עקבו אחרינו ברשת

עתיד הריטייל

האם שנת 2018 תהיה שנת הרנסאנס של הקמעונאות הפיסית? // ד"ר דנה טבת

פורסם

ב-

שנת 2017 תירשם כשנה הגרועה ביותר בהיסטוריה של הקמעונאות הפיסית בארה"ב. על פי מחקר של Coresight Research, ב-2017 נסגרו 6700 חנויות, 9% יותר ממספר החנויות שנסגרו במיתון של 2008 והמגמה אינה פוסחת גם על הקמעונאות באירופה. ויקיפדיה אף הוסיפה ערך חדש בשם "האפוקליפסה הקמעונאית" שבו מופיעים נתונים לגבי מספר החנויות של רשתות אמריקאיות שנסגרו, בסדר אלפביתי.
מאידך, מדווחת חברת המחקר בהתבסס על נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, כי ב – 2017 סך המכירות בקמעונאות הפיסית בארה"ב צמחו בכ- 2.5%, 88% מכלל המכירות הקמעונאיות הגיעו מהחנויות הפיסיות וכי גם כאן פועל עקרון הפרטו, כאשר 16 רשתות מייצגות 50% ממספר החנויות הנסגרות.
מהו ההסבר למצב שבו נמצאת הקמעונאות הפיסית כיום? אחד הדו"חות המעניינים בנושא פורסם על ידי חברת IHL באוגוסט האחרון. כותבי הדו"ח טוענים כי הנתונים לפיהם מספר החנויות שנסגרו גבוה ממספרן של אלו שנפתחו, נעוץ בנתונים שאינם מייצגים את כלל הענף והם טוענים טענה הפוכה, שהמאזן הוא דווקא חיובי וכי התמונה אינה שחורה כל כך כפי שנוטים לצייר אותה.

הכותבים מתארים מספר גורמים שהשפיעו על המגמות שאנו עדים להן בקמעונאות הפיסית.
ראשית, מאז 2009 שערי הריבית הנמוכים בארה"ב מאפשרים לקמעונאים ללוות כסף ולהשקיעו ברכישות ובהרחבת מספר החנויות, מבלי שהקמעונאים מוודאים כי יש ביכולתם להעניק שירות הולם ללקוחותיהם. במקביל, שטח הקניונים בארה"ב ובקנדה, צמח בקצב של פי 4 מקצב הגידול הטבעי באוכלוסיה, כך ששטח הנדל"ן הקמעונאי לנפש בארה"ב עומד על פי 10 מזה שבגרמניה למשל. תוסיפו לכך את השאננות של רשתות הכלבו והקמעונאים הגדולים שלא טיפחו את שירות הלקוחות שלהם, בזמן שמותגי האופנה המהירה (fast fashion) כמו זארה או H&M מתחרות בהם במהירות וביעילות שבה הן מסוגלות לעצב ולייצר בגדים שיגיעו לחנויות בזמן מינימלי.
בנוסף, טוענים הכותבים (בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כי מוצרים ושירותים התייקרו בלמעלה מ- 55% במהלך 20 השנים האחרונות, בעוד האוכלוסיה האמריקאית לא נהנתה מתוספות שכר שידביקו את גובה האינפלציה. זאת ועוד, מעמד הביניים האמריקאי התכווץ מ 62% בשנות ה 70 לכ- 43% ב 2015.  ולבסוף, חלק ניכר מהקמעונאים לא הגיב מספיק מהר לעלייתה של הקמעונאות המקוונת, ועל כך כבר נכתב לא מעט.
אם נסכם, על אף שבכל אפוקליפסה מחפשים להאשים את "הרשע", הרי שאמזון אינה האשם הבלעדי במצב הלא מזהיר של הקמעונאות הפיסית.
למרות הנבואות הקודרות, נראה שאנו עדים לא לקריסת הקמעונאות הפיסית אלא לאבולוציה שלה ו- 2018 אף הוגדרה על ידי אחד מפרשני Forbes כשנת הרנסאנס של הקמעונאות.
על דבר אחד אין עוררין בקרב כל הפרשנים. על מנת לשרוד את המשבר, על הקמעונאים להתאים את עצמם לצרכים המשתנים של הקונים. נושא זה ידון בחלק השני של כתבה זו.

