עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ענף האירועים ומשבר הקורונה או – איך נאלצנו להיפרד מעולם האירועים // איילת שוורץ

פורסם

ב-

עולם האירועים נפטר בעקבות נגיף הקורונה. שנייה, לפני שאתם תוקפים אותי, אני אחדד- עולם האירועים, כפי שהכרנו אותו, נפטר עקב נגיף הקורונה. החל מיום חמישי, החמישי במרץ 2020, אושפז עולם האירועים במצב קשה במחלקת קורונה ומאז, במשך כשבוע, הלך מצבו והתדרדר עד שנדם סופית. האיסור על התקהלויות, הפחד מהדבקה והתפרצות קטסטרופלית, נגיף בלתי נראה והעובדה שמרבית החולים א- סימפטומטיים ולא יודעים אפילו שהם חולים ומדבקים אחרים, כל אלו סתמו את הבור על הענף כולו. לוויה לא הייתה, אסור הרי להתקהל. גם שבעה לא התקיימה.

מצד שני, בזמן שהמדינה כולה בהסגר, המשק ברובו המוחלט מושבת ותאריך חזרה לשגרה אין עדיין, נוצר לנו פתאום המון זמן פנוי למחשבה, ליצירתיות ולתובנה שאפשר וצריך להמציא (גם) את הענף הזה מחדש. שתרבות ואירועים הם המזון לנשמה של כולנו ולמרות שלפעמים הם נתפסים כ"מותרות" אסור לנו לוותר עליהם. זה הזמן לחדש, לרענן, להמציא וליצור. ואנחנו, למזלנו, אנשים יצירתיים. הרי זאת מהות המקצוע שלנו בסופו של יום ?

 

איך יוצאים מזה?

בעוד שבימים הראשונים התרכזנו כולנו בלקרוא ולראות כל דבר אפשרי, מוכח ושלא מוכח, על הנגיף, על ההתפרצויות ברחבי העולם, על האיסורים החדשים. קיטרנו על מדיניות הממשלה ובמקביל שיבחנו את מדיניות הממשלה והטיפול במשבר והתווכחנו על כל אלה אחד עם השני בלי סוף בטוויטר, עכשיו הגיע הזמן לתכנן את אסטרטגיית היציאה הפרטית שלנו מהמשבר הזה. ענף האירועים היה הענף הראשון שנפגע מהמשבר ויהיה בין האחרונים, אם לא האחרון, לחזור לפעילות מלאה. יש הסוברים שלעולם כבר לא נחזור למה שהיה אבל, אנחנו אנשים אופטימיים ולא נעסוק בזה כעת.

אז איך יוצאים מההשבתה הכפויה הזאת מבלי להפר את צו בריאות העם, להפר את החוק ו/או להחליף מקצוע? למזלנו הרב, חידושים ופיתוחים טכנולוגיים מהשנים האחרונות מאפשרים לנו למצוא פתרונות יצירתיים, זמניים או קבועים, לרוב הדברים. נכון, זה לא נראה ולא מרגיש אותו דבר כמו אירוע או כנס שנפגשים ומתחבקים בו אבל, מצד שני גם עם בני המשפחה, חברים ושכנים נאסר עלינו להיפגש ולהתחבק בימים אלו.

כדי לפרט קצת יותר לגבי הפתרונות האפשריים, בחרתי להתמקד הפעם בשלושה סוגי אירועים (מתוך אין ספור אופציות)  ולשתף אתכם בפתרונות שמצאנו עבור לקוחותינו:

כנסים וועידות

בעולם הכנסים והוועידות התוכן הוא המלך. את העניין הזה הקורונה לא שינתה וגם לא תשנה. נכון, נאלצנו לוותר כרגע על התחככות של הקהל שלנו עם המרצים ועם בכירי הענף ואולי אפילו על הלינה במלון רחוק מהבית, הגיבוש במסיבות ובהופעות השוות. אבל, הדבר החשוב באמת שלשמו התכנסנו מלכתחילה, התוכן חי קיים ושריר גם עכשיו. כדי לקיים את התוכן אנו זקוקים לכמה אלמנטים זמינים בהחלט:

  • אולפן מקצועי עם יכולות שידור ב HD
  • במאי מקצועי וצוות צלמים מנוסה
  • עורך תוכן מקצועי
  • דוברים מעניינים
  • בידור (אמן סטנד אפ/ מופע מוזיקלי של אמן או להקה)

האולפן מאפשר לנו למתג את האירוע כולו כך שגם נושא המיתוג ואפילו החסויות לאירוע יכול להמשיך להתקיים כרגיל בפורמט החדש. השימוש באולפן אפילו מאפשר לנו לבחור בין אירוע בשידור חי וישיר לבין צילום והקלטה מראש, עריכה ואז שידור לקהל בבית. אפשר גם לתמלל ולתרגם את האירוע כולו ובכך להנגיש אותו גם ללקויי שמיעה ולדוברי שפות שונות. אורך כל הרצאה יהיה חייב להיות קצר יותר והאופציה של שולחנות עגולים אינה רלוונטית לאירוע מסוג זה. פאנל מומחים ניתן בהחלט לקיים, בדומה לדיונים באולפני החדשות.

היתרונות הבולטים כנס או ועידה בשידור מאפשרים לנו לקיים אירוע בינלאומי ללא עלויות גבוהות של הטסה ולינה לאורחים מחו"ל ואפילו בעיית תיאום הלו"ז עם דוברים מבוקשים נהייתה שולית פתאום. כולם, בכל העולם, בבית, זמינים ומשוועים לעשיה ותעסוקה. וכמובן – הוזלת עלויות משמעותית. עלויות כנס או וועידה בפורמט דיגיטלי יהיו ברוב המקרים זולות יותר מאשר קיום אירוע זהה באולם או במלון עם כל העלויות הכרוכות בכך.

 

אירועי קד"מ עד בית הלקוח

נכון, בחודשים הקרובים ככל הנראה לא נוכל לפרוש דיילות ודיילים עם עמדות ממותגות באזורים החמים ולהזמין את העוברים והשבים לטעום מהמוצר החדש או לנסות את המכשיר החדש ביותר. באירועי הקד"מ הבעיה שנוצרה היא שלמעשה נמנע מאתנו "להתלבש" על תנועה קיימת ממילא ולחשוף את המוצר החדש לקהל גדול, רחב ומגוון, ללא העלויות הכרוכות בלגרום לאותו קהל לצאת במיוחד מהבית על מנת לפגוש בצוותים שלנו, להיחשף למוצר ולהתנסות בו.

אז איך מקיימים אירועי קד"מ בסגר בכל זאת?

הופכים את החיסרון ליתרון. מגיעים ישירות הביתה ללקוחות פוטנציאליים ש"תקועים" בבית שלא מבחירה ומפתיעים אותם לטובה. ומה עושים בתכלס?

  • נעזרים בטכנולוגיה הקיימת ובמידע שהצטברו אצל הלקוח על מנת לטרגט קהלי יעד רלוונטיים על פי אזורי מגורים ומסמנים את האזורים הרלוונטיים לפעילות.
  • חברת שליחויות מקצועית עם צוות אדיב, סבלני וחייכן
  • הכנת המוצר באריזה מתאימה למשלוח
  • נכון, בחלק מהמקרים עלול לקבל את המוצר מישהו שהוא פחות קהל היעד המובהק, מצד שני – אותו ה"סיכון" קיים גם בפעילות קד"מ שטח אותה היינו מבצעים בימי שגרה.

היתרונות היחסים – ובכן, אין דבר שמשמח יותר אנשים בימינו מלקבל משלוח הביתה. תשומת הלב, היכולת לפגוש ולו לדקה מישהו מ"העולם החיצון" ועוד כזה שמביא אתו הפתעה טעימה או חדשנית, יעשו טוב על הלב לרוב האנשים. סביר להניח שבמידה והמוצר מוצלח תגיעו לתוצאות טובות יותר משיווק בקניון או ברחוב "על הדרך" וסביר מאוד שעצם המחשבה שלכם להפתיע את הלקוח הפוטנציאלי בביתו במצב הנוכחי אף תעניק לכם ולמוצרים שלכם הרבה נקודות זכות סנטימנטליות אצלו ואצל משפחתו וחבריו. במידה והחברה שלכם גם משווקת ישירות את המוצרים הביתה בימים אלו, הלקוחות יוכלו גם להתרשם מאופן הגעת המשלוח הביתה, האריזה העמידה לטלטלות והשירות האדיב של השליחים שלכם.

 

ימי מכירות בענף הנדל"ן / הרכב

כשהגענו למציאת פתרונות לאירועים מהסוג הזה הבנו שהפיצוח כאן מעט מאתגר יותר. ימי מכירות מבוססים על הגעה של לקוחות פוטנציאליים לאתר הבניה או לאולמות התצוגה, התרשמות ממקור ראשון מהסביבה, קצב ההתפתחות של הבניה ומפרט המוצר המוגמר בדירה לדוגמא (בענף הנדל"ן) או התרשמות אישית מהרכב החדש, האופציה לשבת בתוכו ו"להרגיש" אותו ונסיעת המבחן. בשני הענפים אגב, נוכחותם של אנשי המכירות בשטח והיכולת לקבל מענה במקום לשאלות רלוונטיות הם מקדם משמעותי ביותר לסגירת עסקאות.

ימי מכירות ב Corona time – אם התרגלנו בעבר לקיים כמה ימי מכירות בשנה, בעלויות נמוכות יחסית פר אירוע בודד, כאן נדרשת מאתנו חשיבה קצת אחרת:

  • הפקת סרטון סיור וירטואלי באתר הבנייה / אולם התצוגה.
    בסרטון נשתמש בכל אמצעי הצילום שיכולים לתת ללקוח תחושה של התרשמות במו עיניו מאתר הבנייה או הרכב.
    באתרי בנייה נעשה שימוש ברחפנים שיצלמו את הסביבה בה ממוקם האתר ואף את נראות הבנייה מבחוץ, נצלם סיור מפורט ואיכותי בתוך הדירה לדוגמא מלווה בהסברים על ידי קריין/ית מקצועיים, נשלב בסרטון את דגם הבינוי שמוצב במשרדי המכירות ואת ההדמיות של הפרויקט.

באולמות התצוגה נצלם את דגמי הרכבים החדשים מבחוץ ומבפנים ממש כאילו הסתובבנו פיזית באולם, נלווה בקריינות מקצועית שתסביר על המפרט הטכני, אמצעי הבטיחות, יתרונות הרכב והאופציות לשדרוג. ניתן כמובן לצלם גם נסיעת מבחן שתיתן תחושה של חווית נסיעה כולל התרשמות מבידוד הרעשים בתוך הרכב, איכות מערכת הניווט והשמע ואף תדגים את צריכת הדלק של הרכב.

נסיעת מבחן מהבית – למתעניינים רציניים ולידים חמים נשלח הביתה נהג עם הרכב לנסיעת מבחן של ממש.

השימוש באנשי המכירות – את אנשי המכירות המצוינים שלכם נשלב בסרטון בסגנון "סליחה על השאלה" בהשתתפותם. אנשי המכירות יקריאו שאלות שנשלחו אליכם מבעוד מועד או שאלות נפוצות של לקוחות בימי מכירות ויענו עליהן. במידה ויש לכם אפשרות טכנית לקיים צ'ט באתר ניתן להכריז על תאריך לאירוע בו ישודר באתר שלכם אירוע יום המכירות וישולב צ'ט חי עם אנשי המכירות. במידה ואין אפשרות טכנית כזאת כרגע, ניתן להפעיל צ'ט בוט קבוע באתר.

עלויות – במקרה הספציפי הזה עלות הפקת סרטונים בסגנון זה עלולות להיות יקרות יותר מהפקת יום מכירות אחד אבל, עצם הפקת הסרטון הופך את יום המכירות החד פעמי לרב פעמי וניתן להשאיר אותו באתר למשך זמן רב (ולשלוח בהפצה מדי כמה ימים הזמנות לקהל נוסף). במצטבר עלות הפקת סרטון מכירות כזה לא אמורה להיות יקרה יותר מהפקת כמה אירועי מכירות בודדים כמו שהתרגלתם להפיק בעבר.

היתרונות היחסיםכאמור, אירוע המכירות שלכם יהפוך לרב פעמי ויוכל לקבל חשיפה לכמות קהל גדולה, גם כזה שלא בהכרח היה יוצא מהבית ומגיע ליום מכירה בשטח או באולם המכירות. שילובם של אנשי המכירות בסרטון ייתן לצוות שלכם תחושה של גיבוש ועשייה בתקופה קשה.

 

אם היינו יכולים "להמציא את הגלגל" 

הפתרונות הטכניים וקצת יצירתיות נותנים לנו מענה ויכולות להמשיך לקיים אירועים שונים בסגנונות שונים גם בתקופה הזאת. אבל, מה עוד היינו ממציאים אם רק היינו יכולים? אני אישית עדיין מנסה למצוא פתרון לעולם אירועי הספורט. לקיום אירועי ספורט המוניים שהפכו לחביבי הקהל בישראל כמו מרתונים או תחרויות איש הברזל עדיין לא נמצא הפתרון הטכנולוגי. כשאני מנסה לחשוב על פתרונות אפשריים אני מדמיינת מרתון שמורכב מקבוצת רצים, בדומה למרוץ שליחים.

כל משתתף מקבל קטע מרוץ ספציפי (על פי מגבלת התנועה הקיימת במקום מגוריו) וביחד, כקבוצה הם משלימים את המרחק הנדרש לסיום המירוץ. כמובן, הזמן הקבוצתי הוא התוצאה הסופית ועל פיה נקבעים המנצחים ואם חברי הקבוצה באים ממדינות שונות זה אפילו יכול להפוך לחוויה בינלאומית מגבשת ויפיפיה. אבל, הרעיון הזה עדיין בפיתוח על שולחני ?

 

איילת שורץ – בעלת חברת ההפקות A2Z ניהול והפקת אירועים, עוסקת בהפקה משנת 1999 עם התמחות בעולם העסקי: וועידות, כנסים, אירועי חברה, אירועי לקוחות, תערוכות, מופעים ועוד.

אדמינית במנהלי שיווק מצייצים ומפיקת האירועים של הקבוצה מיומה הראשון.

 

טורים ומאמרים

מה טיקטוק למדה מהטעויות של פייסבוק? // אריאל פלג ומיכל לוצקי

פורסם

ב-

הסיטואציה הבאה מוכרת לרובכם: אח קטן מסתכל למעלה ורואה את אחותו הגדולה. בהתחלה הוא בעיקר מקנא, מעריץ או שניהם יחד. אחר-כך הוא גדל ומבין שהוא קיבל מאחותו עוד מתנה חוץ ממודל לחיקוי – להימנע מטעויות שעשתה. זה נכון גם לאח בכור ואחות קטנה וכל הוורסיות האחרות.

פייסבוק היא האחות בכורה והחזקה של עולם המדיה החברתית. לפי APP ANNIE, 80% מהאפליקציות עם הכי הרבה הורדות בעשור האחרון הן אפליקציות מדיה חברתית. הרביעייה המובילה כוללת את פייסבוק והאפליקציות ששייכות לה. אין ספק, פייסבוק היא אחות גדולה ודומיננטית.

(קרדיט: APP ANNIE)

 

טיקטוק היא האחות הצעירה במשפחת הרשתות החברתיות. בדירוג ההורדות של העשור היא הגיעה למקום השביעי. הישג מדהים לאור העובדה שרק ב-2016 הושקה Douyin, הגרסה הסינית המקורית של טיקטוק וב-2017 הושקה טיקטוק עצמה בשאר העולם.

בתור האחות הקטנה, השאלה המתבקשת היא אלו לקחים טיקטוק הפיקה ולא הפיקה מהטעויות של פייסבוק.  המאמר הזה מתמקד ב-5 תובנות חכמות שטיקטוק הפיקה ותיקנה.

 

לקח חכם #1: יותר חשיפה אורגנית וגילוי תוכן

ההיגיון של האלגוריתם בפייסבוק: לחשוף את המשתמש לכמה שיותר תכנים מהחברים שהכי מעניינים אותו. היום, ההגיון הזה מעורר זעם כי היוזר כמעט לא נחשף בפיד לתוכן חדש מאנשים חדשים.

מותגים שרוצים להגיע למספר רב של יוזרים נשארו עם אופציה מרכזית אחת: קידום ממומן. כך פייסבוק מביאה הכנסות ממפרסמים. ה- AI בפייסבוק משמש לטרגוט מודעות ולא לניהול הפיד.
לעומת זאת, בטיקטוק יש מערכת AI חכמה שמנהלת את כל זרימת התוכן בפיד. ההיגיון:  לייצר חשיפה אורגנית תמידית. היוזר נחשף שוב ושוב ליוצרים חדשים ועובר תהליך של גילוי תוכן (Discovery). זה פיצוח חשוב שתורם לעלייה בהנאה ובשימוש.

