עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

מדריך: איך מנהלים בארגון תחרות מכירות אפקטיבית לאורך זמן // מוטי שולמן

פורסם

ב-

הכותב הינו סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של שלמה סיקסט.

מתוך ארגז הכלים העומד לרשות סמנכ"ל השיווק והמכירות בארגון , אין חולק כי תחרות מכירות מהווה אחד האמצעים היותר יעילים  לשיפור תוצאות בטווח הקצר  . למעשה אין המדובר פה בכלי גרידא , כי אם ביצירת  אירוע  מתמשך בעל ערכים מוספים חשובים המהווה נדבך חשוב במערך שימור העובדים המצטיינים בחברה מחד , ומאידך מסמן לנו את אלו השוחים ללא בגד ים  – אלו שאינם יודעים לספק את הסחורה המבוקשת בזמן נתון.

כמו כל דבר בחיים – החוכמה להשתמש בו במינון הנכון ובאופן מושכל . מצד אחד הרצון לרכז מאמצים ולנסות למקסם מכירות , ומן הצד השני איננו מעוניינים לגרום לתלות יתר ,שלא לומר "להתמכרות" בקבלת תופינים  מיוחדים כדי למכור.

מוטי שולמן, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי שלמה סיקסט

המאמר ינסה לתת מענה לדילמה זו ולעוד רבות אחרות  שמעסיקות כל מנהל שנדרש לנושא זה. כגון : כיצד אנו מבטיחים לעצמנו שהתקציב  העומד לרשותנו  אכן ישיג את היעדים שהגדרנו ? כיצד  יוצרים עניין מקסימאלי  בקרב המתמודדים ?  מי  הם  המתמודדים ?  ועוד סוגיות רלוונטיות (שלא תמיד זוכות לתשומת לב  מעמיקה)  אשר טומנות בחובן משקל מכריע להצלחת התחרות , אם לאו.

תחרות מכירות משמשת כמכשיר אפקטיבי לשיפור תוצאות בהיקפי הפעילויות , אך אינה מהווה מזור לכל התחלואים . יש לעשות בה שימוש מושכל , אחרת היא מהווה חרב פיפיות.

תחרות מכירות מחייבת כח בעירה משמעותי – כזה  אשר בכוחו להדליק את כל המשתתפים. על אדמה צחיחה – האש אינה יכולה להתפשט . רוצה לומר , בבואנו לשקול האם לקיים תחרות מכירות , עלינו לשאול תחילה  את עצמנו 3 שאלות – האם  המוצר נמצא מעבר לשלב החדירה הראשוני ? האם יש די  נציגי מכירות שמוכרים את המוצר באופן שוטף? האם קיים פוטנציאל ממשי שאינו ממומש ? אם עניתם בחיוב לכל השאלות הנ"ל  , כי אז ניתן להתחיל במלאכת בניית התחרות.

ראשית , עלינו להחליט מי זכאי להשתתף בתחרות ? רצוי להשקיע מעט מחשבה בנקודה שלכאורה נראית טריוויאלית ומובנת מאליה . אנו צריכים לשאול את עצמנו , האם מעבר לנציגי המכירות המוסמכים , קיים מעגל שני אשר ביכולתו לייצר עבורנו מכירות ? באיזה היקף ?  מה הערך המוסף של צירוף קבוצה זו (בהינתן מסגרת תקציב קשיחה) ?  האם נדרש אישור מצד ג'  לצירופם  ? ועוד.

לאחר שהקדשנו לכך מחשבה וגיבשנו את רשימת המשתתפים הסופית , נפתח באיסוף מידע רלוונטי על כל מועמד , מתוך מסד הנתונים שנגיש  לנו , שבעזרתו ננתח את ביצועי העבר שלו (על מנת שנוכל לשבצו בהמשך בבית הנכון – על כך ארחיב בהמשך). כאן נכנסת הדילמה  כמה רחוק נפליג  לאחור ? זו שאלה כבדת משקל שהרי עלולים להיווצר

פערים משמעותיים בתקופות מדידה שונות. ככלל , ככל שהשונות בתפוקות החודשיות גדולה יותר , וככל שתקופת התחרות ממושכת יותר

  • כך רצוי שנבחן ביצועים לאורך תקופה ארוכה יותר , תקופה שתתחשב טוב יותר בפרמטרים עונתיים , תתמודד עם השפעת רמות המלאי , וותק העובד , יעדיו  ועוד. מנגד חשוב לא לחפור עמוק מדי שלא לצורך  , שכן ככל שנתבסס על נתונים מהעבר הרחוק יותר – כך יכולת הניבוי  עלולה להיפגע. (דרך יעילה להתמודדות עם תקופות ארוכות הינה  באמצעות ממוצע נע).ולכן, כמו כל דבר בחיים ניאלץ לשם כך למצוא את האיזון הנכון.

אישית , אני ממליץ לבחון אחורה תקופה באורך כפול עד משולש מאורך תקופת התחרות . כאן נכנסת השאלה – מהו אורך תקופת התחרות המומלץ ? אין לכך תשובה חד משמעית , אולם  באופן עקרוני– ככל שכמות הזכיות הפוטנציאליות רבה  יותר ובעלת ערך נתפש גבוה יותר ,

כי אז יהיה  לגיטימי בעיני המתמודדים לקבל תקופה ארוכה מחודש ימים  באופן טבעי יותר . לא מומלץ לבצע  תחרות מכירות שתתפרש על פני 3 חודשים , כאשר  בסוף יהיה זוכה בודד שיזכה בארוחה זוגית…

תחרות מכירות אינה חייבת להיעשות בין משתתפים יחידים , לעיתים נבחר לקיים זאת בין סניפים / יחידות עסקיות , אם מתוך בחירה מושכלת  , ואם מתוך אילוצים שונים – שביניהם הצורך להתמודד עם בעיית שונות כמותית משמעותית בין נציגי המכירות או עם תקציב נמו באופן יחסי. הבחירה בדרך זו  מהווה אמצעי יעיל לגיבוש הסניף / היחידה העסקית , הן ביצירת מטרה משותפת לכל משך התחרות והן ע"י דרך מימוש הפרס, כדוגמת בילוי משותף אשר לכשעצמו מהווה ערך מוסף משמעותי בחיבור אנשי הצוות ובטיפוח גאוות יחידה .

דרך נוספת להתמודדות עם שונות כמותית בין נציגי מכירות / סניפים / יח' עסקיות , הינה ע"י מדידת שיעורי ביצוע . עפי"ר , כשנבחר בדרך זו נמדוד שיעורי ביצוע ביחס ליעד מכירות מקובל שהוגדר מראש (שלרוב , אינו ידוע ליתר המתמודדים) . בחירה בדרך זו טומנת בחובה מימד נסתר אשר מקשה  על המתמודדים לאמוד את מצבם היחסי לאורך חיי התחרות – פרמטר מרכזי

להצלחת התחרות. מכאן שלדעתי כדאי לבחור באפיק זה רק כאשר מדובר בקבוצה קטנה יחסית של מתמודדים , ו/או אשר השונות בתפוקות גבוהה באופן יחסי .

אז מה היה לנו עד כה …?  הבנו  שתחרות מכירות היא בהחלט מה שאנו זקוקים לו כדי להרים את היקפי הפעילות , החלטנו מי יקח חלק בתחרות , ניתחנו את ביצועיו של כל מתמודד , קבענו מה תהיה משך התחרות ואת דרך מדידתה.

כעת נתפנה למלאכת הרכבת בתי התחרות – כאשר מדובר באוכלוסייה הגדולה מ 10 מתמודדים , מומלץ לייצר חלוקה מבנית למס' בתים. השאיפה שלנו היא לייצר מידת הומוגניות רבה ככל שניתן בכל בית ובית וזאת כדי להשיג רמת ענין גבוהה באופן אופטימאלי של המתמודדים. מכאן שהשיוך לבתים ייעשה באופן היוצר הבחנה

בין טיב המועמדים , כך שהבית הבכיר יכיל את המתמודדים החזקים ביותר נשוא התחרות וכן הלאה בסדר יורד (בהסתמך על  ניתוחי העבר שביצענו). חשוב לייצר הבחנה  ברורה בין איכות הבתים – כך שעובדים אשר ' מספקים את הסחורה '  לאורך ציר הזמן יהנו ממעמד מועדף בתחרות ,וזאת יעשה ע"י מספר סממנים .

ראשית , נמציא שם לכל בית – כזה שיעביר בנקל את המסר , לדוגמא לבית הבכיר ביותר נקרא "ליגת האלופות" , למס' 2 "ליגת העל" , מס' 3 " ליגה ארצית "  וכן הלאה. שנית , נייצר דיפרנציאציה כמותית  בכמות המתמודדים בכל בית , כך שהבית הבכיר והמאתגר

מכולם יכיל את מס' המתמודדים הקטן ביותר (ולכל מועמד יהיה בהגדרה  סיכויי זכיה גבוהים יותר)  וכן הלאה.

ג. כמות המתמודדים אשר יסיימו מתחת "לקו האדום" (על כך בהמשך..) יהיה שונה , כך שהבית הבכיר יהנה מהכמות הקטנה ביותר – רצוי מקום אחרון בלבד , והבית הבא , 2 מקומות אחרונים וכן הלאה. להוציא את הבית של "הבלתי מדורגים"  – בית זה יוקם כאשר התקציב שלנו מספיק ל-X  בתים , וכמות המתמודדים גבוהה יותר ו/או כאשר חוק פארטו  מושל בכיפה… כלומר , 80% לערך מהפרודוקציה מושגת ע"י כ20% מפוטנציאל  כח העבודה  והיתר מתפזרים טיפין טיפין בין הרבה עובדים . במקרים כאלה , נבנה בתים שמיים רק  לחלק העיקרי של קבוצת המתמודדים ,

והבית האחרון יוקדש לכל היתר  ללא ציון שם המועמד . יש צורך כמובן לתחום אותו במס' מקומות מוגבל  , לפי הרציונאל שתואר לעיל.

ד. טיב הפרס – גם בנושא זה , רצוי לייצר הבחנה ברורה , כך שהפרסים בבית העליון יהיו בעלי ערך נתפש גבוה יותר מהבית שבא אחריו וכן הלאה (נובע גם מהרציונאל שבד"כ מתמודדים בבית בכיר יותר ישיגו תוצאות גבוהות יותר ). אם לדוגמא בנינו 3 בתים והחלטנו על זכיות לשלושת המקומות הראשונים בכל בית – אין צורך למצוא 9 פרסים שונים,  כי אם ניתן להשתמש ב-5 סוגי פרסים בלבד שיינתנו למקומות שונים בכל בית. כך למשל הפרס המוענק בבית הבכיר למקום השני יהיה גם הפרס המוענק בבית השני במקום הראשון והפרס המוענק בבית הבכיר במקום השלישי ישמש גם כפרס המוענק בבית ב' במקום השני ובבית ג' למקום הראשון וכן הלאה.

לאחר שהנחנו את יסודות  בנין התחרות , נתעמק בסוגיות חשובות נוספות  אשר להן משקל מכריע להשגת התוצאות המיוחלות ואשר בכוחן להשפיע עלינו לבצע שינויים קונסטרוקטיביים ולחשב מסלול מחדש…

רמת הענין היא שם המשחק ועליו תיפול ותקום הצלחת התחרות אם לאו . רמת הענין משולה בעיני  לרמת CO2 הנחוצה לנו לתפקוד ברמה גבוהה. כשהאוויר דליל – רמת החמצן נמוכה והפעילות  המוטורית מתפקדת בעצימות נמוכה אף היא. כך גם בתחרות מכירות , ככל שרמת הענין הכללית נמוכה – כך רמת התפקוד והמוטיבציה של המשתתפים תהא נמוכה , והתוצאות יהיו בהתאם. רמת הענין אם כן מהווה את כח הבעירה הפנימי שאמור להצית ולשלהב את כל המתמודדים.

רמת הענין  הכללית הינה צירוף רמות הענין שכל מתמודד מוצא בה. רמת הענין שמגלה המתמודד בתחרות הינה פונקציה של שלושה פקטורים עיקריים:

  1. תפישת הסיכוי – סיכון הסובייקטיבית האישית שהמתמודד רואה לנגד עיניו .
  2. תפישת מידת המאמץ האובייקטיבית שעל המתמודד להשקיע על מנת למכור את המוצר.
  3. הערך הנתפש של הזכייה בתחרות.

ככל שבעיני המתמודד הסיכוי לזכייה שהוא רואה לנגד עיניו גבוה יותר , המאמץ הכרוך במכירת המוצר נמוך יותר, והערך הנתפש גבוה יותר –  כך רמת הענין שלו תהא גבוהה יותר ולהיפך.

תפישת הסיכוי – סיכון  היא בראש ובראשונה פועל יוצא של הצבת המשתתף בבית הנכון לו:

בבית שהוא מרגיש בו לפחות שווה בין שווים – מה שמדגיש את החשיבות הקריטית של מלאכת הרכבת הבתים. חשוב שנייצר לזכייה ערך נתפש כזה שימצא בהלימה למידת המאמץ הכרוכה במכירת המוצר ומידת הסיכוי לזכייה. ערך נתפש של זכיה הינו צירוף הערך הנתפש של הפרס עצמו וסך התועלות שהמתמודד יזכה להן כתוצאה מהזכייה , כגון: חשיפה , הכרה , חיזוק המעמד המקצועי בחברה, מתן גושפנקא לקידום וכמובן מידת הסיפוק העצמי ששואב המתמודד מעצם הזכייה.

הערך הנתפש של הפרס עצמו  – ראשית יש לתת את הדעת שהפרס יקלע באופן המיטבי לטעם קהל היעד . למשל לקהל גברי – לא מומלץ לפתותו עם תכשירי קוסמטיקה … אפשר גם לבצע מדגם בקרב קהלי יעד דומים , לוודא שלא ניתן כבר פרס כזה בעבר הלא רחוק , ובכל אופן תמיד כדאי להיוועץ עם גורמים נוספים – כי בסוף כל אחד מאיתנו מחזיק בדיעות ובתפישות  שונות ,

וכאמור לפרס יש תפקיד מרכזי בסיכויי הצלחת התחרות.

דילמת החופשות – מי מבינכם שמבקש לפנק את הזוכים בחופשות , חשוב שייתן דעתו על מס' נקודות :

1. ככל שכמות המשתתפים גדולה יותר , כך חשוב לבחור יעדי חופשה "שמדברים" לכולם (פחות מומלץ לבחור יעד שצריך לפתוח את הגלובוס או לבדוק בגוגל היכן הוא נמצא…

2. מומלץ להשתמש בחברות מתמחות המעניקות שוברים הניתנים להחלפה ולמימוש לפרק זמן ממושך  ועפי"ר גם בעלויות נמוכות יותר– אחרת , הדבר כרוך בלא מעט אופרציות מנהליות שלא תמיד זמינות לנו ולעיתים גובות מאיתנו הוצאות כספיות נוספות.

מצדדי החופשות יטענו כי אין אדם שלא מפיק הנאה צרופה מחופשה מהנה בכל זמן נתון , כלומר פרס שמכוון למכנה משותף רחב ועפי"ר גם ניתן לזוכה מנדט לבחור מתוך מס' יעדים את מקום החופשה הרצוי לו  , כך שמידת ההתאמה לקהל היעד הינה גבוהה במיוחד. מנגד , יטענו המצדדים במוצר המוחשי כי אורך חיי המוצר המוצב בבית הזוכה – מעניק לו תחושה טובה לאורך זמן והתהודה להצלחתו ולמקום עבודתו מקבלת חיזוקים חיוביים בהתאם.

בנוסף , גם כאן ניתן לייצר מבחר מסוים של פרסים באמצעות יצירת שת"פ עם חברות מתמחות. כמובן , שתמיד קיימת האפשרות לתת פרס כספי , אם בדרך של תוספת בונוס לשכר ואם ע"י מתן שוברים שווי כסף . אישית אני פחות מצדד בכך וזאת משתי סיבות עיקריות, האחת – בשל עלויות

המיסוי – העובד לא נהנה מגודל התקציב שהעמדנו לרשותו . שנית הפרס נעדר נוכחות ותהודה ואינו מותיר אחריו  חותם ממשי . על מנת שנוכל למקסם את תועלות התחרות , חשוב שהזוכים יזכו לתועלות שציינתי מעלה –

זאת ניתן להשיג בנקל , כאשר דואגים לתת פומבי לתוצאות התחרות , אם ע"י יצירת כנס נרחב ככל שניתן שבו יקראו הזוכים לבמה ויקבלו את תשורתם בליווי תעודה חתומה  וממוסגרת (שתיתלה במקום מושבם) לצליל  מחיאות כפיים סוערות של העובדים , ואם ע"י שיחות הערכה אישיות בשיתוף מנהל רם דרג , ציון הזכייה באירועים שונים ועוד כיד הדמיון השורה עליכם.

כעת , לאחר שבחרנו את סל הפרסים ומיקמנו כל פרס בבית המתאים ובמקום הנכון , נתפנה לבחון כיצד ניתן למקסם את תוצאות התחרות .

כאשר אנו מחליטים לצאת לתחרות מכירות מושקעת , אנו רוצים להבטיח לעצמנו שהתקציב שהעמדנו לטובת הנושא אכן ישיג את המטרות שהצבנו ושלא ניאלץ לחלק פרסים לזוכים , כאשר

מנגד לא קיבלנו  באמת ערך מוסף משמעותי.

כאן נכנסת השאלה – כיצד מונעים מצב בעייתי שכזה או לכל הפחות מקטינים את ההסתברות

לכך בלי לפגום באופי התחרות. לשם כך ניעזר במספר אמצעי גידור סיכונים .

  1. קו אדום – נייצר משקל נגד למובילים בכל בית , שיפעל כל משך התחרות ' כלהבות

מלחכות ' אשר עלולות לצרוב  את מי מהמועמדים  אשר בסיום התחרות ישהה בתחתית הבית שלו.

עלינו לסמן מראש  בכל בית ובית קו אדום למס' מקומות אחרונים . מומלץ גם כאן לייצר דיפרנציאציה , כך שהבית הבכיר (עם מס' המתמודדים הקטן ביותר) – נסמן בו רק את המקום האחרון , הבית השני – 2 מקומות אחרונים  , וכן הלאה . מי שימצא במקומות המסומנים באדום  בסיום התחרות – תופעל כנגדו סנקציה מסויימת . החל משיחת הבהרה אצל קברניטי החברה , עובר לפגיעה בבונוס  החודשי (בכפוף לחוק כמובן) ועוד.

ע"י יישום מהלך זה – גם המועמדים החלשים (בעיקר בעיני עצמם)  אשר איבדו תקוה כבר בתחילת התחרות או במהלכה , "נאלצים" להתחרות (באנלוגיה לליגות הכדורגל – "כנגד הירידה" …) ומוסיפים לתחרות נדבך חשוב מאוד , אשר בסוף היום  תורם  לרמת הענין הכללית של התחרות ומכאן להשגת מטרות התחרות.

  1. הצבת רף מינימום – בכל בית נדאג להציב רף מינימום במונחי נקודות / עסקאות – לפי הענין אשר יהווה תנאי ראשוני לקבלת הפרס. חשוב שנשכיל להציב רף אשר מצד אחד יתכתב עם יעדי התחרות , ומאידך לא יתפש כרף גבוה מדי ולמעשה יחבל באטרקטיביות התחרות  ויפגע בתפישת ה"סיכוי – סיכון"  הסובייקטיבית של המתמודד. רף המינימום חייב  גם כאן כמובן להיות דיפרנציאלי , כאשר לבית הבכיר נציב את הרף הגבוה ביותר , והרף יקטן בהתאמה עד לבית האחרון (כולל בית "הבלתי מדורגים"). נקיטת אמצעי זה  יגדר לנו בעיקר את הסיכון  התקציבי במתן פרסים ללא באמת קבלת ערכים מוספים בשורת ההכנסות.
  2. תקנון – יצירת תקנון מלא ומפורט אשר יכיל את כל תנאי התחרות  , לרבות התנאים שתוארו  לעיל , תנאים ספציפיים נוספים  אשר יהוו אמצעי הגנה נוספים , כגון יצירת חובת מינימום ממכירת מוצר X    ו/או Y , יצירת בונוס מיוחד (רצוי בנקודות)  עבור שיעור מכירת מוצר זה או אחר  , תנאים טכניים – כדוגמת מתי נחשבת עסקה כסגורה  לעניין התחרות , מה המנגנון הנוהג כאשר נוצר שוויון , איסור בדבר העברת עסקאות ועוד ועוד .
  3. שיטות ניקוד – ניתן להשתמש בספירת עסקאות / מוצרים  באופן פשוט , אך אם סל המוצרים שלנו מגוון ואינו אחיד ושווה ערך  מבחינת ערכו , כי אז קיימות שתי אפשרויות עיקריות – האחת למדוד מכירות בשקלים , השנייה לתת ניקוד שונה לכל מוצר / קבוצת מוצרים , ואז הרזולוציה ומוטת השליטה שלנו תהא ברמה גבוהה יותר שתבוא לידי ביטוי באמצעי הגידור ובמימוש  מטרות התחרות.
  4. שילוב דרגי  ניהול –  אם המתמודדים הם יחידים ואם סניפים / מחלקות , רצוי לשלב תמריץ תחרותי גם למנהלי מכירות אזוריים / מנהלי מותג ו/או כל מנהל מדרג ביניים שיש לו פוטנציאל השפעתי על איכות התוצאות – מה שיהווה רוח גבית חיובית , ינטרל רעשי רקע  ויסייע  גם לתקשורת הבלתי אמצעית עם המתמודדים , ובסוף היום  יהווה אמצעי נוסף להבטחת מטרת העל.
  • אחתום פרק זה בעצה ידידותית מאיזה אמצעי גידור רצוי להימנע : קביעת רף מינימום לתוצאות התחרות ברמת החברה .  רף כזה אמנם פותר לכאורה את המשוואה של  מתן פרסים רק כנגד השבחת התוצאות העסקיות , אולם מעבר לחוסר הצדק הפואטי שבו –

זהו כלי אגרסיבי מידי  אשר  יוצר אנטגוניזם  בעיני המתמודדים אשר מבינים שהם לא תלויים בעצמם , אלא בכל  המתמודדים בכל בתי התחרות גם יחד …נקיטת אמצעי זה הינו בבחינת ' לשפוך את התינוק עם המים '  ומכאן שייצא שכרנו בהפסדינו , וכל מפעל התחרות ירד באחת לטימיון – ראו הוזהרתם.

ממש לפני סיום…

תחזוקה !! תחזוקה!! תחזוקה!!   – חברים , מעל ומעבר לכל הנוסחאות , התכנונים והכללים , עלינו לדאוג לתזכר את כל המעורבים ברמה יומיומית  (אלא אם כן קצב ביצוע העסקאות איטי יותר) אודות מצב התחרות , זה המקום גם לתקשר ולהדגיש נקודות מסוימות שחשובות לכם , ובעיקר לשלהב את הרוחות , לייצר מתח , לתאר מגמות , להזהיר את השאננים  ואת הפאסיביים מפני הבאות  ולגרום לציפייה מתמדת לעידכונים היומיים שלכם  וכמובן לתוצאות  שיפורסמו עם חציית קו הגמר. רצוי ללוות זאת באמצעות  סממנים מוחשיים של תיאור ההנאות שיחוו ממימוש מגוון פרסי התחרות.

 

טורים ומאמרים

האתגר של Airbnb: האם החברה תצליח לשרוד את הקורונה? // אמיר שניידר

פורסם

ב-

אפקט הקורונה: מדור חדש באתר קהילת מנהלי שיווק מצייצים יציג מאמרים של מנהלי הקבוצה, המנתחים את השפעת המגיפה העולמית על השחקנים העולמיים – מי הושפע לרעה ולחיוב? מי המציא עצמו ונאלץ לעשות פיבוט ומי יצטרך לעשות חישוב מחדש? והפעם – Airbnb ענקית האירוח, שהייתה בשיאה בעלת שווי של 31 מיליארד דולר ובדרך להנפקה חלומית, והתנגשה חזיתית עם מגיפה עולמית – האם תצליח לשרוד?

חברת Airbnb שהביאה לחיינו מודל חדש של אירוח ושכירויות, הינה סיפור הצלחה בכל קנה מידה – המציאה מחדש את הדרך שבה אנחנו חושבים על שכירויות נדל"ן, על מודלים של החזקת נכסים ואף השפיעה בצורה מטלטלת על תעשיית התיירות העולמית, איימה על מותגי ענק של מלונות מסביב לעולם וייצרה תעשייה שלמה סביב המודל של שכירות קצרת-טווח והשפיעה בכל העולם על מחירי הנדל"ן. כזכור, Airbnb הינה אחת מ-5 חברות התיירות הגדולות בעולם, מבלי להחזיק אף נכס ברשותה – עד הקורונה השכירה יותר חדרים מכל ארבעת רשתות המלונות הגדולות בעולם גם יחד.

בשיאה הגיעה כאמור חברת הענק לשווי של 31 מיליארד דולר, שהציב אותה בשורה אחת עם חברות החד-קרן, והעתיד היה כולו ורוד – זאת עד שהגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים. המגיפה העולמית עצרה באחת את מסלול ההמראה של החברה, הביאה לצניחה כמעט ב-50% משווי החברה לשווי של 18 מיליארד דולר והביאה את החברה לחשב מסלול מחדש ולפטר בחודש מאי האחרון רבע ממצבת העובדים שלה – סה"כ 1,900 עובדים. מנכ"ל החברה, בריאן צ'סקי, התייחס אז להודעת הפיטורים, שסוקרה בהרחבה בעיקר בשל האופן האמפתי שבה בחרה החברה לעזור לעובדיה למצוא עבודה, כי רווחי החברה בשנת 2020, יהיו על פי הערכות בחברה, נמוכות בחצי משנת 2019.

רכבת ההרים של Airbnb – ממזרוני אוויר לחד-קרן תיירותית ומגיפה ששינתה הכל

ל-Airbnb, היו כל הסיבות להצליח והסיפור של ההקמה של החברה, הוצג באינספור הזדמנויות ומצגות שיווקיות – הוקמה ב-2008 על-ידי שלושה חברים שלמדו באותו הקולג', מתוך כאב אמיתי לחפש דרכים לממן את שכר הגבוה בסן פרנסיסקו. שניים משלומת היזמים, בריאן צ'סקי וג'ו גביה, שמו לב שבגלל כנסים טכנולוגיים שהתקיימו בעיר כל חדרי המלון היו תפוסים והם החליטו לנסות רעיון יצירתי. הם קנו שני מזרוני אוויר, שמו אותם במרכז הסלון בדירה שלהם והציעו להשכיר אותם בתוספת ארוחת בוקר לקהל הרחב. הם הקימו את האתר AirBed&Breakfast ואיתרו שלושה לקוחות שהכניסו להם 80 דולר בלילה הראשון. אחרי שהבינו את הפוטנציאל הם צרפו את השותף השלישי, ניית'ן בלייקרציק והתחילו לעבוד על מה שלימים הפך להיות ענקית תיירות.

החברה גייסה עד היום הון סיכון של למעלה מ-5.8 מיליארד דולר, והשכירה עד היום עשרות מיליוני לילות אירוח, במודל "כלכלה שיתופית" שריתק את העולם, עד שהגיעה הקורונה ועצרה את תוכניות החברה להתרחבות ויציאה להנפקה, ולהיערכות מחדש.

אז איך נערכו בחברה להשפעת הקורונה, לירידה בהכנסות ולחששות של המשתמשים והתיירים להתארח בנכסים השיתופיים, בהשפעת מגיפה עולמית וחשש מהידבקות מהנגיף?
גם מייסדי החברה, האנליסטים והפרשנים הכלכליים, מודים כי אתגר הקורונה הוא האתגר הגדול ביותר הנשקף לחברה ואף מאיים על המודל שעומד בבסיסה. כיום החברה מתמודדת עם ביטולים רבים וגם ביקורת על מדיניות הביטולים שלה. בעלי נכסים שהתבססו על מודל ההכנסות של Airbnb מוצאים עצמם כיום חסרי אונים ואל מול נכסים שעומדים ריקים, בתקופות של הסגר כמעט ללא תיירות פנים וחוץ, וחוזרים למודל ההשכרה הארוך טווח. במדינות רבות באירופה ובארה"ב, ההתייחסות אל שכירות קצרת-מועד במודל Airbnb היא כאל עסק לא-חיוני – מה שלא הוסיף לתחושת הביטחון של בעלי הנכסים בהמשך החזקת הנכס לשכירות קצרת מועד.

הפתרונות שהציעה החברה להתמודדות עם המשבר – האם יספיקו לאורך זמן?

א. מדיניות ביטולים גמישה – החברה נענתה לבקשה של המארחים  לקבל אפשרות להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן מוגבלת – למשל, לחודשים הקרובים. החברה הציעה למארחים  להשתמש בתכונה שמאפשרת למארחים להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן קצרה, שתחול על הזמנות חדשות.

ב. החלת סטנדרטים חדשים של ניקיון והיגיינה והשקת נוהל ניקיון מחמיר – עם תהליך הרשמה לנוהל וסימון הנכסים שעומדים בנוהל המחמיר – לפי פרסומי החברה, מאז יוני, כמעט 1.5 מיליון נכסים צורפו לנוהל הניקיון המחמיר של Airbnb.

ג. שימוש בקהילת המארחים ובתוכן תומך ומרגיע למטיילים ומארחים – החברה השיקה זירות שלמות של תוכן תומך הן עבור מארחים והן עבור מטיילים, עם כל המידע הנדרש לאירוח בתקופת הקורונה – כולל טיפים על שמירת ניקיון, היגיינה, איך לקיים מדיניות ביטולים גמישה בימים של חוסר וודאות ועוד. כמו כן, החברה החליטה להשתמש באחד הנכסים המשמעותיים שלה – קהילת המארחים ולהשתמש במארחים כדי להעביר הודעות מרגיעות לבעלי הנכסים ממי שנמצא איתם באותה הסירה.

ד. השקת קרן בסך 250 מיליון דולר עבור מארחים שנפגעו בביטולים – החברה השיקה בסוף מרץ קרן מיוחדת בסך רבע מיליארד דולר עבור מארחים שנפגעו כתוצאה מהביטולים. מה שהביא אומנם לביקורת מצד המארחים ובעלי הנכסים – החלטה שאותה כינו בעיקר כהודעת PR, ובכך שלא התייעצו איתם לפני ועקב מדיניות לא עקבית במדיניות הביטולים.

ה. דוגמא אישית של המנהלים בוויתור על הכנסות עתידיות – בריאן צ'סקי , שהונו מוערך על פי פרסומים ביותר מ-3 מיליארד דולר, הודיע לאחרונה בראיון ל-TIME בחודש אוגוסט האחרון שיוותר על משכורתו בשישה החודשים הקרובים, כדי לעזור לחברה להתמודד עם המשבר.

ו. אירוח ללא תשלום לאנשי הרפואה בחזית הקורונה – בימים הראשונים של המגיפה, פתחה החברה בכ-6,000 אתרים בצעד סולידרי, ללא תשלום, את נכסי המארחים לאירוח אנשי הרפואה הנמצאים בחזית ההתמודדות במחלה באיטליה ובצרפת.

האם שלושת המייסדים שיצאו להרפתקה כדי לתת מענה לכאב אמיתי, יצליחו לענות על כאבי התקופה והשמיים הנופלים? ימים יגידו, הפרשנים הכלכליים והאנליסטים מסביב לעולם עוקבים באדיקות אחרי פרסומי החברה, שהינה כאמור חברה פרטית, טוענים שהחברה התמהמה יותר מדי בהחלטה האם לצאת להנפקה והפסידה את המומנטום. לטענתם, הקורונה תפסה את שלושת היזמים ואת החברה, לא מוכנים ועם המכנסיים למטה. עוד אומרים הפרשנים, כי החברה תיאלץ לעשות חישוב מחדש ולהשקיע רבות בהחזרת האמון והביטחון הן עבור המארחים והמטיילים, במה שעתיד להיות ענף תיירות אחר לגמרי מאותו עולם ורוד שנכנסו אליו בשנת 2008 בהשכרת מזרני אוויר.

לצפייה בסקירה כלכלית בנושא של CNBC:

כותב המאמר הינו מייסד "מנהלי שיווק מצייצים"

המשך קריאה

טורים ומאמרים

המלצות צפייה וקריאה לימי הסגר: המסע של נטפליקס לצמרת והסודות של מוריניו // אמיר שניידר

פורסם

ב-

לקראת ימי הסגר, ריכזנו לקט של המלצות צפייה וקריאה – אז מה משותף בין הדרך להצלחה של המאמן המוחצן והצבעוני מוריניו, מסלול ההמראה של נטפליקס וימי הסליחות של אנשי המדיה החברתית? 

״מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית״

למי שטרם ראה את הדוקו המדובר של נטפליקס – מדובר בסרט חובה עבור כל איש שיווק ובכלל משתמש ברשתות החברתיות, שרוצה לקבל הצצה על האופן שבו הינדסו את חווית המשתמש בפלטפורמות ובמוצרים הטכנולוגיים, באופן כזה שלא נוכל להוריד את הידיים או את העיניים מהן.

המלצת קריאה – hooked
ו-indistructable מאת ניר אייל

להשלמת הצפייה של ״מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית״, מומלץ לקרוא את הספרים של ניר אייל, אחד משלנו, בכיר לשעבר בעמק הסיליקון, ומחבר רב המכר hooked שהציג לעולם את מודל ״הלכידה״ –  תהליך בן 4 שלבים שחברות מוצר מוצלחות מיישמות כדי להניע את המשתמשים למעורבות. איך משתחררים מהאחיזה של מודל הלכידה? לשם כך, הוציא אייל ספר מומלץ בשם indistructable שבו הוא מסביר איך להימנע מהסחות הדעת.

המלצת צפייה:
חוקי המשחק // netflix

דוקו מרתק לאוהבי הז'אנר הספורטיבי של ראיונות עם המאמנים הבכירים ומעוררי ההשראה כגון דוק ריברס, מאמן הלוס אנג'לס קליפרס. לצד הסיפור מעורר ההשראה של דוק ריברס, ניתן גם לקבל הצצה לשיטת האימון הייחודית של המאמן הצבעוני, חוזה מוריניו, הדרך שבה ניגש לאימון, המאבקים עם התקשורת ועוד.

המלצת קריאה – יוצאים מן הכלל – נטפליקס ותרבות הההמצאה מחדש
// ריד הייסטינגס וארין מאייר

הזדמנות טובה לצאת למסע מרתק עם ריד היייסטינגס, מייסד נטפליקס, מהימים שבה הייתה חברה קטנה להשכרת סרטים בשליחה בדואר, לתחרות עם בלוקבאסטר ועד לימי פריחת הסטרימינג ורכישת הפקות עצמאיות במאות מיליוני דולרים וההצלחה שהביאה אותה לקדמת הבמה עם הצלחות בינלאומיות חסרות תקדים כמו ״בית הנייר״, ״בית הקלפים״ ועוד.

ריד‭ ‬הייסטינגס‭, ‬מייסד‭ ‬נטפליקס‭, ‬ מציג‭ ‬בספר ״יוצאים מן הכלל – נטפליקס ותרבות ההמצאה מחדש״‭ ‬את‭ ‬התרבות‭ ‬העסקית‭ ‬הייחודית‭ ‬שמאחורי‭ ‬אחת‭ ‬החברות‭ ‬המקוריות‭, ‬החדשניות‭ ‬והמצליחות‭ ‬בעולם‭.‬ הספר‭ ‬משלב‭ ‬בין‭ ‬סיפור‭ ‬ההקמה‭ ‬של‭ ‬נטפליקס‭ ,‬‭ ‬קורותיו‭ ‬של‭ ‬הייסטינגס‭ ‬כיזם‭ ‬וראיונות‭ ‬עם‭ ‬מאות‭ ‬עובדים‭ ‬ומנהלים‭ ‬בנטפליקס‭ ‬בעבר‭ ‬ובהווה‭.

המלצת צפייה – HIGH SCORE –
לא לגיימרים בלבד // netflix

למי שלא צפה בסדרת הדוקו בת ה-6 פרקים שמציגה את התפתחות עולמות הגיימינג ממשחקי הארקייד בשנות ה-90 של המאה שעברה ועד התפתחות ה-e-sports שהפכו לתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים עם קצב צמיחה מסחרר. מדובר בצפייה מהנה במיוחד, לא רק לחובבי הז'אנר. במהלך ששת הפרקים, הסדרה מאפשרת לצופים לקבל הצצה מרתקת של תעשיית המשחקים, על ההצלחה המסחררת של המשחקים האגדיים, משנות השבעים ועד ימינו.

אינפוגרפיקה ששווה להתעכב עלייה בסגר
דקה אחת ברשת – גרסת 2020

לסיום, שווה להתעמק באינפוגרפיקה מרתקת של חברת התוכנה ב-domo, המשרטטת מחדש 60 שניות ברשת – כולל התווספות של חידושים רלוונטים לתקופה כגון – זמן השימוש בזום, כמות ההתקנות של טיקטוק ועוד – אז בזמן שקראתם, זה מה שקרה מסביב לעולם – במילה אחת – טירוף:

המשך קריאה

טורים ומאמרים

איך אפשר לחזק את אמון הצרכנים באמצעות תוכן גם בעידן ה'פייק ניוז' / חני שלום ונטע גולן

פורסם

ב-

כל כמה שנים טרנדים כאלה ואחרים מביאים את 'הבשורה החדשה' לעולמות השיווק והדיגיטל.                    

בתקופה זו האוטומציה וחוויית הלקוח אמנם תופסות מקום מרכזי, אבל התוכן – כבודו במקומו מונח – נשאר המלך! איך נוכל לעשות שימוש אפקטיבי בתוכן גם בתקופה שבה כל פיסת תוכן נחשדת כמזויפת, בתקופה שבה הצרכנים הופכים לחשדניים ובררנים יותר, כדי לשמר את אמון הצרכנים במותגים שלנו ואף להגביר אותו?

'פייק ניוז', שקרים וחצאי אמיתות, היו כאן מאז ומעולם. 'צהובונים', אתרי רכילויות ועוד ליוו אותנו הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות. ילדי שנות ה80-70 המאוחרות, שכיום הם בני שלושים, ארבעים וחמישים, חונכו ו'תוכנתו' להקשיב למבוגרים, לעשות מה שאומרים להם, ללכת ללמוד, ללכת לעבוד, ולהאמין במה שהם קוראים בעיתון או רואים בטלוויזיה.

ככל שהשנים עוברות, מסתבר שלא טוב כאן כמו שהבטיחו לנו. האושר לא מגיע יחד עם תואר אקדמאי, חתונה, שני ילדים וכלב, וכך יותר ויותר אנשים מתחילים לפקפק בשיטה הישנה וביעילותה.

העדר האמון בסיסטם החריף עם כניסת הרשתות החברתיות לחיינו. ברשת לכל אדם יש קול, כל אחד יכול להתבטא כרצונו ולספר את נקודת מבטו ופרשנותו. אם יש לך מספיק חברים, העמדה שלך יכולה להצטייר כאמת מוחלטת.

פעמים רבות קל לנו יותר להאמין לדמות שהיא מהחברים שלנו, שהיא דומה לנו, גם אם אין לה ניסיון מקצועי או ידע רלוונטי. העיקר שהיא לא מבעלי הסמכות שרוצים 'להשתלט' על החשיבה שלנו.

תוכנות עריכה ופוטושופ נגישות מאוד. קל לערוך תוכן בצורה מגמתית, וכך אפשר לראות היום סרטון בצורה אחת ומחר להציג אותו בצורה שונה. לרוב האנשים אין סבלנות לבדוק את הדברים, והם ממשיכים להאמין במה שהם רוצים להאמין בו. ואולם, ככל שעובר הזמן ותופעת ה'פייק ניוז' מחריפה, אנשים מתפכחים ומתחילים להיות חשדניים מאוד כלפי האמת.

בשונה מהעבר, אז התקשורת הייתה מקום אמין וממנה צרכנו את הידע שלנו, היום רובנו מבינים כי נקודת המבט שלה נגועה באינטרסים. כל תוכן שנמצא ברשת הופך לשייך ל'תקשורת'. מיד הוא נעשה 'חשוד', אף בטרם הוכחה אשמתו.

משבר הקורונה החריף את חוסר האמון. חוסר השקיפות מצד ההנהגה (כמו סגירת פרוטוקולים לשלושים שנה) הוליד כל כך הרבה נקודות מבט אפשריות, כך שלאדם מן השורה אין שום סיכוי לדעת מהי האמת. עובדה זו יוצרת סימני שאלה נוספים בקרב הציבור בקשר לאמינותו של התוכן, כל תוכן.

זהו אינו רק משבר של המערכות הציבוריות, של התקשורת או של העיתונות. זהו משבר תרבותי חברתי רחב היקף, שמסקרן מאוד לעקוב אחריו ולראות איך ולאן הוא יתפתח.

כאנשי שיווק חשוב שנהיה מודעים לדרך החשדנית שבה בודק הצרכן את התוכן שלנו. ונבדוק איך אנחנו יכולים ליצור תוכן שיחבר את הגולש ויקרב אותו, שכך הוא יוכל לקבל את המסרים שנרצה להעביר.

בזמני סגר, בימים שבהם נלקח מאיתנו חופש התנועה, עומד לפנינו אתגר שיווקי נוסף: לתת לאדם להרגיש כי החופש בידיים שלו. בימים אלה, יותר מתמיד, יש לדאוג שהלקוח שלנו ירגיש שהוא בוחר לרכוש ולא ששכנענו אותו לרכוש.

כדי לעשות זאת חשוב להכיר לעומק את הקהל, לשווק ולכתוב בצורה מעוררת אמון ומאפשרת בחירה. בעולמות השיווק הדיגיטלי מדברים על זה כל הזמן: "תכירו את הפרסונות שלכם מקרוב". מי הם? מה הם תחומי העניין שלהם? מה הסטטוס החברתי שלהם? במה הם עוסקים? מה הכאבים שלהם? כל פיסת מידע נוספת הרי זה משובח.

ואז… תנו להם תוכן מעורר השראה, לא 'בינוני'. משהו שיגרום להם להבין שאתם האוטוריטה בתחומכם, שייתן להם ערך, תועלת, שיענה על צורך. ככל שהתוכן יביא יותר טראפיק והמעורבות בו תהיה גדולה יותר, כך יגדלו המכירות, בדגש על איכות ולא על כמות.

את השיטות המוכרות לכתיבת תוכן שנותן ערך, מתבסס על תובנות צרכניות, תועלות ובדיקתן באמצעות A/B Testing רובנו כבר מכירים.

כדי לקחת את עולם התוכן הדיגיטלי ואת החיבור עם הלקוחות פוטנציאלים צעד אחד קדימה, למקסם אותו, לחזק את אמון הגולשים במותג ולתת להם בדיוק את מה שהם צריכים, כדאי שתכירו מקרוב את שיטת ה-NLP. היעזרו במודלים ובטכניקות שלה כדי לשפר את המסרים ואת התוכן השיווקי שלכם.

NLP היא שיטה שהתפתחה בשנות ה-70 והיא מוכרת כ'מדריך למשתמש במוח'. בעזרת היכרות עם התוכנות שנמצאות במוח שלנו יש באפשרותנו לנהל את הרגשות ואת המחשבות בצורה טובה יותר. כך נוכל לפעול, להתנהג ולהגיב למצבים באופן אפקטיבי יותר.

כיוון ששיטת NLP התפתחה כשיטת טיפול, אחד המודלים הבסיסיים בה הוא המודל ליצירת אמון בין מנחה למונחה. המודל הזה נקרא 'ראפור'.

משמעות המושג בצרפתית היא יצירת דוֹמוּת או נוחות, יצירת כימיה. הנחת היסוד היא שכאשר אנחנו מרגישים שמישהו דומה לנו – נוח לנו בחברתו ואנחנו מאמינים לו. הרי הוא כמונו! כשנוצר 'ראפור' במערכות היחסים האישיות שלנו, אנחנו מרגישים קִרבה ואמון.

במפגשים פרונטליים אנחנו, כבני אדם, יוצרים 'ראפור' החל מבחירת הבגדים שלנו, דרך שפת הגוף, הטון שבו אנחנו מדברים, השפה שבה אנו בוחרים וכלה במבנה השפה שלנו. ככל שנהיה דומים יותר לאדם שמולנו, כך הוא ירגיש נוח יותר ותתאפשר שיחה פתוחה וכנה בינינו.

כאנשי שיווק, אחד הכלים המשמעותיים שלנו הוא השפה ומבנה השפה. בעזרתם אנחנו יכולים ליצור דומות ונוחות, וכך הלקוחות שלנו ירגישו שאנחנו מרגישים, חושבים ומתנהגים כמותם.

המטרה שלנו היא ליצור משפט שהם יגיבו אליו: נכון, נכון, נכון, נכון. כך, בתנועה טבעית, נוכל להוביל אותם אל המסרים שלנו.

הצטרפות והובלה הן כלים משמעותיים שאפשר להשתמש בהם במסרים שלנו ובכל פנייה שיווקית.

חשוב לסייג את הדברים: אי אפשר למכור 'קרח לאסקימוסים' בעזרת השיטה, וזו גם לא הכוונה. מטרת יצירת ה'ראפור' היא לעקוף התנגדויות לא מודעות שמפריעות ללקוח לרכוש וליהנות ממוצר שבאמת מתאים לו ויהפוך את החיים שלו לטובים יותר. המטרה היא לגרום ללקוח פוטנציאלי להרגיש כאילו אמרנו לו: "תקשיב, חבר יקר. אני מה זה מכיר אותך, ואני יודע שזה יהיה בול בשבילך".

יש המגדירים NLP כ'פיזיקה של החוויה האנושית'.

החוויה האנושית, על כל מורכבותה, מורכבת בסופו של דבר מתוכנות של תחושות, צלילים ותמונות. התגובה הפנימית של כל אדם לטריגר חיצוני יהיה קודם כל צליל, תמונה או תחושה, לפני שיהפוך למחשבה, לרגש, ובטח לפני הפעולה עצמה.

שיטת ה-NLP מציעה מידע על התוכנות האלה, מעין הצצה למוח של כל אדם. כאנשי שיווק, ברגע שאנו מכירים טוב יותר את החשיבה של הלקוחות שלנו, קל לנו לפנות אליהם בצורה מעוררת אמון וכך לשפר את הביצועים של אסטרטגיית השיווק והתוכן שלנו.

השיטה מאפשרת לנו לצלול לעומק של ניתוח הפרסונות הדיגיטליות שלנו.

אם נכיר את התוכנה שמפעילה את הלקוח ומאפשרת לו לקבל החלטות, נוכל לקלוע בהצלחה את המסר הנכון ללקוח הנכון.

אחד מכלי האבחון הבסיסיים ב-NLP נקרא 'מטא פרוגרמס' – תוכנות העל של המוח. כדי לחשוף אתכם לצורת המחשבה שלנו, נסרוק כמה מהן:

נתחיל בתוכנה המאוד בסיסית, ואולי מוכרת, של כאב ועונג.

יש צרכנים שיעשו הכול כדי להימנע מכאב, ולכן ירכשו או יגיבו. אלה הם אנשים שפועלים מתוך פחד לאבד, להפסיד. הבעיה שממנה הם בורחים היא הדבר היחיד שבסופו של דבר ייצור אצלם פעולה. לעומתם, יש כאלה שפועלים מתוך שאיפה לעונג. הם ירכשו או יגיבו כיוון שירצו את הפרס שמחכה להם עם רכישת המוצר או השירות.

אם נכתוב מסרים שיווקיים המשלבים בתוכם פנייה שונה לכל 'פרסונה מנטלית', בהכרח נוכל להגביר את אחוזי ההצלחה שלנו.

אסטרטגיה נוספת שמשפיעה על דרך קבלת ההחלטות שלנו ועל האופן שבו אנחנו פועלים היא 'מיקוד שליטה'. כדאי להכיר גם אותה.

יש צרכנים שפועלים ומקבלים החלטות מתוך 'מיקוד שליטה פנימי'. הם פועלים מתוך הקשבה לעצמם, יודעים מה הם רוצים, מה הם מרגישים, מה הם צריכים ומתי הם רוצים את זה. הם יכולים לשמוע דעות של אחרים על מוצר מסוים או על שירות, אבל בסופו של יום ההחלטה תמיד תגיע ממקום פנימי ולא חיצוני. הם מחליטים מתוך עצמם, ולא כי אחרים אומרים להם שהדבר הוא טוב. כבוד לצורת החשיבה הזו ייצור אצלם אמון.

צרכנים אחרים מקבלים החלטות באמצעות הקשבה לסביבה החיצונית. הם זקוקים לקבל 'אישור חיצוני מהסביבה' ומסתמכים על דעתם של אחרים. אנשים אלה יגדירו את עצמם פעמים רבות בעזרת הישגים חיצוניים, כמו משרה, לימודים, השתייכות קבוצתית ועוד. הם מחפשים אישור וכוח לפעול דרך עוצמות ודעות של אחרים, ולעיתים תהיה להם נטייה לרצות אחרים. האוטומט שלהם מחפש אישור. הם יאהבו מוצר שמצליח לכולם. כשנציף את השיח הפנימי של הלקוחות האלה מול ההחלטה, ייווצר אמון.

שימו לב שאנחנו לא משתמשים במניפולציה כדי להניע לפעולה, אלא משקפים את השיחה הפנימית שעוברת לאנשים בראש. כך אנחנו יוצרים 'ראפור' ואמון.

חשוב לציין כי בכל בני האדם נמצאים שני מוקדי השליטה, אך אצל כל אדם מוקד אחד יהיה דומיננטי יותר וישפיע על כל תחומי החיים, בעיקר על קבלת ההחלטות ועל ביצוע הפעולות.

תוכנה נוספת מתוך ה'מטא פרוגרמס' היא הבדלה או התאמה.

יש אנשים שתמיד יחפשו את מה שדומה להם. הם יראו את מה שדומה להם בתוך הטקסטים שכתבתם. לעומתם, יש אנשים שתמיד מחפשים את ההפך – עם מה הם לא מסכימים. מי שהגיע עד כאן יכול לבדוק ממש עכשיו אם הוא הרגיש שהדברים מתחברים לו, מתאימים לסטייט אוף מיינד ולצורת החשיבה שלו, או שהוא קרא את המאמר מתוך חוויה של הבדלה – מה לא מתאים לו ומה לא מתחבר להשקפת עולמו בתוך המאמר.

אין פה שיפוט של צורת החשיבה. יש כאן הבנה שצריך לקחת בחשבון גם את אלה שיקראו את המאמר מתוך תחושת שוֹנוּת, לא משנה אם המוצר יכול להתאים להם או לא.

תוך כדי כתיבת המסרים כדאי להתייחס לצורת החשיבה הזו. ייתכן שיש אנשים שמרגישים שהדברים לא מתאימים לתפיסת עולמם, אך אם הם יישארו עוד רגע הכול יתבהר. משפט כזה אומר לקורא: "היי חבר, אני ראיתי אותך, אני יודע מה עובר לך בראש". הוא מייצר אמון שמאפשר הקשבה טובה יותר למסרים שלנו.

טכניקה אחרונה ששווה להכיר היא 'הצטרפות והובלה' – טכניקה מרכזית לבניית 'ראפור' שבונה אמון. כדי שנוכל ליצור את ההצטרפות נצטרך להכיר את מבנה החשיבה של הלקוחות שלנו. כך נוכל ליצור יס סט (אמון), להוביל את הלקוח לקרוא, להתעניין במוצרים שלנו, להניע אותו לפעולה ואף להביא אותו לידי רכישה.

 

חני שלום סמנכ"לית שיווק וחווית לקוח ונטע גולן NLP TRAINER – כותבת תוכן שמייצר טרנספורמציה הכירו במסגרת עבודתן בחברת חלי ממן השילוב של שתי העולמות יחד בעבודתן אפשר להן למקסם את מהלכי השיווק.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

תעשיית הפיננסים – תעשייה בהפרעה // תומר גרינאפל, מנהל תחום פיננסים פייסבוק ישראל

פורסם

ב-

כולנו צרכני שירותים פיננסיים, לקוחות של לפחות בנק אחד ולפחות חברת אשראי אחת, לרוב אפילו של מספר חברות בכל תחום. תעשיית הפיננסים נמצאת בתקופה של שינויים משמעותיים, שילכו ויתעצמו בשנתיים הקרובות ולא יפסחו על אף צרכן ישראלי – הם צפויים לשפר את חוויית השימוש שלנו ולהביא את התעשייה לקפיצת מדרגה דיגיטלית. עבור התאגידים הפיננסיים, ההצלחה נעוצה בפיצוח המשולש – הבנת הצרכן הדיגיטלי, בניית הצעת הערך הדיגיטלית והתאמת מערכי השיווק הדיגיטליים.

מבנה שוקי מורכב ותחרות מוגבלת האטו את התעשייה עד כה

תעשיית הפיננסיים הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה ובתחרות מוגבלת. בענף הבנקאות הבנקים הגדולים מחזיקים קרוב ל-60% מנתח השוק, בעוד שחברת האשראי הגדולה בארץ מחזיקה למעלה מ-40% משוק כרטיסי האשראי. הגופים הפיננסיים הגלובליים אינם מספקים שירותים קמעונאיים בישראל והבנקים הבינלאומיים הספורים שבכל זאת פועלים בארץ עוסקים בעיקר בR&D, חדשנות ובמשורה גם בפעילות השקעות עסקית. היבטים משמעותיים נוספים הם היעדר הנוכחות של Challenger Banks והנוכחות הדלה של NeoBanks בארץ. בישראל יש לנו את Pepper, שהיה סנונית ראשונה, ובשנה הבאה עתיד להצטרף אליו הבנק הדיגיטלי הראשון. בשוק משוכלל יותר, השחקנים הדיגיטליים המשגשגים מזיזים את השוק באופן משמעותי באנגליה למשל, "בירת הפינטק" של אירופה, יש פריחה של Neo-Banks עם שחקנים שכבר חצו את רף 20 מיליון הלקוחות ונתח שוק של יותר מ-25% (source: accenture).

בצד ה-Disruptors, אנו אמנם עדים לפריחה של תעשיית ה-Fintech הישראלית, אך מרבית החברות נבנות על מודל B2B ופונות לתאגידים הפיננסיים או לשווקים בחו"ל – כך שהישראלי הממוצע לא נהנה משירותים אלה. יתרה מכך, חלק ניכר מהשירותים הפיננסיים בישראל מותנים בפתיחת חשבון בנק וכן התשתית הטכנולוגית ברובה סגורה, אלמנטים שמקשים על תהליכי האינטגרציה ועל החיבור לדאטה פיננסי. גם רשות התחרות נתנה על כך את הדעת לאחרונה. למרות המורכבות והאתגרים, לאחרונה אנחנו רואים ניצנים חיוביים בנושא זה, בדמותן של חברות כמו riseup, ו-FamilyBiz שהשיקו מוצרים לשיפור ההתנהלות הפיננסית של משקי בית בישראל.

מהזווית הצרכנית, בדומה לתעשייה הגלובלית, קיים קושי ליצור בידול משמעותי בשירותים יום-יומיים (daily banking). השירותים הבנקאיים דומים זה לזה וההבדלים נמצאים לרב בניואנסים. איך מבדלים "עוזר אישי" (BOT באפליקציה) כאשר לכולם יש אחד כזה? כיצד ממתגים אפליקציית תשלומים כאשר הפונקציונליות זהה?  המעבר בין בנקים נתפס כהליך מורכב, שכן יכולת ההשוואה בין המוצרים נמוכה וחסמי המעבר, כמו הלוואות פתוחות והוראות קבע, אינם מבוטלים. במצב כיום,  אורך החיים הממוצע של לקוח ישראלי בבנק עומד על 15 שנים ויותר, עם שיעור נטישה של כ-2% בשנה, בעוד שבשוק תחרותי כמו ארה"ב למשל עומד אותו שיעור על בין 15% ל-20%. (source: fiworks).

הרגולטור הישראלי דוחף דיגיטציה ותחרות

המצב הנתון של התעשייה מוביל את הרגולטור לדחוף שתי מגמות בצורה מובהקת ואסטרטגית – הגברת התחרות ודיגיטציה של שירותים. אנחנו עדים למהפך דרמטי של התעשייה, ששיאו עוד לפנינו – הוא התחיל בצעדים משמעותיים כמו היפרדותן של חברות האשראי מהבנקים הגדולים והשקת מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. מהלך משמעותי נוסף, אליו אנו עדים בימים אלו, הוא המעבר למסופי תשלום מבוססי פרוטוקול EMV, שפותחים חלון הזדמנויות למוצרי ה-Contactless payments. המסופים יוטמעו ברשתות הקמעונאיות הגדולות כבר בנובמבר הקרוב ובעוד שנה הם צפויים להימצא בכל עסק בישראל. תהליכים אלו לא רק נותנים מקום לחדשנות ולחוויה צרכנית משופרת, אלא מייצרים תחרות חדשה על רצפת המכירה הפיזית.

המהלכים הרגולטוריים מתחילים להזיז את התעשייה ומציבים בפניה אתגרים משמעותיים, החל מתחרות על "הקו הראשון ללקוח הקצה", חשיבה מחדש על שרשרת הערך הפיננסית, פתיחת תשתיות ועוד. השחקנים השונים יידרשו להתמודד עם אתגרים אלו ומנגד לשמור על ניהול הסיכונים והיציבות של המערכת כולה.

אז לאן אנחנו הולכים?

פרויקט "בנקאות פתוחה" של בנק ישראל הוא השינוי התשתיתי המשמעותי הבא. הפרויקט מושתת על עקרונות התקינה האירופאית (PSD2) ובמילים פשוטות, מאפשר ללקוח של בנק X לתת אישור לבנק Y "להסתכל" על הנתונים שלו, ולתת הצעה מתחרה לכל מוצר. לצד השינויים הרגולטוריים, אנחנו עדים גם לניצנים של מוצרים ושירותים פיננסיים חדשים. שירותים דוגמת VIDEA ו-Pepper Invest בעולם ההשקעות הדיגיטליות, כמו גם שיפור משמעותי בתהליך פתיחת חשבון בנק אונליין וכן תחרות עזה בעולם המסחר המקוון הם תהליכים שעתידים לשנות את התנהגות השוק. בשנה הבאה צפוי להיכנס לתמונה גם בנק דיגיטלי חדש ועצמאי, שללא ספק יהווה זרז משמעותי למגמת הדיגיטציה של השירותים הפיננסיים. אין הגדרה טהורה יותר ל-Disruptor בשוק מסורתי.

השחקנים השונים בתעשייה צריכים להתאים עצמם כעת לסביבה שמשתנה בקצב מסחרר. אותם גופים נדרשים בראש ובראשונה להחלטה אסטרטגית שתציב יעדים ברורים ומדידים לצמיחה של אפיקי הדיגיטל – במקומות שבהם הנושא עוד לא  נמצא על שולחן המנכ"ל, יהיה קשה להוביל שינוי כה מורכב. שרשרת הערך הפיננסי החדשה תדרוש שינויים במבנים הארגוניים ובתהליכים שיחברו בין המוצר הדיגיטלי לצוות השיווק הדיגיטלי, יחד עם ההבנה שכוח האדם שנדרש לתהליך מהסוג הזה הוא שונה ובעל תחומי מומחיות אחרים. לבסוף, יהיה צורך להשקיע בתשתית טכנולוגית ובשיתופי פעולה שיאפשרו הוצאה לפועל של מהלכים מורכבים בפרקי זמן קצרים, תוך פישוט ה-funnel הדיגיטלי ואופטימיזציה של החוויה הדיגיטלית כולה.

השינויים בציפיות הצרכנים ימשיכו להכתיב את הטון לשינויים שעוד עתידים לבוא. הגופים שישכללו את הצעת הערך הדיגיטלית ויתאימו את מערכי השיווק, תוך ניתוח והבנה של התנהגות הצרכן הדיגיטלי, יזכו ביתרון התחרותי המיוחל בעולם הפיננסי החדש.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020