2018 בקמעונאות הפיסית – טכנולוגיה כאמצעי לשיפור חווית לקוח

בחלק הראשון של הכתבה הצגתי נתונים המעמידים בסימן שאלה את נבואת קריסתה של הקמעונאות הפיסית. ללא ספק הקמעונאות הפיסית משנה את פניה על מנת להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה מצד הקמעונאות המקוונת, והשינוי בצרכי הקונים. אבל מה באמת מאפיין את הקונים ואת צרכיהם מהקמעונאות הפיסית והמקוונת וכיצד אלו יוכלו להיערך על מנת לענות על צרכים אלו?

להלן מספר מגמות מעניינות שהועלו על ידי מומחי Forbes ואחרים, שניתן לצפות להן בשנה הקרובה:

If you want to shoot – shoot! Don't talk: שנת 2018 היא השנה שבה הטכנולוגיה באמת תוטמע בקמעונאות. הקמעונאים יחדלו מלהתמקד בקמעונאות הפיסית או המקוונת ויתמקדו יותר באופן שבו הם יכולים לספק ללקוחותיהם סביבה נוחה יותר ושליטה רבה יותר על תהליך הקניה. למידת התנהגות הקונים ורתימת המידע שנצבר אודותיהם בכל הממשקים עמם תאפשר לקמעונאים לספק חווית קניה אישית, מותאמת לצרכיהם, באווירה מהנה ומעגנת. דווקא בעידן של חדשנות דיגיטלית, הקונים מצפים לחוויה "IRL" ("בחיים האמיתיים" – in real life).

קשר בין אנשים: אחד היתרונות של הקמעונאות הפיסית הוא בנית מערך שירות ברמה הגבוהה ביותר. על הקמעונאים להעניק שירות יוצא דופן באמצעות נציגי החנות, שיהיו מומחים בתחומם מבחינה מקצועית, וידעו לזהות את צרכי הלקוחות ולהתאים להם מוצר מושלם לצרכיהם. אגב, לא צריך למהר לרכוש אמצעי AR וטכנולוגיה יקרה אחרת בכדי להעניק חווית קניה אולטימטיבית. כצעד ראשון יש להתרכז בבסיס ולוודא באמצעות הדרכה ומדיניות בלתי מתפשרת כי השירות שניתן על ידי צוות החנות הוא יוצא מן הכלל. יחד עם זאת, שימוש באמצעים דיגיטליים בחנות (כמו סמארטפון או טאבלט) בשירות אנשי המכירות נמצא כמסייע לשיפור איכות השירות וכתוצאה משפר את המכירות. אנו חיים בעידן שבו אין מחסור במוצרים – אך יש מחסור בקשר אנושי. קמעונאים שישכילו לבנות קהילות של לקוחות יזכו במעורבות ונאמנות למותג.

ביסוס ערוצי תקשורת ישירים בין הקונים לבין הקמעונאים: השנה, נראה ביסוס ערוצי תקשורת ישירים בין הקונים לבין הקמעונאים, במגוון נקודות המגע עמם לשיפור השירות והגדלת המכירות. למשל קמעונאים מתנסים עם Whats'app בכדי לידע לקוחות לגבי להזמנות ומשלוחים, לשלוח להם הודעות הכרוכות בשירות ואף לעדכן לקוחות בדבר מוצרים חדשים. אפליקציות בכלל ו- What's app בפרט עשויות להחליף את ערוץ הדואר האלקטרוני. וככלל, מותגים ישאפו ליצור קשר ישיר ואישי יותר עם לקוחותיהם, שלא באמצעות קמעונאיות ענק.

