עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

יש לי פודקאסט! // דרור גנות

פורסם

ב-

כל מה שרציתם לדעת על פודקאסטים ממותגים !

האזנה לפודקאסטים שוברת את הציפיות בכל העולם, מדיום נוצץ הנמצא בכל כיס ופופולארי בעיקר בקהילות נאמנות, אמידות ומשכילות. האזנה לפודקאסטים בצמיחה שכן מספקת חוויה מקבילה מעולה למאזינים, מאפשרת להם לבחור את סוג התוכן אותו הם מעדיפים, לקחת אותו לכל מקום ולהקשיב בכל זמן שבוחרים.

על פי מחקרי Edison Research Infinite Dial 2019  51% מהאמריקאים מאזינים לפודקאסטים,  49% מתוכם מאזינים בבית, 22% מאזינים במהלך נסיעה. המחקר מציין כי המאזינים לפודקאסטים הינם נאמנים, אמידים ומשכילים. 54% גברים, 44% נשים. 80% מהם מאזינים ל-7 פרקים בשבוע!

גם מחקר Adobe digital insights שפורסם לאחרונה מציג את הרגלי ההאזנה לפודקאסטים בארה"ב ובנוסף בחן את אפקטיביות הפרסום בפודקאסטים. הדוח שסקר 1,008 בוגרים מארה"ב, משקף את הרגלי ההאזנה וניתוח דאטה מקיף מנתוני ComScore הכולל 193 מיליון יוניקים באפליקציות סלולריות אמריקאיות (ינואר 2018 עד מאי 2019). על פי המחקר, בסיס המאזינים הגדול ביותר לפודקאסטים הינם דור Y המילניום (Millennials) והופכים להיות פופולאריים גם בקרב בדור Z. דור המילניום מאזין לחמישה פודקאסטים או יותר בכל שבוע כאשר רוב הנסקרים (67%) מתכוונים להאזין לפודקאסטים נוספים. יותר ממחצית מהמאזינים (52%) אמרו שהם מאזינים לפודקאסטים בדרך לעבודה או בזמן העבודה; 42% מאזינים ברכב; 18% בזמן טיולים / טיסות; 16% בחופשות; 16% בפעילות ספורט.

השימוש באפליקציות לפודקאסט במכשירים הניידים גדל ב-60% מאז ינואר 2018, כאשר רבע מהמאזינים מתחברים לראשונה בחצי השנה האחרונה של תקופת הבדיקה. הצוות מעריך שמגמת הצמיחה הזו תימשך, שכן 45% מהמאזינים אמרו שהם מתכננים להאזין לעוד פודקאסטים בעתיד. גילוי פודקאסטים חדשים מתקיים בעיקר באמצעות בלוגים ומאמרים אונליין  (41%). גם התפיסה לגבי איכות הפודקאסטים עולה – כמעט שלושת רבעי מהמאזינים טוענים שהתוכניות הולכות ומשתפרות.

גם בישראל שוק הפודקאסטים בתנופה עם תעשיה איכותית ובצמיחה, מאות פרקים במגוון נושאים: היסטוריה, פוליטיקה, שיווק, יזמות, טכנולוגיה וחדשנות, רפואה, עסקים, טיולים ועוד ועוד… מבין המובילים ניתן למצוא את רשת עושים היסטוריה עם רן לוי, קטעים בהיסטוריה עם יובל מלחי, גיקונומי עם ראם שרמן, אימא אימא עם הילה קורח ועינת נתן, פופקורן עם ליאור פרנקל, השבוע עיתון הארץ עם ליאור קודנר, מגוון פודקאסטים מובילים מבית תאגיד כאן, ושלל פודקאסטים נוספים בנושאים מגוונים. גם לקהילת מנהלי שיווק מצייצים יש פודקאסט מוצלח במיוחד Shivuk On The Go עם אבי זיתן בסדרת ראיונות קצרים עם אושיות השיווק של ישראל.

רוב האזנות לפודקאסטים בישראל מתקיימות באמצעות מכשירי המובייל באמצעות  אפליקציית Apple Podcast המוטמעת בכל מכשירי iOS, אפליקציות פודקאסט במכשירי Android ובאמצעות Spotify.

וכאשר המאזינים נוהרים לפודקאסטים, המותגים מיד אחריהם, הדוח השנתי של IAB (The Interactive Advertising Bureau) לשנת 2018 שהופק על ידי PwC הציג זינוק דרמתי של 23% בפרסום אודיו דיגיטלי ובפודקאסטים ומגיע ל- 2.3 מיליארד דולר. בנוסף, במחצית 2019 פורסם מחקר הכנסות הפודקאסט השני של IAB ו- PwC המאשר את צמיחת ההכנסות והתנופה המשמעותית לשוק הפרסום בפודקאסטים, על פי הנתונים שוק הפרסום בפודקאסטים יגיע  ל-659 מיליון דולר כבר בשנת 2020.

מחקר Adobe digital insights בדק גם את אפקטיביות הפרסום בפודקאסטים ומצא כי פודקאסטים הם פלטפורמה יעילה ואפקטיבית לפרסום: 60% מהמאזינים לפודקאסטים דיווחו כי הם חיפשו מוצר או שירות לאחר ששמעו מודעה בפודקאסט, 25% מהם רכשו מוצר שגילו באמצעות מודעה בפודקאסט. מבין 72% מהמאזינים לפודקאסט ששמעו מודעה בזמן האזנה לפודקאסט, שליש טוענים שמודעות מעוררות עניין יותר מאשר בפורמטים אחרים. בנוסף, 40% מוצאים שהפרסום בפודקאסט פחות פולשניות מאשר סוגים אחרים של מודעות.

חברות רבות ומותגי ענק בעולם החלו לפרסם בפודקאסטים, החל מהודעות חסות ופינות תוכן ועד הפקת פרקים ופודקאסטים ממותגים, מותגי ענק כגון: ג'נרל אלקטריק, מקדונלדס, פייסבוק ואחרות כל אחת בסגמנט רלוונטי בנו קהילות מאזינים עצומות באמצעות הפודקאסט. חשוב לציין כי הפודקאסטים הממותגים המובילים הם כאלה שלא עוסקים באופן מפורש במוצרים או בשירותים שהם מנסים לקדם.

בישראל הפרסום בפודקאסטים נמצא בזינוק, אנו בADIO גאים להוביל את שוק הפרסום האודיו דיגיטלי בישראל, משווקים את הפרסום ב- Spotify, בנטוורק הרדיו הדיגיטלי ובפודקאסטים – את מוצרי הפרסום בפודקאסט נהוג לחלק ל3 מוצרים עיקריים:

  1. חסויות ופינות תוכן

פינת תוכן המוגשת בתחילת האזנה לפרק ומוגשות בקולו של מנחה הפודקאסט. פינות התוכן עוסקות סביב המוצר / השירות המקודם ואורכן בין 30-60 שניות. ניתן להפיק פינות תוכן באורכים נוספים באמצע הפרק או לקראת סיומו. מודל הרכישה הינו CPM או fix לפרק, כולל התחייבות לכמות האזנות.

חוזקה מרכזית: רלוונטי לכל מוצר / שירות. פרסום לקהילת מאזינים פעילה במגוון פרקים ולפי תחומי עניין. עלות אטרקטיבית.

מותגים ישראלים מפרסמים בעיקר בקטגוריית פיננסים, השקעות, רכב, תרופות, משרדי ממשלה, מוצרי פרימיום, דיגיטל ותקשורת.

  1. הפקת פרק ממותג

הפקת פרק ממותג בשיתוף המפרסם. הפרק באורך מלא יכלול ראיונות ואירוח מומחה מטעם, אפיון מהודק והפצה בפודקאסט קיים הרלוונטי לקהל המטרה. מודל הרכישה כולל עלות הפקה, תחקיר והפקה מלאה. הפרק ישולב בתוך פודקאסט קיים לו קהילת מאזינים נאמנה ורלוונטית למוצר ובנוסף, העסקה תכלול רכש פינות תוכן נוספות לקידום הפרק באמצעות פודקאסטים נוספים.

חוזקה מרכזית: שילוב הפרק בפודקאסט פעיל ופנייה לקהילת מאזינים קיימת והפקת נכס דיגיטלי איתו ניתן לעבוד גם בהמשך.

מותגים ישראלים מפרסמים: SAMSUNG, INTEL, MERCK, בנק דיסקונט, פיננסים, רכב, תרופות, יקבים, ספורט ועוד.

הפקת פודקאסט ממותג

הפקה מלאה של פודקאסט ממותג לחברה מסחרית, בין 6-10 פרקים לעונה. פיצוח תוכן ומתן פתרון מלא מקצה לקצה לרבות איפיון ותחקיר, כתיבה, הפקה, הקלטה, עריכה והפצה בכל הפלטפורמות בהן מאזינים לפודקאסטים: iOS, Android, Spotify וכו.

הפקת פודקאסט מלא ומצליח הינה משימה מורכבת הדורשת עומק ומעורבות עם החברה המממנת – לא ניתן להפיק פרסומת באורך 30 – 40 דקות, ובטוח שלא בקרב קהילות מאזינים מחוברות ומתקדמות. מטרת העל הינה לבנות קהילת מאזינים סביב מוצר / שירות ולייצר נכס דיגיטלי (long tail).

חוזקה מרכזית: הפקת נכס דיגיטלי, החברה המסחרית הופכת לפבלישר בשוק הפודקאסטים ובונה לעצמה IP וקהילה.

מותגים ישראלים מפרסמים: TAKEDA, משרד הכלכלה, קמפוס לימודים ועוד…

לסיכום, הפודקאסט כאן בכדי להישאר, מדיום אישי ונייד הסוחף מאות אלפי מאזינים מחוברים במגוון סיטואציות וקהילות נאמנות וחזקות. זה הזמן להיכנס לשוק הפודקאסטים כשהאוקיינוס עדיין כחול. צוות הפקת הפודקאסטים שלנו ישמח לפצח את אסטרטגיית התוכן של המותג ולהציע מגוון פתרונות לכניסה לשוק הפודקאסטים בישראל.

שתהיה לכולנו שנה טובה והאזנה נעימה!

דרור גנות, הכותב הינו מנכ"ל ADIO המשווקת את הפרסום ב Spotify, ברדיו הדיגיטלי ובפודקאסטים.

 

טורים ומאמרים

עוד שנה מהיום: ההשפעות המרכזיות של משבר הקורונה // אלון ברנר

פורסם

ב-

ברור לכולנו שהמשבר הנוכחי הולך לייצר השפעות עומק על חיינו. קשה לעשות תחזיות, בעיקר לגבי העתיד. אבל לפחות אפשר לנסות. אז קבלו את 10 ההשפעות הגדולות של משבר הקורונה על עסקים ומותגים, כפי שמשתקפות מהעיניים של אלון ברנר

תומס פרידמן מהניו יורק טיימס כתב שאפשר לדבר על BC ו-AC חדשים. במקום Before Christ ו-After Chris, אמרו מעכשיו Before Corona ו-After Corona. מה יהיו ההשלכות של האירוע הזה על החיים בכדור הארץ עוד ממש מוקדם לומר, ובמצב של חוסר וודאות כמו זה שפוקד אותנו, זה לא פשוט להעריך. ובכל אופן, אנחנו חייבים להתכונן. לכן, אני מרשה לעצמי לחטוא ולהעריך את המגמות הגדולות שילוו אותנו בעקבות משבר הקורונה. מוזמנים לפגוש אותי עוד שנה ולהוכיח לי שטעיתי.

 

E-commerce על טורבו – מעגלי המסחר האלקטרוני מתרחבים

המסחר האלקטרוני כבר כאן שנים רבות. בעוד שה-pure players ייצרו מומחיות בכל שרשרת הערך מניהול המלאי, עבור במכירה הדיגיטלית וכלה בשילוח, הרי שעסקים ותיקים שצמחו מהריטייל הקלאסי נשארו מאחור. אירוע דרמטי שבו כלל החנויות הפיזיות נסגרות, הופך את הסחר האלקטרוני לצינור חמצן קיומי לאותם קמעונאים, וכלי להיפטר ממלאים. האירוע הזה יחייב שינוי דרמטי ביחס שלהם לאון ליין.

בנוסף, גופים שמעולם לא התנסו ב-e-com מתנסים לראשונה בכלי הזה. משתלות, עסקים קטנים, יקבים ועוד רבים וטובים. עסקים שנמנעו עד היום ממכירה באון ליין, נכנסים בעל כורחם ובכל הכוח לעולם הסחר האלקטרוני. מהצד השני, צרכנים רבים שלא אימצו עד היום את ההזמנות ב-e-com, נאלצים להתנסות וכך מתנפצים עוד ועוד חסמים.

יישומים: הזדמנות גדולה לכל התעשיה שסובבת את עולם ה-e-com, פלטפורמות ניהול ואופטימיזציה ועד לחברות השליחויות. ובעיקר חברות שמאפשרות כניסה קלה ומהירה לעולם הסחר האלקטרוני כמו Shopify, אמזון ו-Fetchy. 

האתגרים: הקניונים ימשיכו להיפגע. ניתן להניח שעם פתיחת הסגר יחזרו אנשים לאיטם לקניונים. אבל, התעצמות הסחר האלקטרוני תמשיך לפגוע בהם חזק.

 

גיוון בדרך העסקת עובדים – העסקה מרחוק כחלק אינטגרלי מארגז הכלים

עבודה מהבית. עבודה מול פרילנסים. עבודה במשרות חלקיות. עבודה היברידית (חלקה מהבית וחלק במשרד). יותר ויותר חברות מוותרות כליל על המשרד. כל אלה, תהליכים שהתחילו עוד לפני משבר הקורונה, אך יקבלו העצמה בעקבותיו. 

השילוב בין עלויות הנדל"ן העולות ובכללן עלויות תפעול משרדים (מי אמר חדר מוזיקה ואוכל ללא הפסקה), הפקקים האינסופיים והשחתת הזמן (מי אמר תשתית תחבורתית בקריסה), וההתנסות המאסיבית בעבודה מרחוק במשבר הקורונה, יכניסו לארגז הכלים של הארגונים את האפשרות להעסיק יותר ויותר עובדים מהבית.

יישומים: מצד העסקים, הקטנת הוצאות העסק על ידי הפחתת עלויות אחזקת משרד והוצאות נסיעה ויכולת לשלם גם על משרות חלקיות. מצד העובדים, איזון טוב יותר בין עבודה לבית וכניסת הורים רבים למעגל העבודה. מצד המשק, הקטנת העומס בכבישים.

אתגרים: איך שומרים על פרודוקטיביות של העבודה בבית, ואיך מייצרים DNA ארגוני במציאות שבה חלק מהעובדים לא באים במגע יומיומי עם התרבות הארגונית.

