הוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. עמותה ללא כוונת רווח העוסקת בקידום ובשיפור החינוך המדעי בישראל ובהנגשת המדע  לכלל האוכלוסייה. המהלך המרכזי שעשינו הוא הפיכת המכון לגוף מוכר ומוביל בתחום החינוך המדעי וגוף מרכזי ומשמעותי בישראל העוסק בהנגשת מדע ומביא את המדע לכל בית בישראל.  המהלך היה בנוי מכמה שלבים והחל עם פיתוח השיווק במכון, גיבוש אסטרטגיה שיווקית והשקת מיתוג חדש לארגון.

לאחר מכן, נגזרו פעילויות נוספות אשר ביססו את מקומו של מכון דוידסון בשוק ומול הצרכנים. המכון הפך להיות למוכר בעל אחוזי מודעות גבוהים, רלוונטי וחדשני הפועל בסביבה דיגיטלית ונכנס לכל בית אב בישראל. נוצרה זהות ורלוונטיות למותג ומודעות וחשיפה ארצית לנושא לתקשורת המדע.  השינוי המשמעותי בארגון היה תפיסתי, שמיקם את התוכן במקום מאוד מרכזי ונכבד בארגון תחת ההבנה כי המכון הוא יצרן תוכן גדול.

הגדרת השוק לפני המהלך השיווקי

התפיסה של המכון את עצמו הייתה כגוף שאמור ללמד מדע על ידי מכירה של תכניות מדעיות לתלמידים ולנוער, למורים ולקהל הרחב, הכל באמצעות פעילויות פיזיות ומתוקשבות. המכון עבד באופן מבוזר וטקטי כל יחידה מול התכניות שלה. אחוזי המודעות למכון היו נמוכים, התחרות –מפוצלת להרבה גופים שונים כי אין גוף הדומה במבנה שלו למכון דוידסון. לדוגמא מוזיאוני מדע, הרצאות וחוגים, תכניות מצויינות שונות בבתי ספר (למשל מצויינות 2000), נוער שוחר מדע ועוד בתקשורת: אתר הידען, עמוד הפייסבוק מדע גדול בקטנה, כתבי מדע וכו'. אין התארגנות אחת מסודרת וברורה, גופים רבים שעוסקים בתחומים אבל רק  למכון דוידסון יש את מכון ויצמן למדע שעומד מאחוריו ונותן לו את הידע והניסיון.

תהליך הניתוח התחיל בניתוח אסטרטגי פנימי וחיצוני, כמה מהחולשות שזיהיתי לפני המהלך, מודעות וחשיפה נמוכים, ללא  אוריינטציית לקוח , ביזור, אתר האינטרנט מיושן , מכירתי, לא נגיש ולא רספונסיבי , זהות ארגונית לא ברורה ותקציב שיווק מצומצם ומבוזר. לעומת זאת, העוצמות היו חיבור למכון ויצמן למדע, ההבנה כי מכון דוידסון הוא יצרן תוכן, מכון ייחודי מסוגו- שילוב של מדע וחינוך, תוכן ותכניות מגוונות וייחודיות (אין דומה לו בארץ), בעל חזון ערכי – שילוב של חזון אישי וחזון ציוני ובעל הון אנושי – מפתחי תוכן ומגוון תכניות ייחודיות ומגוון קהלים. וכן היו הזדמנויות רבות, ההזדמנות הכי משמעותית היא ההבנה ש "התוכן הוא המלך ולנו יש הרבה תוכן", ובעצם זיהינו כאן את הקטגוריה של תקשורת המדע כאוקיינוס כחול, בעצם לא דברו כמעט על מדע בתקשורת בצורה מאסיבית ומסודרת.   החזון שלי היה "לעשות למדע את מה  שדה-מארקר עשו לכלכלה" .

המהלך השיווקי

השינוי התפיסתי והשיווקי המרכזי שנעשה  הוא לשנות את הגישה ולגרום לארגון להבין שהארגון הוא גוף המייצר תוכן וש"התוכן הוא המלך". הדבר הזה הביא לשינויים רבים בארגון כמו הקמת יחידת תקשורת המדע ושינוי תפיסת אתר האינטרנט של החברה והפיכתו מאתר שמנסה למכור תכניות, לפלטפורמת תוכן שכוללת מערכת של כ- 40  כותבים והקמת מערכת עיתון על כל המשתמע, שעוסקת בהנגשת המדע, חשיבה מחוץ לקופסה בכל מה שקשור להנגשת מדע ובסופו של דבר להפיכתו לגוף מדעי מרכזי בישראל המספק תוכן מדעי לגופי תוכן רבים ומגיע למיליוני אנשים בארץ.

המטרות השיווקיות:

יצירת מודעות למותג , השקת והטמעת מיתוג חדש , הגדלת כמות קוראים/המבקרים/נרשמים/משתתפים

אז מה עשינו?

1 .השקת מיתוג חדש והטמעת שפה אחידה .  המהלך הראשון היה פיתוח והשקה שפת מיתוג תחת המסר "מחברים אנשים למדע" ויצירת חיבור ברור בין מכון דוידסון למכון ויצמן תחת ההגדרה כי  מכון דוידסון הוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. השפה הוטמעה בכל פעילות המכון .המשמעות הייתה בשלב הראשון להתחיל ליצר שינוי פנים ארגוני להטמעת המיתוג החדש ומשם לצאת החוצה.

2. אסטרטגית דיגיטל כוללת וארוכת טווח , מבוססת תוכן שתפקידה להכניס את החינוך המדעי לכל בית:

  • פיתוח והשקת פלטפורמות תוכן דיגיטלים עשירים בתוכן  : אתר ואפליקציה

השינוי המשמעותי הראשון בתחום הנגשת המדע היה הקמת אתר חדש למכון. מטרתו היא להנגיש מדע ובאמצעות התוכן לקדם את התוכניות. בתחילת 2016 הוקמה יחידת תקשורת המדע במכון, גויס עורך וצוות, ובחודש אפריל 2016 השקנו  אתר תוכן המדעי המוביל בישראל שכולל כ- 40 כותבים, כולם חוקרים של מכון ויצמן. האתר הפך לאתר תוכן המדעי גדול בישראל שמהווה היום אבן שואבת לאתרי תוכן גדולים בישראל . "האתר החדש הוא המשך היוזמה של מכון דוידסון לחבר אנשים למדע ולהפוך את המדע לנגיש ומובן לציבור הרחב. המערכת החדשה שהוקמה במכון דוידסון הופכת את האתר לגוף התוכן המדעי הגדול בארץ  ובין הגדולים בעולם". (1 ביוני 2016 , גלובס).

בהמשך פותחה אפליקצית מגזין  דוידסון הכוללת גם אמ;לק (תקציר: "ארוך מדי; לא קראתי") מובנה שמאפשר לקרוא תקציר הכתבה מבלי להיכנס אליה, וכך מעניק חוויית שימוש חכמה ומהנה לצריכת תוכן מדעי .

  • פיתוח והשקת אפליקצית המוח, אפליקצית המוח ג'וניור לקהל צעיר:

במרץ 2015 הושקה אפליקציית המוח, מבוססת תוכן ומטרתה לייצר עניין במדע בקרב צעירים ונוער באופן חוויתי ומהנה. היתה במשך חודש במקום ראשון באפליקציות החינמיות באפסטור ובגוגל פליי והגיעה לכחצי מליון הורדות ב-3 חודשים כולל חשיפה תקשורתית עצומה. האפליקציה זכתה בפרס ההשקה המנצחת של איגוד השיווק  יחד עם מפרסמים גדולים ועתירי תקציב כמו תנובה, טרה ועוד.    מהלך חשוב זה יצר הד מאוד חיובי בתקשורת במכון ומחוץ לו, הצליח להביא לקדמת הבמה את החינוך המדעי וגרם לילדים ונוער ללמוד מדע באופן חוויתי ומרצון.

  1. שיתופי פעולה מבוססי תוכן: בדיגיטל ובאופליין

דוגמאות נבחרות:

– שיתוף פעולה עם תנובה שהביא את "אליפות המוח". במסגרת שיתוף הפעולה הוצגו 20 חידות שונות על 3 מיליון קרטוני חלב תנובה 3%. פותרי החידות קבלו אפליקציה עם 10 חידות והזוכים זכו בכרטיס כניסה למוזיאון המדע שבמכון. בנוסף, היה ליווי של קמפיין באנרים ובפייסבוק. המהלך זכה לכ- 2.4 מליון חשיפות, כ- 64,000 SMS נשלחו וכ- 110,000 אנשים נכנסו לאפליקציות ופתרו חידות. מיתוג של מכון דוידסון וויצמן ותוכן מאפליקציית המוח הוצגו על 3 מיליון קרטוני חלב של תנובה.

מהלך מיתוגי על קרטוני חלב תנובה עם חידה מדעית // מכון דווידסון

שיתוף פעולה עם "ערוץ הילדים" – בוחרות במדע- מהלך נוסף משולב תוכן היא סדרת המערכונים הנקראת "בוחרות במדע" שמטרתה לעודד תלמידות לבחור במדע. הסדרה בהשתתפות ליאור רז כוכב פאודה ואליענה מגוון , היא תוצר של שיתוף פעולה חדשני בין מכון דוידסון ובין ערוץ הילדים ובליווי קרן טראמפ . בנוסף הופק קליפ "בוחרות במדע" ופינת "בוחרות במדע בתכנית" הצלצול האמיתי. ובהמשך הופקה עם תערוכה תומכת במסר.

– שיתוף פעולה עם ערוץ YES KIDS  צילום סדרת טלוויזיה "יורם החכם וקסם המדע" והצגות בגן המדע המבוססות על הסדרה,  המהלך כלל קידום של YES בכל הפלטפורמות שלהם ומתן הטבה למנוי YES.

4. PR – נוסף לתפקיד המסורתי שיש ליחסי הציבור , אחד התפקידים המרכזיים של חברת יחסי הציבור היה והינו שיווק תוכן- קידום תכנים מדעיים ושתוף פעולה עם אמצעי התקשורת השונים ברמה היומיומית, מתן מענה מיידי  לאירועים מדעיים חדשותיים ואיתור הזדמנויות. כמעט מידי יום עולה אייטם של מכון דוידסון לאחד מכלי התקשורת

5. יחידת שרות לקוחות–  חזון המותג הותאם לחזון יחידת הרישום והעברת יחידת רישום במתכונתה הישנה ליחידת שירות לקוחות העוסקת בגיוס יוזם, שימור ושירות  העברתה מיחידה תפעולית לזרוע השיווקית של המכון הפועלת באוריינטציה של חווית לקוח.

סיכום המהלך

המהלך נחשב להצלחה שיווקית גדולה ומוכיח את כוחה הרבה של עבודה שיווקית נכונה משלב האסטרטגיה. במקרה הזה לא מדובר בעוד קמפיין שיווק במיליוני שקלים. האתגר כאן היה גדול, ופריצת הדרך  דרשה צורת חשיבה אחרת , הסתכלות על משאבי הארגון לגמרי על שיווק בתקציב מינימלי.  זו גם ההוכחה שתקציבים גדולים הם לא המענה לכל בעיה, ולעיתים עדיף להתחיל הפוך: לשנות את הפרדיגמה, ורק אז, לאחר שהוכחה הצלחה, להשקיע תקציבים ב-Scale up. המטרות הושגו והמכון נמצא בצמיחה , המודעות למכון דוידסון לחינוך מדעי, צמחה בעשרות אחוזים :

בגרף מוצג שיעור גידול במודעות בקרב הורים לילדים עד גיל 12 , בקרב הבוגרים מודעות הגיעה ל48%

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "קליק – הגרלה ללא פרסים" // עטרה בילר

פורסם

ב-

קליק - עטרה בילר
קליק - עטרה בילר

המסר האלמותי "אנחנו לא צריכים פרסומת כי אנחנו פשוט טובים" מזמן פשט את הרגל. זה לא נכון. אנחנו צריכים. העולם לא סובל ממחסור במותרות כמו שוקולד או משקאות קלים. אתם יודעים מה? הוא כן סובל ממחסור אבל הוא לא יודע את זה. הוא לא יודע מה אין לו, לכן האחריות ליידע אותו מוטלת על המפרסם. זה שרוצה שהעולם יצטרך אותו. זה יכול להיות שוקולד או מכונית, שדרוג טכנולוגי במכשיר הנייד, בתשתית הרשת הביתית, זה יכול להיות מוסד להשכלה גבוהה וזה יכול להיות שירותי בריאות או בנק. לאנשים נדמה שאם הם ראו אחד הם ראו הכל. לאנשים נדמה שאין הבדל מהותי בין האלטרנטיבות.
אז נדמה להם. אז מה?

לאנשים קשה לשנות ובאיזשהו מקום הם שמחים שמגישים להם את האלטרנטיבה ארוזה עם מסר ברור ויתרונות של "מה יוצא להם מזה?" אז צריך לעבוד בזה. ליצור את ההבדל. להפוך את ההבדל לאימפריה. כי כל עולם השיווק מושתת על אמנות ההבדל – שמיועד להיות חווייתי ורלוונטי וכזה שאנשים יזדהו אתו ויושפעו ממנו לעשות את הבחירה המתוכננת… מה שקליק עושה זה להתיישב בדיוק על המקום הזה שנדמה לאנשים שאם הם צריכים משהו מתוק בפה, העיקר שיהיה טעים. אז זהו שלא. לא שאנחנו משוועים לאכול משהו לא טעים חלילה. אלא שיש יותר מדי תחרות על משבצת השוקולד הטעים. יסלח לי קליק ויצרן הקליק יוניליבר, אבל באמת שיש אלטרנטיבות עם מילוי ובלי מילוי, ובתפזורת ובחטיף ארוך או קצר או עגול. מה שתרצו.

האמת? יוניליוור יודעים את זה ובדיוק לשם כך נוצרה פרסומת קליק עם תחרות נושאת פרסים בה המנצח הגדול ירוויח: כלום. כי איפה שרוצים להגיד "לא צריך פרסומות", זה מעורר השראה להגרלה שלא צריך בה פרסים. מצד אחד – יש לנו פה אלתור יצירתי וחכם על מושג הכלום בחיינו. סאטירה על המירוץ אחר הפרס הגדול ועל האמנות האינסופית של פיתוי הצרכנים באמצעות הגרלות. מצד שני יש פה מסר: אי אפשר להתווכח עם כמה שקליק טעים. כשזה טעים זה טעים, ולא צריך יותר "כלום".

הסיבוב הזה של הגרלה נושאת פרס הכלום, מעבירה באופן משכנע את המסר 'כשזה טעים זה טעים'. היות שכולנו צרכני תוכן, והיות שכולנו מתחילים "לאכול" את החטיף עוד בשלב התוכן והשיווק והפרסום, אי אפשר לזלזל בצרכן. אי אפשר סתם להיות יהיר ולהגיד לו – קח, תאכל, כי לא צריך פרסומות. כי זה פשוט טעים. כדי למכור את "היעדר ההזדקקות לפרסומת" לכאורה צריך לעשות מחווה. צריך להגיש את מסר אי-הפרסומת באופן חכם וקריאטיבי. "הגרלה ללא פרסים" היא דרך להעביר את המסר הזה. ישנו פירוט במה לא נזכה. לא בטלפון משוכלל, לא ברחפן אלחוטי ולא בחופשה באי אקזוטי. הפרזנטור מפיל את פוסטר האי האקזוטי והגרין-סקרין שנחשף מאחוריו הוא סמל ה"כלום" בצילום. אתה לא באמת במקום הזה. שותלים אותך.

מכאן השמים הם הגבול, והשאר אימפרוביזציה. עוברי אורח מבוימים מתראיינים מה יעשו כשיזכו בכלום. הם מפתחים את הנושא. לא חסר להם כלום, הם יקנו כלום למשפחה, מה לא מגיע להם כלום? לא חייב כלום לאף אחד ועוד ועוד התחכמויות סביב הכלום (כלום מחכה לך בקבלה) ועוד משחקי הגיון עם ה'כלום' כישות שכיף לסובב ולכופף ולמעשה להיות בסביבתה קצת לא הגיוניים.

בשורה התחתונה אי אפשר לקבל פטור אמתי מפרסומות ולא, לא מספיק להיות טעים. צריך לספק גירוי אינטלקטואלי. יצירתי. במקרה הנוכחי ההומאג' המצחיק לכלום עושה את העבודה ובעיקר עושה כבוד למותג קליק. אגב, עכשיו, אחרי שנגררנו לדבר על ה"אנטי פרסומת שלו" – הוא באמת טעים.

המשך קריאה

חדשות

פייסבוק לייט 2018: שינוי האלגוריתם – עושים סדר// איתי ביכלר

פורסם

ב-

ע"י

פעולות משמעותיות (meaningful actions) , אנשים לאנשים (people to people) הן מילים שב-48 השעות האחרונות נהיו שגורות בפיו של כל מנהל שיווק, זאת לאחר ההודעה של צוקרברג על שינוי האלגוריתם של פייסבוק, שיעדיף חיבור בין אנשים מאשר חיבור אנשים לעסקים.

את הפוסט הרשמי לגבי השינוי הוא פתח במילים: "בשנת 2018 הפוקוס המרכזי של פייסבוק הוא שהזמן שאנשים משקיעים בפייסבוק יהיה זמן שמנוצל כהלכה", אז אחרי שניגבתי את הדמעות התיישבתי וניסיתי לסדר לעצמי את המחשבות.

אז למה זה קורה?

  1. פייק ניוז וטרלולים – פייסבוק סופגת אש על הטיפול הלקוי שלה בכל מה שקשור לפייק ניוז. כמובן שהמהלך לא ימנע מחברים קרובים לשתף סיפורי כזב אבל לפחות תמנע מעתה כניסת טרלולים לפיד רק בגלל שהרבה אנשים עשו להם לייק.
  2. פייסבוק מאבדת מומנטום בקרב צעירים, זה לא סוד. כמות הצעירים בסנאפצ'ט זהה לכמות הצעירים בפייסבוק על אף שהיא קטנה ממנה פי 8 בכמות כלל המשתמשים, אחת הסיבות היא שצעירים רואים בפייסבוק פלטפורמה "בכיינית" שבה "זקנים בני 35 ומעלה" מוצאים פורקן לתלונותיהם.
  3. פייסבוק עושה חשבון פשוט – עדיף שאנשים ישהו פחות זמן בפלטפורמה מאשר ינטשו אותה לחלוטין.
  4. בלי ציניות, אני באמת מאמין שצוקרברג מבין שדרוש שינוי ופייסבוק צריכה לחזור לשורשים ולהיות מקום שכיף להיות בו. התובנה פשוטה מאוד, אם לפני 3 שנים עשיתי לייק לעמוד של חברה למגבונים לחים, אין הדבר מרמז שהם חשובים לי כמו אשתי.

News Feed FYI: Bringing People Closer Together

‎Posted by Facebook on‎ חמישי 11 ינואר 2018

אז מה בעצם הולך להשתנות מבחינת המפרסמים, המותגים והפאבלישרים הגדולים? האם נידונו לבידול חברתי?

2 דברים מהותיים לא באמת השתנו:

  1. השינוי לא הולך להשפיע על הפרסום בפייסבוק, כסף תמיד יקנה לנו מקום בפיד.
  2. כמות החשיפה לדפי עסקים באופן אורגני היא גם היום בין כה זניחה עד לא קיימת – בערך 2% .

ובכלל, השינוי לא באמת צריך להפתיע אף אחד, פייסבוק אותתה על כיוון החשיבה שלה כשהודיעה על פיילוט הפיד הכפול, בו בדומה לתיבת הג'ימייל שלכם יפוצל הפיד לתכנים של חברים וקרובים ולפיד של תכנים מסחריים. זו למעשה מכת מוות שתעביר את תכני דפי הפייסבוק של החברה שלכם למשכן קבע שקט יותר מדוד ביטן בחדר חקירות (הפיילוט יצא לדרך במספר מדינות אבל לא עתיד להגיע למחוזותינו).

על אף כל החששות אני מזהה במהלך הזדמנות מצוינת עבורנו, מנהלי השיווק, להבין שצוקרברג נותן לנו קריאת כיוון שמחייבת אותנו להתעורר ולהריח לאן הגבינה זזה:

  1. יותר מתמיד אין טעם לייצר תוכן מבלי לקדם אותו – היה נכון לפני יומיים ויהיה נכון תמיד כל עוד פייסבוק לא תהפוך למלכ"ר.

אסטרטגיית קידום התוכן תהפוך להיות מתוחכמת יותר ותדרוש מאיתנו לוודא שהצרכן (שמהר מאוד יתרגל לחיים הטובים בפיד שלו) יראה את התקשורת שלנו אליו כמחוברת ועניינית.

  1. עידן 4-5 פוסטים בשבוע פס מהעולם – מותגים ייצרו פחות תוכן, זה ישפיע משמעותית על מודל העבודה עם הסוכנויות.
  2. נפסיק להטריד את הצרכן – התדירות והתפוצה יקבלו טוויסט דרמטי בעלילה ויחייבו אותנו להיות מאוד מודעים למסע הצרכני של המשתמש. בעצם אסור כבר להגיד משתמש – בן האדם.
  3. Real Time Marketing– ימשיך להיות כלי מאוד אפקטיבי לנצח את האלגוריתם, להגיב מהר וחכם תמיד עובד.
  4. עבודה עם סלבריטאים תשתנה – מכיוון שעמודי הסלבריטאים מוקמים על תשתית של עמודים עסקיים (וי כחול), אני צופה שהחברים המפורסמים שלנו הולכים לקבל מכה כואבת ויחשפו פחות לתובנות שלהם לגבי הדיאטה והחיים בכלל.
  5. מיקרו אפילפונאסרס יקבלו בעיטה למעלה בחשיבותם בתמהיל השיווק – הרבה יותר אנשים אמיתיים, פחות מלאכותיות.
  6. התוכן שלנו כמותגים ישתפר – אני יכול להגיד שלפחות מהנסיון שלי בסודהסטרים, האורגני לא באמת מת. אם מייצרים תוכן מעניין, פייסבוק ידע לתגמל אותו ולייצר עבורו בולטות כי בסופו של דבר אם חבר שלי שיתף את Shame, זו פעולה משמעותית ותמיד תיצבע ככזו בעייני פייסבוק.

איתי ביכלר, מנהל דיגיטל וקריאייטיב גלובלי סודהסטרים

בסופו של דבר, לטעמי, פייסבוק עושים את הדבר הנכון בשינוי האלגוריתם מפני שהשינוי בא לטובת משתמש הקצה (בן האדם) וזה אף פעם לא יכול להיות דבר רע. מוטלת עלינו החובה כמנהלי שיווק כעת להיות יותר אנושיים בפרסום שלנו ופחות גנריים, יותר מעניינים ופחות בנאליים.

ומי שעבורו מדובר בשינוי תפיסה, כנראה מלכתחילה לא עשה עבודה טובה.

 

המשך קריאה

SHARE

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

פורסם

ב-

ע"י

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים וחייבים להשתנות מהר בשביל לחזור להיות מתחרים אטרקטיבים בתחרות על תשומת הלב של הצרכן. השבוע, במסגרת תחזית הטרנדים הטכנולוגיים של מכון אידלמן, הוכרזה עליית הדומיננטיות של רשתות הפוסט-כבלים (PCN) כאחד מהתהליכים המהפכניים הצפויים השנה. יחסית לראשי תיבות שהומצאו רק לפני שנה זה מרשים.

את המונח Post Cable Network טבע ג'ון סטיינברג, המנכ"ל המייסד של CHEDDER לתאר את מרכזי התוכן הנישתי (CONTENT HUB) שתפוצתם זינקה בשנים האחרונות. בניגוד למדיות המסורתיות הן לא מסתמכות רק על מקור השידור שלהן ואפשר לצפות בהן מתוך פייסבוק, יו-טיוב, טוויטר או אפל טי.וי. חלקן, דוגמת צ'דר ו-VICE, אפילו שלחו זרוע לתוך העולם הישן – אבל המשיכו להותיר את העוגן בדיגיטל.

ישויות התוכן האלu הן גמישות ומתאימות את עצמן במהירות לעולם המשתנה. בקפיצה נחשונית הi צלחו את המעבר מאתרי האינטרנט בדסקטופ, משם לרשתות החברתיות וכיום למובייל. אם מחר בבוקר אנחנו נצרוך תוכן מהטוסטר-אובן – יש להניח שהם יהיו שם ראשונים.

הגופים הגדולים ששלטו בשוק צריכים להתמודד עכשיו בתחרות מול גרילת תוכן נטולת כל התחייבויות שדוברת מילניאלית שוטפת עם תוכן שמאתגר את הקהל שלו להגיב ולשתף בעלויות נמוכות במיוחד. מבחינתם כל חידוש טכנולוגי הוא לא איום אלא עוד אפיק אל תשומת הלב של הקהל. סטיינברג מתאר את האסטרטגיה שלהם כמתמקדת בכמה שיותר FIREWORKS, זיקוקי דינור שייצרו טראפיק אליהם ולפלטפורמה. זאת בניגוד לפלטפורמות הוותיקות שהתמקדו ביצירת BONFIRE, מדורת השבט הקלאסית, שהיתה משאת נפשן של רשתות השידור.

אמנם המציאות החדשה פחות זוהרת מערוצי הטלויזיה הקלאסיים והמגישים הם לפעמים גם המאפרות, המפיקות והצלמות עם שפע אינסופי של שידורים חיים. אבל המיקוד שבהם גורם להם להיות קהילתיים יותר עם חן וכיף – כמעט תחושת שליחות של מי שעוסק בהם. העובדה כי כל אחד מהערוצים האלה הוא נישתי במיוחד גורם להם להסתכל אחרת על סוגיית המימון. על מנת לתת למפרסמים מקסימום חשיפה, רשתות השידור הקלאסיות רצו את כמות הקהל הגדולה בכל רגע נתון ולא חשוב אם סבא יחשף לפרסומות טמפונים והילד לפרסומות בתי-אבות. ב-PCN המיקוד הוא בקהל ספציפי ולכן החשיפה היא כביכול קטנה יותר, אבל ממוקדת ומוטמעת בשידור כך שהאפקטיביות אמורה להיות גבוהה משמעותית.

כדוגמה קלאסית אפשר לקחת את ה-PCN של סטיינברג עצמו –צ'דר, שהוקמה בתחילת 2016 כרשת לחדשות פיננסיות מהזווית של בעלי התפקידים בהם. היא משדרת רוב היום בשידור חי מהבורסה בניו-יורק וכיום, בעקבות הפידבק מהקהל – מכסה גם חדשות בידור וחדשנות. ניתן לצפות בחלק מהשידורים ברשתות החברתיות או לשלם 3$ בחודש ולקבל את כל השידורים הרציפים בפלטפורמה הדיגיטלית לבחירתך (אפל טי.וי, אנדרויד, רוקו ואחרות). ההישג המרשים ביותר של הרשת הוא הפניה לקהלים שמנהלי השיווק ברשתות המסורתיות היו נותנים את יד ימין בשבילם. למעלה מ-70% מהקהל שלהם הוא בן פחות מארבעים. לשם השוואה, הגיל הממוצע של קהל הערוצים המסחריים בישראל מסתובב עמוק לאיזורי החמישים.

כיוון אחר היא ה-PCN טייסטמייד שהוקמה ב-2012 כגוף תוכן המתמקד באוכל ולייף סטייל. 200 מיליון צופים קבועים מרחבי העולם צורכים לא פחות משני מיליארד צפיות עם תוכן שמופק בלעדית לערוץ בכל רחבי העולם – מאולפנים בלונדון ועד בואנוס איירס. הדרך בה טייסטמייד מצלמת הכנת מתכונים היא מזוהה עם המותג והיכולת שלהם לכותרות פרובוקטיביות ושימוש אפקטיבי ברשת מאתגרים את כל גופי התוכן המסורתיים – טלויזיה, מגזינים וגם אתרי אינטרנט קלאסיים. ואם הגמישות ביצירת התוכן של טייסטמייד נראית מרשימה הרי שמחלקת המסחור שלהם היא הנדיה קומנצ'י האמיתית פה – תוכן מקודם, ממומן, שיווקי על כל גווניו וצורותיו אבל בצורה שלא מבריחה את הקהל. לא סתם הגופים המסורתיים (דוגמת SCRIPPS וקומקאסט) עומדים בתור להשקיע בהם.

מי שיתהה על הגעת הטרנד לישראל, כדאי שיקח בחשבון שגם פה הגודל המוגבל של השוק המקומי מצמצם את האפשרויות לצמיחה של שחקני נישה. השפה היחודית היא מחסום רציני לגופים שמסתמכים על צפיה בינלאומית- אחרי הכל, אלא אם הערוץ שלך נועד לכלבים ודובר בנביחות דוגמת DOGTV – הקהל הישראלי אוהב תרגום או עברית על המסך.

אבל אם לחשוב חיובי הרי שהעובדה שכל השחקנים בארץ עם הגב לקיר ושעוד אין רגולציה על פלטפורמות ה-OTT (דוגמת סלקום ופרטנר) והדיגיטל (דוגמת מאקו וואלה) מאפשרת התנסויות שיעצבו מחדש את צריכת התוכן שלנו בשנים הקרובות. בדו"ח של אדלמן משווים בין הקפיצה שנאלצה העיתונות המודפסת לעשות לעולם האינטרנט לקפיצה שאתרי האינטרנט יאלצו לעשות לעולם הוידאו. כמו אז, כותבים באדלמן, יהיו קורבנות בדרך אבל גם מרוויחים לא צפויים.

עמרי מרכוס הוא מנהל קריאטיב והמייסד של COMEDY FOR CHANGE

המשך קריאה

מצייצים jobs

B-WAY DIGITAL B-WAY DIGITAL
דרים ג'וב WantADלפני 2 ימים

לפרסום לם-מרגלית שפי B-WAY DIGITAL דרוש\ה מנהל\ת הפקה

משרד הפרסום שלנו בחיפה ממשיך להתפתח ולקראת האתגרים שמחכים לנו בעתיד. אנחנו מחפשים מנהל/ת הפקה עם ידע וניסיון בכל עולמות...

Atreo Atreo
דרים ג'וב WantADלפני 2 ימים

wanted: Brand Manager

Who are we? Atreo (www.atreo.co) is a leading marketing strategy and branding agency specializing exclusively in hi-tech. Atreo believes that...

Atreo Atreo
דרים ג'וב WantADלפני 2 ימים

wanted: junior designer

Who are we? Atreo (www.atreo.co) is a leading marketing strategy and branding agency specializing exclusively in hi-tech. Atreo believes that...

Atreo Atreo
דרים ג'וב WantADלפני 2 ימים

Wanted: Copywriter (Creative)

Who are we? Atreo (www.atreo.co) is a leading marketing strategy and branding agency specializing exclusively in hi-tech. Atreo believes that...

אטריו אטריו
דרים ג'וב WantADלפני 6 ימים

ל'אטריו' דרוש/ה: קופירייטר/ית איש/אשת קריאייטיב

לסוכנות אטריו דרוש/ה איש/אשת קריאייטיב. נא לשלוח קורות חיים לכתובת: [email protected] מי אנחנו? אטריו היא סוכנות אסטרטגיה, שיווק ומיתוג פורצת...

אטריו אטריו
דרים ג'וב WantADלפני 6 ימים

ל'אטריו' דרוש/ה: מעצב/ת ג'וניור

לסוכנות אטריו דרוש/ה מעצב/ת ג'וניור. נא לשלוח קורות חיים לכתובת: [email protected] מי אנחנו? אטריו היא סוכנות אסטרטגיה, שיווק ומיתוג פורצת...

מצייצים דרים ג'ובלפני 2 שבועות

לחברת קולומביה דרוש/ה: מנהל דיגיטל

במסגרת התפקיד: ניהול כלל הפעילות הדיגיטלית של מותגי החברה (columbia+ outsiders): – תפעול, ניהול וכתיבת תוכן שיווקי ברשתות החברתיות (ללא...

מצייצים דרים ג'ובלפני 3 שבועות

לקבוצת הנדל"ן תדהר דרוש/ה: מנהל/ת תקשורת שיווקית

תיאור התפקיד: • תכנון והוצאה לפועל של משימות רוחב שיווקיות של הארגון.  • אחריות להטמעת השפה התקשורתית של המותג ושל...

מצייצים דרים ג'ובלפני 3 שבועות

דרוש/ה בהאוניברסיטה העברית: Head of International Marketing Desk‏

          Direct and full responsibility for recruiting international degree students for academic degrees in accordance with...

תוכן בחסות

Martech.Meלפני יום 1

מנהלי שיווק: על גיימיפיקציה כבר שמעתם? // יגיל כהן

כמה מאיתנו היו מעדיפים עכשיו לקחת את הטלפון ולשחק נטקראפט או קנדי קראש במקום להקשיב להרצאה או לקרוא עוד מאמר?...

Martech.Meלפני שבוע 1

פורסמה רשימת חמישים הנשים המשפיעות בתחום ה-Martech ששווה לכם להכיר. ויש גם נציגה ישראלית

אתרMartechExec  מהווה קהילה מקוונת בינלאומית עבור מנהלים ומנהלות בתחום המרטק. לאחרונה פורסמה בו רשימת הנשים ששווה להכיר ב-2018, שנבנתה לאחר...

SHAREלפני שבוע 1

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים...

עומר באומן עומר באומן
SHAREלפני 5 חודשים

משפיענים אאוט, שגרירים אין // עומר באומן

אבולוציית הפרסום דרך משפיעני מדיה חברתית בדרכה לעבור מדרגה נוספת. עומר באומן, מנהל הפעילות העולמית של סוכנות המשפיענים SHARE בטור...

קראו גם