בינה מלאכותית: נקודה קריטית לטעמי שלא זוכה למספיק התייחסות בדיונים היה השימוש בבינה מלאכותית בקמעונאות. שימוש בבינה מלאכותית על מנת ליצור חווית קניה מותאמת אישית ופרסונלית, יכול להפוך בקלות לחוויה מצמררת (creepy) עבור הלקוח. אחד המחקרים המעניינים בנושא, בוצע על ידי Accenture ב-13 מדינות ובקרב למעלה מ 10,000 איש. המחקר בחן כיצד מגיבים לקוחות לסיטואציות שונות בהן הקמעונאים בחנות הפיסית משתמשים במידע שנצבר אודות הקונים (במגוון הממשקים בהם יש עמם קשר) בכדי לתת להם שירות מותאם אישית. מספר סיטואציות שנבדקו, נתפסו כמצמררות במיוחד. למשל – כאשר איש המכירות בחנות יודע מה הלקוחות קנו און ליין, כאשר הרכישה משולמת אוטומטית ללא צורך להעביר כרטיס מגנטי או טלפון נייד ואפילו כאשר איש המכירות מברך לשלום את הקונה ומשתמש בשמו הפרטי מבלי להכירו. אגב, מעניין לציין כי משיחות שערכתי בנושא עם סטודנטים שרובם מילניאלס, הם בעיקר מוטרדים מהחדירה לפרטיות ואובדן שליטה בתהליך הקניה כתוצאה מאימוץ הטכנולוגיה, ולא משימוש בטכנולוגיה עצמה.

שיווק חוויתי חדשני:  הקונים מצפים לא רק לחווית קניה אלא גם לשיווק חוויתי במגוון הערוצים, בין אם בקמעונאות הפיסית או המקוונת. לדוגמא, הקמת חנויות Pop up שבהן ניתן לפגוש את המותג בנקודות מפגש נוספות, שיתופי פעולה בין מותגים ונותני שירותים מעולמות שונים וכיו"ב. איקאה למשל רכשה את חברת TaskRabbit, המציעה שירותי תיקונים והתקנות קטנות לסיוע בהתקנות מוצריה על פי דרישה. ואם כבר באיקאה עסקינן, דוגמא נוספת לשיווק חוויתי ניתן לראות בקמפיין שלה אשר יצא לפני כחצי שנה. איקאה הפיקה פרסומת העושה שימוש ב  – ASMR (פרסומת שאמורה לעורר "תגובה חושית אוטונומית", תרגום שלי) במהלך הצפיה. הצופה אמור לחוש עקצוצים (נעימים) בראש ותחושת רגיעה, משהו שקרוב לתחושה היפנוטית.

והנה עוד כמה נתונים מעניינים לגבי מילניאלס: קרוב ל 60% מהמילניאלס הצעירים דווקא (20-23), מעדיפים לקנות בחנויות פיסיות, בניגוד אולי למה שחשבתם. כמו כן, על אף שהמילניאלס משתמשים בסמארטפון שלהם 24/7, רק 16% עושים בו שימוש על מנת לרכוש מוצרים און ליין.

אם תחזיות אלה יתממשו, 2018 תהיה שנה שבה קמעונאים לא יפיצו מוצרים, הם יפיצו חוויות. אנו מצפים לראות טכנולוגיה הפועלת בשירות שיפור הפרסונליזציה וחווית הלקוח, מסיעת למנוע חוסרים בחנות, ומיעלת את הממשק בין כלל ערוצי הקניה לטובת חווית לקוח רציפה (seamless). נקווה לראות קמעונאות ששמה דגש על שירות יוצא מן הכלל, שמוגדר אסטרטגית ב DNA של הארגון, ורואה בכל קונה את הלקוח החשוב ביותר של החנות. זהו ללא ספק אחד היתרונות החשובים של הקמעונאות הפיסית על פני הקמעונאות המקוונת וגורם משמעותי ביצירת נאמנות לקוחות.