 

גיוון במקורות האספקה והייצור – סין היא כבר לא הפיתרון לכל דבר

הפרפר התחיל לנפנף בכנפיו בסין. וכל מקורות הייצור והאספקה קפאו. חברות הנשענות באופן בלעדי על הייצור הסיני נתקעו ללא מלאים ויכולת למכור. עסקים רבים הבינו, שלא ניתן עוד להיות תלויים במקור ייצור ואספקה אחד, ושחייבים לגוון את "תיק ההשקעות" ולבזר את הייצור והאספקה. 

בנוסף, ניתן להעריך שהעליה באבטלה תביא את הממשלה לתמרץ עסקים לחזור ולייצר בישראל. מי יודע, אולי נראה בקרוב שוב Made in Israel על יותר ויותר מוצרים.   

יישומים: גיוון במקורות האספקה והייצור.

אתגרים: עליה בעלויות הייצור והמלאים וניהול מורכב של עולם ה-sourcing.

 

מתפנקים בלי לשבור את הארנק – תנו להם ערך, במחירים זולים

באופן טבעי, צרכנים יחפשו לפצות את עצמם במוצרים ובחוויות שהם בגדר מותרות. את הצורך הזה יפגוש חשבון הבנק המידלדל שלהם, עלייה בשיעורי האבטלה ואולי גם אינפלציה שתשחוק את ערך הכסף. לכן זאת תהיה שעתם של מוצרי ה-Value For Money. מוצרים שנותנים איכות טובה במחיר נמוך. מספקים את הצורך בפינוק ובפרגון עצמי, אך בלי לקרוע את הכיס. 

יישומים: ליינים במחיר משתלם של מותגי יוקרה; התחזקות יעדי תיירות קרובים ומפנקים, שמציעים תמורה גבוהה לכסף; עליית אלטרנטיבות זולות לחוויות יקרות (למשל, הופעות מוסיקה באון ליין במחיר מופחת). התחזקות מוצרים וחוויות דיגיטלים גלובלים שניתן להציע בהן ערך גבוה במחיר נמוך (נטפליקס כדוגמה). 

אתגרים: לחץ על המחירים יגרום גופים לחפש כל דרך להוריד עלויות, גם במחיר של פגיעה באקלים ובהעסקה הוגנת. 

 

עליה בשיעורי הלידות – הכינו את הדולות

ברגעי משבר, הנטיה הטבעית שלנו היא הישרדותית ולשמר את ה-DNA שלנו. תוסיפו לזה בידוד, ושעות רבת בבית, ותקבלו גל לידות בתחילת 2021. 

יישומים: הזדמנויות רבות בקטגוריית הלידה ותינוקות, בדגש על מוצרי ה-Value.

אתגרים: פגיעה נוספת בתפוקה בשוק בעקבות חופשות לידה מרובות. וכן, גם גידול ילדים זה אתגר לא קטן. 

 

עליה בשיעורי הגירושין – הכינו את מדרגות הרבנות

לא קל לעמוד בסיר הלחץ של הסגר והבידוד. בוודאי לזוגות עם ילדים. זוגות שמגיעים לתקופה הזאת בתחילתו של משבר, עלולים למצוא את עצמם מתגרשים בסופו. 

יישומים: הזדמנות לכל העוסקים בעולם הגירושים (עורכי דין, מגשרים ופסיכולוגים), וגם לגופים העוסקים במציאת זוגיות חדשה לממהרים לחזור לשוק.

אתגרים: השפעה על מחירי הנדל"ן, בעקבות הצורך בפיצול בתים, והעצמה של המשבר הכלכלי לבתי אב שיאלצו להתפצל לשניים, ללא גידול במקורות הכנסה. 

 

למידה מרחוק – הצד הטוב של המסכים

הלמידה מהבית (E-Learning) קיבלה בוסט של התנסות באירוע הקורונה. שילוב של למידה מהבית תחולל שינוי בדרך שבה מתבצעים לימודים, בבתי הספר, באוניברסיטאות (סטודנטים מאילת יוכלו ללמוד באוניברסיטת תל אביב),  וקורסים מקצועיים והעשרות. בנוסף, הלימוד הדיגיטלי יכול להיות הגשר בין הורים לילדים בקרב הבלתי נגמר על שעות המסכים (ועל זה נאמר, מסכים זה לא ממש רע. תלוי מה עושים איתם). 

יישומים: עושר של לימודים הנמצאים און ליין, מהגופים המוסדיים ועד לכל מי שיש יכולת לייצר תוכן.  ללא מגבלות שעות ונדל"ן. זאת גם ההזדמנות של מותגים לייצר תוכן וידאו שנותן ערך אמיתי ולבנות מערכת יחסים עם הצרכנים.

אתגרים: היקפים גדולים של תוכן וקושי לברור את המוץ מהתבן. התגברות התחרות של מוסדות לימוד מחו"ל, בודאי אלה שידעו להתאים את הלימוד לעברית.

 

היחס למשבר האקלים, לאן? – התגברות המאבק 

ניתן לצפות פולריזציה חזקה ביחס של מנהיגים, ארגונים ואנשים למשבר האקלים. מהצד האחד, תומכי המאבק בהתחממות הגלובלית יראו במשבר הקורונה כמאמץ של כדור הארץ לאזן את הפגיעה בו. כן, לטבע יש כוח עז בשמירה על עצמו. מהצד השני, הטענה תהיה כי בשעה כלכלית קשה יש לתמוך בחברות ולעזור להן להוריד עלויות. גם אם המשמעות היא המשך פגיעה באקלים. כך או כך, נראה דעות חזקות יותר ומתלהמות יותר.

יישומים: מוצרים ומותגים נפרדים למי שכדור הארץ קרוב לליבו, לבין אלה שיעדיפו את הכיס שלהם.

אתגרים: לדאוג לדור העתיד ולכדור הארץ או לקיום היומיומי שלנו? איך ניתן לאזן בין שני הצרכים הללו?

 

בחזרה לדברים הפשוטים – טרנד חוצה קטיגוריות של Back to Basics

בצל אירוע הישרדותי כמו משבר הקורונה, הנטיה הטבעית שלנו היא לחזור לדברים הפשוטים והבסיסים. חזרה לערכי המשפחה. חזרה למזונות בסיסים. חזרה לטבעיות. חזרה לאופנה פשוטה ונקיה. ובגדול, Back to Basics. אנחנו הופכים צנועים יותר ומתחברים לצרכים הבסיסים ביותר שלנו. 

יישומים אפשריים: התחזקותם של מוצרי יסוד בסיסים; מגמות של חזרה לבסיס באופנה ובעיצוב; חזרה לטבע ועוד. טרנדים שיכולים להשפיע על תעשיות רבות.

 

בריאות ללא מאמץ – להמשיך לשמור על הבריאות, רק בלי להתאמץ

אין ספק שהמשבר הזה מחזיר את נושא הבריאות האישית שלנו לפוקוס. התובנה הבסיסית היא כי בני אדם חלשים ב- self caring. טובים בלדאוג לילדים ולמשפחה, ודחיינים כרונים, כשזה מגיע לעצמנו. 

המשבר הזה מעלה למרכז את החשיבות של הבריאות האישית, וזה עולה לנו במאמץ גדול (שטיפות ידים, אלכוג'ל, מסיכות וכפפות. נשמע מוכר?). כשנצא מהמשבר הבריאות האישית תמשיך להיות חשובה, אבל נחפש פתרונות שדורשים מאמץ קטן בהרבה.

יישומים: צמיחת כל קטיגוריית המניעה: תוספי תזונה, ויטמינים, מוצרים טבעיים מבוססי קנאביס; עליית אפליקציות בריאות, ספורט – well being; מותגים אשר נותנים ערכים בריאותים כתוצרי לוואי לפעילות שלהם (חנויות עם אוויר מטוהר, תוספי תזונה למזון וכו'). 

 

לסיכום, נבואות נתנו אולי לשוטים, אבל תחזיות הן כלי הכרחי בהכנה שלנו לעתיד לבוא. בין אם כצעד הגנתי ובין ככלי לניצול הזדמנויות. מה מכל אלה יקרה? ימים יגידו. אבל חובה עלינו להיות מוכנים.

 

אלון ברנר הוא יועץ אסטרטגי והבעלים של Practical Strategy for the Digital Age. אלון מלווה מנכ"לים וסמנכ"לים בבניית אסטרטגיה שתתווה דרך ברורה ומפוקסת, אך תאפשר את הגמישות הנדרשת בעידן הדיגיטל. 

קרדיט לצלם: David Grab

המשך קריאה

טורים ומאמרים

רעיונות שמקדימים את זמנם – יריד וירטואלי \\ טל ספיבק

פורסם

ב-

לפני כ- 4 שנים כשעבדתי במרכז הבנייה הישראלי הגעתי למסקנה שאני מאוד רוצה לייצר 'מהפיכה' ולמשוך את ענף הנדל"ן לטכנולוגיות חדשות, מתקדמות, כאלה שיאפשרו לקיים את תהליך המכירה און ליין של דירות וכך נולד הרעיון של יריד הדירות הווירטואלי, בשת"פ בין מרכז הבנייה הישראלי לבין יד2.

בעצם יצרנו פלטפורמה דיגיטלית באמצעות חברת EXPOLIKE של יריד הדירות עם ביתנים וירטואליים ממותגים בגדלים שונים וכל מה שליריד הדירות יש להציע. זה היה אמור להיות המקום שבו מתנהל דו שיח בין רוכשי הדירות לבין אנשי המכירות, כזה שמייתר את הפגישות הפרונטליות.

לטובת המיזם רתמנו את יזמי הנדל"ן לקחת חלק בפעילות ולהצטרף ליריד הדירות הווירטואלי הראשון מסוגו בארץ.  קיימנו הדרכות לאנשי המכירות של כל יזם, דאגנו לכך שכולם יודעים איך להשתמש בפלטפורמה ויריד הדירות הווירטואלי יצא לדרך.

