קרדיטים ותודות:

מעוניינים לאתגר את המרואיינים הבאים שלנו או להציע אנשי שיווק מעניינים לפודקאסט? כתבו לנו: team@shivuk.me

פרק 184 בפודקאסט קהילת השיווק: ד״ר מיכל שפירא ראש ביה״ס לשיווק ודיגיטל הקריה האקדמית אונו

פודקאסט השיווק on the go של קהילת מנהלי שיווק מצייצים בהנחיית אבי זיתן ובשיתוף עם חברת ADIO ובית ההפקות BI-ZI. בכל תוכנית נארח איש/אשת שיווק מוביל/ה לשיחה שתשלב בין האישי למקצועי ונחשוף את מאחורי הקלעים של המהלכים השיווקים של המותגים.

בתוכנית הפעם אבי זיתן מארח בפרק 184 בפודקאסט קהילת השיווק: ד״ר מיכל שפירא ראש ביה״ס לשיווק ודיגיטל הקריה האקדמית אונו. שתהיה האזנה מהנה ומעשירה!

להכיר את מיכל

שמי מיכל, נשואה לרונן, אמא לדניאל, גל וניר. יש גם את צ'יקה ונלה הכלבות, איצקו ולילך החתולים. במקור מת"א, היום מכפר דניאל, אני גרה בתוך חורשה של קרן קיימת בישראל.

עם סיום התואר השני בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, התחלתי את דרכי כיועצת ארגונית. עשיתי את התזה עם מי שהנחה אותי בדוקטורט, פרופ'  יהושע צאל, שביקש ממני לתרגל בקורס תקשורת ופרסום, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ברקאנטי.

הרעיון היה שאני אביא מרצים אורחים, בתחום התקשורת והפרסום והתאהבתי בתחום. הבאתי דמויות ממשרדי הפרסום הגדולים. ביניהם הגיע רוני כהן וככה בהמשך הגעתי לטמיר כהן, הבאתי את מושיק תאומים ועוד דמויות מהמשרדים הגדולים.

אחר כך התחלתי ללמד במכללה למינהל, נכנסתי לטמיר כהן, שהיה אז אחד משני המשרדים הגדולים. התחלתי כפלנרית וכעבור שנה וחצי הייתי מנהלת מחלקת הפלנינג.  אחר כך עברתי לשמלוק רבן גולני (היום ראובני פרידן), שם כבר הייתי סמנכ״ל.  סה"כ הייתי שבע שנים סופר אינטנסיביות בעולם הפרסום, העבודה היתה עם החברות הגדולות בשוק וכך נוצרה מע' Networking עם הלקוחות. במשרדים הבינו שאם אתה רוצה פלנר חזק ומוביל הוא צריך להיות מחובר ללקוח. חלק גדול מהזמן ביליתי בישיבות האסטרטגיה עם הלקוחות והיועצים הבינ"ל.

בהמשך הדרך התחלתי ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים וגם בקריית האקדמית אונו, שהיתה אז שלוחת מנצ'סטר. באתי להרצאות אורח וביקשו שאמשיך ללמד. שם פגשתי את ד"ר אייל מעוז, אחד מהמרצים המוערכים בארץ ובעולם, שהיה אז ראש ההתמחות בשיווק וביקש שאבוא לתת קורס. ואז בנינו את מגמת הפרסום בתוך ההתמחות בשיווק ואחר כך בנינו את ההתמחות בשיווק ופרסום.

את הדוקטורט שלי עשיתי בפסיכולוגיה קוגנטיבית, באוניברסיטת ת"א, ואת הפוסט דוקטורט – במח' לשיווק, בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים.

הקריה האקדמית היא מקום סופר יזמי. כך – במהלך לימודי הדוקטורט , בפגישה על ספל קפה עם רנן הרטמן, המייסד והמנכ"ל של המכללה האקדמית אונו נוצר טוויסט עמוק בעלילה וכך נולדה ההחלטה לייסד את החוג לפרסום ודיגיטל. צריך לזכור שעד אז  לא היה תחום אקדמי ולא היה תואר כזה, אמנם היו התמחויות במגוון מוסדות אבל לא תואר והחלטנו להגיש למל"ג בקשה כזו. זה היה לפני עשור. התהליך היה עמוק רציני ופתחנו את החוג לפרסום תקשורת שיווקית עם דגש על עולם הדיגיטל.

היום יש לנו את החוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקמפוס קרית אונו, יש לנו תארים ראשונים במנע"ס עם התמחות בשיווק ופרסום בקמפוס חיפה, בקמפוס החרדי באור יהודה, בקמפוס ירושלים הכללי ובקמפוס ירושלים החרדי, תואר שני בהתמחות ושיווק ב MBA והתואר השני החדש שקיבל הסמכה מהמל"ג באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית.  מחזור אחד כבר סיים.  התואר השני עוסק בתפר שבין ביזנס, טכנולוגיה ושיווק.

בין המוסמכים והסטודנטים ניתן למצוא תמהיל מגוון של אנשים, חלקם אנשי שיווק,  שמבינים שאם אתה לא נמצא בדיגיטל אתה בבעיה. פנו אלינו בוגרים שלנו, כמו אילן סיגל, אתגר ספיבק ואמיר שניידר, שלי קינן שמיר, יפית מנטין, אנשים שעשו צעד נוסף בעולמות הדיגיטל והדאטה.  לצד אלו הגיעו גם מהנדסים ומנהלים ומעולמות אחרים שבאו לבנות את עצמם ורצו להכיר את עולם השיווק.

הצלחתם ליצור תכנית  מותאמת לצרכים ופתרון היכן שלא היה מקום מסודר לתואר – מה האסטרטגיה השיווקית והמוצרית שלכם ? מהי נוסחת ההצלחה ?

לקריה האקדמית יש מגוון תכניות לימוד. הרעיון של ביה"ס לפרסום ודיגיטל היה לשמור על תכנית לימוד עדכנית כי זה תחום שמתעדכן כל הזמן – וזה מאוד קשה.

הרבה פעמים אומרים לי בתכנון, למה נוצרים אצלכם שינויים בתכנית הלימודים משנה לשנה ?   התשובה היא שהתחום משתנה כל הזמן , ולכן אצלנו כל הזמן מחדשים ומעדכנים. יש לנו דיקן שמאפשר את זה, פרופ' אריה גביוס וכל צוות השיווק שנמצא מאחורינו.

יש לנו מרצים מהשורה הראשונה. זה חלק מהאסטרטגיה  השיווקית .

כאשר החוג הוקם, עוד לפני שהגעתי, הדגש היה להביא מרצים מובילים מהאוניברסיטאות. ידענו שאנחנו באקדמיה ישומית, ידענו שאנחנו משנים את פני החברה בישראל.

נבחרנו על ידי סקר של אגודת הסטודנטים הארצי – שנה אחר שנה – בקטגוריה של המרצים הטובים ביותר. הבנו שזה ה – RTB  (reason to believe) שלנו.

אנחנו באקדמיה ישומית,  סטודנט שמגיע אלינו נפגש עם מרצים מובילים בתעשיה,  זה סוד ההצלחה.

אנחנו רואים את הבוגרים שלנו, שמובילים את הכלכלה הישראלית מנכלי"ם, סמנכלי"ם, הרבה בדיגיטל והיום גם בהייטק. אנחנו כל הזמן משתנים עם התעשיה. אם ראינו שהיום צריכים אנשי שיווק גם בהייטק, אנחנו מפתחים את התכניות שלנו גם לכיוון הזה.

התכנית עצמה סדורה ומגובשת ובתוכה אנחנו מעדכנים תכנים.

עומדת מאחורי אופרציה גדולה ומה שמאד עוזר הוא שיש לי הרבה חברים בתעשייה וקל לי לרתום אותם לעשייה. הם רוצים לבוא. הם מגיעים ומביאים את התכנים החדשים. ככה בעצם אנחנו מבצעים עדכוני גרסא כל הזמן.

הצעירים של היום מחפשים את הדרך הקצרה – איך את מצליחה לשמור על מסגרת התואר רלוונטית ?

אתה צריך לדעת לייצר בוגרים שיוצאים לשוק והם תיק העבודות של עצמם .

התואר השני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית הוא תוצר של מחקר ובחינה של מגמות בעולם.

ד"ר אוהד רף בחן את מגמות באקדמיה  בארה"ב, והצביע על פיתוח של תכניות מובילות שהן ממוקדות ומהירות יותר, התכניות בנויות על העקרון של משהו שנותן מגוון וקונטקסט לעולם תוכן ממוקד. המסגרת של התואר היא שנה קלנדרית  .

המרצים אצלנו הם מהשורה הראשונה. הסטודנטים פוגשים אנשי מפתח מובילים מהתחום – גם בוגרים שלנו שאנחנו משתדלים לטפח להמשך והם מסייעים לנו לטפח ולהצמיח את הדורות הבאים.

המהפיכה הדיגיטלית שינתה את עולמנו ויש כאן האצה לאור מגיפת הקורונה – מה לדעתך נדרש כדי להצליח בקריירה ?

לפני הכל  נדרש היום להיות בעולם של Long life learning . צריך לדעת לעבור תהליך למידה עמוק,  לא קורסים של טעימות. אלא תהליך פנימי בו נרכש ידע הוליסטי תוך יכולת התאמה לשינויים. במסגרת התואר לומדים גם קורסים של שינוי ארגוני, תהליכים אג'יליים  ומיומנויות של העולם החדש בניהול מתקדם.

הקורונה גרמה לנו להבין שכל הזמן צריכים להשתנות, אנחנו בתקופת "הזיקית". אנחנו כל הזמן צריכים לנווט ולנוע בצורה הטובה בותר . אנחנו צריכים לדעת לחבק את הטכנולוגיה ולהבין את הפסיכולוגיה.

את לא רק אשת אקדמיה, את מעורבת בתעשיה, ספרי מה עוד את עושה חוץ מהאקדמיה  ?

אני מעורבת ביעוץ ללקוחות, ובזירת הסטארטאפים.

בנוסף , אני דירקטורית ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אני מאמינה ברגולוציה משותפת שיוצרת שיח. אני משמשת כיו"ר ועדת הרדיו. לגבי התחום של הרדיו האיזורי,  נעשו בשנה האחרונה שני דברים שאני גאה בהם במיוחד.

קיבלנו תגובות שצריך תחנת רדיו נוספת בשפה הערבית, השגנו תדר נוסף, ויצאנו במכרז עמוק – והיום יש שתי תחנות רדיו שמשדרות בשפה הערבית.

עוד תהליך שהתרחש – תחנת רדיו "קול חי" סיימה את הזיכיון שלה. שתי קבוצות הגישו לוחות שידורים, פרי עבודת מחקר מעמיקה שכל אחת מהקבוצות ביצעה.

כל קבוצה הביאה זווית אחרת, הקבוצה החדשה הביאה גם תכנים של שיח נשים , מדע וטכנולוגיה, שיח חילוניים דתיים ונושאים נוספים. אז הגיעה הקורונה ושתי הקבוצות באו וביקשו –גם מרשות התחרות ואחר כך מאיתנו אפשרות להתמזג וזה אושר. אנחנו חשבנו שכיוון שנעשתה פה עבודה מעניינת של שני הגופים שאסור שתלך לאיבוד, ישבנו על לוח השידורים ביחד עם הנהלת התחנה הממוזגת. הרעיון היה לאסוף את הפנינים מכל אחד מהגופים.

הצגנו להם את החשיבה שלנו ואת מה שאנחנו חושבים והם לקחו את זה, ופיתחו את לוח השידורים בהתאם והם עושים זאת ברגישות ובנחישות.

את מאוד פעילה, הרבה תחומים, מה את הכי אוהבת לעשות,  מה התשוקה הכי חזקה שלך ?

אני אוהבת את המחקר, יש לי סוגים שונים של מחקר שאני עובדת עליהם ואני מאוד נהנית מזה. תחום מחקר אחד הוא הטכנולוגיות המתפרצות ורב תרבותיות . כשאנחנו  היינו ילדים היינו פותחים את הטלויזיה בחמש וחצי והיה טלאפלא, והיו גם שידורים בערבית וביום שישי סרט בערבית .  הטכנולוגיות  החדשות מאפשרות התאמה אישית, זה נפלא  ואין צורך לכפות אבל זה מכניס אותנו לבועה תרבותית .

יש מס' שותפים למחקר הזה, שהוא פרי לשיתופי פעולה בין פקולטות בעניינים חברתיים, מיזם של רנן הרטמן, פרופ' שלומית רביד יניסקי מהפקולטה למשפטים , ופרופ'  יהודה כהן מהחוג למוסיקה.

התובנה היא שצריך לשים על השולחן את המחיר של הדרת האלגוריתם. להיות מודעים לזה

שהאלגוריתם סוגר אותנו למוכר והידוע .בכך הוא מייצר הטייה בלתי מודעת ומנציח סכימה של שבטיות. עשינו מחקר נרחב וראינו שאם אתה מצליח לייצר התאמה בשפה אחרת – למשל זמר אהוב עליך ששר עם זמר אחר בשפות שונות, האלגוריתם יכול להציע לך מוסיקה בשפה אחרת אבל דומה לטעם שלך ככה האלגוריתם יכול  לכוון לתועלת רב תרבותית ולקדם אפשרות להתחבר לתרבות אחרת.

בדוקטורט התייחסתי לאפקט של "הדב הלבן"  ברגע שאומרים לך להתעלם ממשהו אתה נותן לזה מקום. עשינו סדרה של מחקרים אם אומרים לך להתעלם מתוכן כלשהו,  אתה תקרא אותו ותתייחס לתוכן

פיתחנו סדרה של מחקרים מעניינים בהקשר הזה. אני מאוד אוהבת את עולם המחקר, אבל אני הכי אוהבת את הקטע של להצמיח אנשים , ללוות אותם בהמשך הקריירה  ולשתף אותם בהצמחת  הדורות הבאים ביחד איתי. אני אוהבת מאד פיתוח של תכניות לימוד עדכניות וחדשניות.

נדב מנסדורף,  שהוא סטארטאפיסט בפינטק,  אמר לי "את סטארטאפיסטית של האקדמיה" ולדעתי זו ההגדרה הכי טובה שלי.

את יכולה לשתף או לתת תובנות על דברים שפחות הצליחו  ?

נקודות הכאב שלי נמצאים במחקרים שנמצאים במגירה. אני כל כך מסורה לסטודנטים שלי שמספיק שיתקשר אליי סטודנט שיש לו בעיה והמגירה שלי מחכה להרבה דברים . אני נשאבת לאדם ולצורך לפני המחקר שלי.

מותג שמייצג אותך

אם אני צריכה לבחור מותג שמייצג אותי – אני בוחרת במיני קופר.זה רכב שנמצא בשני עולמות : מצד אחד – הוא רכב חזק ואיכותי ( במו) ומאידך – שיקי וכיפי.

בתחום מחקר רשתות חברתיות מדברים על אנשים שהם  Social hubs שהם מובילים וחוקרים ומחברים בין אנשים. ביניהם יש כאלו שמצויים בעולם אחד , ואחרים  שנמצאים ביין שני עולמות ויוצרים  linkage  ביניהם . היחודיות שלי היא  בחיבור בין שני העולמות האקדמיה והתעשייה.

המלצות תוכן