ד"ר דנה טבת הינה מרצה בבי"ס אריסון למנהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה.

 

 

עתיד הריטייל

דעה: האי-קומרס הוא לא האויב של הריטייל הישראלי // יונתן איבגי

פורסם

ב-

כותב הטור הינו סמנכ"ל השיווק של DHL Express

במגמה משולבת, מתואמת ועוצמתית, עולם הריטייל הישראלי עלה בשבועות האחרונות להתקפה. לאחר שבשנים האחרונות מגמת הייבוא האישי פגעה משמעותית בהכנסותיהם, הגיעה הדרישה להוריד את המע"מ על רכישות מקוונות בישראל זאת על מנת "להשוות תנאים" אל מול השחקניות הגלובליות אשר רודפות אחר הטעם הישראלי. בשילוב עם הפטור ממע"מ על רכישות עד 75$ – והתנהגות הצרכנים אשר השתנתה הקטינו משמעותית את היקף הרכישות בישראל. צעד זה, הוא בגדר – מעט מידי, מאוחר מידי.

אנחנו נמצאים בעיצומו של "עידן הלקוח"

הכוח העצום עבר צד. בעידן הנוכחי, הלקוח מכתיב את הקצב. דרישותיו מחמירות, הוא מעוניין לרכוש בכל זמן, בכל מקום, לקבל את הרכישה במהירות שיא – במקרים מסויימים יום או יומיים לאחר ביצוע הרכישה באתר – בין אם הוא ממוקם בארה"ב, אנגליה או בדרום אפריקה.

תפישת הלקוח את הרכישה השתנתה בשלושת השנים האחרונות בצורה מרחיקת לכת. אם לפני שנים ספורות, תחושת הצרכן היתה "אני מקווה לקבל את הפריט שהזמנתי מתישהו ושהוא יהיה דומה למה שצויין באתר" כיום, הלקוח דורש חווית משתמש קיצונית, מהירה, התאמה אישית, זמני אספקה מהירים (בארה"ב מסירה ביום הרכישה הפכה לדבר נפוץ – בדרך להפוך לסטנדרט), ושירות לאחר מכירה שלא משאיר מקום לויכוחים.

כמובן שהמגמה העוצמתית הזאת צומחת בקצבים מהירים – כמעט חסרי תקדים. עד שנת 2020 היקף הרכישות הבינלאומיות יעמוד על 900 מליארד דולר, אם מוסיפים לכך את היקף הרכישות המקוונות בתוך המדינות עצמן – נגיע לסכום של 3.4 טריליון דולר (!). כמות הרוכשים צמחה גם היא, ועומדת על 1.6 מליארד רוכשים שונים בשנה.

בשנה שעברה, כאשר עולם הריטייל דרש לעצור את הפטור ממע"מ על רכישה מחו"ל הוסבר לו מהר מאוד כי אין משרד ממשלתי שיהיה מוכן לקחת את הסיכון הפוליטי שטמון באכזבת 68% מאזרחי מדינת ישראל אשר ביצעו ייבוא שכזה ב- 2016 בלבד. מוטב היה שכבר בשנה שעברה הם יבינו:   כ- 70 מליון משלוחים בשנה לא באים ברגל…  משהבינו זאת כעת, עברו לטקטיקה אחרת – דרישה להשוואת תנאים ע"י איקומרס מקומי פטור ממע"מ. מוטב גם כן, שיבינו שמחיקה של 15% מהמחזור (עבור חלק מהשחקניות) מצריכה אסטרטגייה חדשה ולא משחקי טקטיקה כאלו ואחרים כגון הבקשה הלא מציאותית.  אם הלקוח שינה את הדרך שבה הוא רוכש – אין כח שיכול לעצור אותו.

