זוהי בהחלט לא הפעם הראשונה שסלב מחזיק על הכתפיים שלו את המותג. ונאמר בצניעות שזוהי גם לא הפעם הראשונה, בהמעטה, ששיר ישן עובר מטמורפוזה שמתאימה אותו לנושא הפרסומת.
ובהמשך לפעם שאינה ראשונה, שייקה מהגשש מלווה את אמישראגז מזה זמן בלתי מבוטל, וקשה מאד לומר שיש פה בשורה לאומה או פריצת דרך מבחינה פרסומית.
וכל זה כדי לומר שהפרסומת החדשה לאמישראגז ,למרות כל הנאמר, מצליחה להפתיע.
השיר ׳יום יום חג׳ של הגשש החיוור הוא קאלט ישראלי. יש לי יום יום חג הפך משפט נרדף להוויה של מי שמוצא סיבה לשמוח תמיד או, שוב בשפת הגששים, הוא ׳בלתי בכיא׳.
המלים המאד בסיסיות ופשוטות מתלבשות על השיר ללא שום מאמץ. ״פתאום נגמר הגז שבכיריים״ שר לנו שייקה שלא נדלקת לו הלהבה תחת הסיר. ״נאכל מרק מופשר מהמקפיא״.
הבעיה השכיחה מונחת על השולחן: נגמר הגז ושכחנו להזמין. מה נאכל?
על השיש מרקדת דמות רובוט שגם אותה נדמה לנו שראינו פעמים רבות אלא שהלהבה שיוצאת לו מכפות רגליו היא אותה להבת הגז שיש לנו בבית ועליה אנחנו מבשלים. ״אצלנו בכוכב זה אוטומטי״ שר לנו הרובוט בקול ילדותי אגב ריצוד וגלגול, ומוסיף, כשהוא מדפדף בצג, ׳בלון מזמין בלון׳ ושייקה משלים: ׳זה גאוני׳.
שלוש שורות שמקפלות בקלילות את החידוש של חברת הגז, והגדרה חסרת מאמץ: בלון מזמין בלון.
אני, אגב, הייתי שומרת על השם הזה. לא צריך קונטרול פלוס (שם מנופח). מספיק ׳בלון מזמין בלון׳. חינני ומדויק.
אמישראגז מצטרפת לזירה הדיגיטלית ועוזבת בכך את עולם ה low tech.
השניים פוצחים בשירת ׳יש לי יום יום גז, יש לי גז יום יום׳ ובמקום ״הללויה״ מסכם לנו שייקה ״אמישראגז!״. כי כשבלון מזמין בלון – זו התוצאה. הללויה. כלומר אמיזראגז.
אייקון ה Wi-Fi הוא חלק משם השירות. רואים שני בלוני גז. הבלון הקיים מתריע על כך שהגז עומד להיגמר ובלון חדש ״יוצא לקראתך״ כדי שלא תישאר בלי גז.
אמישראגז מחליטה לעלות מדרגה בדיוק במקום שכואב לצרכן. זה לא הגז וזה לא המחיר. זו ההפוגה בין בלון לבלון.
החיים דוחקים לקרן זווית את הסידורים. אנחנו מוכרעים בידי הבירוקרטיה והפרוצדורה של כל מה שמסביב להזמנת בלון גז.
העידן הנוכחי הוא עידן של התגברות על כשלי האופליין באמצעות האונליין, והמעט שאפשר לעשות כדי להקל על הצרכן – זה בדיוק אמישראגז ייצרו רצף כדי לאפשר לצרכן לחוות חוויה seamless כי בעולמנו העדכני אסור שתהיינה מהמורות.
את הרצף הזה אפשר לקבל גם באמישראגז שהחליטה לעלות אונליין. אז אולי הגז לא יגיע דרך האינטרנט אבל הרצף ישמור שלא נצטרך לאכול מרק מהמקפיא. השינוי קטן אבל דרמטי בתועלת הצרכנית.
רובוט שמגיע מכוכב שבו הכל אוטומטי הוא בהחלט סמל לזירה החדשה שאמישראגז החליטה להוביל.
אני סמוכה ובטוחה שאפשר יהיה לבצע עוד פעולות אונליין, וכי בכך בונה החברה את יתרונה התחרותי בעולם החדש שבו אם אתה לא ברשת, אתה לא קיים.
פעם מספיק שהיה לך אתר. כיום אתה חייב לאפשר לצרכן לבצע פעולות באמצעותו. להזמין, לרכוש, לשלם, לתאם.
זה המעט שנותר לאמישראגז לעשות אשר טרם עשתה לפני כן, ויפה שעה אחת קודם.
העיקר שלא יהיה לנו מה שקוראים לו A Nokia Moment. והמבין יבין.. זה שירות מעולם אחר מודיע לנו שייקה והרובוט מבסוט כי זו מולדתו. העולם האחר.
אני בעד שייקה והרובוט. מי חשב שנאהב גז.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.
