ניתוח קמפיין עמותת עלם, מאי 2022 // עטרה בילר

תמונה: עלם

על גבי השיר ״אנחנו הילדים של חורף שנת 73׳״ מופיעים נערות ונערי עלם, גב אל גב בטבע, בטקסט מעודכן שמעביר מסר דומה אך שונה ביחס לטקסט המקור.

השיר המקורי, שפרט על נימי הנפש של הציבור הישראלי הפגוע – לנצח ממלחמת יום כיפור, זכה בתשואות רבות לרבות הבחירה בו כאחד השירים הכי אהודים של כל הזמנים. השיר המקורי שנכתב בידי הספרי והולחן בידי וידיסלבסקי מדבר על אכזבה וייאוש, שלא רק שאי אפשר לשחרר לדרכם, אלא שהם הולכים ומעמיקים. הניסיון להיפרד מיגון יום הכיפורים כשל כי הילדים שנולדו מיד אחרי המלחמה מתריסים ומודיעים שאנחנו לא הולכים לשום מקום. שהטוב שהיה אמור לצמוח מתוך ההריסות – לא צמח. השיר המקורי הוא תמונת מראה שחורה של המנון התקווה. במקום שעוד לא אבדה תקוותנו בשיר אחד, שיר אחר מקונן עליה ומכריז למעשה על אבדנה.

קצרה היריעה מלתאר את המהומה שהשיר חולל. נוצרו לו הרבה וורסיות סאטיריות, רובן ככולן מדברות על ייאוש, תבוסה ועל דד-אנד. למשל ׳הילדים של הילדים של חורף שנת 73״ של ׳היהודים באים״:

ברוח זו, ובצמוד לאותו טיפוס של אכזבה, שרים נערים ונערות, בקליפ עבור עמותת עלם, על איך שהקורונה שדדה מהם את רוח הנעורים והמיטה עליהם מעמסה נפשית שלא הייתה כדוגמתה.

מבחינתם, זה פחות חשוב אם מדובר ביונת השלום שהובטחה להם, או סתם בחיים נורמליים של חופש תנועה וחופש בכלל. נערי ונערות עלם מרגישים מרומים כמו הילדים של החורף ההוא, שנת שבעים ושלוש. המחיר שבני הנוער משלמים בגין הקורונה נפרט למספר אג׳נדות. כולן טעונות טיפול וכולן קשורות למשימות הליבה של עמותת עלם.

הקורונה נמשכה זמן רב יותר ממלחמת יום הכיפור, גבתה קורבנות רבים יותר, ולמרות שהמגפה פגעה במיוחד בגילאים בוגרים יותר, הדור הצעיר נפגע מהשלכותיה של המגפה, בעיקר הבידודים והסגרים שחרצו מבחינתם גורלות.

הקליפ של עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון, מציף את פגיעות הקורונה לא ממקום שכלתני מדיד בר השוואה כמו כל הגרפים שהשליכו לרגלינו מאז 2020 בכל אמצעי התקשורת. הקליפ מדבר בשני קולות. הקול האמוציונלי שפוער את עומק השבר הנפשי, וכתוביות שעולות ומציגות עובדות ומספרים שאין להתווכח אתם.

ביחד אנחנו נחשפים לחוויה מעציבה שמציגה דור שלם שספג מהלומה אי רוורסבילית, כאשר בעלי הרגישות המיוחדת והסף הנמוך שילמו, ועודם משלמים, מחיר גבוה במיוחד. להלן עלם.

קצת אחרי תחילת השיר עולה כותרת – שיעור הדיכאון בקרב צעירים זינק פלאים בתקופת הקורונה, ליתר דיוק פי 1.9; שיעור האלימות שילדים חוו קפץ פי 2.5 . נתון זה מוצמד לשורה בה שרים הנערים והנערות שהם רק רצו לשחק ברחוב. הפרעות האכילה בקרב בני נוער עלתה פי 2.2, וזוהי כותרת שעולה על השורה ״כשהבאתם אותנו באהבה למאה העשרים ואחת״. וכמובן הסמים. פי 1.5 בני נוער דיווחו על שימוש בסמים מאז פרוץ המגפה – כשברקע השורה ״רציתם לתת לנו הכל״. הפזמון, במקום הבטחתם יונה, מדבר על ההבטחה לתת ילדות וחיים נורמליים, גן ותיכון. הכותרת מציגה את העובדה כי אלפי נערות ונערים בישראל עדיין נאבקים בנזקים הנפשיים של הקורונה. ולבסוף: עמותת עלם קוראת לציבור להתגייס למענם. ההצעה הפרקטית היא לתרום לעמותת עלם, במטרה ׳לתת להם תקווה לעתיד טוב יותר׳.

להלן הקליפ המקורי, משנת 1994:

אחרי שהתרגשתי ושמעתי על אחרים שדמעו והתרגשו גם הם, יש גם ביקורת. אבל תחילה – השבחים.

החדשנות הטובות: השימוש באייטם המקורי נכון, וההעמדה של כותרות יבשות שעולות על רקע שיר של נערים ונערות שבורי לב היא העמדה נכונה ומפלחת – לב וכמובן – פותחת כיס. אני צופה זרם של תרומות. אני חושבת שנכון שסוגית הבריאות הנפשית תוזז לקדמת הבמה. אנחנו עם שורדני שדחק לקרן זווית את הנפש, וכל מילימטר של תזוזה למרכז סדר היום וסולם העדיפויות – מבורכת.

הצילום עצמו נראה כמו נערים ונערות שהועמדו גב אל גב בפארק הירקון בחשכה או שפילטר חשוך הונח על גבי הצילומים בפוסט. שזה בסדר עם הצדקה קלושה להחשיך את הסט כמטאפורה לחשכה הנפשית.

אי לכך, וכאן החדשות הרעות, התאכזבתי מרות מהחיפוף המילולי של השיר.

מישהו כתב את השורות תוך הצצה קדחתנית לטקסט המקורי, בלי לתת את הדעת כיצד אפשר לנצל את המשבר האחרון כדי לכתוב פה משהו יותר מקורי ומרגש.

ולכן, למרות שמדובר בהצדעה ברורה לשיר שקרע אותנו לגזרים, לצערי יש פה ניחוח של העתקה ושל קיצור דרך. למרות שהומאז׳ הוא דבר לגיטימי לחלוטין, הציפיה היא לייצר משהו אחר שנשען עליו ולא להישען על המקור בכל הכח.

קלישאות כמו ״שנה ארורה של סגר וזום ובידוד״, העתקה 1:1 כמו ״כי כשהבאתם אותנו באהבה״, חיפוף כמו ״רציתם לתת לנו הכל, הבטחתם הרי לא מעט״ ומושגים מביכים כמו ״שלווה נורמלית״ (מה זה??) וגם ״אמרתם תקופה אידיאלית״ (די. לא נכון. לא אמרתם את זה) – כל אלה מכרסמים בהצלחת השיר כקליפ המיועד לייצר סערת רגשות, ולכן יש פה החטאה בוטה של פוטנציאל.

בכל מקרה, אם לסכם – למהלך יש בעיני יותר יתרונות מחסרונות ואני מאמינה בו ובאג׳נדה שהוא מציף ומביא לידיעת הציבור.

העבודה לא מספיק טובה ויש אי ניצול המשאב הנפלא של השיר המקורי לטובת המטרה החדשה.

כותבת שורות אלו מתבוננת אל עבר השנתיים וחצי שחלפו מאז פרוץ השלב המצמית של הקורונה, ומאמינה שאם היה צריך כזה טלטול כדי לקרב את עלם למציאות היומיומית שלנו, זה היה שווה.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
מדיניות שקיפות מלאה באתר מצייצים

באתר קהילת 'מנהלי שיווק מצייצים' מופיעים מעת לעת שיתופי פעולה עסקיים. תכנים אלה מבודלים מתכנים מערכתיים באמצעות התוויות – "Brand Content", ",תוכן מותג" ו/או באמצעות אלמנטים חזותיים.