עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ועידות וכנסים און ליין בזכות הקורונה // מיכל קרסני ומיכל לוצקי

פורסם

ב-

השבוע קראנו מאמר על איך הפיינאשיאל טיימס התאים את תחום האירועים והכנסים לימי הקורונה. אז נתחיל בקצת רקע, פלטפורמת ניהול האירועים האמריקאית ביזאבו, המשרתת פאבלישרים כמו CNBC ,WSJ ועוד, מצאה כי הפאבלישרים שהיא מייצגת הקימו 342 כנסים ואירועים בשנה שעברה, ממוצע של 7 אירועים פר פאבלישר והכניסו כ-22 מיליון דולר מהרשמה (לא כולל חסויות). ההנחה של החברה היא כי ביטול אירוע יכול לגרור הפסד של 3 מיליון דולר. רק מחלקת האירועים של הפיינשיאל טיימס לבדה יוצרת כ-200 אירועים גלובאליים בשנה. למרות שחלק מהפאלישרים עוברים עתה לאירועי אונליין עדיין צפויה ירידה של לפחות שליש מהכנסות האירועים השנה. בארץ שוק הכנסים של חברות המדיה מוערך בכ40 מיליון שח והירידה בו צפויה להיות לא פחות דרמטית.

פאבלישרים בעולם ובארץ פונים לתחום האירועים מכמה מטרות:

  • יצירת קשר עם קוראים, רשומים ומנויים
  • הוכחת בידול ומומחיות בתחומי התוכן
  • יצירת מודלים עסקיים נוספים כגון חסויות ודמי הרשמה
  • שמירת קשר עם מפרסמים ושותפים
  • יצירת קשרים ונטוורקינג בין המשתתפים עצמם
  • שמירה על רלוונטיות ונוכחות – שיח קיים ונושם
  • פנייה לקהלים נוספים

 

אירועי אונליין יתרונות ומילון מונחים

כנסי WEB או בשמם הידוע ONLINE CONFERENCE

ועידת רשת היא מונח כללי של סוגים שונים של שירותי שיתוף פעולה מקוונים, כולל סמינרים מקוונים ("סמינרי אינטרנט"), שידורי אינטרנט ומפגשי אינטרנט רבי משתתפים.

ועידת WEB או אונליין – ועידות  WEB או און ליין מתקיימות בשידור חי ויכולות להתקיים בכל מקום ולא רק מאולפנים מסודרים. המראיינים השונים מזמינים מרואיינים שנמצאים לידם או במרחק. הוועידה מועברת בשידור חי ללא עריכה או הקלטה מראש בדומה לראיון טלוויזיוני.

כנס / אירוע וירטואלי – אירוע וירטואלי הוא אירוע מקוון שכולל אנשים שמקיימים  אינטראקציה בסביבה וירטואלית באינטרנט, במקום להיפגש במקום פיזי. אירועים וירטואליים הם אירועים מקוונים שעולים לרשת לאתרי האינטרנט השונים או ברשתות חברתיות. הם אינטראקטיביים, נראים ומרגישים כמו ממש כמו עמיתיהם הכנסים הפיזיים.

סדנא/ וובינר – סמינר מקוון מבוסס אינטרנט שנועד לחבר בין אנשים לעיתים בין דוברים. מארחים יכולים להראות עצמם מדברים, לעבר מסכי המחשב שלהם להצגות או הדגמות ואף להזמין אורחים ממקומות אחרים לארח איתם את הסמינר המקוון. פלטפורמות Webinar מציעות גם תכונות אינטראקטיביות בהן הקהל יכול להשתמש בכדי לשאול שאלות ולשוחח עם המארח.

 

היתרונות של ארועים אונליין הם:

  • חלופה ראויה בזמן משבר
  • הוכחת בידול ומומחיות בתחומי התוכן
  • המשך שמירת קשר עם קוראים, מנויים, רשומים ובעלי עניין
  • המשך שמירת קשר שותפים ומפרסמים
  • רלוונטיות ונוכחות – שיח קיים ונושם גם בימי המשבר ואולי אף יותר מתמיד
  • פנייה לקהלים חדשים
  • קיימות ודאגה לסביבה – פחות נסיעות וטיסות, פחות נייר, פחות אוכל
  • עלות מצומצמת לכל אירוע – אופציות למגוון אירועים בעלות סבירה

 

 מה עשו בפיננשיאל טיימס?

ימי הקורונה פוגעים בפאבלישרים, גם במודל הפרסום וגם במודל האירועים והפאבלישרים נאלצים להמציא את עצמם מחדש. אז כרגיל הדוגמאות של הפיינשיאל טיימס לוקחות את המודל עד לקצה, ב1.4 הם החלו את סדרת אירוע אונליין הראשונה שלהם בשם "דיאלוגים של דיגיטל". אחריו הגיעה אירוע "כלכת החירום הגלובאלית" יותר מ-7,000 נרשמים, 4,600 צופים בלייב ועוד 1,500 שכבר צפו בהקלטות. הזמן הממוצע לצפייה היה 55 דקות. כמעט 4,000 איש הגיבו לסקרים במהלך הסשיין ו700 שאלו שאלות. לפי נציגי הפיינשיאל טיימס הכנס אורגן בשישה ימים ומטרתו הייתה: להראות למנויים, לקוחות ולחברה פנימה שמחלקת האירועים שלהם היא אג'ילית (גמישה) ויכולה לנוע במהירות בכל סיטואציה. התחושה מצד נותני החסות, לטענתם, היא שמצד אחד רוצים להשאיר את המותג בתודעה בעת המשבר ומצד שני צורך כבד בלידים כפייפ ליין לקראת היציאה מהמשבר. לטענתם, אירוע כלכלית החירום כבר יצר ביקוש של 50 נותני חסויות וכמובן שמבחינתם לא פחות חשוב האינטגרטי העיתונאי של הוובינר.

לאחר ההצלחה עתה הם שוקלים וובינר של יומיים בשם "חדר השינה הגלובאלי" על איך לנהל את המשבר. היכולות הטכניות הנדרשות לוובינר של יומיים אונליין הן אחרות לגמרי. מערכת גלובאלית המאפשרת מרצים ממגוון רחב של מקומות בעולם, מערכת שיכולה להכיל גם שולחנות עגולים בדלתיים סגורות, חדרים דיגיטלים להפסקות, יכולות צאטים ונטוורקינג.

הצורך לאזן בין המהירות לשוק לבין הצורך ביכולות טכנולוגיות שלא היו צריכים עד כה הם הכרח למציאות הקורונה ולמשברים דומים כאלו בעתיד. ובמקביל האיזון ומציאת המודל העיסקי הנכון, לא קל להביא חסויות בימים כאלה בהם כל החברות מורידות הוצאות ופרסום וכמובן שבעולם דיגיטלי קשה לגרום לאנשים לשלם על אירועים אונליין, כמו ברוב התכנים בדיגיטל הצפייה היא שהתוכן יהיה בחינם.

 

ומה עשינו בגלובס?

גלובס הייתה הראשונה בארץ להוביל את המגמה. עוד לפני שישראל נכנסה לבידוד, טרם נרשמו מתים בישראל מהנגיף ומספר החולים היה רק כ-300 איש, קיימה מערכת גלובס ב 12.3.2020 את אירוע הלווין הראשון על "עסקים וכלכלה בצל משבר הקורונה". הועידה נערכה במערכת גלובס, המרואיינים הגיעו לאולפן שאורגן מראש ללא קהל והתנהלה בהתאם להנחיות משרד הבריאות דאז.  הוועידה שודרה באתר גלובס ובפייסבוק, מספר הצפיות היה למעלה מ 2,000 בדקה והסתכם באלפים רבים. האתר היה פתוח לא רק למנויי גלובס ורשם עשרות אלפי צפיות.

האירוע השני  עסק בלב ליבו של המשבר, לא רק בריאות ותחזיות עתידיות אלא מצבם של העסקים הקטנים ומצבם הכלכלי של העצמאיים בשל המשבר. הוא התנהל באמצעות מערכת זום כאשר המנחה הראשית נמצאת באולפן ושאר המרואיינים במשרדיהם או בביתם. מספר הצופים היה רב ונשאר לאורך כל זמן השידור שערך כ 4 שעות.

לאור הצפת השוק בקורסים ובסמינרים לימודיים פתחה גלובס את זירת הלימודים של גלובסקול והפכה גם אותו לסוג של מאגר וובינרים וסמינרים אונליין. מנויים ומבקרים באתר יכולים ליהנות ממגוון של סמינרים וקורסים בתשלום ובחינם. במסגרת זו אנו יוזמים בגלובס גם מספר של קורסים יזומים ברוח התקופה. ב 26.4.2020 נקיים לראשונה הרצאת וובינר ראשונה של גורו הדיגיטל זוהר אוריין, יועצת לחדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית.  יחד עם זוהר יצרנו וובינר ראשוני מסוגו בארץ על טרנספורמציה בעידן הקורונה:  איך אנחנו צריכים להסתכל על העולם שמשתנה לנגד העיניים שלנו וכיצד זה ישפיע על אנשים עסקים ותהליכים. הוובינר יתקיים בשעה 15:00 ויארך כשעה, בעלות סימלית של 75 שח ליוזר. הוובינר מוגבל ל 100 איש בלבד, ואנו ממליצים לכם להירשם כמה שיותר מהר בלינק.

 

אז מה ישאר לאחר חלוף נגיף הקורונה? מן הסתם ישארו איתנו לא מעט הרגלים. הרצון להיפגש ולחוות נטוורקינג פיסי יהיה חזק אבל יחד עם הרצון לקיים מפגשים פיסיים אנו מאמינים שאירועי האון ליין ישארו איתנו כאן באופציה חלופית ראויה אחרי משבר הקורונה. גם אם לא באירועים שהם 100% וירטואליים, אין ספק שיהיה להם מקום לשילוב ראוי ונכון בוועידות וכנסים עתידיים. הקהל יהיה פתוח יותר לשילוב הרצאות של דוברים מכל מקום העולם וגם מהארץ. משתתפים יוכלו להתחבר ולקחת חלק בכנס או בוועידה גם מבלי לשהות בה פיזית. אחר , שונה, מאתגר, ובכל זאת אפשרי. עלינו לזכור שעם כל הרצון שלנו לחזור לשגרה ישנם דברים לא מעטים שנשמור לנו לאחר שהקורונה תעלם מחיינו.

בפרויקטים שאנו מקדמים בעתיד הקרוב אנו כבר משלבים אירועי לווין לצד אירועים פיסיים ולצידם זירות און ליין של מסחר ותוכן. בחודש ספטמבר הקרוב נחזור ונשיק את התכנית העשירה של גלובס לאירועי 2020 – הוועידות שנדחו מהרבעון הראשון של השנה יחזרו עם תכנים חדשים, רלוונטיים וראויים , ברבעון האחרון של השנה אנו מקיימים רצף של ועידות וכנסים חדשים אשר ישלבו טכנולוגיות און ליין וטרנספורמציה דיגיטלית אשר אנו עושים בה שימוש בימים אלו, פלטפורמה ראויה שתאפשר לנו לקרב דוברים ואורחים ראויים מחו"ל לקהל הישראלי ולמשתתפי הוועידות של גלובס.

אז מה בכל זאת חשוב לקחת בחשבון באירועים אונליין:

  • על המערכת הטכנולוגית להיות איכותית ומקצועית
  • על התכנית להיות משודרת בכמה פלטפורמות להנגשה מקסימלית
  • את התכנים כדאי לצלם ולעלות לאתר להנגשה גם אחרי
  • יש לאפשר השתתפות, שאלת שאלות תוך כדי שידור
  • במודל שיתופי פעולה עם גופים, ארגונים או חברות מסחריות יש לזכור כי הגופים נותני החסות מייצרים לעצמם ערך גם מיתוגי וגם ביצירת פייפליין עתידי ראוי וחשוב
  • תוכן ראוי יכול ואף רצוי שיהיה בתשלום
  • במודל כזה חשוב מאוד לייצר וובינר עם אינפלואנסר שיכול להביא איתו גם קהל תומך וגם תוכן מבוקש שיתבלט מעל לתוכן החינמי ברשת ויגרום לאנשים לרצות לשלם עבורו
  • כמו כל תהליך במשבר יש חשיבות בלפעול מהר ולתקן תוך כדי תנועה
  • אירועים פיזיים יחזרו אחרי המשבר אבל חלק מהפתרונות הטכנולוגיים האלה יישארו גם אחרי ואולי ישולבו יחדיו ולכן חשוב להתנסות כבר עכשיו
  • ושוב כמו בכל תחום אין שני לדטה ולשיחות עם משתתפים לפני, אחרי ובמהלך