באנגליה, 49% מעולם הריטייל המקומי, מפעילים אתרי איקומרס בינלאומים ומשווק מעבר לגבולות הממלכה הבריטית. בספרד הנתון עומד על 47% , בשוויץ על 28%. אפילו בצ'כיה הבינו שאם הזיזו לך את הגבינה אתה צריך לתקוף גבינות של אחרים, שם 15% מרשתות האופנה הפכו לעסקים בינלאומיים בלחיצת כפתור.

השוק הישראלי קטן. הוא גם יקר הקניונים גם הם מחזיקים בטקטיקה אגרסיבית מידי ולא חסות על הרשתות. רמת השכירות הדרקונית מקשה על רשתות המסחר, אך בניגוד לאילו – רוב קבוצות הקניונים כבר מזמן נמצאות עמוק בתוך מהלכי איקומרס כאלו ואחרים – הם כבר הבינו את מה שהריטייל ממען להבין.

האיקומרס – לא האויב, אלא התרופה

התשובה פשוטה. אומנם התהליך לא קורה ביום אחד, אומנם צריך להשקיע ואומנם מדובר בתחום עתיר ידע מקצועי שמהירות התגובה הנדרשת בו לעיתים מדמה דרך החלטת קבלות של טייס– אבל האיקומרס הוא לא האוייב הגדול של הריטייל הישראלי. הוא לחלוטין התרופה.  השוק הגלובלי עצום.

החורף לא הגיע לישראל? הקולקציות לא נמכרות?  יש חורף כרגע בעשרות מדינות בעולם. כמעט כל פריט ביגוד שנמכר בישראל יוצר בנקודה אחרת בעולם. מדוע לא לנהל מלאי בצורה מרוכזת – לייצר מכירות אונליין ולהעביר בכל רגע נתון את הפריט הנכון בעונה הנכונה לכל נקודה אחרת בגלובוס?

כאשר סוקרים את התנהגות הצרכנים במדינות הגדולות בעולם מגלים נתון מדהים. למעלה מ- 35% מהצרכנים בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, יפן, רוסיה ועוד – רוכשים טקסטיל באופן תדיר מאתרים בינלאומיים – מדובר באוקיינוס עצום אותו לא מנצלות השחקניות הישראליות. עוד קניונים, עוד תקציבי פרסום מקומיים – ולא מספיק השקעה במליארד לקוחות פוטנציאלים.

נתוני השוואת צרכנים לפי צריכה קטגוריאלית. מקור: DHL

לחברות הישראליות יש את כל מה שצריך כדי להצליח, המוח הישראלי יודע לרכוש בזול, יודע לחדש, לרגש, ניתן בהחלט להנגיש אותו לקהל הבינלאומי. חלק מהשחקניות היו פעילות בעבר (או בהווה) במדינות אחרות. אפילו ה- TOM והחיבור המסויים למותג כבר שם בחלק מהמקרים.  עלויות ההקמה של אתר למכירות בינלאומיות נמוך מעלויות ההקמה של חנות בודדת אחת בקניון החדש שמעבר לפינה ועדיין, החנויות נפתחות בקצב אחיד והאתרים של השחקניות הישראליות הגדולות – עדיין לא.

נדמה, כי מקבלי ההחלטות הבכירים מתקשים לקבל את ההחלטה.

מחקר חדש של DHL אקספרס סוקר 1,800 חברות ריטייל שונות, ב- 6 מדינות שונות ומנסה לאגד במסמך אחד את הדרך לעשות זאת. ולעשות זאת נכון. על ידי עשרות ראיונות שטח וביצוע של עשרות ניתוחים שונים הגיעו בענקית הלוגיסטיקה לתהליך העבודה אשר מניב את התוצאות האיכותיות ביותר.