לקח חכם #2: הגבלת הנגישות לדאטה

אם צוקרברג היה יכול לערוך מסע בזמן, סביר שהיה חוזר לתקן את הפשלה של קיימברידג' אנליטיקה. קיצורה של הפרשה: חברת קיימברידג' אנליטיקה קיבלה מפייסבוק גישה לנתונים האישיים של הגולשים. היא עשתה שימוש בלתי חוקי בנתונים הללו כדי לקדם את קמפיין הבחירות של טראמפ.

פייסבוק נקנסה ב-5 מיליארד דולר משום שידעה שנעשה שימוש בלתי חוקי בנתונים אך לא עשתה דבר. היום רף הכניסה שפייסבוק מציבה לגורמים מבחוץ הוא יותר גבוה, אבל הפיקוח רחוק ממושלם.

טיקטוק בחרה לצמצם גישה חיצונית לדאטה בסוגייה רגישה – משפיענים. רק היא נגישה לנתונים המלאים על המשפיענים שלה. הריכוזיות הזו נותנת לה יותר אחיזה ובעלות.

מותג שרוצה מידע אמיתי ומלא על משפיען חייב לבחור באחת מהאופציות:

  1. לעבוד מול טיקטוק ישירות
  2. לעבוד עם סוכנות פרסום מורשית טיקטוק – שימו לב, לא כל סוכנות פרסום היא מורשית טיקטוק!

(צוקרברג בשימוע בקונגרס בנושא קיימברידג' אנליטיקה. קרדיט: DNA INDIA)

לקח חכם #3: סושיאל קומרס

האפשרות לבצע קנייה ישירות מתוך האפליקציה קיימת באינסטגרם (לא בישראל). אך פייסבוק עצמה החלה להטמיע את המודל העסקי החשוב הזה רק לאחרונה. סושיאל קומרס הוא פעילות מתבקשת – היוזרים מבלים ברשת זמן רב, מקבלים המלצות מחברים ונחשפים למוצרים. מדוע לא לנצל את ההזדמנות שיקנו דרך האפליקציה?!  ההערכה היא שבשנת 2024 סושיאל קומרס יהיה שווה 84.2 מיליארד דולר.

טיקטוק השכילה להיכנס לסושיאל קומרס בשלב מוקדם ומכניסה פיצ'רים מתאימים. לדוגמא: מאפשרת למשפיענים לשים לינק בביוגרפיה לחנות האונליין שלהם או לאתר איקומרס אחר.

כשמשפיענים מקבלים כזו הזדמנות למוניטיזציה, פלא שטיקטוק רוצה לשלוט במידע עליהם?!

(תמונה מהאינסטגרם הכל כך מוטה רכישה של קים קרדשייאן)

לקח חכם #4: תגמול הגולשים

יש טענות שפייסבוק עושה הון מפרסומות על גבם של המשתמשים אך לא מתגמלת אותם כספית. פייסבוק אומרת להגנתה שהיא נותנת תמורה בדמות פלטפורמה חינמית. המבקרים טוענים שזו תמורה אפסית לעומת הרווחים העצומים שלה. ברבעון האחרון של 2019, פייסבוק הרוויחה מפרסומות 20.7 מיליארד דולר. עליה של 25% מרבעון מקביל בשנה שעברה.

טיקטוק כן מנסה לתגמל משתמשים. היא פתחה בארה"ב מועדון נאמנות כפיילוט. הגולשים מקבלים נקודות עבור פעילותם בפלטפורמה ויכולים להמיר אותם לפרסים פופולאריים: הצגות, הופעות, שופינג ועוד.

 

לקח חכם #5: עידוד מעורבות גולשים

זוכרים שבימים הראשונים של פייסבוק היו הרבה תחרויות, הפעלות ותיוגים של מותגים? היוזרים הרגישו חלק מהפלטפורמה.

אז נכון, בכל רשת חברתית יש הרבה UGC (תוכן גולשים), אבל הקסם הראשוני של פייסבוק נעלם מזמן. המעורבות ירדה משמעותית ככל שהתוכן האורגני נחלש והגולש נחשף בעיקר לתוכן מותגי ממומן ולפוסטים מחברים.

טיקטוק הבינה שעדיף לשמר את הקסם כמה שיותר. היא לקחה אלמנטים ממגוון רשתות חברתיות והעצימה אותם, כמו אתגרים ותיוגים. היא גם מספקת ליוזרים סט כלים עשיר ליצירת תוכן. בלחיצת כפתור, הגולש מגיע לאפקט או לפסקול בסרטון שראה ואהב. נותנים למשתמש הכל – רק שיעלה תוכן.

(מיייסד טיקטוק Zhang Yiming. קרדיט: Visual China Group via Getty Images; Ruobing Su/Business Insider)

הפתעה לסיכום:

בשנת 2012, צוקרברג, כתב מייל מרגיע למנהל פיתוח המוצר שלו דאז. עלתה שאלה האם זה מסוכן למסור לגורמים מבחוץ כל-כך הרבה מידע על המשתמשים. צוקרברג לא היה מוטרד.

בהודעת הדוא"ל הוא כתב: "אני בספק שיש סיכון אסטרטגי בנתונים כל כך רבים… אני פשוט לא יכול לחשוב על מקרים שבהם הנתונים האלה ידלפו ויגרמו לנו בעיה אמיתית".  מי יודע איך ההיסטוריה הייתה נראית אם המנכ"ל הצעיר היה יכול לדמיין כיצד דברים עלולים להשתבש.

לצוקרברג ולטיקטוק אין מכונת זמן שמסוגלת לתקן טעויות לאחור. אבל לטיקטוק יש את הפריבילגיה ללמוד מהטעויות שנעשו לפניה ולהימנע מהן.

במאמר הזה הראינו שטיקטוק ניצלה זאת בחוכמה.

לפעמים.

בחלק הבא נדבר על הטעויות שהיא מתעקשת לעשות.

 

מיכל לוצקי היא סמנכלית הדיגיטל והפיתוח העסקי של גלובס

אריאל פלג היא מומחית שיווק, מרצה ובעלת הטור "בינה שיווקית" בדה מרקר

המשך קריאה

טורים ומאמרים

מה משותף לפרידה קאלו, צ'רלי צ'פלין, אלברט אינשטיין והלו קייטי? // מירי דליצקי

פורסם

ב-

זהו טור בנושא זכויות יוצרים וקניין רוחני…

לפני שנים רבות, רכשתי  דיסק מזוייף של סלין דיון בשוק בראש העין. הייתי בטוחה שבצאתי מהשוק יגיעו כוחות יס"מ ואני אושלך לכלא על עברת זכויות יוצרים. בפועל, לא רק שלא הקיפו אותי שוטרים, נוכחתי לדעת שתעשיית הזיופים פורחת ומשגשגת.

אחד התחומים שבהם עוסקת תעשיית המסחור והזכיינות, שאני נמנית עליה, הוא תחום הפרת זכויות, קניין רוחני וזכויות יוצרים. עם השנים הולכים ורבים הגופים המגנים על היצירות שלהם ומנגד מתרבות החברות המסחריות שרומסות ברגל גסה את הזכויות האלו.

אחד המקרים שנחרטו היטב בזיכרוני, היה השימוש של מפעל הפיס בדמותו של צ'רלי צ'פלין. (מאמר בנושא)

הקמפיין זכה לפופולריות גבוהה, ולא ברור עד היום מה גרם לגוף גדול כמו מפעל הפיס לצאת למהלך מבלי לברר האם ולמי שייכות הזכויות של דמותו של צ'רלי צ'פלין. הנושא הובא לידיעת היורשים של השחקן הגאון שתבעו את מפעל הפיס, ובסופו של דבר הושגה פשרה כספית בסך 850 אלף דולר, אותם שילם מפעל הפיס לתובעים.

מעבר לשימוש ללא אישור בעלי הזכויות והפגיעה הכלכלית, יש כאן  פגיעה תדמיתית. בעלי זכויות רבים לא מאפשרים לעשות שימוש בדמויות לקמפיינים העוסקים בהימורים או בתחומים שאינם בערכי הליבה של הדמויות שלהם.

המקרה הזה מלמד אותנו, שגם במדינה קטנה במזרח התיכון חייבים לשמור על החוק. בין אם אתה עסק גדול או מעצבת בגדים קטנה, אופה עוגות שמשתמשת בדמויות  דיסני, בעל דוכן בשוק בנחלת בנימין שמוכר תמונות עם דיוקנה של פרידה קאלו- כל אלו מפרים זכויות ועונים על הגדרה "עשיית עושר שלא במשפט".

במהלך השנים הופעתי לא פעם בפני כבוד השופט זפט, במשפטים שבהם תבענו מפרי זכויות. רובם ככולם השתמשו בטיעונים כמו:

לא ידענו, כולם עושים את זה, הדפסתי רק 1,000 חולצות, הספק מסין שלח לי בלי שידעתי ועוד ועוד.

התשובה שלי לכל המשיבים הייתה- תדמיינו שאני נכנסת אליכם הביתה ולוקחת את הטלוויזיה או המחשב כי "כולם עושים את זה".

זה המקום לציין שב-95% מהמשפטים, פסקו השופטים לטובת בעלי הזכויות.

זהו בדיוק המקום בו אתם, אנשי השיווק, נכנסים לתמונה. בעיקר כשומרי הסף של החברות בהן אתם עובדים או להן אתם מייעצים. אם מגיע לפתחכם רעיון או הצעה להשתמש בדמות, אייקון, מוסיקה או כל דבר אחר- בשלב הראשון חובה לבדוק מי הם בעלי הזכויות.

התחום הזה רווי יצרים ומעסיק הרבה מאוד עורכי דין. המקרה של שימוש בדמותו של אלברט אינשטיין מוכיח שלא תמיד יש ידיעה ברור מי באמת מחזיק בקניין הרוחני של דמות זו או אחרת… (מאמר בנושא)

ישנה בעיית מודעות ואכיפה בקרב עסקים קטנים שמצד אחד משתמשים הרבה בדמויות כמו פרידה קאלו ולא משלמים לבעלי הזכויות, ומצד שני אם מעתיקים את עיצוב התיק או הכרית שלהם הם מזדעקים- סוג של מוסר כפול.

בעולם מתוקן ואידאלי- ברשתות שיווק לא היו מוכרים מוצרים מזויפים. בפועל, בחלק מהמקרים הרשתות מוכרות מוצרים מזיופים לצד מוצרים מקוריים מבלי להבין את הנזק שנגרם.

כדי לדעת מה הדמות הפופולארית לילדים ולנוער, אפשר וקל לעשות סיבוב קצר בשווקים כמו שוק הכרמל. לפי מה שתראו שם בכל בסטה תוכלו לדעת מה הילדים מעדיפים. לדוגמא, היו שנים שבהן הלו קייטי כיכבה על כל מוצר, ואפשר היה למצוא אותה בכל דוכן כמעט.

ההערכות מדברות על הפסד הכנסות של עד 10% מהיקף מכירת מוצרי זיכיונות בישראל (כולל קמפיינים פרסומים)  שעומד על כ-50 מיליון ₪ בשנה – סכום לא מובטל.

במידה ואצליח, באמצעות הטור הזה, למנוע מוצר או קמפיין אחד שחלקו הפרת זכויות- דיינו.

מירי דליצקי- יועצת שיווק בעולמות מוצרי הצריכה לילדים (ולא רק) עם התמחות רבת שנים במסחור אייקונים. מייצגת חברות בינלאומיות בתחום.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

סקירת החודש של סימילארווב וקהילת השיווק: 20 המילים שהכי עניינו ישראלים בחודש יוני

פורסם

ב-

לאחר ההצלחה של הסקירה הראשונה שעלתה לפני מספר שבועות, אנחנו ממשיכים!

והפעם, נגלה לכם את התנועות הקיצוניות ביותר בעולם החיפוש האורגני והממומן.

החודש סקרנו יחד עם סימילארווב: מהן 20 מילות החיפוש (אורגניות, ממומנות, טרנדיות וחדשות) המובילות בישראל יחסית לחודש מאי.

הסקירה האורגנית!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש האורגני לחודש יוני היא "יד2" עם עלייה של 6.9%!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בירידת החיפוש האורגני לחודש יוני היא "נטפליקס" עם ירידה של 30.7%!

מילת החיפוש האורגנית השינויים ברמת החיפוש
youtube 8.0%-
whatsapp web 23.5%-
יוטיוב 11.3%-
ynet 8.6%-
facebook 8.9%-
בנק הפועלים 2.0%-
netflix 26.4%-
פייסבוק 14.9%-
ביטוח לאומי 21.2%-
walla 7.2%-
יד 2 6.9%+
סדרות 21.4%-
וואלה 0.5%-
новости израиля 0.8%+
חדשות 6.3%-
whatsapp 14.2%-
נטפליקס 30.7%-
כיכר השבת 4.7%+
טמקא 12.4%-
סדרות טי וי 0.4%-

 

הסקירה הממומנת!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש הממומן (שינוי העלות הגבוה ביותר יחסית לחודש מאי) לחודש יוני היא "דואר ישראל" עם עלייה של 2521% !!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בירידות החיפוש הממומן (הוציאו הרבה פחות כסף מחודש מאי) לחודש יוני היא "EBAY" עם ירידה של 76.6% !!

מילות חיפוש ממומנות השינויים ברמת החיפוש
שופרסל 17.5%-
facebook 187.6%+
aliexpress 7.3%+
שופרסל אונליין 36.1%-
פייסבוק 224.5%+
booking 13.8%+
terminal x 5.6%-
ebay 76.6%-
ביטוח לאומי 1.7%-
ksp 862.6%+
עלי אקספרס 12.1%-
בוקינג 24.4%+
שופרסל און ליין 40.5%+
ali express 14.5%-
כללית און ליין 20.9%-
aliexpres 42.6%+
shufersal 22.7%-
טרמינל x 24.5%-
אליאקספרס 25.6%+
דואר ישראל 2521.4%+

 

סקירת מילות החיפוש הטרנדיות של חודש יוני!

מילת החיפוש הטרנדית ביותר שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש לחודש יוני היא "יוטיוב" עם עלייה של 9252% !!

במקום השני "דואר ישראל"

ובמקום השלישי "KSP"

מילות החיפוש הטרנדיות ביותר השינויים ברמת החיפוש
facebook 187.6%
פייסבוק 224.5%
booking 13.8%
ksp 862.6%
בוקינג 24.4%
aliexpres 42.6%
אליאקספרס 25.6%
דואר ישראל 2521.4%
אלי אקספרס 27.6%
רמי לוי 21.7%
רוטר 420.2%
האוניברסיטה הפתוחה 14.7%
יוטיוב 9252.7%
עליאקספרס 172.4%
fox 27.2%
כשבקנםםל (FACEBOOK אבל בהקלדה בעברית) 254.4%
מלונות באילת 99.8%
adwords 10.7%
פשטפשך (paypal אבל בהקלדה בעברית) 26.0%
צימרים 88.0%

 

מילות החיפוש הטרנדיות החדשות שהתגלו בחודש יוני!

 המילות החיפוש החדשות שהתגלו לאחרונה
המתחזים
mkr
לורין מיכאלי
המתחזים עם חיים אתגר
כיסאות לואי
דור מיכה
סבטלנה גנזדילוב
חן לנגר
מדחת יוסף
טהרן
ברוך גזהיי
תאגד עונה 2
מאיר כהן
המטבח המנצח
עומר אצילי
אמיר השכל
המתחזים חיים אתגר
zlayworks
התחייה ארטואורול עונה 3 לצפייה ישירה
נבסו עונה 2

 

סימילרווב מאז ומעולם הייתה פתרון גלובלי, אך לאחרונה, עקב ביקוש גבוה יותר בשוק המקומי, התקבלה החלטה אסטרטגית בחברה להתמקד בשוק המקומי ואף להשיק חבילות חודשיות ייחודיות במחירים תחרותיים, על מנת להשביע את הביקוש הגובר בשוק זה. (לפרטים על החבילות לחצו כאן)

מעוז לקובסקי, סמנכ"ל פתרונות עסקיים סימילרווב: "להבדיל מחברות אחרות בעולם ה – seo אשר מבססות את הדאטה שלהם על סקראפינג סטטי של עמודי התוצאות של מנוע החיפוש, הטכנולוגיה של SimilarWeb מראה תוצאות חיפוש של אנשים אמיתים ומאפשרת לראות מילות חיפוש עדכניות ומדויקות יותר."

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020