תעשיית הביטוח נותרה על כנה במשך כמאה שנה ופתחה פער ניכר אל מול תעשיות אחרות בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות וחדשנות. תעשיית האינשורטק, אשר מתפתחת בקצב מסחרר בשנים האחרונות, באה לגשר על הפערים ולתת מענה טכנולוגי לנקודות הכאב הוותיקות והחדשות של תעשיית הביטוח, כמו פתרונות לשיפור חוויית משתמש, קיצור הליכים, התאמה אישית, שקיפות, הוזלת עלויות ושימוש לפי צריכה. היא עושה זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, מעבר לשירותי ענן, אפליקציות למובייל ושימוש בביג דאטה. תעשיית האינשורטק מגלגלת כ-5.5 ביליון דולר בשנה וצפויה לצמוח במעל 15% בחמש השנים הקרובות ובייחוד בארה"ב ובאירופה. כך למשל, אנגליה היא מעצמת אינשורטק שהצמיחה חברות מרשימות כמו Zego, Slice, Setoo ו-Trōv. דוגמא נוספת היא חברת Wefox הגרמנית שאך בשבוע שעבר הודיעה על גיוס של 650 מיליון דולר. כיאה לסטארטאפ ניישן, במדינת ישראל נולדו מספר חברות אינשורטק שהפכו במהירה לבינלאומיות, מצליחות ופורצות דרך כמו חברת למונייד שבשנה שעברה הונפקה בנאסד"ק, Next Insurance שגוגל השקיעה בה 250 מיליון דולר, והיפו שהונפקה במרץ לפי שווי של 5 מיליארד דולר ב-SPAC. חברות ישראליות נוספות שעוסקות בפיתוח פתרונות בתחום הביטוח הן Sproutt, Voom, Plank, Earnix ו- Novidea.
הוכחה נוספת לכך שהתעשייה רותחת היא ענקיות הטכנולוגיה, אשר מגלות עניין רב כמו אמזון, אפל ופייסבוק שהחלו למכור מוצרי ביטוח, גוגל שהשקיעה ב-14 חברות אינשורטק וריד הופמן, המייסד של לינקדאין שהוביל את המיזוג ל-SPAC של חברת היפו. כמו גם חברות יפניות, קרנות ייעודית לתחומי הפינטק והאינשורטק, אנג'לים ובל נשכח את חברות הביטוח המסורתיות שהשכילו להבין שאם לא ימהרו לאמץ את הקדמה, התחרות תגיע מבחוץ ועדיף לנהל אותה מבפנים.
Insurance for All
משבר הקורונה הביא לצמיחה של הכלכלה השיתופית, תעשיית ה-eCommerce ושל קהילת הגיג והפרילנסרים. אחת מנקודות הכאב של הגיגים והפרילנסרים היא שאינם מוכרים כעובדים מן השורה ועל כן אינם זכאים לתנאים סוציאליים. הקונפליקט שנוצר בין חברות הכלכלה השיתופית לבין עובדי הגיג בהם השליחים והנהגים בסוגיית הזכויות הסוציאליות החל לתת את אותותיו, כאשר בפברואר האחרון הפסידה חברת Uber בלונדון בתביעה שהוגשה נגדה על ידי 25 נהגים לבית המשפט העליון אשר קבע שהם עובדי חברה לכל דבר וחייב אותה לספק להם זכויות סוציאליות ובהן ביטוח. ביטוח על פי דרישה, ה- Insurance On Demandפורח ויכול להוות פתרון טוב הן לחברות והן לגיגים והפרילנסרים.
כיצד משווקים תעשייה מיושנת עם תדמית לא מזהירה והופכים אותה לנחשקת, צעירה וחדשנית?
חברות האינשורטק עושות עבודת קודש בכל הקשור להנגשה של התחום על ידי אסטרטגיה שיווקית מעוררת השראה ויצירתיות מילולית וויז'ואלית. חברת למונייד, שאם תציצו באתר האינטרנט שלה, לא תאמינו שמדובר בחברת ביטוח, הצליחה לפצח את חוויית המשתמש, הסרבול וחוסר הפרסונליזציה. היא בחרה בצבע הוורוד מג'נטה הנועז והכי רחוק מהכחול-קורופורייט המסורתי. למונייד מזכירה יותר את נטפליקס מאשר חברת ביטוח מסורתית בכל הקשור לאופן תמחור הפוליסות ואסטרטגיית השיווק והמכירה שלה. המודל שלה הוא מחיר נמוך וקבוע. אחד המסרים שלה הוא 'Big Heart' וכחלק מהמודל היא נותנת בחזרה לקהילה המקומית של הלקוח ומאפשרת לו לבחור את יעד התרומה מהפרמיות שלא נוצלו. היא משקיעה בנוכחות ברשת ומחזיקה בנכסים דיגיטליים ובמספר עוקבים מכובד בלינקדאין, בטוויטר, בפייסבוק, ביו טיוב ובאינסטה.
ההיפופוטם שבחדר
מה יותר גאוני מלקרוא לחברת ביטוח בשם החביב היפו. היפו, המבטחת בתים ודירות, עושה עבודת שיווק מעוררת השראה. היא מבינה היטב את קהל הלקוחות והצרכים שלו. כך למשל, היא מספק מכשיר ביתי חכם בחינם שמזהה תקלות ביתיות כמו דליפות, עשן וכו' ומצמצם את הנזקים העתידיים. היא מציעה חבילת ביטוח זולה יותר ללקוחות שהתקינו את המכשיר, ובתמורה מקבלת דאטה שמסייע לה לנתח את הנתונים ולשפר את התחזיות וניהול הסיכונים. היפו נותנת שירות מן המעלה הראשונה 24/7. אם חלילה נשרף לך הבית, הנציג שלה ידאג למצוא לך מקום לינה חלופי מידי.
אני בטוחה שתסכימו איתי שביטוח זה מוצר אפור, לא הכי מובן ועם תדמית לא מזהירה בלשון המעטה, שדבקה בו במשך מאה שנים. חברות האינשורטק הצליחו 'להקליל' את התחום ולהפוך את הביטוח למוצר ידידותי. כזה שמושך אליו גם קהל לקוחות שלא נהג לרכוש ביטוח בעבר וזאת הודות להוזלת העלויות, הקשר האישי ופישוט תהליך רכישת הפוליסה וניהול התביעות.
הכותבת היא עדי יזדי דננברג, סמנכ"לית שיווק בחברות גלובליות צומחות