  1. בניית אסטרטגייה ולמידת מדינות היעד והתנהגות הצרכנים.
  2. התאמת הצעת המכר לצרכני המטרה.
  3. הפיכת הרכישה המקוונת הבינלאומית כשוות ערך לרכישה מקומית (ריגלוציה, מיסים)
  4. בניית שרשרת אספקה יעילה ורזה
  5. ולבסוף, הצעת מספר פתרונות שילוח אשר אחד מהם לפחות – מאוד מהיר. בעידן הנוכחי השילוח נתפס כחלק מהמוצר, משמש כזרז רכישה ולפי מחקרים אחרונים מייצר הגברה משמעותית של רכישה חוזרת – משום שמצליח להתחרות עם רכישה במורד הרחוב.

אין הדברים אומרים שהמהלך הוא פשוט. נדרשת חשיבה מעמיקה והשקעה רבה, לא של תקציבים אלא של חשיבה ולמידה ארגונית רחבה. אך הפוטנציאל הגלום במהלך שכזה כל כך עצום – שזמן ההשקעה בחנות החדשה בבת ים הופך למעט ציני אל מול האפקטביות להכנסות.

לקריאת המחקר המלא >>

המשך קריאה

עתיד הריטייל

מדור חדש: עתיד הריטייל לאן? תובנות מכנס NRF

פורסם

ב-

תעשיית הקמעונאות משתנה באופן כל כך דרמטי, שכדאי לעצור ולהסתכל בפרמטרים השונים כדי להבין מה צופן עתיד בתחום בו הגבולות מיטשטשים והקמעונאים המסורתיים משקיעים משאבי זמן וכסף אדירים כדי לשנות את המודלים הוותיקים.

גלית מור, בעלים ומייסדת Shopoholist

אנו נמצאים בעידן חדש בעולם הריטייל ולכן החלטנו לעשות סדר בעולם המשתנה ולהקים זירת תוכן חדשה בשם 'עתיד הריטייל' בניהולה המקצועי של גלית מור, בעלים ומייסדת Shopoholist, המתמחה בייעוץ קמעונאי ושיווקי, מי שכיהנה בתפקידי שיווק בכירים בעולמות הריטייל – מצוות המייסדים של רשת אופיס דיפו, דרך מחלקת השיווק של yes, שטראוס וקרליין וכיום מלווה עסקים וארגונים בעולמות השיווק והריטייל.

במאמר הראשון במדור החדש נביא רשמים מכנס הבינ"ל הגדול ביותר בעולמות הריטייל שהתקיים בניו-יורק בינואר האחרון – כנס ה-NRF – National Retail Federation – בו השתתפו מאות מבכירי התעשייה ובו הוצגו הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולמות הריטייל ונידונו בו הסוגיות הבוערות ביותר בעולם שעובר בשנים האחרונות טלטלות רבות.

אנו הקונים מפונקים, ורוצים עוד להתפנק. אם לא, נתאכזב 

ככל שהחוויה יותר טובה- ככה נרצה לשחזר אותה בכל מקום בו נקנה – אלה הן התובנות שהציג החוקר דן ריצ'מן בכנס. לדבריו,  אנו הקונים מפונקים, ורוצים עוד להתפנק. אם לא- נתאכזב.  הפקטור המשמעותי בלפנק לקוחות- דאטה. מה עושים עם הדאטה שיש לנו בקצות האצבעות? איך משתמשים בו כדי לשמח לקוחות?

דוגמאות :
– המוכר בחנות אפנה יודע מה הלקוח השאיר בעגלה בקניית האון ליין ולא רכש, ויכין לו את המוצרים למדידה בחדר הלבשה + פריטים מומלצים אחרים בהסתמך על היסטורית השופינג שלו.
– דאטה שיוצר שליטה טובה יותר על שרשרת אספקה ועל המלאים בחנות.
– "קרוגר" בחלק מסניפיה מציגה מדף עם וידאו , שמשדר מידע תזונתי, מידע על אלרגיות, סרטונים, מחירים , וגם יכול להציע מחיר ספציפי ללקוח שמתעניין במוצר, במידה ויש לו את האפליקציה.
– שורה תחתונה- הטכנולוגיה היא כלי להעצים עוד ועוד את חווית הלקוח , מושא חלומותינו , דרך שדרוג פרמטרים כמו פרסונליזציה, ריגוש והפתעה ועד ל-"סתם" שיהיו מלאים זמינים כשאני צריך אותם.

ומה היה לבכירים ובכירות בתעשייה לומר על התעשייה ההולכת ומשתנה לנגד עיניהם ומהו הפוקוס של תעשיית הריטייל ב-2018, להלן סיכום תובנות קצר:

מנכ"לי חברות שה- DNA שלהן און ליין כמו ,Rent the Runway, Warby Parker, Bonobos מצהירים שרוב המכר שלהם הוא און ליין ומובייל, אבל החנויות הפיזיות שהן פותחות הוא מרכיב חדש ענק באסטרטגיה שלהן, והוא בעצם תוספת קריטית לחוויית הלקוח שלהן (בדיוק הפוך ממה שהרבה חברות ריטייל מסורתיות יגיד- שהאון ליין הוא המשלים).– נשיא Levi's מצהיר שלספק את מה שהלקוח מצפה לו הפך למאוד חשוב ובו בזמן לדעת לתת לאוהדי המותג את הבלתי צפוי- גם זה חשוב מאוד, להפתיע ולתת ללקוח לזכור את החוויה ולספר את הסיפור.
– מנהל החדשנות ב- Neiman Marcus  סיפר כיצד התמקדו בחברה באיך לתרגם את היכולות הדיגיטליות לפתרון בעיות אמיתיות של חווית הלקוחות בחנויות.

הביזנס פחות חשוב מהקהילה?
– נשיא התפעול ב- Home Depot סיפר על הבמה כי לפעמים הביזנס פחות חשוב מהקהילה, והעובדים הם חלק מהקהילה, יש זמנים שצריך לדאוג להם, אם רוצים להיות פה לטווח ארוך. (הוא מתייחס לאסונות טבע למשל, בהם צריך לדאוג לעובדים לפני הביזנס)
שורה תחתונה: מרתק לראות איך כל קמעונאי שם פוקוס על פרמטר אחר- לכולם אותה מטרה ודרך שונה.

– דאג מקמילן מנכ"ל וולמארט אמר שהוא רואה את הג'וב שלו כממוקד בתרבות ובתזכורת ללקוחות על הערכים של וולמארט. בכירה אחרת מאינקובטור החדשנות של וולמארט ציינה שזה תפקיד ההנהלה הבכירה לראות לאן צריך העסק ללכת, לאיזה מקומות חדשים ואיך לשבש לעצמנו את הארגון ועדיף מוקדם ממאוחר מידי. הארגון צריך להיות מהיר, זריז, חד, וקטן.

–  חנויות דגל : רשת האפנה FINISH LINE – חזרה שוב לתובנה ישנה- שרוצים לייצר חוויה של FUN ו- ENGAGEMENT בחנות . לדוגמא, הרשת התקינה בחנות הדגל מראות משולבות בטכנולוגיה של מציאות רבודה , והלקוחות יכלו לצלם את עצמן עם רקעים שונים ולהעלות כמובן ברשתות החברתיות.
– המייסדת של  BRANDLESS אמרה שדאטה היא המפתח להכול – Data science is a critical part of our DNA.
–  יו"ר Best Buy – אנחנו במסע אנושי עם הרבה כאוס ומורכבות, אנחנו נטעה ונמעד . מדובר בכלל על אחריות חברתית וקהילתית- בסט ביי עובדת על diversity וטיפול באי השוויון בין גברים לנשים בקרב העובדים- כיום 40% מההנהלה הן נשים- אך זה לא מספיק לו. היו"ר רוצה יותר נשים ויותר אנשים "בצבעים" שונים. 

RECAP של כנס NRF 2018:

עד כאן סיכום הכנס המרתק שהמחיש עד כמה שהתחום נמצא בעין הסערה, נתראה בפרק הבא במסע לעבר עתיד הריטייל.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים