עקבו אחרינו ברשת

תוכניסט שיווק

3 טרנדים שאסור להתעלם מהם כשכותבים אסטרטגיה שיווקית ל-2019

פורסם

ב-

כותבים אסטרטגיית תוכן שיווקי לשנת 2019? הנה כמה מגמות שהולכות ומתחזקות ששווה לכם לקחת אותן בחשבון בתהליך התכנון שלכם: חיפוש קולי,  Micro moments במקום מסע צרכני, וצ׳אט בוטים שהפעם באמת מצדיקים את השימוש בהם.  מאמר ראשון במסגרת שיתוף פעולה בעולמות תוכן של שיווק, דיגיטל וחדשנות מאת תוכניסט

מגמה 1#: החיפוש הקולי עומד לעקוף את החיפוש המסורתי 

חיפוש קולי: ל-30% מהאמריקאים יש עוזרת קולית בבית (אלקסה או גוגל הום)

כמעט שליש מ -3.5 מיליארד החיפושים שמבוצעים ב- Google מדי יום הם חיפושים קוליים, כאשר יותר ויותר אנשים משתמשים ב-Google home בכל יום. ב-Alexa של אמזון וסירי של אפל מספר החיפושים הקוליים עולה בהתמדה, כאשר שתיהן משתמשות במנוע החיפוש בינג.

היכולות של העוזרות האישיות לזהות ולהבין את שפת האדם השתפרה באופן משמעותי והן יכולות להיות מועילות מאוד הן בחיפוש אחר מידע באינטרנט והן בלתפעל מערכות שונות בבית. שימו לב שבצורה הדרגתית אפילו הטון של העוזרות האישיות יודע להתאים את עצמו לקונטקסט.

מפרסמים מודעות מילים בגוגל? עד 2020 חצי מהחיפושים יהיו קוליים. תתחילו להתכונן לזה

להערכת ComScore, עד 2020, מחצית משאילתות החיפוש און-ליין יהיו מבוססת קול ולכן הבנת הניואנסים של חיפוש קולי ויישומם לתוך אסטרטגיית השיווק של העסק היא לא חשובה, אלא קריטית להצלחה שלכם.

חוסר נקיטת עמדה והתעלמות – תאפשר למתחרים שלכם להיות במקום הראשון וזכרו שאם בגוגל היום אתם רואים את העמוד הראשון, בעידן החיפוש הקולי אתם תשמעו רק תוצאה אחת, מקסימום שתיים.

עולם החיפוש עומד להשתנות בצורה רדיקלית – תתכוננו לעולם של תוצאה אחת, הטובה ביותר

החיפוש הקולי שונה מחיפוש רגיל או חיפוש בנייד. כשאתה פותח את Google בדפדפן שלך ומקליד את שאילתת החיפוש שלך, תראה מאות דפים של תוצאות חיפוש כאשר התשובות הפופולריות ביותר או אלה הממומנות מופיעות בראשית העמוד, אבל כאשר לקוח שואל את סירי שאלה היא נותנת כמה תוצאות בודדות והרבה פעמים – רק אחת. אם האתר שלך הוא אחד מהתוצאות שסירי שולפת, שיעור הקליקים לאתר עשוי להיות הרבה יותר גבוה ולכן, התאמת  אסטרטגיית ה- SEO לחיפוש קולי הוא חיוני.

כרגע החיפוש הקולי יתבצע תמיד באנגלית, אבל אנחנו ממליצים להתחיל ללמוד את הנושא – כי כאשר אלקסה וגוגל הום יתחילו לדבר עברית, אין ספק שכולנו נתמכר.  אם אתם רוצים להבין את יסודות החיפוש הקולי , כדאי להתחיל בלקרוא את הטקסט הזה שנותן הצצה קטנה לאיך אפשר לשפר את תוצאות החיפוש הקולי של האתר שלכם.

מגמה #2: צ׳אט בוטים יהפכו מבאזז וורד טרחנית למוצרים מצויינים שמגבירים אפקטיביות שיווקית 

בואו נודה על האמת – רוב הצ׳אט בוטים שאנחנו נתקלים בהם הם לא מי-יודע-מה. חובבניים, ברור שהם לא אנושיים והם בדרך כלל הם גם חסרי חן או אפקטיביות. אבל בינה מלאכותית היא נושא חם בעולם השיווק כבר כמה שנים והאפקטיביות שלה גדלה מיום ליום ויותר חברות מצליחות להבין כיצד להשתמש בה. מי שהיה החלוץ בתחום, הוא לאו דווקא הכי מצליח היום – והתחום הזה הוא דוגמא מעולה ששווה לפעמים ללמוד מטעויות של אחרים.

ב-2019 הגיע הזמן שכולנו נצלול לתוך העולם המרתק הזה שמאפשר למשווקים אופציות נהדרות ופשוטות לתקשר עם הלקוח.  האופן המוכר ביותר של שימוש בבינה מלאכותית כדי לתקשר עם הלקוחות שלנו הוא הצ’ט בוט. הבוטים הם נקודת המגע הראשונה שבה המותג פוגש את הלקוח עוד לפני שהוא מגיע לשירות לקוחות עם מענה אנושי.

הבוטים מהירים יותר במתן תשובה לבני אדם והם זמינים לכל לקוח בכל עת ולחלקם יש אפילו הומור.  שימוש בבינה מלאכותית לטובת תקשורת עם הלקוח הולכת להיות מגמה שרק תשתכלל עם הזמן לא רק בגלל שהטכנולוגיה הזאת מספקת דרך יעילה יותר להתמודד עם הלקוחות; היא גם חסכונית יותר מאשר שכירת צוות קשרי לקוחות.

חברות שלומדות להשתמש בצ׳אט בוטים יחתכו עלויות שירות לקוחות ויעלו את הרווחיות 

ראו לדוגמא את אתר Unbounce.com – חברה שמפעילה שירות בניית עמודי נחיתה. החברה הטמיעה מנגנון צ׳אט בוט שעונה למיילים של שירות לקוחות ויודע בדיוק של 85% לשלוח אותך לעמוד ההסבר שיפתור לך את הבעיה לפי תוכן המייל. צעד כזה מפחית דרמטית את הצורך בנציגים אנושיים שעושים זאת.

בנוסף היא מספקת למשווק עוד ערוץ שבו הוא יכול לאסוף מידע על הלקוחות שלו ולתכנן את את האסטרטגיה בהתאם לצרכים שלהם. מצידו של הלקוח, הוא  יעדיף שיחה קצרה עם בוט שעונה על הצרכים שלו במהירות ובדייקנות מאשר לחכות על הקו לשירות לקוחות או להמתין לתשובה במייל.

מגמה #3: מסע צרכני OUT, רגעי מיקרו Micro moments – IN

הצרכנים בארה”ב כבר מבלים 3 שעות ו -35 דקות ביום בסמארטפונים שלהם, בנוסף לכך הם מופגזים על ידי תוכן ממומן, תוכן לא ממומן, מודעות, הודעות טקסט, אימיליים, push notifications וכל דבר אחר. כל הזמן. הגענו לנקודה שבה אנחנו פשוט לא יכולים לעבד עוד מידע ומותגים ומשווקים מתקשים מאוד למשוך את תשומת לב הקהל שלהם. זה המקום שבו אסטרטגיית ה-  Micro-Moments יכול לעזור לתפוס את תשומת הלב של הלקוח.

micro-moment זוהי התנהגות צרכנית המתרחשת כאשר אנשים ניגשים בצורה רפלקסיבית למכשיר, בדרך כלל לטלפון, כשהם מחפשים ללמוד משהו, לעשות משהו, להכיר משהו או לקנות משהו.  לרגע הזה שבו אנחנו ניגשים לטלפון כדי להשוות מחירים, לבדוק כמה עולה נסיעה למקום מסוים, לראות איפה קיימת המסעדה שהמליצו לנו עליה וכד’ קוראים micro-moment.

לדברי צוות השיווק של Google בני האדם חווים  “micro-moment ” בממוצע 150 פעמים ביום.

אנחנו מקבלים החלטות ברגעי מיקרו ולכן זיהוי שלהם יכול להגביר רווחיות

מדוע רגעי מיקרו כאלה הם כה חשובים? – אנשים כיום מקבלים החלטות בצורה מיידית בין אם זה לאיזה מסעדה ללכת או מה כדאי לקנות, התנהגות זאת משאירה למשווק מרווח של מספר שניות בלבד על מנת להשיג את תשומת הלב של הלקוח ולכן חשוב להיות מוכנים למיקרו רגעים אלה על מנת לתפוס את הלקוח עם המידע הנכון בדיוק בזמן שהוא מחפש אותו ולמכור לו את המוצר שלכם. המותגים המצליחים של מחר יהיו אלה הנפגשים עם הלקוחות שלהם בדיוק בנקודות אלה.

בואו נלמד על רגעי המיקרו שזיהו בפיאט

קחו לדוגמא את – FIAT. בשנת 2009, מותג הרכב נכנס מחדש לשוק האמריקאי, לאחר היעדרות של 27 שנה עם דגם של מכונית עירונית ה-  FIAT 500. לחברה היה את אתגר להגדיל את המודעות למותג פיאט בקרב צרכנים צעירים כאשר באותה תקופה, האמריקנים היו בעיצומה של המיתון, ולכן העניין שלהם במכוניות קטנות ויעילות היה גבוה. צוות המותג הבין שזוהי המגמה ופירסם מודעות חיפוש לפי קטגוריות כגון “מכונית קטנה” ו”רכב קטן לעיר “כדי להגיע לאנשים ברגעי החיפוש הכי ראשוניים שלהם.

FIAT גם ניצלו את את הפלטפורמה שבה השתמש הלקוח על מנת להתאים לו את התוכן המדויק – כמו חיפושים שנעשו במובייל הפנו את המשתמשים לסוכנות הרכב הקרובה למיקום של הצרכן בעת החיפוש.  התוצאות היו עצומות: פיאט ראתה עלייה של 127% בהנעה לפעולה שהמודעות האלה גרמו לצרכנים, והפיאט 500 הפכה להצלחה ענקית בצפון אמריקה.

זוהי הדוגמה הבסיסית ביותר לשימוש נכון ברגעי החיפוש הראשוניים של הלקוח כדי למשוך אותו למותג שלכם. אבל המסקנה החשובה ביותר היא שאתם צריכים להיות שם כאשר הלקוח מחפש תשובות לשאלות שהמותג שלך יכול לענות עליהם, חשוב להיות מוכן בשבילו עם תוכן שימושי שעונה על הצורך המידי שלו בדיוק באותו הרגע.

לסיכום: 3 מגמות שכדאי להתייחס אליהן:

  • החיפוש הקולי עומד לעקוף את החיפוש המסורתי.
  • צ׳אט בוטים יהפכו מבאזז וורד טרחנית למוצרים מצוינים שמגבירים אפקטיביות שיווקית.
  • מסע צרכני OUT, רגעי מיקרו Micro moments – IN.

 לתכנים נוספים באתר תוכניסט >>

תוכניסט שיווק

תוכניסט שיווק: 5 טעויות שמנהלי שיווק b2b עושים

פורסם

ב-

נועה אשד בטור אורח מיוחד במסגרת שיתוף הפעולה עם קהילת התוכניסטים מספרת על הטעויות הנפוצות של מנהלי שיווק b2b, איך לזהות אותן בזמן ומה המכנה המשותף של הנחות מוצא ושגיאות אשר ממש מהוות גול עצמי בדרך רצופת כוונות טובות לעמוד ביעדים שיווקיים/עסקיים.

הנה כמה מהדברים הבולטים שזיהיתי ואני ממליצה לגדוע מהשורש:

  1. חשיבה ממוקדת עסק במקום לקוח. במקום לחשוב על הלקוחות הפוטנציאלים ולהתאים את מכלול המסרים ואסטרטגיית השיווק אליהם, אסטרטגיית השיווק נסובה סביב העסק עצמו ומה שהוא רוצה להשיג (=למכור!). כך בכל נקודת מפגש עם לקוחות פוטנציאליים מפריעים להם עם מסרים מכירתיים מנותקים ממה שהלקוח צריך או מהשלב בו הם נמצא במסע הרכישה האישי שלו. מה הוא מסע רכישה? זהו למעשה המסע אותו עובר כל לקוח לפני שהוא מחליט לבחור בעסק מסוים ולקנות ממנו. מסע רכישה ממוצע מורכב מ-3 שלבים: מודעות – הלקוח מתמודד עם סימפטומים של בעיה זו אחרת ומתחיל לחקור את הנושא ברשת. לדוגמא ״כיצד ניתן לפרסם עסק באמצעות אימיילים״.
    – התלבטות – הלקוח מגלה שישנן מספר דרכים לפרסם עסק באמצעות אימיילים (לדוגמא, רכישת רשימות של לידים, שימוש במערכות אימיילים, פרסום ברשימות מיילים של עסקים אחרים, ועוד׳)

– החלטה – הלקוח המושכל כעת מחליט על דרך פעולה מועדפת ובוחר שירות או מוצר להתקדם עמו.

לפעמים עסקים מתנפלים על עוברי אורח תמימים ומפגיזים אותם במידע מכירתי מתוך הנחה שמספיקה העובדה שדרכיהם הצטלבו כדי להניח שלאדם בצד השני מתאים בכלל לשמוע את מה שיש להם להגיד, שהוא בכלל יודע מי הם וחמור מכך – שהוא בשל לקנות מהם. המיינדסט הנכון הינו כזה אשר מבין לעומק את קהל היעד ואת המסע אותו הקהל עובר בדרך לרכישה. כך ניתן להתאים את המסרים לאתגרים והצרכים שלהם ולנסות לייצר עבורם ערך בכל מפגש עמם במקום להפריע להם.

מה שמוביל לטעות הבאה:

  1. העברת לידים למחלקת המכירות מבלי לסנן אותם ומבלי לעשות להם nurturing – הטעות הזו מייצרת הרבה מאוד סכסוכים בין מחלקות המכירות והשיווק. שיווק לעולם טוענים שמחלקת המכירות מקבלת הזדמנויות מופלאות ולא יודעת איך לסגור אותן ומנגד מחלקת המכירות טוענים שאיכות הלידים גרועה. איפה האמת? כנראה שבאמצע. אין שום הצדקה להעביר את כל הלידים למחלקת המכירות – אין סיכוי שכל מי שמשאיר פרטים באתר שלכם הוא באמת לקוח פוטנציאלי. חשוב לסנן לידים, לאסוף עוד פרטים לגביהם וגם אז (!) לא להעביר למחלקת מכירות אלא להעביר אותם תהליך ״בישול״ עד לנקודה בו ניתן בביטחון להגדיר אותם כלידים שהשיווק יכולים לחתום עליהם כבשלים לשמוע ממחלקת המכירות. ההגדרה של בשלים יכולה להיות מכיוון שהלידים הביעו עניין ישיר במוצר או השירות הרלוונטי אך גם יכולה להיות בגלל שהם הביעו עניין עקיף ע״י רצף פעולות אשר מעידות על עניין כגון:
  • הסתכלות על עמוד המחירים באתר.
  • קריאת מספר תכנים בבלוג אשר מדברים על השירות או המוצר.
  • צפייה בסרטוני הדרכה וכו'.

להבדיל, ליד אשר נרשם לניוזלטר של החברה, ולא מילא ולו טופס אחד נוסף בו הוא מספק פרטים נוספים לגביו, אינו ליד שמחלקת שיווק עם אינטגריטי יכולה וצריכה להעביר הלאה.

  1. הנחה שרכש מדיה לא רלוונטי לb2b – זוהי הנחה שלרוב נכתבת בדם לאחר שהחברה בזבזה עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים על פרסום בגוגל. מגיעים אלינו עסקים מאוכזבים שאיבדו כל אמון בפרסום אונליין ומאמינים שככל שהדבר נוגע לb2b –  הדרך היחידה לייצר לקוחות הינה באפיקים מסורתיים של פיתוח עסקי אשר נסוב בעיקר סביב כנסים, וגיבוי מאחורי הקלעים ע״י מכירות ״קרות״ (ע״ע לרכוש רשימות טלפונים, לירות לכל הכיוונים, להתקשר ולבנות על אחוזי המרה מסוימים בשל חוק המספרים הגדולים). טעות מרה!! הסוד טמון בשני רבדים:

1. פרסום ממוקד במנועי החיפוש עבור אנשים שמחפשים:

  • את המוצר או השירות הספציפי.
  • את שם המותג של העסק.
  • אלטרנטיבות למתחרים של העסק.

         2. פרסום אשר כל תכליתו היא למצב את העסק כאוטוריטה בתחומו ו״לבשל״ לידים לכדי מוכנות   לרכוש. התורה על רגל אחת:

  • פרסום במנועי חיפוש של ביטויים אשר מובילים לתוכן בבלוג העסק ואשר פותר בעיות לקהל היעד של העסק. שימו לב: זהו אינו תוכן מכירתי! זכרו את מסע הרכישה לעיל וחשבו כיצד ניצד לייצר ערך.
  • פרסום רימרקטינג לאנשים אשר הגיעו לבלוג. פרסמו לאנשים מסרים אשר מתאימים למה שהם הביעו בו עניין ולשלב שלהם במסע הרכישה.
  • פרסום ממוקד מכירה רק ללידים אשר אתם מזהים כ״בשלים״.

בסרטון לעיל שותפי ואני מסבירים בהרחבה כיצד לנהל קמפיין b2b אפקטיבי.

  1. השקעה בפלטפורמות לא נכונות

העובדה שלעסק מסוים פלטפורמה עובדת בצורה מדהימה, לא מצביעה על כך שזוהי פלטפורמה מנצחת עבור כל עסק.

קהל היעד של כל עסק הינו שונה ובהתאם קהלים שונים מתרכזים בקהילות ופלטפורמות שונות (עסק שחושב שהוא פונה אל ״כולם״ מוכרח להתעורר ומהר). כהכללה גסה, פייסבוק לדוגמא פחות מתאים לb2b – לפני שמשקיעים זמן ואנרגיות בפייסבוק, רצוי לשקול פלטפורמות כגון לינקדאין ו-quora.

אך כאמור זוהי הכללה. הסוד הוא בהבנה מעמיקה של קהל היעד של העסק. מפו והבינו את הפרופיל של הלקוח האידיאלי שלכם ובררו איפה הוא מסתובב ברחבי הרשת. דברו עם לקוחות קיימים – הם המשאב הכי יקר שלכם. שלחו סקרים ודברו עם לקוחות פוטנציאלים אשר עונים על הפרופיל של הלקוח שלכם. לאחר שתהיה לכם תמונה ברורה של הפלטפורמות הרלוונטיות תוכלו להשקיע בהן משאבים וגם אז המנעו מ:

  1.  חוסר בקרה על תהליכים ומדידה

הימים בהם שיווק היה מושג אמורפי אשר תרומתו לעסק הייתה מעורפלת עברו מן העולם. לא עוד פרסום בשלט חוצות ו״הרגשה״ של האימפקט. כיום ניתן ורצוי למדוד הכל. כל יוזמה שיווקית, כל פעולה צריכה להיות מנוטרת ומוצמדת למדדי הצלחה ברורים. החלטתם להפיץ תוכן בלינקדאין? מעולה. נטרו וודאו שאתם יודעים מה השגתם מההפצה. תחקרו כל פעולה שיווקית, הסיקו מסקנות ותמיד תמיד שמרו על גמישות. כל תוכנית צריכה לעבור את מבחן המציאות ובפועל? רוב התוכניות יצריכו התאמות לאחר שיפגשו את ה״שטח״.