 

מיכל קרסני הנה מנהלת מחלקת ועידות וכנסים בגלובס ומיכל לוצקי הנה סמנכלית הדיגיטל והפיתוח העיסקי בגלובס

 

להרחבה נוספת ראו:

לינק לגלובסקול

https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=11550

מודל פיננישיאל טיימס

https://digiday.com/media/how-the-financial-times-is-adapting-its-events-business/

הערכות על השוק בארה"ב

https://www.mediapost.com/publications/article/349036/given-covid-19-restrictions-publishers-adopt-new.html

טורים ומאמרים

מה טיקטוק למדה מהטעויות של פייסבוק? // אריאל פלג ומיכל לוצקי

פורסם

ב-

הסיטואציה הבאה מוכרת לרובכם: אח קטן מסתכל למעלה ורואה את אחותו הגדולה. בהתחלה הוא בעיקר מקנא, מעריץ או שניהם יחד. אחר-כך הוא גדל ומבין שהוא קיבל מאחותו עוד מתנה חוץ ממודל לחיקוי – להימנע מטעויות שעשתה. זה נכון גם לאח בכור ואחות קטנה וכל הוורסיות האחרות.

פייסבוק היא האחות בכורה והחזקה של עולם המדיה החברתית. לפי APP ANNIE, 80% מהאפליקציות עם הכי הרבה הורדות בעשור האחרון הן אפליקציות מדיה חברתית. הרביעייה המובילה כוללת את פייסבוק והאפליקציות ששייכות לה. אין ספק, פייסבוק היא אחות גדולה ודומיננטית.

(קרדיט: APP ANNIE)

 

טיקטוק היא האחות הצעירה במשפחת הרשתות החברתיות. בדירוג ההורדות של העשור היא הגיעה למקום השביעי. הישג מדהים לאור העובדה שרק ב-2016 הושקה Douyin, הגרסה הסינית המקורית של טיקטוק וב-2017 הושקה טיקטוק עצמה בשאר העולם.

בתור האחות הקטנה, השאלה המתבקשת היא אלו לקחים טיקטוק הפיקה ולא הפיקה מהטעויות של פייסבוק.  המאמר הזה מתמקד ב-5 תובנות חכמות שטיקטוק הפיקה ותיקנה.

 

לקח חכם #1: יותר חשיפה אורגנית וגילוי תוכן

ההיגיון של האלגוריתם בפייסבוק: לחשוף את המשתמש לכמה שיותר תכנים מהחברים שהכי מעניינים אותו. היום, ההגיון הזה מעורר זעם כי היוזר כמעט לא נחשף בפיד לתוכן חדש מאנשים חדשים.

מותגים שרוצים להגיע למספר רב של יוזרים נשארו עם אופציה מרכזית אחת: קידום ממומן. כך פייסבוק מביאה הכנסות ממפרסמים. ה- AI בפייסבוק משמש לטרגוט מודעות ולא לניהול הפיד.
לעומת זאת, בטיקטוק יש מערכת AI חכמה שמנהלת את כל זרימת התוכן בפיד. ההיגיון:  לייצר חשיפה אורגנית תמידית. היוזר נחשף שוב ושוב ליוצרים חדשים ועובר תהליך של גילוי תוכן (Discovery). זה פיצוח חשוב שתורם לעלייה בהנאה ובשימוש.

לקח חכם #2: הגבלת הנגישות לדאטה

אם צוקרברג היה יכול לערוך מסע בזמן, סביר שהיה חוזר לתקן את הפשלה של קיימברידג' אנליטיקה. קיצורה של הפרשה: חברת קיימברידג' אנליטיקה קיבלה מפייסבוק גישה לנתונים האישיים של הגולשים. היא עשתה שימוש בלתי חוקי בנתונים הללו כדי לקדם את קמפיין הבחירות של טראמפ.

פייסבוק נקנסה ב-5 מיליארד דולר משום שידעה שנעשה שימוש בלתי חוקי בנתונים אך לא עשתה דבר. היום רף הכניסה שפייסבוק מציבה לגורמים מבחוץ הוא יותר גבוה, אבל הפיקוח רחוק ממושלם.

טיקטוק בחרה לצמצם גישה חיצונית לדאטה בסוגייה רגישה – משפיענים. רק היא נגישה לנתונים המלאים על המשפיענים שלה. הריכוזיות הזו נותנת לה יותר אחיזה ובעלות.

מותג שרוצה מידע אמיתי ומלא על משפיען חייב לבחור באחת מהאופציות:

  1. לעבוד מול טיקטוק ישירות
  2. לעבוד עם סוכנות פרסום מורשית טיקטוק – שימו לב, לא כל סוכנות פרסום היא מורשית טיקטוק!

(צוקרברג בשימוע בקונגרס בנושא קיימברידג' אנליטיקה. קרדיט: DNA INDIA)

לקח חכם #3: סושיאל קומרס

האפשרות לבצע קנייה ישירות מתוך האפליקציה קיימת באינסטגרם (לא בישראל). אך פייסבוק עצמה החלה להטמיע את המודל העסקי החשוב הזה רק לאחרונה. סושיאל קומרס הוא פעילות מתבקשת – היוזרים מבלים ברשת זמן רב, מקבלים המלצות מחברים ונחשפים למוצרים. מדוע לא לנצל את ההזדמנות שיקנו דרך האפליקציה?!  ההערכה היא שבשנת 2024 סושיאל קומרס יהיה שווה 84.2 מיליארד דולר.

טיקטוק השכילה להיכנס לסושיאל קומרס בשלב מוקדם ומכניסה פיצ'רים מתאימים. לדוגמא: מאפשרת למשפיענים לשים לינק בביוגרפיה לחנות האונליין שלהם או לאתר איקומרס אחר.

כשמשפיענים מקבלים כזו הזדמנות למוניטיזציה, פלא שטיקטוק רוצה לשלוט במידע עליהם?!

(תמונה מהאינסטגרם הכל כך מוטה רכישה של קים קרדשייאן)

לקח חכם #4: תגמול הגולשים

יש טענות שפייסבוק עושה הון מפרסומות על גבם של המשתמשים אך לא מתגמלת אותם כספית. פייסבוק אומרת להגנתה שהיא נותנת תמורה בדמות פלטפורמה חינמית. המבקרים טוענים שזו תמורה אפסית לעומת הרווחים העצומים שלה. ברבעון האחרון של 2019, פייסבוק הרוויחה מפרסומות 20.7 מיליארד דולר. עליה של 25% מרבעון מקביל בשנה שעברה.

טיקטוק כן מנסה לתגמל משתמשים. היא פתחה בארה"ב מועדון נאמנות כפיילוט. הגולשים מקבלים נקודות עבור פעילותם בפלטפורמה ויכולים להמיר אותם לפרסים פופולאריים: הצגות, הופעות, שופינג ועוד.

 

לקח חכם #5: עידוד מעורבות גולשים

זוכרים שבימים הראשונים של פייסבוק היו הרבה תחרויות, הפעלות ותיוגים של מותגים? היוזרים הרגישו חלק מהפלטפורמה.

אז נכון, בכל רשת חברתית יש הרבה UGC (תוכן גולשים), אבל הקסם הראשוני של פייסבוק נעלם מזמן. המעורבות ירדה משמעותית ככל שהתוכן האורגני נחלש והגולש נחשף בעיקר לתוכן מותגי ממומן ולפוסטים מחברים.

טיקטוק הבינה שעדיף לשמר את הקסם כמה שיותר. היא לקחה אלמנטים ממגוון רשתות חברתיות והעצימה אותם, כמו אתגרים ותיוגים. היא גם מספקת ליוזרים סט כלים עשיר ליצירת תוכן. בלחיצת כפתור, הגולש מגיע לאפקט או לפסקול בסרטון שראה ואהב. נותנים למשתמש הכל – רק שיעלה תוכן.

(מיייסד טיקטוק Zhang Yiming. קרדיט: Visual China Group via Getty Images; Ruobing Su/Business Insider)

הפתעה לסיכום:

בשנת 2012, צוקרברג, כתב מייל מרגיע למנהל פיתוח המוצר שלו דאז. עלתה שאלה האם זה מסוכן למסור לגורמים מבחוץ כל-כך הרבה מידע על המשתמשים. צוקרברג לא היה מוטרד.

בהודעת הדוא"ל הוא כתב: "אני בספק שיש סיכון אסטרטגי בנתונים כל כך רבים… אני פשוט לא יכול לחשוב על מקרים שבהם הנתונים האלה ידלפו ויגרמו לנו בעיה אמיתית".  מי יודע איך ההיסטוריה הייתה נראית אם המנכ"ל הצעיר היה יכול לדמיין כיצד דברים עלולים להשתבש.

לצוקרברג ולטיקטוק אין מכונת זמן שמסוגלת לתקן טעויות לאחור. אבל לטיקטוק יש את הפריבילגיה ללמוד מהטעויות שנעשו לפניה ולהימנע מהן.

במאמר הזה הראינו שטיקטוק ניצלה זאת בחוכמה.

לפעמים.

בחלק הבא נדבר על הטעויות שהיא מתעקשת לעשות.

 

מיכל לוצקי היא סמנכלית הדיגיטל והפיתוח העסקי של גלובס

אריאל פלג היא מומחית שיווק, מרצה ובעלת הטור "בינה שיווקית" בדה מרקר

המשך קריאה

טורים ומאמרים

מה משותף לפרידה קאלו, צ'רלי צ'פלין, אלברט אינשטיין והלו קייטי? // מירי דליצקי

פורסם

ב-

זהו טור בנושא זכויות יוצרים וקניין רוחני…

לפני שנים רבות, רכשתי  דיסק מזוייף של סלין דיון בשוק בראש העין. הייתי בטוחה שבצאתי מהשוק יגיעו כוחות יס"מ ואני אושלך לכלא על עברת זכויות יוצרים. בפועל, לא רק שלא הקיפו אותי שוטרים, נוכחתי לדעת שתעשיית הזיופים פורחת ומשגשגת.

אחד התחומים שבהם עוסקת תעשיית המסחור והזכיינות, שאני נמנית עליה, הוא תחום הפרת זכויות, קניין רוחני וזכויות יוצרים. עם השנים הולכים ורבים הגופים המגנים על היצירות שלהם ומנגד מתרבות החברות המסחריות שרומסות ברגל גסה את הזכויות האלו.

אחד המקרים שנחרטו היטב בזיכרוני, היה השימוש של מפעל הפיס בדמותו של צ'רלי צ'פלין. (מאמר בנושא)

הקמפיין זכה לפופולריות גבוהה, ולא ברור עד היום מה גרם לגוף גדול כמו מפעל הפיס לצאת למהלך מבלי לברר האם ולמי שייכות הזכויות של דמותו של צ'רלי צ'פלין. הנושא הובא לידיעת היורשים של השחקן הגאון שתבעו את מפעל הפיס, ובסופו של דבר הושגה פשרה כספית בסך 850 אלף דולר, אותם שילם מפעל הפיס לתובעים.

מעבר לשימוש ללא אישור בעלי הזכויות והפגיעה הכלכלית, יש כאן  פגיעה תדמיתית. בעלי זכויות רבים לא מאפשרים לעשות שימוש בדמויות לקמפיינים העוסקים בהימורים או בתחומים שאינם בערכי הליבה של הדמויות שלהם.

המקרה הזה מלמד אותנו, שגם במדינה קטנה במזרח התיכון חייבים לשמור על החוק. בין אם אתה עסק גדול או מעצבת בגדים קטנה, אופה עוגות שמשתמשת בדמויות  דיסני, בעל דוכן בשוק בנחלת בנימין שמוכר תמונות עם דיוקנה של פרידה קאלו- כל אלו מפרים זכויות ועונים על הגדרה "עשיית עושר שלא במשפט".

