עקבו אחרינו ברשת

ארגז כלים לתוכניות עבודה

הסוד הקטן שבין המותג ללקוח// טל חן

פורסם

ב-

פסח מתקרב וזו הזדמנות חגיגית לדבר קצת על הכוח השיווקי של ה- "Easter eggs" – ההפתעות הקטנות והנסתרות שאנחנו מטמינים במוצר שלנו, על מנת שהלקוחות יגלו אותן במקרה. מקור השם הוא כמובן הביצים הצבעוניות שנוהגים להחביא לילדים בחג הפסחא, ושמעתי כבר את מי שמכנה את ההפתעות האלו בשם העברי ההולם – אפיקומנים.

למי שלא מכיר את המונח – "איסטר אג" היא בדיחה פרטית, חבויה ונסתרת. השימוש בהן נפוץ מאוד במוצרים טכנולוגים, במשחקים ובכתיבת קוד. אם אתם צריכים דוגמא, אפשר להתחיל כמובן עם גוגל – נסו להיכנס למנוע החיפוש ולכתוב מילות חיפוש כגון tilt או Do a barrel roll. ותראו מה קורה לדפדפן הכרום שלכם. מפתיע? משעשע? לא צפוי? בדיוק לכך הייתה הכוונה.

ביצי ההפתעה האלה נמצאות כיום בכל פינה. אפשר למצוא אותן בסרטים, באתרי אינטרנט, בסדרות טלוויזיה ואפילו בפרסומות או על גבי המוצרים עצמם. בכל אחד מסרטי גיבורי העל של מארבל למשל, אפשר לזהות את יוצר הקומיקס סטן לי בתפקיד אורח קצרצר. הצופים המושבעים כבר יודעים לחפש את הרגע שבו הוא יופיע. באותו אופן, גם כמעט בכל סרט של דיסני אפשר למצוא דמות מסרט אחרת, שהוכנסה ומתחבאת למישהו שימצא אותה. הפתעות מחכות גם לגולשים שיסתכלו על הקוד באתר של קוקה קולה, או שיחליפו את שפת הממשק של פייסבוק ל"אנגלית פיראטית".

אבל לא חייבים להיות יצרני תוכן גדולים ואפילו לא חברות טכנולוגיה. אפשר למשל להחביא איסטר אגג באתר האינטרנט שלכם. ראו למשל את אתר הסחר האלקטרוני הזה וכיצד ריחוף מעל לפריטים שבאתר, מייצר תגובת שרשרת לא צפויה.

Internet-Easter-Egg-HEMA

"אל תשאלו מה גיליתי…"

ל"איסטר אגס" יש כח שיווקי עצום –

קודם כל – הן הופכות את המותג שלכם לאנושי. כזה שלא עובד רק לפי חוקיות קשוחה, אלא מסוגל להשתעשע ולקרוץ.

שנית – הן מספקות הנאה לגולשים או ללקוחות שלכם.

אבל מעל לכל – יש כאן מפתח עוצמתי למערכת יחסים ייחודית. הלקוח שגילה את הסוד שלכם, מתמלא בגאווה. הוא כרגע פיצח משהו שאף אחד אחר לא יודע עליו. המעמד שלו כאוהד של המותג השתדרג. הוא שותף סוד וחלק מה"מעגל הפנימי" של מביני העניין שלכם.

זה כמובן מעצים אותו כלקוח וכשגריר של המותג. הוא עכשיו יודע משהו שהחברים שלו לא יודעים. הוא יכול להיות זה שמגלה את הסוד לכולם ולהפוך את הגילוי המרעיש שלו למטבע חברתי. הוא "יוצא גדול" בסביבה שלו.

מה שמסתתר מאחורי הדלת

אז איך אנחנו יכולים לעשות את זה גם? המפתח העיקרי על מנת לייצר "איסטר אגס" הוא שימוש בדמיון. ראו למשל את האתר של חברת הדלתות הזו. בין מוצרי החברה ה"רגילים" מתחבאים לה עיצובים שמזכירים דלתות מפורסמות מסדרות טלוויזיה – הדלת של ה-police box מד"ר הו, דלת הבית של משפחת סימפסונס, דלת הכניסה לפארק היורה ואפילו שער הכניסה של הוגוורטס. אלה כמובן לא מוצgים למכירה אלא נועדו לשעשע ולהצית את הדמיון של הגולש.

אבל רק כדי להמחיש כיצד איסטר אג יכולה להיות ממש בכל מקום – הנה עוד שימוש בדלת שמופיע בספר ילדים קלאסי ומוכר – מיץ פטל. מסתבר שחיתוך קטן בדפי הספר, מייצר חוויה סודית ומשעשעת – להורה וגם לילד. זה לא משהו שמופיע כהוראות בספר, אבל ברגע שאתה מגלה את זה – חייבים לנסות וכמובן לספר על זה לכולם:
No automatic alt text available.

ומספר אחד לספר אחר לגמרי. פרוייקט ההדסטארט "ספר של בשר", יצר עמוד תודות מקורי ומלא הפתעות. לא רק שכל שמות המשתתפים במימון ההמון של הפרוייקט מופיעים בו, אלא שבין השורות הצפופות, ניתן למצוא גם לא מעט בדיחות פרטיות שהופכות את החוויה לאישית ומתובלת – עוד לפני המתכונים.

כן, גם אתם יכולים להפתיע

אין כמעט מוצר או שירות שאי אפשר להחביא בו הפתעה קטנה עבור הלקוחות. משהו שהם לא ציפו לקבל או לראות, ישעשע אותם וירגש אותם. זה יכול להיות הפתעה קטנה שתכניסו לשקית לפני שהם יצאו מהחנות, תפריט סודי עם הפתעה מתחלפת במסעדה, מתנה שמקבלים רק אם אומרים מילה סודית למוכר או גרסא אלטרנטיבית לפרסומת שלכם שלא עלתה לטלוויזיה ורצה רק בוואטסאפ.

ואם כבר הזכרתי וואטסאפ, אז הנה דוגמא נפלאה ל"איסטר אג" בהוראות השימוש של פלפל שחור שנשלחת ו"רצה לאחרונה" בכל קבוצה. לצערי לא הצלחתי לגלות איזו חברה משווקת את המוצר, אך זוהי דוגמא שממחישה באמת שכל מוצר יכול להחביא הפתעה קטנה ושנונה, עם קצת חשיבה יצירתית –

יש עוד המון מופעים ודרכים להטמין אוצרות כאלו עבור הלקוחות שלנו. עולם ה-voice מייצר הזדמנויות עצומות ובמאמר הזה למשל מצויינים למעלה מ-200 "איסטר אגס" – בדיחות, התחכמויות ושנינויות שעלולות לצוץ בשיחות שלכם עם אלקסה או סירי


לסיכום – הסודות שאתם חולקים עם הלקוחות שלכם, הם הזדמנות ליזום חווית לקוח ייחודית, אישית ואנושית. אל תפספסו אותה ובעיקר – אל תשכחו להמשיך ולהפתיע.

הכותב הוא מנהל שותף ב TYPE – אסטרטגיה ושיווק, המתמחה בתכנון והוצאה לפועל של אסטרטגיה שיווקית ומרצה על שיווק וחשיבה יצירתית.

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

אירועים

תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית – מיוחד לחברי הקהילה

פורסם

ב-

לראשונה בישראל – תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית עם מלגה המיוחדת לחברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים בלבד! 

 

אנחנו שמחים לבשר לכם על פתיחת תואר שני חדש בקריה האקדמית אונו יחיד מסוגו בישראל אשר לראשונה מעניק כלים לבניית אסטרטגיה דיגיטלית אפקטיבית ופיתוח יכולות בתחומי המיתוג, הפרסום, השיווק היח"צ ועוד. חברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים זכאים למלגה משמעותית ! (כן כן, שמעתם נכון, חברי הקהילה בלבד זכאים למלגה! לנרשמים עד ה 10.7) למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

קצת מידע על התואר:

  • התואר מכשיר את הבוגרים לתפקידים המשיקים בין שיווק לטכנולוגיה, בהובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.
  • במסגרת התואר הסטודנטים יקבלו מערך תמיכה ומעטפת ליווי ע"י המרצים המובילים של המכללה.
  • בין הקורסים בתואר: אסטרטגיית הדאטה בארגון , בינה מלאכותית, בעידן הביג דאטה, גיימינג, טכנולוגיות מתקדמות בשירות השיווק ,שיווק דיגיטלי ורשתות חברתיות, טרנספורמציה עסקית דיגיטלית, טכנולוגיות מציאות מדומה, פיתוח מוצרים חדשים, ניהול קהילות, סדנת אסטרטגיית הקמת סטארט אפ ועוד.

למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

נוירומרקטינג: זכוכית מגדלת לראש של הלקוח שלך // סיון פרידמן יוסף

פורסם

ב-

קרדיט תמונה אור קפלן

רגע לפני שאסביר את המונח בכותרת, נסו להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם קבוצת מיקוד לפני עליית קמפיין גדול ובדקתם אם המיתוג מעורר אהדה, האם האריזה החדשה תגרום ללקוח להושיט את היד למדף, עם איזה סרטון כדאי לעלות לאוויר, ואיזה קונספט שיווקי יכול להיות טעות עסקית פטאלית.

מאז ומעולם מטרת העל שלנו, כאנשי שיווק, היא למקסם את תועלות המותג – כלומר, להבין את הלקוח שלנו, לחדד את הצרכים והרצונות שלו, לדעת מה מרגש אותו, מה מניע אותו לפעולה ומה יגרום לו לרכוש דווקא את המותג שלנו. כדי לדעת את כל אלה, צריך להבין מה קורה עמוק במוחו של הלקוח.

סטטיסטיקות וסקרים זה מצוין – אבל מאחוריהם יש אנשים שמונעים בעיקר מאינסטינקטים לא רצוניים שלא נמצאים בתודעתם ולכן לנו אין גישה אליהם – וכאנשי שיווק, אנחנו בהחלט זקוקים ליכולת הניתוח הזו.

נירו-מרקטינג: כשהיד שולפת מוצר מהמדף – זה התת מודע שקיבל את ההחלטה

אז, עד היום, על מנת לנתח את קהל היעד שלנו ולהבין לעומק את צרכיו, הייתם עושים שימוש בכלי מחקר מסורתיים כגון: קבוצות מיקוד, סקרים, ראיונות אישיים ועוד. יחד עם זאת, עם הזמן, עלו אינספור מחקרים בנושא זה אשר העידו כי אנשים אומרים משהו אחד אך בפועל מתנהגים אחרת לגמרי, ולא, הם לא משקרים! הם אפילו אומרים את האמת (שלהם), אבל הם פשוט לא יודעים מה הם באמת מרגישים.

למשל, ידעתם שחשיפה ללוגו של מקדונלד'ס תגרום לכם לקבל החלטות מהירות יותר, אימפולסיביות יותר ולא כלכליות בעליל? ואילו לוגו של אפל יגרום לכם להרגיש ולהיות יצירתיים הרבה יותר? ידעתם שתשלמו על אגרטל פי שתיים רק בגלל שהוא הרגיש לכם קריר יותר מהמתחרה הזהה לו? או שתביעו חמלה גדולה יותר כאשר תריחו ריח נעים של עוגיות?

בחיי היומיום, הצרכן נחשף לאלפי פרסומות ולאינספור פיסות מידע המגיעות מכלל החושים לנוירונים במוח, כל אלה יחד מתורגמים בסופו של דבר לתהליך שבו מתקבלת החלטה שמקורה בתת מודע.

אז האם יש לנו בכלל מושג מה קורה במוחו של הלקוח שלנו?

בין אם מדובר במיתוג, בקמפיין של מאות אלפי שקלים או בבחירת המסרים השיווקיים, האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעברנו את המסר הנכון לאדם הנכון?

בשנת 2002 נולד תחום חדש הנקרא Neuromarketing (ובעברית: נוירו-שיווק), תחום זה הגדיר מחדש את עולם השיווק והפך אותו למדעי ע"י שילוב בין מדעי המוח לעולם השיווק. מדע הנוירומרקטינג, נעזר בידע וכלים מתחום מדעי המוח (כגון: FMRI ו- EEG המודדים פעילות חשמלית במוח) המאפשרים לנו לנתח את התגובות המוחיות, התת מודעות של הצרכן ובכך לנבות הצלחות או כישלונות של מסרים שיווקיים שונים.

איך נכנסים למוחו של הצרכן?

כיום מתבקש כי החלטות עסקיות ושיווקיות יתקבלו בזירה מדעית ומדויקת על מנת למקסם את המשאבים והתקציב ולפעול במינימום טעויות אסטרטגיות וטקטיות.

מגוון הכלים הקיימים כיום בשוק מאפשרים ניתוח מעמיק עבור בחינת מסרים שיווקים. למשל, מכשיר ה-EEG אשר מתעד את הפעילות החשמלית במוח, מספק משוב צרכני חסר תקדים אשר מצמצם את הפער בין מה שהצרכנים טוענים שהם מרגישים כלפי מוצר לבין מה שהם מרגישים כלפיו בפועל – בזמן שימוש או בקונטקסט מסוים אשר נמדד במהלך הניסוי.

כלי חשוב נוסף הינו ה- Face Recognition, אשר מאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וניתוח מיקרו הבעות פניו של הנבדק בניסוי. כלי זה מאפשר יצירת סקאלת רגשות אשר נמדדו בזמן הניסוי והצלבה של אחוז רגש מסוים (למשל: פחד\שמחה\עצב וכו') בעת צפייה בסרטון, בתמונה ואפילו בגלישה באתר מסוים.

הכלי הנוח והמוכר ביותר לשימוש הינו ה-Eye Tracking (מעקב עיניים) אשר מתבצע באמצעות מצלמת הטלפון או המחשב של הצרכן ונותנת מידע אודות אילו אלמנטים משכו את תשומת ליבו באתרי אינטרנט, בפרסום ועוד. מדדים אלו נותנים ניתוח מדויק של אינטראקציית הצרכן עם התוכן והנראות שלנו בדיגיטל ומאפשרים לנו קבלת משוב מיידי ומהימן של חווית הצרכן.

מחקרי נוירומרקטינג בעולם ב-2019

בארה"ב ובאירופה, כבר נעשו הרבה מחקרי נוירומרקטינג אשר שילבו מספר כלים טכנולוגיים חדשניים למיפוי וניתוח רגשות ותחושות של הצרכן המשפיעות על החלטות הקנייה.

מותג הבירה הבלגית הידועה Stella Artois ביצעה מחקר נוירומרקטינג לאחר חשיפה הקמפיין החדש שלה ב-2019 "Change up the usual". הקמפיין התמקד באופן מפתיע, דווקא באישה ובחר לעשות חיבור בין מותג הבירה לנשים, חקרנו האם ביסוס המשקה כגברי השתנה בעקבות הפרסומת החדשה:

המחקר שילב שני כלי נוירומרקטינג שונים: מעקב עיניים יחד עם ניטור וניתוח רגשות, בנוסף לסקר מקדים. נתוני המחקר הראו כי בתחילת המחקר וטרם הצפייה בסרטון, המשתתפים קישרו משקאות בירה לגברים, בעוד שלאחר הצפייה בסרטון, התוצאות השתנו ואחוז האנשים שתפסו בירה כמשקה "גברי" פחת (ירד מ-29% ל-17%). – ברמה התת מודעת הקשר של בירה לקטגוריה "משקאות לנשים" התחזק (עלה מ-13% ל-21%). בנוסף, הפרסומת השיגה את מטרתה – חיבור המותג עצמו לקטגוריה "משקה לנשים", על אף הסטריאוטיפ.

רגע לפני סיום אם אני צריכה להקביל את דבריי לחיים האישיים שלך, אז אני מחזירה אותך לרגע הזה ששלפת בקבוק קוקה קולה מהמדף בקיוסק בעקבות דחף לא מוסבר, כנראה בגלל שהמוח שלך ראה שניה לפני זה שלט ענק עם הלוגו המוכר, או שפגשת מישהי מגניבה בחולצה אדומה שאולי אם הייתה בחולצה שחורה לא הייתה מושכת את תשומת ליבך. או שאולי זה אותו הריח הנוסטלגי שגורם לך להצפת רגשות חיוביים?

היום זה כבר ברור, שבכדי למקסם את הרווחים, למנוע בזבוז של משאבי זמן, משאבי אנוש וכסף, עלינו להימנע מלייצר פתרון קרוב – אבל לא מדויק – צריך להבין את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות –צריך זכוכית מגדלת לראש שלהם.

הכותבת, סיון פרידמן יוסף. מנכלית ומייסדת DRILL – ממחקרי נוירומרקטינג לפענוח תובנות צרכניות.

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020