לסיכום,

תמיד תחשבו כיצד העסק שלכם יכול להקנות ערך, אל תעבירו לידים למכירות לפני שאתם בטוחים שהם מוכנים לשמוע מהם, אל תשללו רכש מדיה – הכל שאלה של איך עושים זאת, התמקדו בפלטפורמות בהם קהל היעד שלכם נמצא ותמיד תמיד תמדדו כמה שיותר כי מה שלא מנוטר לא מנוהל.

בהצלחה!

הכותבת היא מנכ״לית סוכנות הדיגיטל Bold Digital Architects  ומנחת הפודקסט Real Life Superpowers

המשך קריאה

תוכניסט שיווק

מה הקשר בין נטפליקס וספוטיפיי לאתגרים קשים במיוחד לדמוקרטיה?

פורסם

ב-

בעל המאה הוא בעל האלגוריתם

כמעט כל ניתוח של השירותים המתחרים ל-Spotify כמו Apple Music מצביע על משהו דומה: האלגוריתם של ספוטיפיי פשוט טוב יותר בחיזוי השירים הבאים שאתם תאהבו, בגילוי מוזיקה חדשה שמתאימה בדיוק לכם. ספוטיפיי אולי מעוצבת פחות טוב, עם מגוון קטן יותר של שירים, אבל המדד שמכריע עבור המשתמשים הוא יכולת החיזוי של מוזיקה חדשה שהם יאהבו. ספוטיפיי לא לבד עם האלגוריתם שלה- גם נטפליקס מצליחה מאד, ואת ההצלחה הזו (מעל מאה מיליון מנויים משלמים) מייחסים רבים ליעילות של החברה בעיבוד הדאטה של מיליוני צופים, שבאמצעות הניתוח הקונסיסטנטי שלו הצליחה נטפליקס לפתח אלגוריתם שיודע לגלות לכם את הסדרות הבאות שאתם תרצו לצפות בהן. בהתבסס על צפיות העבר, נטפליקס יודעת במה תרצו לצפות בעתיד.

האלגוריתמים של נטפליקס וספוטיפיי אמנם לא מושלמים, אבל הם הרבה יותר טובים ממה שהם היו לפני 5 שנים. והם יותר טובים ממה שהם היו לפני שנתיים. במילים אחרות: החברות שמובילות את השוק האמריקאי כיום בתחום התוכן – הן החברות שהצליחו לפתח את האלגוריתמים הטובים ביותר לחיזוי המוזיקה הטובה ביותר הבאה או הסדרה הטובה ביותר עבורכם. גם לנטפליקס וגם לספוטיפיי יש המון מתחרים, אך ההצלחה שלהן מיוחסת לאלגוריתמים המצויינים שלהן. כך לדוגמא, בעוד ספוטפיי חצתה את רף ה-80 מיליון מנויים משלמים, חברת אפל הנחותה-אלגוריתמית נמצאת הרחק מאחור עם פחות מ-45 מיליון מנויים.

ערך עליון בדמוקרטיה: ביטוי רצונם החופשי של האזרחים

השיטה הדמוקרטית, שיש לה המון מאפיינים, מסתמכת על הנחת יסוד חזקה מאד: הרצון החופשי של הבוחרים הוא דבר חשוב. הוא יביא לבחירת המנהיגים הנכונים להנהגת העם והמדינה. במדינה דמוקרטית תקינה בשנת 2018, לכל האזרחים יש זכות בחירה ללא קשר למעמדם, מינם או הכנסתם. כל אחד רשאי לבחור את הנציגים שלו. ההנחה הזו מלווה את הדמוקרטיות לא מעט זמן, לפחות מאז העצמאות האמריקאית והמהפכה הצרפתית בה הונהגו הרפובליקות והדמוקרטיות המודרניות.

בשיטה הדמוקרטית הרצון של הבוחר הוא דבר כמעט קדוש. חשבו על זה רגע – אילו המטרה היתה לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בלבד, לא בטוח שהיתה ניתנת לפשוטי העם הזכות לבחור את הנציגים. אבל הדמוקרטיות גורסות שהרצון של האזרחים הוא דבר חשוב. בהצהרת זכויות האדם והאזרח הצרפתית (1789) והצהרת זכויות האזרח האמריקנית מצויין כי החוק הוא הביטוי של רצון האזרחים, ואלו רשאים לבחור את נציגיהם ללא קשר למעמדם. כולם גם רשאים להציג את עצמם כמועמדים לבחירות ולהיבחר.

״All the citizens, being equal in its eyes, are equally admissible to all public dignities, places, and employments, according to their capacity and without distinction other than that of their virtues and of their talents.״

במאה ה-20 זה עבד אחלה. אבל האם נטפליקס וספוטיפיי מבשרות על שינוי במאה ה-21?

במאה ה-20 התעמתו שתי גישות שונות לגבי הרצון החופשי. את הגוש המערבי הנהיגה ארצות הברית, מדינה אשר חרטה על דגלה את הקפיטליזם, הליברליזם והגשמת הרצון החופשי של האזרחים. לעומתה, ברית המועצות כיננה שיטה צנטרליסטית, קומיניסטית ומתוכננת – הגישה הזו אמרה שהאזרחים לא יודעים מה טוב בשבילם ושהמדינה יודעת יותר טוב מהם.

ברמה הפרקטית זה בא לידי ביטוי באופן הבא:

  1. אם הייתם רוצים לפתוח מאפייה בניו יורק או לונדון, הייתם פשוט פותחים מאפייה ונושאים בתוצאות אם היא תיכשל, מרוויחים אם היא תרוויח. במוסקבה – המדינה החליטה היכן ומתי לפתוח את המאפיות, מה שיצר תורים ארוכים וכאוס, ולעיתים קרובות מחסור. בארה״ב לממשלה אין אחריות לספק לחם לאזרחים. אבל בברית המועצות כן.
  2. אם הייתם רוצים ללמוד רפואה בארה״ב הייתם עושים מבחנים, מתקבלים ולומדים. בברית המועצות – המדינה החליטה מי עומד להפוך להיות רופא, מי מוכשר מספיק כדי להיות מדען. הכל בצורה צנטרליסטית.

במאה ה-20, השיטה של הרצון החופשי ניצחה את השיטה הצנטרליסטית-קומוניסטית. כלומר, אופן עיבוד הנתונים בשיטה מבוזרת וקבלת החלטות מבוזרת, עבדה יותר טוב מתכנון צנטרליסטי שלא הצליח לענות על הצרכים של האזרחים בהמון תחומים. לכן, בתום המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 ארה״ב היא המעצמה המובילה. מדינות שאימצו שיטות שדומות יותר לארה״ב – הצליחו יותר. קחו את דרום קוריאה לעומת צפון קוריאה כדוגמא.

התחזקות האלגוריתמים תאתגר את המדינה הדמוקרטית שאנחנו מכירים

ארה״ב שהממשל שלה נקבע על ידי רצון האזרחים ניצחה את ברה״מ הצנטרליסטית. אבל במאה ה-21 יכול להיות שהמקרה יהיה שונה. ברה״מ נכשלה בפריסת המאפיות, בתכנון הכלכלה, בתכנון האישי של מה כל בן אדם ילמד באוניברסיטה. אבל לברה״מ לא היו את האלגוריתמים שיש היום לחברות כמו נטפליקס וספוטיפיי. אם במאה ה-21, אלגוריתמים בדיוק כמו של ספוטיפיי ונטפליקס, ידעו לחזות מה עדיף לכל בן אדם ללמוד (האם יהיה רופא, מתכנת או פועל בניין?) היכן הכי דרוש לפתוח מאפייה? (לפי ניתוח גוגל מאפס, הכנסה באותו איזור, מאפיות מרוחקות, מעבר אנשים ברחוב שמצולם לחלוטין) ומתי צריך להעלות את הריבית במשק? – מאד יכול להיות שממשלה לא דמוקרטית, אלא צנטרליסטית, תהיה יותר יעילה מבחינה מספרית.

בעוד כיום האלגוריתמים של החברות האמריקאיות מנוצלים בעיקר לקניות אונליין (אמאזון), מוזיקה (ספוטיפיי), בידור (נטפליקס) וחדשות (פייסבוק) – ייתכן שאנחנו נראה שבעולם עשוי לקום ממשל הרבה יותר יעיל, ששם בתחתית את רצון האזרחים, ושם כערך עליון את רצון האלגוריתם. במאה ה-20 רצון האזרחים ונבחריהם היה יותר יעיל מתכנון מרכזי לקוי. אבל במאה ה-21 יכול להיות שזה לא יהיה המצב. גם שיפורים ליניאריים בלבד באלגוריתמים קיימים יוכלו לאפשר במאה ה-21 בנייה של משטרים ריכוזיים, שהם הרבה יותר יעילים ממנגנונים שמבוססים על ״רצונם החופשי״ של מאות מיליוני אזרחים.

חישבו לדוגמא על אפל ווטצ׳ שיודע את דפיקות הלב שלנו, מבין למי לא מומלץ לאכול המבורגר עקב לחץ הדם שלו, ולא מאפשר לו לרכוש אחד במקדונלד׳ס. למה? לגמרי על פי חוק. כי המדינה רוצה לחסוך כסף על קרדיולוגים וחוקקה את חוק ״טובת האזרח״ שמעניש חברות שמאפשרות לאנשים לקבל החלטות מודעות שגרועות עבורם, במקרה הזה כדי לחסוך בהוצאה הציבורית הרפואית. אנחנו לא מאד רחוקים מזה מבחינת רמת האיפשור הטכנולוגי.

קחו את זה צעד אחד קדימה, חוק שבו האלגוריתם הממשלתי מאתר אנשים עם יכולות מדעיות מאד גבוהות ומאפשר להם להתקבל רק למקומות מסוימים וחוסם עבורם אפשרויות אחרות. ״אתה לא יכול להיות אומן, אתה צריך להיות פיזיקאי כי שם תמקסם את היכולות שלך״.  חוקים שדוחקים את הרצון החופשי – ושמים במקום הראשון את היעילות. אין לדעת אילו מדינות יחוקקו חוקים כאלה – הם עשויים להיות מנוגדים למסורת הרצון החופשי במדינות כמו ארצות הברית, אך יש כמה מועמדות טובות אחרות. זכרו שאם ממשלה אחת בעולם תאמץ מדיניות כזו ותראה יעילות כלכלית גבוהה יותר בצורה משמעותית – זה עשוי לשנות את כללי המשחק ולהשפיע על רצונן של אחרות להצטרף ולא להישאר מאחור.

בינתיים, סין ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות בינה מלאכותית מיליארדים. עבור כמה ערים בסין פיקוח מלא Total Surveillance עם מצלמות Face ID, רעיון שנראה קיצוני ואפל עבור אזרחים מערביים ממדינות עם מורשת היסטורית כמו של ארצות הברית, גרמניה או ישראל, הוא מציאות מוגמרת בשטח.  נסו לחשוב על עליית ממשל צנטרליסטי, עם כלכלה עוצמתית, מחומש באלגוריתמים יעילים שאומרים מה על האזרח לעשות, ״לטובתו״, כמובן. זה לא יראה בהכרח כמו שידור חוזר של הצנטרליסטיות של ברית המועצות, עם אלגוריתמים שיודעים לומר בול איזה עסק צריך איפה ואילו כישורים יש לכל אדם. בדיוק כמו שנטפליקס יודעת מה טוב לי לראות, ספוטיפיי תדע מה בא לי לשמוע ואמאזון תדע מה אני רוצה לקנות – כך המשטר העתידי הזה ידע מה ״טוב״ בשבילנו. ולא הרצון החופשי שלנו.

לתכנים נוספים באתר תוכניסט >>

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים