הפעם בחרנו לראיין את מיכל מנור בעלת "בלוג הטיולים – רואה עולם "
רצינו לראות את "מאחורי הקלעים" של מי שכותבים תוכן באופן שיטתי וקבוע מתוך מטרה להעביר מסר לקהל היעד. בשיחה עם מיכל ביררנו מה הניע ומניע אותה לכתיבת הבלוג.
הבלוג של מיכל מזמין אותנו להתוודע אל מידע והמלצות בתחום התיירות בארץ ובעולם ולהתחבר אליו מנקודת המבט של מיכל.
אנחנו כאנשי שיווק, חייבים להכיר כותבי "בלוגים" בוודאי בלוגרים שכותבים על תחומים שקשורים לתחום הפעילות שלנו .
הם יכולים לסייע לנו ל"נטר" את הדופק ולהכיר את השיח ברשת לגבי נושאים שונים וכן לסייע לנו בהעברת המסרים שלנו לקהל היעד שלנו ולתת לנו רעיונות לשיתופי פעולה וחידושים בתחום .
שתפי אותנו ברקע המקצועי שלך : מי את? מה הניסיון המקצועי שלך ?
אני מיכל , בוגרת החוג לקולנוע וטלויזיה אוניברסיטת תל אביב, עיתונאית כבר הרבה שנים. פתחתי את הבלוג בגלל הרקע העיתונאי שלי. למעשה הבלוג שלי, "רואה עולם", הוא במודל מגזין ויש בו גם אופי של בלוג עם חוויות אישיות.
בנוסף אני מנהלת את קהילת בלוגרי הטיולים הישראלי זה אומר ניהול הקהילה, כנסים, קידום התחום מול מנהלי שיווק ועוד.
אני משתמשת במספר פלטפורמות – פייסבוק, אינסטגרם והמגזין . היתרון בבלוג/מגזין הוא שהנכס הדיגיטלי הוא שלי, אני לא תלויה בפייסבוק ויכולה לעשות מה שאני רוצה ללא חשש שתוכן יימחק. כמובן מנגנון החיפוש של גוגל מאפשר איתור של התוכן של הבלוג שלי.
צריך לזכור שפייסבוק ואינסטגרם הם כלים חברתיים שבאמצעותם אנשים מגיבים אחד לשני מעכשיו לעכשיו , בלוג הוא יותר "ירוק עד" . יש יתרון לעבודה בכל הפלטפורמות כי מרוויחים את העקרון של "גם וגם" . וכמובן אני מייצרת גם תוכן עבור אתרים מסחריים אחרים.
התפקיד העיתונאי הראשון שלי היה בynet תיירות. כתבתי בזמנו ספר על פעילויות לאמהות ותינוקות והעורכת של ynet הציעה לי לבוא ולכתוב אצלהם. כתבתי בתחום התיירות.
כתבתי גם במעריב במדורי התיירות, הפנאי, תיאטרון.
איך נולד הבלוג ?
כתיבה בעיתון היא כתיבה שיש בה כללים מוכתבים – גרפיקה , כותרות ועוד. רציתי משהו ללא מגבלות משהו שאני קובעת את הכללים.
חברה בלוגרית שקראה את סיפורי הטיולים שלי ב"פורום משפחות" באתר "למטייל" הציעה לי לפתוח בלוג ולכתוב על טיולים. החלטתי לפתוח בלוג בשביל הכיף וחדוות התיעוד, בהתחלה הבלוג הכיל סיפורי טיולים משפחתיים, בהמשך התחלתי לראיין מטיילים וכתבות עומק. כפי שאמרתי הבלוג שלי הוא מגזין.
בהמשך הקמתי את קהילת בלוגרי הטיולים.
הבלוג הלך וגדל איתי. בתחילה כתבתי את הבלוג במקביל לעבודה במעריב. אחר כך הפעילות הלכה והתרחבה והעיסוק בבלוג הפך למרכזי.
במקביל לימדתי בלוגריות איך לפתוח בלוג , איך לעבוד נכון מול גוגל ובעיקר על התפיסה של בלוג ככרטיס ביקור.
מה מקורות ההשראה שלך ?
בכל מקום אליו אני מגיעה אני מחפשת את הנרטיב שמאפיין את המקום. לכל מקום יש קו עלילתי שבא לידי ביטוי באדריכלות, באוכל, באנשים, בהיסטוריה, כמו גם בחוויות האישיות שאני חווה בטיול ואני מנסה, תוך כדי תנועה, למצוא את הסיפור שאותו אספר לקוראי.
בנוסף יש לי במגזין את אינדקס יזמי התיירות – בו אני נותנת במה ליזמים בתחום התיירות (מדריכי סיורים, מארגני טיולים ועוד). לכל יזם כזה אני מכינה שאלון ייחודי באמצעותו הוא מספר את הסיפור שלו.
אתגרים שעימם את מתמודדת ?
ראשית האתגר הכלכלי – למצוא אנשים וגורמים שישתמשו בפלטפורמה שלי לפרסם וגם שיתאימו לתוכן . קיים האתגר של העבודה השוטפת של הפצת תוכן מתאים, עבודת תחזוקה ושיווק באופן שוטף .
צריך גם למצוא את האיזון והשילוב בין הפלטפורמות השונות – במה להשקיע ובמה להתמקד ? כמה להשקיע בכל פלטפורמה . האם להשקיע בבלוג עכשיו או באינסטגרם ? בעולם שמצפים בו ל"סטורי" מה מקומו של ה"בלוג"
מי קהל היעד שלך ?
בני 35 ומעלה, משפחות עם ילדים גדולים/ מתבגרים. קהל היעד שמחפש לצאת לטיולים , פעילויות , סיורים , מלונות או לקבל השראה כשהוא נוסע לחו"ל להשקיע בטיול ורוצה למצוא דברים מיוחדים לשלב בטיול.
ספרי קצת על ניהול הקהילה של בלוגרי הטיולים ועל הפעילות בקהילה
ניהול קהילה – יש עליות וירידות. לפני הקורונה היתה פעילות ושיתופי פעולה לקדם את התחום של בלוגרי טיולים מול חו"ל, מול לשכות תיירות. עשינו כמה וכמה מפגשים פיזיים וכנסים בשילוב גורמים כמו אוניברסיטת חיפה או אנשי יחסי ציבור ושיווק של תיירות. עם הגעת הקורונה בהתחלה היינו עסוקים בלחזק אחד את השני, להעביר מידע על הגבלות והנחיות לגבי נסיעות. במקביל היו גורמים שהציעו לנו לבוא לסיורים בארץ כדי שנכתוב עליהם. עיריות נתקעו בלי תיירים , הם הבינו שיש כח בתוכן כדי לעודד תיירי פנים להגיע. התבקשנו להגיע לסיורים ולסקר את הסיורים. בשלב מסויים החלטנו שאנחנו לא מגיעים יותר לסיורים בלי תשלום, כי זו עבודה לכל דבר ולמזלנו חלק מהרשויות המקומיות (כמו הרשות לפיתוח ירושלים) הסכימו איתנו וכיום הם עובדים איתנו בתשלום.
גם כיום יש הרבה התייעצויות בין חברי הקהילה, שאלות טכניות , שיווקיות , שאלות על קידום בגוגל ועוד. יש גם סיורים משותפים בארץ ואפילו בחו"ל – לא מזמן פנו אלי ממשרד התיירות של בולגריה והמלצתי להם על מספר בלוגריות לשתי משלחות עיתונאים לבולגריה.
בחודש יוני ערכנו כנס נוסף בשיתוף אוניברסיטת חיפה ובינואר יתקיים כנס עם בכירים בתחום התיירות כשמטרה היא לדון על שיתופי פעולה בעידן אי וודאות, כי הקורונה לא עושה שום סימן שהיא הולכת ללכת מכאן בקרוב.
מה עשית בתקופת הקורונה ?
בהתחלה המשכתי לפנטז על הנסיעות שבוטלו , אחר כך התחלתי כאמור לטייל בארץ , הוזמנתי לסיורים וברגע שיכולתי חזרתי לחו"ל – הטיול הראשון היה ליוון מיד אחרי הסגר השני. ואיך שהתחילו החיסונים והתחילו להיפתח מדינות נסעתי ישר עם תחושה שמי יודע אולי זה הטיול האחרון, מאז כבר הייתי חמש פעמים בחו"ל, כי הגישה שלי כעת היא לנצל כל חלון הזדמנויות.
במקביל פתחתי בתחילת 2021 את אינדקס יזמי התיירות שהוקם כדי לפרגן לתחום שחטף הכי הרבה במשבר הקורונה.
מה הכח של הבלוג שלך ?
אני סטורי טלר, יודעת לספר סיפור. אפשר להבין את המהות של המקום שעליו אני כותבת ואת הייחוד שלו. אני חושבת שזה קשור ללימודי הקולנוע – את המקומות שבהם אני מבקרת אני רואה כחלק מסרט – יש שילוב חזק של תוכן עם ויזואליה.
כשאני כותבת יש תמיד גרעין של סיפור שממנו זה יוצא, אם אני אסע עם בן זוגי משהו ממערכת היחסים יכנס לסיפור. אם זו נסיעת עבודה המקום עצמו יקבל את המרכז.
אבל אני גם אדם מאורגן, אני מספרת את הסיפור לפי פסקאות תוך בנייה של זרימה של הסיפור. הגוגל מאוד אוהב סדר – הכותרות מאפשרות לו "להבין את הסיפור".
בזכות השילוב שלי מלימודי הקולנוע והנסיון שלי כעיתונאית אני הן כותבת מאורגן והן מספרת סיפור.
מה האג'נדה שלך ?
כיום המטרה שלי היא לקדם יזמים ויזמות בארץ ובחו"ל תוך דגש על יזמות שהן נשים. הרעיון לתת ביטוי לאנשים מאחורי המקומות. אני מאוד אוהבת לראיין ומשתמשת בכלי הראיון כדרך לקדם את האנשים שמאחורי הקלעים של עולם התיירות. בעיקר במצב הנוכחי בו התחום כולו תלוי בין שמיים לארץ. חשוב לי גם לקדם מקומות של תיירות חברתית, ערים משניות ומקומות מחוץ למסלול השחוק.
וכמובן שאחת המטרות שלי היא לעורר השראה לטיולים, לעודד אנשים להגיע למקומות חדשים כמו גם להנגיש מידע על נסיעות בתקופת הקורונה.
אלו תגובות מרגשות קיבלת על תוכן שכתבת ?
יש הרבה תגובות כמו "עשית לי חשק ליסוע בעקבותייך" או "בזכותך גיליתי את המקום הזה".
היתה לי פעם תגובה שהגיעה דווקא ממישהי שכתבתי עליה בפוסט על קרקוב, מעצבת שיש לה חנות בקרקוב . היא כתבה לי שהגיעו אליה 2 ישראליות שהגיעו בזכות הפוסט ואף הראו לה את הפוסט שלי עליה. זה היה מרגש.
אני מאוד אוהבת את הקשר שנוצר עם האנשים שעליהם אני כותבת. יש הרבה סיפורים מרגשים – אני ממש נקשרת ליזמים / יזמיות כשאני באה לספר את הסיפור שלהם.
מה התכניות להמשך ?
הייתי רוצה להתפתח בעוד תחומים לצד הכתיבה – רוצה לעשות פודקאסט או לקבל תוכנית ברדיו – עוד דרך לפגוש ולראיין אנשים מעניינים. להמשיך עבוד מול שגרירויות או מנהלי לשכות תיירות של ערים ומדינות על מיזמי תוכן ארוכי טווח, להגיע לעוד ועוד יזמי תיירות שיהיו חלק מקהילת האינדקס הנהדרת שהולכת וגדלה מיום ליום ואולי גם להתרחב לעוד כיוונים כמו תיירות ירוקה, wellness וכד'
מסר וטיפים לאנשי שיווק
המסר שלי למנהלי שיווק בתחום התיירות , life style ותחומים נושקים שמומלץ וכדאי להם לעבוד עם בלוגרים ויוצרי תוכן כתוב, שיש להם בלוגים או קבוצות פייסבוק. יש נטיה לחברות מסויימות לעבוד רק עם משפיעני אינסטגרם וכך הם מפספסים קהלים שלמים שאין להם אינסטגרם או כמעט ולא נמצאים בו למשל קהל יותר מבוגר או קהל של משפחות. זה קהל שמוציא הרבה כסף על טיולים וחבל לא לפנות אליו. צריך לחשוב על שילוב נכון בין הפלטפורמות.
ובל נשכח שתכנים בבלוג נשארים לנצח. הם עולים בחיפוש גוגל גם חצי שנה אחרי ולכן זו השקעה לטווח ארוך.
בנוסף, מנהלי שיווק בתחום התיירות יכולים להיעזר בבלוגרים ככותבי תוכן לאתר של חברת התיירות ויש עוד הרבה דרכים לשיתופי פעולה מתגמלים בין שני הצדדים.
למשל התחום של ביטוח נסיעות שהוא מאוד רלוונטי לעולם התיירות – הם כיום עובדים בעיקר עם אינסטגרמרים, אבל דווקא בתקופת הקורונה יש מקום לשיתופי פעולה גם עם בלוגרים ויוצרי תוכן אחרים שפונים לקהלי יעד נוספים.
שיעור שלמדת על עצמך ?
הבלוג הביא אותי לכל כך הרבה מקומות והתפתחות.
חזרתי להיות עצמאית וליזום, הבלוג נתן לי בחזרה את עצמי.
אני רואה בו סוג של דרך שאני הולכת בה, לפעמים הדרך משורטטת מראש במפה ולפעמים יש התפצלויות ואני בוחרת אחת מבלי לדעת לאן זה ייקח אותי.
אפשר לומר שהבלוג נתן לי כנפיים להגיע לכל מיני מקומות ופעילויות ולהכיר אנשים נהדרים וקולגות אהובות.
תמונת אומנות רחוב באיינדהובן – דרום הולנד. צילום : מיכל מנור