במהלך השנים הופעתי לא פעם בפני כבוד השופט זפט, במשפטים שבהם תבענו מפרי זכויות. רובם ככולם השתמשו בטיעונים כמו:

לא ידענו, כולם עושים את זה, הדפסתי רק 1,000 חולצות, הספק מסין שלח לי בלי שידעתי ועוד ועוד.

התשובה שלי לכל המשיבים הייתה- תדמיינו שאני נכנסת אליכם הביתה ולוקחת את הטלוויזיה או המחשב כי "כולם עושים את זה".

זה המקום לציין שב-95% מהמשפטים, פסקו השופטים לטובת בעלי הזכויות.

זהו בדיוק המקום בו אתם, אנשי השיווק, נכנסים לתמונה. בעיקר כשומרי הסף של החברות בהן אתם עובדים או להן אתם מייעצים. אם מגיע לפתחכם רעיון או הצעה להשתמש בדמות, אייקון, מוסיקה או כל דבר אחר- בשלב הראשון חובה לבדוק מי הם בעלי הזכויות.

התחום הזה רווי יצרים ומעסיק הרבה מאוד עורכי דין. המקרה של שימוש בדמותו של אלברט אינשטיין מוכיח שלא תמיד יש ידיעה ברור מי באמת מחזיק בקניין הרוחני של דמות זו או אחרת… (מאמר בנושא)

ישנה בעיית מודעות ואכיפה בקרב עסקים קטנים שמצד אחד משתמשים הרבה בדמויות כמו פרידה קאלו ולא משלמים לבעלי הזכויות, ומצד שני אם מעתיקים את עיצוב התיק או הכרית שלהם הם מזדעקים- סוג של מוסר כפול.

בעולם מתוקן ואידאלי- ברשתות שיווק לא היו מוכרים מוצרים מזויפים. בפועל, בחלק מהמקרים הרשתות מוכרות מוצרים מזיופים לצד מוצרים מקוריים מבלי להבין את הנזק שנגרם.

כדי לדעת מה הדמות הפופולארית לילדים ולנוער, אפשר וקל לעשות סיבוב קצר בשווקים כמו שוק הכרמל. לפי מה שתראו שם בכל בסטה תוכלו לדעת מה הילדים מעדיפים. לדוגמא, היו שנים שבהן הלו קייטי כיכבה על כל מוצר, ואפשר היה למצוא אותה בכל דוכן כמעט.

ההערכות מדברות על הפסד הכנסות של עד 10% מהיקף מכירת מוצרי זיכיונות בישראל (כולל קמפיינים פרסומים)  שעומד על כ-50 מיליון ₪ בשנה – סכום לא מובטל.

במידה ואצליח, באמצעות הטור הזה, למנוע מוצר או קמפיין אחד שחלקו הפרת זכויות- דיינו.

מירי דליצקי- יועצת שיווק בעולמות מוצרי הצריכה לילדים (ולא רק) עם התמחות רבת שנים במסחור אייקונים. מייצגת חברות בינלאומיות בתחום.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

סקירת החודש של סימילארווב וקהילת השיווק: 20 המילים שהכי עניינו ישראלים בחודש יוני

פורסם

ב-

לאחר ההצלחה של הסקירה הראשונה שעלתה לפני מספר שבועות, אנחנו ממשיכים!

והפעם, נגלה לכם את התנועות הקיצוניות ביותר בעולם החיפוש האורגני והממומן.

החודש סקרנו יחד עם סימילארווב: מהן 20 מילות החיפוש (אורגניות, ממומנות, טרנדיות וחדשות) המובילות בישראל יחסית לחודש מאי.

הסקירה האורגנית!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש האורגני לחודש יוני היא "יד2" עם עלייה של 6.9%!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בירידת החיפוש האורגני לחודש יוני היא "נטפליקס" עם ירידה של 30.7%!

מילת החיפוש האורגנית השינויים ברמת החיפוש
youtube 8.0%-
whatsapp web 23.5%-
יוטיוב 11.3%-
ynet 8.6%-
facebook 8.9%-
בנק הפועלים 2.0%-
netflix 26.4%-
פייסבוק 14.9%-
ביטוח לאומי 21.2%-
walla 7.2%-
יד 2 6.9%+
סדרות 21.4%-
וואלה 0.5%-
новости израиля 0.8%+
חדשות 6.3%-
whatsapp 14.2%-
נטפליקס 30.7%-
כיכר השבת 4.7%+
טמקא 12.4%-
סדרות טי וי 0.4%-

 

הסקירה הממומנת!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש הממומן (שינוי העלות הגבוה ביותר יחסית לחודש מאי) לחודש יוני היא "דואר ישראל" עם עלייה של 2521% !!

מילת החיפוש שמוקמה במקום הראשון בירידות החיפוש הממומן (הוציאו הרבה פחות כסף מחודש מאי) לחודש יוני היא "EBAY" עם ירידה של 76.6% !!

מילות חיפוש ממומנות השינויים ברמת החיפוש
שופרסל 17.5%-
facebook 187.6%+
aliexpress 7.3%+
שופרסל אונליין 36.1%-
פייסבוק 224.5%+
booking 13.8%+
terminal x 5.6%-
ebay 76.6%-
ביטוח לאומי 1.7%-
ksp 862.6%+
עלי אקספרס 12.1%-
בוקינג 24.4%+
שופרסל און ליין 40.5%+
ali express 14.5%-
כללית און ליין 20.9%-
aliexpres 42.6%+
shufersal 22.7%-
טרמינל x 24.5%-
אליאקספרס 25.6%+
דואר ישראל 2521.4%+

 

סקירת מילות החיפוש הטרנדיות של חודש יוני!

מילת החיפוש הטרנדית ביותר שמוקמה במקום הראשון בעליית החיפוש לחודש יוני היא "יוטיוב" עם עלייה של 9252% !!

במקום השני "דואר ישראל"

ובמקום השלישי "KSP"

מילות החיפוש הטרנדיות ביותר השינויים ברמת החיפוש
facebook 187.6%
פייסבוק 224.5%
booking 13.8%
ksp 862.6%
בוקינג 24.4%
aliexpres 42.6%
אליאקספרס 25.6%
דואר ישראל 2521.4%
אלי אקספרס 27.6%
רמי לוי 21.7%
רוטר 420.2%
האוניברסיטה הפתוחה 14.7%
יוטיוב 9252.7%
עליאקספרס 172.4%
fox 27.2%
כשבקנםםל (FACEBOOK אבל בהקלדה בעברית) 254.4%
מלונות באילת 99.8%
adwords 10.7%
פשטפשך (paypal אבל בהקלדה בעברית) 26.0%
צימרים 88.0%

 

מילות החיפוש הטרנדיות החדשות שהתגלו בחודש יוני!

 המילות החיפוש החדשות שהתגלו לאחרונה
המתחזים
mkr
לורין מיכאלי
המתחזים עם חיים אתגר
כיסאות לואי
דור מיכה
סבטלנה גנזדילוב
חן לנגר
מדחת יוסף
טהרן
ברוך גזהיי
תאגד עונה 2
מאיר כהן
המטבח המנצח
עומר אצילי
אמיר השכל
המתחזים חיים אתגר
zlayworks
התחייה ארטואורול עונה 3 לצפייה ישירה
נבסו עונה 2

 

סימילרווב מאז ומעולם הייתה פתרון גלובלי, אך לאחרונה, עקב ביקוש גבוה יותר בשוק המקומי, התקבלה החלטה אסטרטגית בחברה להתמקד בשוק המקומי ואף להשיק חבילות חודשיות ייחודיות במחירים תחרותיים, על מנת להשביע את הביקוש הגובר בשוק זה. (לפרטים על החבילות לחצו כאן)

מעוז לקובסקי, סמנכ"ל פתרונות עסקיים סימילרווב: "להבדיל מחברות אחרות בעולם ה – seo אשר מבססות את הדאטה שלהם על סקראפינג סטטי של עמודי התוצאות של מנוע החיפוש, הטכנולוגיה של SimilarWeb מראה תוצאות חיפוש של אנשים אמיתים ומאפשרת לראות מילות חיפוש עדכניות ומדויקות יותר."

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020