בפועל נכנסו אלפי אנשים אל תוך הזירה במהלך ימי היריד, ודברים נראו עובדים, היתה תחושה מדהימה, לא פחות. אבל מסתבר שהקדמנו את עצמנו, כי בפועל מסתבר, התקשורת בין אנשי המכירות לבין הלקוח הפוטנציאלי לא עבדה טוב. משהו לא צלח מבחינת התקשורת בין היזם ללקוח.

בזמנו, בבואי לנתח ולהסיק מסקנות מהפרויקט הגעתי למספר תובנות חשובות, ואולי זמן ה'קורונה' הוא בדיוק הזמן לשתף אתכם בהן:

היערכות – על מנת להוביל שינוי צריך זמן! אנחנו רצנו תוך חודש למכור, לייצר, להדריך מעל 200 אנשי מכירות, לתכנת, לעשות טסטים, לדייק ממשקים וגם מסרים.. רצנו מהר מידיי. שהרי להוביל  מהפיכה צריך זמן כי אם משנים את הדרך שבה מוכרים דירות חשוב לחנך את השוק לשינוי הזה, חשוב לדייק אסטרטגיה של מהלך לפני שפונים לטקטיקה.

שותף – חשוב לבחור את השותפים הנכונים למהלך, שותף שמכיר את השוק, שותף שמכיר את הטכנולוגיה ובעל יכולת לעזור להוביל את השינוי.

הירתמות – לרתום, לרתום, לרתום. מעבר ליכולות טכנולוגית יש לרתום את המשתתפים לרעיון עצמו, אם תהליך הרתימה לא מצליח כנראה שכל הפעילות לא כל כך תעבוד.

צרכנים – הגיעו הרבה אנשים ליריד, באמת הרבה אנשים (מעל 5,000) במהלך היומיים, אבל הם לא כל כך הבינו מה לעשות, לא כל כך הבינו לאן ללכת, לא כל כך הצליחו להתחבר… חלק מהאסטרטגיה שדברנו עליה חייבת כמובן להתייחס לשלב שבו מסבירים לצרכן כיצד מתנהלים בזירה החדשה הזו. לספק לצרכנים מראש הוראות שימוש אם על ידי סרטון עם דוגמאות או כל כלי אחר על מנת שידע איך להתנהל בזירה.

טיימינג – לפעמים אנחנו בוחרים להילחם על רעיון למרות שזה לא הטיימינג הנכון להוביל אותו ולכן אנחנו צריכים לדעת להמתין, אם הרעיון טוב, אז הרגע הנכון יגיע!

4 שנים עברו מאז היריד הווירטואלי וסוף סוף אני מוכן להודות שזה היה מוקדם מידי.

לסיכום,

עברו 4 שנים והאמת היא, שאני קצת מתבאס כשאני חושב על היריד. יחד עם זאת אני מרוצה שאני לומד מטעויות ומפיק לקחים. בעיקר הבנתי את החוק הלא כתוב של טיימינג.

היריד הווירטואלי פשוט הגיע 'טיפה' מוקדם מידי.. אולי זה היה עובד טוב יותר היום.

ועכשיו שאני חושב על זה.. יש מצב שאולי זה מייצר פתח לכינוס בנושא עבור עולם השיווק.

אז כנראה שיש מצב שאתם תקבלו פרטים בהמשך אם זה יקרה… 😉

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

יד שרה וגלובס, לא פשוט לייצר רלוונטיות // עטרה בילר

פורסם

ב-

קשה מאד להיות רלוונטי בימים של חוסר וודאות וחרדה. אין מבוגר אחראי שבאמת יודע מה יהיה ומה צריך כדי שיהיה טוב יותר. הרשת מעולם לא הייתה מלאה בכל כך הרבה תוכן. מעולם. קשה לתאר את הררי המידע שאנחנו, בהיותנו תועים ותוהים  – צורכים.

בתוך הכאוס מנסה כל אחד לשרוד ולסמן את נקודת האור שלו. במיוחד עסקים. המעסיק והמועסק באותה סירה והמשבר הוא לא אי שם בבורסות או בבנק הפדרלי. המשבר הוא בין כל אחד ואחת לבין המשטח שמעולם לא הבנו שצריך לחטא. ואותו שיעול שהשתעלנו וקיווינו שזה פירור פלפל.

בקונטקסט המאד לא טריוויאלי הזה מרימים שני מותגים את הכפפה, כל אחד מהם בהקשר מיידי לביזנס שלו ולכן אני אוהבת את מה שהם עושים. הם לא מטרידים אותי עם אוויר חם ואמפטיה לא אמינה שלמעשה מחביאה את הפאניקה שלהם.

קמפיינים רבים מזכירים לי את הסצנה מהסרט ״טיסה נעימה״ בה אישה אחת צועקת בפאניקה (כי המטוס נחטף) וכתגובה מסתדרים כל הנוסעים בטור עורפי וכל אחד, בתורו, מעיף לה סטירה. כי כשהם בפאניקה הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם זה לכאורה ׳להרגיע׳ את הפאניקה של אדם אחר…

אז זהו שיד שרה וגלובס לא כאלה, וכיום זה קצת נדיר ומרענן לראות עסקים שלא מאבדים את העשתונות ולא נכנסים לפאזה זחוחה לכאורה. יד שרה וגלובס.

יד שרה יודעת לעשות שני דברים – לגייס תרומות ולשנע ציוד רפואי. את המנגנון הזה שאולי התכונן כל חייו לרגע הזה היא תורמת לטובת מצוקה מידית. אוויר לנשימה. בקמפיין צנוע וחסר מניירות קריאטיביות היא יוצאת בווידאו ובפרינט לתת את הקצת שהיא יודעת כי כרגע זה יותר מהרבה. כרגע זה הכל.

נותנים את הנשימה זו אחת הסיסמאות שהמרחק בין הקריאטיב למציאות דק כשעה וקל כנוצה ובכל זאת יש פה טוויסט שתפקידו לגרום לנו לעצור ולתת לה להיכנס עוד קצת ללב כי זה בסופו של יום תפקידו של קריאטיב, אפילו בזמנים של מגיפה.

 

מהעבר השני, גלובס, שגם הוא, אולי, הכין את עצמו, כל חייו, לרגע הזה, יוצא עם הערך העיקרי שלו. הנאמנות לאמת גם כאשר הקשר מפתה ומזמין. בקליפ שגם הוא מינימליסטי ומקפיד להימנע מהצטעצעות, על רקע הוורוד של גלובס, מדגים גלובס את ההידרדרות של האמת דרך עולם העיתונות. אז אם בשנות השמונים זה היה נכון ׳כי זה בעיתון׳, יש כמה וכמה מדרגות שחלחל הספק לליבנו, למרות שזה בעיתון, ספק שהלך וגבר עד עצם היום, שקשה מאד להבחין בין אמת לשקר, בין פייק לניוז. לזכותו של גלובס ייאמר שהם השיקו את ״המשרוקית״ בימים ׳רגילים׳ בהם הגיעו כבר אז המים עד נפש והעיתונות מוליכה אותנו שולל עוד לפני הקפה של הבוקר. המשרוקית של גלובס נועדה לעשות מבחן מציאות לתכנים שהמדיה נהנתה להציף, רק כי הם סנסציוניים. מה שאהבתי במשרוקית זה שהיא גם מציינת לטובה עובדות מאומתות ולא רק שקרים. כיום, עם התפרצות המגיפה בעולם, הציבור מותש לא רק מפחדיו, מאבדן הפרנסה ומהסגר, אלא גם מצריכה תכנים אינסופיים, חלקם סותרים והבעיה – שחלקם מורכבים גם מעובדות נכונות וגם משקרים וזיופים. העלאת ערכן של המלים היא בהחלט משימה שזה הרגע להוביל. דווקא עכשיו ודווקא גלובס. האם הוירוס חי על משטחים שלוש שעות? שלושה ימים? עשרה ימים? כמה זבל קראתם כבר בנידון? ומה דעתכם? יש לכם מושג כמה אייטמים דיווחו על אורך חיי הקורונה על משטחי מתכת ובד? מעייף? משתק? כן, כי זה משהו שאנחנו פוגשים יום יום כל היום. אז בדיוק לחריץ הזה שאולי עד לפני שבועיים נראה נידח ופחות נוגע לי, אישית, נכנס גלובס. קודם כל הוא מבין אותנו ואת ה cluelessness שלנו. ושנית – הוא מציע לשנות את זה. ואני, אם אכן יצליח לנצח את מפלצת השקרים והזיופים, אני שלו.

 

משרד הפרסום בקמפיין יד שרה – ראובני פרידן

משרד הפרסום בקמפיין גלובס – פרסום אברהם

 

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: נינט ואמיר דדון אלקטרה // עטרה בילר

פורסם

ב-

זה ׳נוח בלא מעט שגיאות׳ וחבל.

אלקטרה לרוב לא מפספסת ונתוני הפתיחה טובים רק שהיה פה פספוס ביג טיים.

קודם כל שני סלבס ששרים את הלהיט בהא הידיעה של אחד מהם. כמעט אי אפשר ליפול. אמיר דדון שניזון עד היום מ׳אור גדול׳ שיצא די מזמן. נינט שלא צריך להציג, ששרה עם אמיר ממקום של פרגון אבל גם של זווית קצת יותר רוקרית לנאמבר הזה, ושמכניסה יופי וכריזמה לקליפ.

ואיטליה ושירת המרפסות. בימים אלה של מגפה, איטליה חטפה אותה הכי חזק וכדי לשמור על המורל הלאומי, שרים האיטלקים במרפסות תוך שהם מנגנים באקורדיון, מתופפים בתופי מרים ובכלל, על המעקים ועל כל הבא ליד. נפלאים האיטלקים. רבים הקליפים שרצים ויראלית (מילה גסה בימים אלה) ברשתות החברתיות, שמתעקשים לשיר ולא לבכות. והמרפסות זו קונספציה כי פתאום הן נצבעו במשמעות שלא היתה להן – קהילה מרחוק. ובאמת זה מתאפשר בעיקר במבנים שבנוים בצורת ׳ח׳ עם פאטיו פנימי וקשר עין.

כמעט מתחשק להגיד להם היי, אנחנו הישראלים המצאנו את ׳מרפסת מול מרפסת׳, ויתכן שמתוך רצון להצדיע להם שהוא קצת נגוע בקנאה, מצטלמים נינט ואמיר לקליפ.

עד כאן נתוני הפתיחה שכמעט אי אפשר היה ליפול אתם.

ובכל זאת, חשתי מבוכה קלה שהלכה והציפה לאורך הקליפ. הוא התחיל אולי נכון אבל תעה בדרך.

קודם כל – יש פה אינוס קל של ׳אור גדול׳ לטובת משבר הקורונה שהוא גם משבר בידוד ותקופה של חרדה והדממה, כולל זה שאור זה חשמל ותקווה ואלקטרה זה חשמל ומזגנים עושים נעים.. מאד מאד מתאמץ. שיר התקווה והעידוד היה יכול להיות יותר מדויק ופחות מאולץ. הקליפ יונק יניקות נואשות מהפופולאריות של השיר והטאלנטים, והרבה פחות מהרלוונטיות הממשית שלו.

שנית, יש משהו בנינט ואמיר שלא בא לי טוב. אני מתה עליה. עליו קצת פחות אבל אני מבינה את הזיקה אליו. הם מוכשרים ויפים ובכל זאת הם קצת מוגזמים לי. נינט עם רגל על כיסא וגיטרה ביד, מביאה אנרגיה וווליום שלא היו מביישים את היכל מנורה. אובר סטייטמנט. לא מתאים לי לשירת מרפסת בעיתות מגפה.

שלישית, הלכה לאיבוד בשלב מסוים המרפסת. אין באמת שירת מרפסות. יש הופעת ׳קרחאנה׳ על גג כמו בסרטם של הביטלס Let it be. וכמובן קהל מעריצים ברחוב למטה, שנושא עיניו אל שני האלילים, קהל ששר ורוקד ומצלם – כמו בכל הופעה בפארק הירקון או בקיסריה.

אז מעבר לעובדה שהתקהלות בימים אלה זה הכי לא פוליטיקלי קורקט, שני החבר׳ה האלה למעשה אספו תחת ההופעה מסיבת רחוב שאיימה להפוך להמונית. לא רק שמוטיב המרפסות הוחטא, גם ירינו לעצמינו ברגל כי דווקא עכשיו מכל תקופה כל שהי – התקהלות היא זלזול בהוראת הבידוד שגם ככה קשה לאכול אותה.

רביעית גיא זוארץ. בתפקיד סוג של דובר. מה נהיה? לא ברור שזה קצת פומפוזי? לא מספיק נינט ואמיר? צריך דובר שהוא כוכב ריאליטי?

גיא מדבר על זה שדווקא עכשיו, למרות התקופה הקשה, כשאנחנו ביחד, יוצא מאתנו אור גדול. וכתובית הסיום אומרת – אלקטרה מיזוג אוויר – יחד ננצח. יאללה כנסו הביתה מבקש גיא מהחוגגים שהתקבצו לראות את נינט ואמיר ׳כדי שלא יברח המזגן׳. מס שפתיים שמחביא את הסיבה האמתית והלא נחמדה להיכנס לבתים. המזגן הבורח כואב פחות מהוירוס הפולש.

ואני אומרת – יש כמה וכמה הקשרים לא טובים בפרסומת המאד בולטת בימים אלה. זה נראה מזיע ושם על ה׳אור הגדול׳ יותר ממה שכתפיו יכולות לשאת. אנשי הרחוב שרוקדים ושרים היו יכולים בקלות להימחק מהקליפ כדי לתמוך בחווית הסגר שכולנו חווים ואני ממליצה בחום לחזור לחדר העריכה ולוותר עליהם. זה בסדר אם לא נראה מעריצים מרימים לנינט ואמיר. נאמין לכם שהיו כאלה. רציתם מרפסות ובידוד? תתאפקו ותבליגו. הם רקדו ושרו אבל כרגע זה לא לעניין. כולנו ראינו את נינט בחדשות של יום שלישי קצת מזלזלת בהוראה לפזר את ההתקהלות שנהייתה ברחוב. טוב, היא תעשה מה שצריך וגם הייתה זו המשטרה שדפקה בדלת וביקשה לפזר את ההופעה ואת מסיבת הרחוב.  לא אהבתי כל כך.

לא הצחיק אותי בכלל. אני מתייחסת לסגר ולבידוד כאל מצב על גבול הסוריאליזם. קליפ אור גדול קצת לועג לנו והוא לא זכה באמפטיה שלי. ואלקטרה, עוד מעט יגיע החום הגדול ובינתיים אנחנו שבויים שלכם אז אנא חשבו מסלול מחדש. יש מה לעשות עם זה.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA