עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

היום שאחרי. או: משבר האקלים, בעיה חמורה של מיתוג // עטרה בילר

פורסם

ב-

ביום שאחרי נתייצב מול שתי אפשרויות. או לפצות את עצמינו מגה – פיצוי. או להשתמש בהזדמנות הפז להציץ על האמת, לטובת המשך קיומנו.

מכירים את הבדיחה על ההוא שמאחר לראיון עבודה קריטי אחרי חצי שנה של מיונים, וזה או הוא או מישהו אחר, והוא לא מוצא חניה והוא מקלל ואומר אלוהים אם אתה מוצא לי עכשיו חניה אני חוזר בתשובה שומר שבת מפריד בשר וחלב? תוך שניה הוא רואה חניה כחול לבן בכניסה למשרדים והוא מוציא את הראש מהחלון, מסתכל לשמים ואומר: ״זה בסדר, הסתדרתי״.

אנחנו עלולים, כשכל זה ייגמר, למצוא את עצמינו מוציאים ראש מהחלון ואומרים – זה בסדר הסתדרנו.

מה הכוונה? אנחנו עלולים לא ללמוד לקח. לחשוב שאנחנו חזקים מהנגיף ולמעשה מכולם. שאנחנו עם סגולה ועם נבחר. שאנחנו יותר טובים מעמים אחרים ושאין על ישראלים בלנצח את הטרור.

זו אפשרות.

אבל יש אפשרות שהאירוע יפתח פתח לשינוי. שבמקום לצבור אוויר חם וגאווה מיותרת, נלמד משהו אחר. אני לא רוצה להשתמש במושג צניעות כי הוא מטיף. אבל יתכן שנלמד שיש כוחות שלא לקחנו עד כה בחשבון. שהסתמכנו על הנחות שגויות ושההתפרצות ׳אומרת׳ לנו משהו שאם נפענח, נהיה קרובים יותר לאמת החיונית.

התחממות ואקלים זה תת מיתוג

המושג התחממות כדור הארץ ובאנגלית Global Warming לא רק קטן, מעוות ומטעה, הוא מחבל בשינוי שהוא משתוקק להוביל. החיים והמוות ביד הלשון ו׳לשון׳ פירושו מושג. קונספציה. הבנה עמוקה. שינוי ממשי תלוי תלות מוחלטת בהבנה של מצב. ועד שלא נבין שזה הרבה יותר מ׳התחממות׳ ו׳אקלים׳ – נתמהמה עם השינוי. כי נחשוב שאפשר להתמהמה.

מושג האקלים הוא פשרה לא אלגנטית של מיתוג, שלמעשה נועד ליילד את האמת החיונית של ארגון או תנועה או תופעה. כל עוד התופעה היא סביבה, אקלים והתחממות – ישנה תחושה שיש עוד זמן, ויש עוד טמפרטורות וזה שם ולא כאן כי סביבה, אסוציאטיבית, זה לא ממש אצלי בחיים.

אמת חיונית מטפלת באג׳נדה בוערת. כזו שרלוונטית לי, אישית, כאן ועכשיו. כשזה נוגע לי אני מזיז את זה למעלה בסדר העדיפויות שלי. אני עושה החלטות על פי האג׳נדה הזו. אני בוחר ראש ממשלה על פי האג׳נדה הזו. אני חי על פיה.

ההתפרצות של וירוס הקורונה זו הכתובת על הקיר שמאותתת לנו לשים במקום 2 או 3 או 4 את הטרור והכלכלה, את הנפט ואת המהגרים, את דאעש ואת איראן.

התפרצות הקורונה היא טריגר להמשיג מחדש את המשבר ובעקבות המשגה זו – את הדרך החוצה.

מי שיעשה את זה הכי טוב יהיה המנהיג הבא ואולי קבוצת המנהיגים הבאה. וכן אני מדברת על היום שאחרי.

מצד שני, אם ניכשל במשימה, נחזור לסורנו, נדגול במדיניות שב״כ לא כפעולת חירום אלא כאסטרטגיה. נראה את פעולת החילוץ כאידיאולוגיה ולמעשה נלך אחורה. עד הבליץ הבא. אבל לפני זה נקנה המון נעליים וניסע הרבה לכרתים ולברצלונה.

אני רוצה להאמין שעם כל הפיצוי העצמי (ויהיה בכל מקרה) נאמין שעלינו לעשות שינוי וניכנס לפאזה של בחירות והחלטות אחרות שבספו של דבר יקדמו אותנו. כאנושות.

הגטו של מחבקי העצים

לפני שהולכים קדימה, חצי צעד אחורה של היסטוריה. אל גור. זוכרים? בסרטו ׳אמת מטרידה׳ הוא מוכיח לנו שאין מקור אחד להתחממות כדור הארץ כלומר לפציעת האוזון. זה היה השוק המטריד. אבל עדיין תפסנו את הסכנה בדמות חור שבינתיים יושב מעל אוסטרליה והסכמנו להפסיק להשתמש בדיאודורנט ספריי. המשכנו להרוס את כדור הארץ כי זה נראה לנו שם, ועוד הרבה זמן. כשהאבולה פרצה הסקנו מסקנות דומות. עדיף להיוולד בעולם המערבי שכנראה נרפא מכל תחלואיו. הקטסטרופה נתפסה רחוקה בערך כמו עידן הקרח בעבר הפרה היסטורי.

בדיוק בגלל זה לא הצליחו הירוקים, הצמחונים והטבעונים לבקוע את תקרת הזכוכית שלהם ונותרו איזוטריים.

על כל מצטרף לתנועות האקולוגיות הצטרפו עשרות למובילי דעה פנאטיים שידעו להפחיד יותר. רפובליקנים. ימנים. פונדמנטליסטים דתיים. דאעש. כאלה. בגללם עלה טראמפ ובגללם ברקזיט ובגללם בגדדי ואני בכוונה משאירה את ישראל מחוץ לדיון. תחשבו לבד. האסטרטגיה של אויב מזוהה שאם נחסל אותו הכל יהיה בסדר מביאה מפלגות וראשי מדינות לפסגה.

כל עוד הוגדרה הבעיה היתה ׳אקלים׳ – נסגר גטו סביב האקטיביסטים הירוקים ובכך התפנה יותר מקום למנהיגי העולם המערבי הקפיטליסטים כפי שאנחנו מכירים אותם ורגילים אליהם.

במו ידיהם יצרו הירוקים או פעילי הסביבה את הגטו ששלח את כולנו לאמביוולנטיות. לא יכולנו לקחת ברצינות את הסוף המתקרב. כי לא ראינו אותו לא כסוף ולא כמתקרב. במלים פשוטות – עד לפני כמה ימים בודדים לא ראינו את יחסינו עם כדור הארץ כנושא בוער אלא כנושא מחמד.

מחבקי עצים?

הם יצרו גטאות. יישובים ירוקים מבודדים, חשמל ירוק, סטרטאפים של רב – פעמיים, כל מיני ריטואלים שהרחיקו אותם עוד יותר מההמון דוגמת מדיטציה, תורות רוחניות, לבוש זרוק ועוד. הם זרעו במו ידיהם את זרע הזלזול שהרוב חווה כלפיהם. במו ידיהם עשו הפחתה לשליחות שלהם בעולם. נרגנים וכועסים ככל שהיו, קולם היה קול ענות חלושה אל מול קולות המיינסטרים. מה שכיום מצמית ומפחיד היה חלש וחיוור עד לא מזמן. מה שכיום על סדר היום הציבורי היה עד לפני שבוע בפינת הליטוף.

היה מאד קשה להפריד את המוץ מהתבן ולהבין שיש להם בשורה. המסרים המבולבלים שלהם שנעו בין עתיד כדור הארץ והאטמוספרה, לבין חמלה לטבע ולחי מסמר את נושא האקולוגיה אל חזית שבעה ומשועממת של ילדי שמנת – שמחפשים ריגוש ומשוועים להתבלט.

ואז התחיל האקלים להשתנות.

כשמשבר האקלים התחיל להנכיח את עצמו בדמות הוריקאנים, צונאמי, רעידות אדמה, סופות צקלון, הצפות, ה׳בליזארד׳, שריפות ובצורת, קרחונים נמסים ודובים טובעים – היה לנו קשה לקחת על זה אחריות אישית. קשה להאמין באפקט הפרפר. בקבוק פלסטיק שנזרק שלא למחזורית לא מצליח לערער לנו את הביטחון בנצח. זה עדיין לא הרגיש נושא בוער במרכז הזירה העולמית.

הרס כדור הארץ עדיין מוגדר כשינוי אקלים והוא נותר שיח מעונב של מדענים ועתידנים ומתמטיקאים שמתווכחים על גובה מפלס המים בעתיד הרחוק בעיירות שכוחות אל. עזה תמיד תהיה יותר קרובה, גם לבנון, גם החוב פדראלי לאמריקאי, והתיקון לחוקה, והרשות לקנות נשק חם, והסמים והנפט. הדעה הרווחת היא להיוושע אם נחסל מנהיג טרור ונסגור גבולות. כמה פשוט להיות בטוח ומאושר.

אז זהו שלא

המגפה של וירוס הקורונה היא הדגמה של כל מה שהרחקנו והדחקנו עד הלום אבל לא רק אנחנו אלא קברניטי האקלים, ההתחממות, הטבעונות. כן. אפילו הם. האחריות היא משותפת – המתעלמים והמתבדלים. כל עוד יש התנשאות והטפת מוסר, אין מנהיגות. מנהיגות חייבת לצוץ מתוך הבנה עמוקה של פחדים ולא יכולה לקום מתוך ביקורתיות.

מנהיגות והקשר עם האמת

מנהיגות היא הקול שמנסח את האמת הבוערת לכלל. היא קמה מתוך ההמון כמי שנותן שם לבעיה הכי מדממת שלו, ומציעה דרך וגישה להוציא אותו ממנה. היא אמתית כי היא אמפטית ולא שיפוטית. לכן הרוב יבחר ללכת אחריה. ההמון רגיש לאג׳נדות שמרגישות כלוקסוס או כפחות דחופות או כגוערות. והוא ידחק אותן לקרן זווית לטובת מה שנראה לו ברור ואפשרי ובעדו. לכן הוא חייב לדעת מה נגדו לפני זה. אנשים אוהבים להבין בעיה ופתרון ולכן עד שמשבר האקלים לא יפסיק לראות את עצמו כמשבר אקלים, המנהיגות שתיבחר שוב ושוב כמנהיגות בעיני הרוב תהיה זו שתסמן את הכלכלה והביטחון (שגשוג בקצה אחד ושנאה בקצה שני) כאג׳נדה.

משבר הקורונה מקרב אותנו לאמת העירומה: להיות או לא להיות

משבר הקורונה הוא פי תהום בתוכה אנחנו יכולים ליצור קשר עין עם סופנו. זה עוד לא אומר שזה סופנו אבל נוצר קשר עין שעד כה היה מעורפל, מטושטש או מוכחש. סופנו יגיע כי פלשנו לטריטוריות לא לנו. שרפנו וחטבנו, ייבשנו וסללנו, זיהמנו וצדנו ולא השארנו למה שנקרא ה wildlife לחיות את חייו במתחמים שלו. זה לא טבע במובן היפה – נפש. זה לא סביבה במובן המתחסד. זה לא טבעונות בדיבור מתיילד ומצטדק.

זהו סרט אימה שמזכיר את מוטיב הזומבים (כמו ׳אבודים׳ או כמו Stranger Things) על פיו פלישה למפלסי חיים לא לנו מפגישים אותנו עם כוחות ויצורים שמשנים לנו את ה DNA ולמעשה – את כללי המשחק.

כפי שאומרת אלאנה שאק, מומחית בריאות הציבור העולמי, בהרצאתה, ׳הבחירות שאנו עושים לגבי כיצד לאכלס את הכוכב הזה הופכות את המצב לבלתי נמנע. האופן בו אנחנו, האנשים יוצרים אינטראקציה עם כדור הארץ שלנו מוביל לתוצאה ברורה עלפיה יבואו עוד משברי מגיפות. וזה לא ׳אולי״. זוהי עובדה. אמנם יש קשר בין התחממות אקלימית להתרבות הבקטריות והוירוסים, אבל את הקורונה חטפנו בגלל איך שאנו נדחפים אל תוך הפינות הפראיות האחרונות על גבי כדור הארץ״. כשאנו שורפים וחורשים את יערות הגשם של האמזונס, כדי להשיג אדמה זולה לחוואות, כשאחרונת השמורות באפריקה מומרת לחוות חקלאיות, כשחיות בר בסין ניצודות עד כדי הכחדה – המין האנושי בא במגע עם אוכלוסיות בר שמעולם לא פגשו ולאוכלוסיות אלו יש מחלות חדשות– חיידקים ווירוסים – שאנחנו לא מוכנים אליהן. לעטלפים יש קטע חזק של אכלוס מחלות מסוכנות לאדם אך זוהי לא החיה היחידה שמאופיינת בכך. כך שככל שנהפוך את המקומות הנידחים שלנו לפחות נידחים׳ אומרת אלאנה, ״ההתפרצויות הקטלניות תמשכנה להתפרץ״.

מה לא?

הפרד ומשול. זו איננה אסטרטגיה אלא טקטיקה יעילה לטווח המיידי.

גם פיזית וגם רעיונית בידוד הינו הפתרון הנכון לעצור את הנגיף אבל אסור להתבלבל ולחשוב שמדובר באורח החיים הנכון הבא. טכנית הבידוד מיועד לעצור את מה שקרוי  spill over כלומר אי הכלה של המשבר בידי המערכת – הבריאות והפוליטית. גם המעקב הדיגיטלי נועד לייעל את עקרון הבידוד.

הבעיה היא שהמדיניות הזו מדיפה ניחוח של ניצול ציני.

הפרד ומשול כאידיאולוגיה קשורה לעוד דברים שאנחנו מכירים ויש לנו מהם טראומה. תחרות בין מדינות לגבי הניהול. לגבי מערכת הבריאות. לגבי משמעת האזרחים. הפרד ומשול זה קונספציה שעולה בקנה אחד עם אינטרס פוליטי שיבקש לגבות מכולנו מחיר והקרבה של מה שאנחנו מאמינים בו באמת.

מה בוער ומה זניח ומי הוציא אתכם מארץ מצרים. כזה.

וזה מחזיר אותי לתחילת הדיון – פעילי שינוי האקלים מקבלים יותר ויותר מאמינים אך נשארים ביציע. המיתוג שלהם נותר איזוטרי וקטנוני, בעוד שירי של קסאמים נתפס יותר קטלני מאשר דגים שאוכלים פלסטיק.

אם לסכם את הטרגדיה של האנושות – אנחנו מנסרים את הענף שאנחנו יושבים עליו אבל תשומת הלב שלנו במקום אחר ובדיוק בגלל זה נמשיך לנסר אותו. את זה שאנחנו יושבים עליו. וכאשר הירוקים והאקלימיסטים מתריעים על כך בפנינו, הם נשמעים חלש, ומרחוק מכדי שנתייחס אליהם במידת הרצינות שהם דורשים.

מה כן? מנהיגות קיום האנושות. מיתוג מחדש

שני דברים צריכים לפקוח לנו את העיניים: גרטה וקורונה.

גרטה טונברג היא הפתעה כי יש בה שילוב נדיר בין ילדה שוודית בהירה לבין מהפכן זועם על סף הצתה עצמית בככר העיר. לראשונה אנחנו שומעים את קול הכאב והזעם שהיה מנת חלקם של שכבות מדוכאות בפרולטריון של פעם, במשטרים חשוכים, בעולמות של ניצול ועבדות ועוני ורעב  – מפיה של נערה סקנדינבית מבית טוב במשטר מתוקן ושיוויוני. זו הפעם הראשונה שנושא האקלים מקבל זעקה שמאשימה את מנהיגי העולם בסוף הקרב של כולנו, כל עוד הם ימשיכו למכור אגדות סביב תענוגות וכסף, ולנהל בשמן את העולם. גרטה מאשימה את מנהיגי העולם בחזירות בלי להשתמש במילה חזירות בעוד שהיא, שבכלל לא הייתה צריכה להיות פה אלא בבית הספר בצד השני של העולם, לדבריה, עומדת מולם בבכי עצור. כי היא יודעת שכבר מאוחר. היא מאשימה את מנהיגי העולם בבגידה בדור הצעיר שצריך לשאוף חמצן דו פחמני, שלעולם לא יסלח להם. העולם מתעורר והשינוי מגיע בין אם אתם אוהבים את זה או שלא היא מסכמת ודקה אחרי זה מתפרצת מגפה של וירוסים שנדדו מחיות בר לאנשים שצדים ואוכלים כל דבר שזז.

גרטה מביאה לא רק כריזמה מעולמות שמשבר האקלים עוד לא ראה, היא נשלחת אלינו כדי לבשר לנו שכאשר ניפול למשבר הבלתי נמנע, יש קרן אור בקצה המנהרה. אבל אפילו גרטה טונברג היא רק ילדה שעם כל ההבנה העמוקה שלה לקטסטרופה הקרבה היא עדיין קוראת לזה אקלים…

אם נוותר על פולחן האישיות והסגידה לגרטה טונברג (סליחה גרטה את באמת נהדרת) נבין שנפתח חלון הזדמנויות צר לא לחזור לסורנו וכמו בבדיחת הפתיחה להגיד, ביום שאחרי, מי מאתנו שישרוד, ׳הסתדרתי׳. זוהי הזדמנות לא לעשות רגרסיה לחשיבה הנרדפת כי אנו מדינה קטנה נטועה בסביבה עוינת שמנצחת כנגד כל הסיכויים.

גטו פלא. נס רפואי.

חלון ההזדמנות, במידה שנבחר להציץ דרכו, מראה לנו את השינוי שגרטה ואלאנה וגם יובל נוח הררי, שדיבר ב׳עובדה׳ מזהים כבלתי נמנע.

והשינוי הוא לעשות הגדרה מחודשת של הבעיה מסוגיות אקלים לסוגיה אנושית. מהתחממות לסוף וודאי מתקרב. ממשבר לחיזוי.

אם הבעיה היא סוף מתקרב של האנושות, ואם האנושות, על אף המתיחויות שבה, עשתה יד אחת כדי להביא את המצב לפי תהום, הפתרון חייב להיות גם הוא שיתוף פעולה עולמי. אין מנוס מבנייה של מערכת בריאות גלובאלית תוך הבלגה על הבדלים ומתיחויות פוליטיות. לחיצת יד של יריבים כדי שהאנושות תתקיים. ואם תרצו, אפילו כדי שכל היריבים ישרדו כדי להמשיך להיות יריבים…

מי שמצליח להבין שלא מדובר במשבר חולף ומי שמבין שהבידוד הוא רק פעילות חירום כמו ירידה למקלטים בעת הפצצה – יבין שאין ברירה אלא לייצר מערכת מקבילה למערכות המדיניות, שתפקידה לדאוג לציוד ותרופות ומכשור שיוקצו על פי נזקקות רפואית ולא על פי עושר המדינה. שהרי מוטציה של וירוס בגופו של איראני בטהרן, תשפיע במהרה על הבריאות של האנשים בתל אביב.

הפרד ומשול כמודל לא יחזיק מים כי אין לנו, לאנושות, אפשרות לנצח את הוירוסים אם לא תוותר על המלחמה והיריבות. כדי לגבור על המוטציות שרק תלכנה ותהפוכנה מתוחכמות יותר, צריך להתלכד כי הוירוס מקבל כוח מעולם מפולג. הוא, בלי שהוא מבין, עושה לנו הפרד ומשול. ולא צריך לתת לו. הוא והמוטציות שבדרך. וירוסים אוהבים אותנו מסוכסכים ומקנאים זה בזה. וירוסים צריכים אותנו מסתירים זה מזה ומשקרים לציבור. זה נותן להם זמן ופותח להם נתיבים שאפילו הם לא קיוו להם. לעומת זאת אם נחבור יחד, לא בדת או שפה או דגל. לא במוזיקה או תרבות או השקפת עולם לגבי חינוך או כלכלה. רק בהקשר הבריאותי, נוכל להיות חכמים מהוירוס ולהביס אותו.

הקונספט ברור – למרות היריבות והמתחים נשתף פעולה בתחום הספציפי הבודד שישמור עלינו. כי אם לא נהיה, עם מי נריב?

דבר אחד גדול ולא כל מיני גחמות קטנות

כל המשברים הם דבר אחד. כולם נוצרים בגלל הסחות דעת. פחמן דו חמצני, פלסטיק, גז ווירוסים צריכים אותנו לא מרוכזים. כי כשתשומת הלב שלנו, נגיד, על עזה או הטליבאן או האיחוד האירופי או המהגרים ממקסיקו, הם מתגנבים לגופנו. מודל האדנותיות מכתיב לנו לבחור מנהיגים שמאמינים שהם יותר טובים מאתנו, שישראל טובה יותר מארצות אחרות, שאמריקה טובה יותר משאר העולם, שבריטניה טובה מהאיחוד האירופי. מנהיגים של אינטרסים. שמטפחים את האמונה שהאדם טוב יותר מהטבע ושהטבע  – צמחיה וחי – נועד לשרתו.

אך אם נסרב להסחת הדעת הזו, נוכל לנהל את המשבר. נזהה אותו. נאמין שכולנו על פי תהום, והמנהיגים יראו את תפקידם כחד משמעי – לעצור את ההידרדרות החלקלקה פנימה. המודל בו נאמין יעבור להיות שותפות גורל ושותפות ניהול הגורל ובאותה נשימה ניאלץ לוותר על מודל האדנותיות שמקנה לנו שליטה מדומה.

מיתוג מפלצת סוף האנושות שאפשר לנצח

מיתוג נועד לקלף ממערכת את הטפל ולחשוף את העיקר. אקלים זה ה׳איך׳ והתחממות זה ה׳מה׳ וסביבה זה ה׳איפה׳. זה הברזלים. המנגנון. פס הייצור.

אבל המהות כי ה׳למה׳. התפקיד העמוק של מוביל השינוי. מה הוא מנצח לנו שלשמו אנחנו צריכים אותו ובוחרים בו. למה אני הפרט צריך שהוא יהיה בפסגת קבלת ההחלטות. המנהיג שלנו צריך להיות גיבור שמנצח את המפלצות המפחידות שמאיימות על קיומנו.

סוף האנושות זו מפלצת שכזו. רק עכשיו הבנו שהיא לא קיימת רק באגדות.

היא השתחררה ממאורתה והיא רושפת אש שכל אחד ואחד מאתנו חשוף לה.

המפלצת הזו הוא אם כל המפלצות והיא יותר חזקה מדאעש וסולימאני, והחמאס, והניאו נאצים. היא ניזונה ממצרף כל מה שידענו אבל זלזנו בו. העצים והפלסטיק, החיות והגז. והיא משתוללת ומדגימה לנו שאנחנו על כוכב קטן שאין לאן לברוח בתוכו ואי אפשר לרדת ממנו. היא תמצא אותנו בכל חור.

כדי שהאנושות תצא מכלל סכנה וכדי להיערך לקראת הוירוס הלא נודע הבא, חשוב להכיר בכך שהמשבר הוא יותר ממשבר אקלימי ושהסכנה יותר מיידית וממשית. ושזה לא משבר בכלל. זו המציאות החדשה.

זה לא משבר. זה סוף ידוע שמזמין אותנו לשאת ולתת אתו.

 

שקיעת הציביליזציה היא סכנה שכל כך קשה לנו להודות בה שאנחנו מעדיפים את עגל הזהב ואת השוד והביזה של כדור הארץ. ולצאת חפים מפשע. קל יותר לחשוב שהמשאבים נוצרו למעננו. אם נחפור נפט ונצוד חיות ונאכל אותן ועל השטח שהן חיות ונספח את הטבע הפראי לטובת המסחר שלנו, ומהחיות שנאכל נעשה גם צווארוני פרווה ונעליים – נממש את זכותנו על פני האדמה. הבעיה היא לא שזה לא יפה. הבעיה היא שזה או המפלצת או אנחנו וזו לא מחשבה נידחת. תסתכלו עכשיו על עצמכם. יושבים בבית כשבכל חדר אלכוג׳ל ואתם בולעים רוק ושואלים את עצמכם אם זה היה כאב גרון או סתם חרדה.

צומת ה T

נחזור להתחלה. או ״הסתדרנו, תודה״ או בואו נלמד לקח וננהל את העולם אחרת. אם נתייצב מול הצומת הזו שהיא צומת T ברורה ומתריסה, עדיף שנבחר ללכת אחרי מי שינסח את זירת הקרב: ״אנחנו או היא. המפלצת״ ויציע לנו ש׳אנחנו׳ ולא היא ננצח.

מגפת הקורונה תמיד תיזכר כטריגר שעזר לנו לראות צלול.

מנהיגות תהיה זו שתארוז את הקורונה יחד עם האקלים והסביבה והזיהום לכדי נרטיב אחד ותוביל אותו.

 

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.

 

 

טורים ומאמרים

קמפיין TIK-TOK ראשון של חברת YES – המסקנות! // ורדית זילבר

פורסם

ב-

אם עד לפני חודשיים עוד היה למישהו ספק, היום כבר ברור שטיקטוק הפכה לשחקן מרכזי בעולם השיווק והפרסום ברשתות החברתיות. תקופת הקורונה ביססה אפילו עוד יותר את מעמדה של טיקטוק בעולם ובישראל בפרט, ולאחרונה עולים נתונים המעידים על התחזקות הפלטפורמה בקרב קהל הבסיס שלה, דור ה-Z, ונהירה של משתמשים חדשים בגילאי 35-25 לאפליקציה הפופולרית.

את העוצמה של טיקטוק הצלחנו לזהות כבר באוקטובר האחרון בתהליך למידה מהיר של הפלטפורמה והכלים שהיא מביאה איתה. יחד עם סוכנות הדיגיטל INTERACTION, הקמנו פרופיל טיקטוק ל-yes, בו שילבנו את הטרנדים החמים ביותר יחד עם הטאלנטים המוכרים מסדרות המקור שלנו, וההצלחה לא איחרה לבוא; מאז הקמת העמוד זוכה כל סרטון למאות אלפי צפיות אורגניות ותגובות אוהדות, וביסס את מעמדו כאחד מעמודי המותגים המצליחים ביותר בטיקטוק בישראל.

משם, הדרך לקמפיין הראשון בפלטפורמה הייתה קצרה ומתבקשת, וכשהכוכבת הראשית של הקמפיין היא אלילת הנוער נועה קירל בכבודה ובעצמה, מיהרנו לזהות את ההזדמנות ולעלות עם מהלך סושיאל ראשון מסוגו בקרקע הלוהטת של הפלטפורמה הוויראלית.

כשניגשנו לפצח את הבריף, עמדה בפנינו שאלה אחת, אותה שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו לפני כל פעילות והיא – מה קהל היעד רוצה? במקרה של טיקטוק, מספיק לצפות בסרטון אחד של 15 שניות כדי להבין שיש רק דבר אחד שקהל המשתמשים בה לוטש אליו עיניים, והוא עמוד הפוריו (עמוד הסרטונים הפופולריים ביותר המותאם עבורך – For You), ואותם טיקטוקרים יעשו הכל כדי שהסרטון שלהם יגיע לפוריו ולחשיפה מקסימלית.

אז אם הפוריו הוא המקום הנכסף עבור כל טיקטוקר/ית, מה יקרה אם יהיה מסך פוריו אפילו עוד יותר גדול, נניח, המסך הדיגיטלי הגדול בעזריאלי, והגולשים יזכו לככב על המסך הענק לצד נועה קירל? התשובה: התפוצצות ויראלית.

כך למעשה נולד לו מהלך הפוריו+ שלyes+  הנושא את ההאשתג המקורי #4youplus ,שנכון לכתיבת שורות אלה, כבר הגיע למעל 640K צפיות, והפך למהלך הסושיאל הפיזי-דיגי הראשון בישראל מסוגו ובגודלו בטיקטוק ומחוצה לו.

בתמונה: מסך הפוריו+ בעזריאלי

את המהלך השקנו באמצעות כלי קידום ממומן בטיקטוק, אופציה שנפתחה למפרסמים
המקומיים רק בתקופה האחרונה, וקידמנו את הפעילות בעזרת שישה מהטיקטוקרים המובילים בישראל שהעלו תכנים מקוריים שלהם בשילוב ההאשטאג הייעודי לפעילות והפיצו אותה למאות אלפי עוקביהם, מה שהביא לחשיפה גבוהה ועזר לנו להפיץ את האתגר.

בתמונה: ניקול ברסלב, אחת ממשתתפות האתגר, על רקע הסרטון הוויראלי שהעלתה וזכה להתפרסם  בעזריאלי

תוצאות המהלך

  1. מעל ל-1.2M צפיות עם CTR של 10.8% לסרטון הטיזר למהלך עם נועה קירל!
  2. מעל 11K עוקבים חדשים שהצטרפו לעמוד yestv בטיקטוק.
  3. מעל 640K צפיות להאשתג הפעילות הייעודי #4YouPlus.
  4. אולי הנתון הכי חשוב מבחינתנו – 0 תגובות שליליות לקמפיין.

 

לסיכום, הפלטפורמה הצעירה אמנם מתבגרת, אבל היא לא מאבדת מקסם הנעורים שלה ומפלאי היצירה של היוזרים הקריאייטיביים שלה, אולי הקריאייטיבים ביותר שידעו הרשתות החברתיות.

אם אנחנו, המפרסמים, נשכיל להשתלב בטבע של הטיקטוק ובהרמוניה עם הגולשים בה, אם רק ניתן להם חופש יצירה ולא נכפה עליהם להתאים למסרים שלנו, אלא בדיוק להיפך – אז כולנו רק נרוויח, בדיוק כמו שהרווחנו אנחנו להיות חתומים על אחד מהמהלכים המרשימים והטבעיים ביותר שנעשו בטיקטוק הישראלי.

 

הכותבת היא ורדית זילבר, מנהלת מחלקת שיווק תוכן ורשתות חברתיות בחטיבת השיווק של yes

 

המשך קריאה

הכירו את הצייצנים

הכירו את שירי טסמן, סמנכ"לית שיווק וחברת הנהלה בחברת התוכנה אלעד מערכות

פורסם

ב-

אני במשפט: אני במשפט אחד זה בעצם גם וגם. מה זה אומר ? גם לתת ערך מקצועי ברמה הגבוה ביותר וגם להנות מהעשייה היומיומית ומהעבודה עם האנשים.

 

קצת על התפקיד והחברה + רקע תעסוקתי

חברת אלעד הינה אחת מחברות המחשוב הותיקות בשוק הישראלי ומונה כ- 1000 עובדים ב- 4 מרכזי פיתוח בישראל. בשנים האחרונות צמחה החברה בעיקר סביב פתרונות שירות לקוחות דיגיטלי וכיום מתמחה במתן מענה B2B2C כלומר, מתן פתרונות לארגונים וחברות גדולות בעולמות בו הן פוגשות את הלקוחות שלהם. דוגמאות לנקודות מפגש בזירה הדיגיטלית : אתרים, אפליקציות, צ'טבוט ומערכות רב ערוציות לתקשורת מול הלקוחות, מערכות Self service בהם ארגונים מאפשרים ללקוחותיהם לבצע פעולות שירות מורכבות בעצמם ובכל תחום ה-BI וה-DATA שבעזרת טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלכותית וניתוחים נתונים עסקיים, באפשרותנו לסייע ללקוחות שלנו להכיר טוב יותר את הלקוחות שלהם, ללמוד ולהכיר את הצרכים הקיימים והעתידיים ולתת שירות טוב יותר אשר מחזק ומהדק את הקשר בין החברות ללקוחות.

 

ניסיון תעסוקתי:

במהלך שנות עבודתי ניהלתי מחלקת מכירות בחברת ביטוח, עבדתי בחברת סטארט אפ בתחילת עידן האינטרנט והשירות הדיגיטלי ללקוחות, הרקע וההכרות שלי עם כל מסע הלקוח הביאו אותי לתפקידי שיווק מתוך הבנה מלאה של צרכי הלקוחות בכל השלבים. בתפקידי הקודם ניהלתי את מחלקת השיווק בחברת אינטגרציה מהגדולות בישראל. חברת ONE המונה כ-4000 עובדים ועשרות קווי מוצר והתמחויות שונות. אני בעלת ניסיון של מעל ל-15 שנה בתחום השיווק.

 

 איך הגעתי לעולם השיווק?
הגעתי לעולמות השיווק מניסיון רחב של עבודה מול לקוחות הן במכירות, שירות ושימור לקוחות אסטרטגיים. אני מאמינה בשיווק הוליסטי שהוא הגישה המתקדמת בעולמות השיווק. שיווק הוליסטי רואה את הקשר עם הלקוחות כמערכת יחסים ארוכה עם החברה. בניגוד לתפיסה המסורתית בה הקשר עם הלקוח מתקיים במכירה ובחידוש בשיווק הוליסטי אנו פוגשים את הלקוח לאורך כל "מסע הלקוח" בנקודות מפגש ובערוצים שונים.

כמו כן אני רואה בעובדי החברה לקוחות לכל דבר ולכן מבחינתי שיווק נכון צריך לכוון את היעדים והמטרות שלו לכלל הקהלים הרלוונטים והם : לקוחות – עובדים – שותפים. כולם ביחד מהווים את קהל היעד השלם ונכללים באסטרטגיית השיווק שלי.

 

מהו המהלך השיווקי המשמעותי שהובלתי לאחרונה?

העבודה בשיווק מגוונת ובכל עת אני מובילה מספר מהלכים שיווקים שונים, משיווק מוצר לתקשורת רב ערוצית פרי פיתוח של החברה, שעושה בימים אלה את פריצת הדרך שלו באירופה ובארצות הברית, לניהול קהילות טכנולוגיות מקצועיות, ופעילויות שיווקיות מקצועיות רבות.

אציין שתי פעילויות שהובלתי לאחרונה שהן ייחודיות וחדשניות שהן מביאות לעולם השיווק:

  • המהלך השיווקי המשמעותי הראשון  שהובלתי הוא, הקמת מחלקת Customer success בתוך מחלקת השיווק. הרקע להקמת המחלקה לקוח מניהול פעילות "הצלחת לקוח" מעולמות הSAAS / תוכנה כשירות. בחברות מסוג זה הלקוח צורך שירות או מוצר ולא פרויקט ואותו צריך לחדש אחת לתקופה. מסיבה זו, פותחו מתודולוגיות שנועדו לבחון את שביעות רצונם של הלקוח לאורך התקופה, לוודא את רמת השימושיות של הלקוח בשירות/מוצר, כל זאת במטרה להגיע לתקופת החידוש עם לקוח מרוצה ומחדש.
    לאחרונה, בעולם יש טרנד חדש בו תחום "הצלחת הלקוח" מאומץ גם בחברות פרויקטים מתוך תפיסה עמוקה של צורך במתן שירות מצויין ללקוח, הרצון שהלקוח ידע להפיק את המקסימום מהפרויקט במטרה להביא תועלת לביזנס. באופן זה נתפסת הצלחת הלקוח כהצלחה שלנו וכך נוכל להמשיך וללוות אותו בהמשך הדרך בפרויקטים ופעילויות נוספות. פעילות זו עומדת בהלימה לתפיסה השיווקית ההוליסטית שלי. החשיבות של המחלקה רבה, הן מבחינת היכולת לסקור בצורה אוביקטיבית את כלל השירותים שהלקוחות מקבלים מאיתנו כחברה והן מבחינת היכולת לשמוע מהן הנקודות החזקות והחלשות שלנו מבחינת הלקוח והכל במטרה לשפר את רמת המקצועיות והשירותיות.

 

  • המהלך השני אותו אציין הוא פרויקט מיתוג מעסיק. בעיני עובדים הם קהל ידע משמעותי. כחברה שחלק גדול מהאופרינג שניתן ללקוחות הוא ההון האנושי שלי, חשוב לי להתייחס לעובדים כקהל יעד משמעותי של מחלקת השיווק. שיכירו את האופרינג הרחב של החברה, את ההצלחות וההתמחויות הייחודיות. ביחד עם מחלקת הHR- ביצענו תהלכי עומק של הבנת קהלי העובדים השונים והצרכים המגוונים הקיימים בארגון. מיפינו את נקודות חוזקה שלנו כארגון ואיפה אנחנו יכולים להשתפר. עם התובנות האלו יצאנו במיתוג חדש ושפה עדכנית לתקשורת עם העובדים בכלל הערוצים, תוך הדגשת המסרים המרכזיים שעלו מכל תהליך המחקר.

 

מה הוא מנהל שיווק טוב בעיני?
מנהלת שיווק טובה בעיני היא מישהי שמכירה היטב את צרכי השוק, הלקוחות, האופרינג של החברה ואת כל קהלי הלקוחות. הקשבה לצרכים המשתנים ומתן מענה מתאים. אני מאמינה גדולה מאוד בתוכן והיום יש ערוצים רבים בהם ניתן להנגיש תוכן בצורה קריאטיבית ומעניינת.  גם בעולם השיווק חל שינוי גדול בשנים האחרונות והוא הפך להיות הרבה יותר מדיד, פרסונאלי ומותאם אישית צרכיים של כל לקוח. היום יש כלים דיגיטלים רבים שמסייעים לי להכיר את הלקוחות ולהתאים את פעילויות השיווק בצורה שמתאימה לצרכים המשתנים של הלקוחות. כיאה לסמנכ"לית שיווק בחברת תוכנה, אני לא רק מוכרת הלאה ללקוחות שלנו אלה גם מיישמת בעצמי. גאה לומר שהליך הלידים באלעד מתנהל היום בצורה דיגיטלית דרך המערכות כך שיש לי אפשרות לראות איזה לקוח מתעניין באיזה איזור ותכנים, אם היה בכנס מקצועי מסויים, קרא כתבה ועוד.

 

פרגון לחברה שעושה פעילות שיווקית טובה בארץ ובחו"ל?

סודה סטריים עושה פעילות מדהימה בישראל ובעולם. שילוב של חברה יצרנית עם תמהיל מגוון מאוד של עובדים, מוצר שאינו טכנולוגי או דיגיטלי אך ממותג נכון ועונה על צרכי הלקוחות ומצליח לשמור על קלילות וחוש הומור עצמי בפרסומים. שאפו!

 

מהו שיווק דיגיטלי עבורי?

שיווק דיגיטלי עבורי הוא לא רק שיווק במדיות דיגיטליות אלה גם שימוש בכלים שיווקים מדידים אשר מאפשרים לנו אנשי השיווק לקבל תובנות מדויקות יותר ולתת ללקוחות שירות דיגיטלי טוב יותר לאורך כל תקופת הקשר בין הצרכן לחברה (קניה, שירות, חידוש). היכולת להכיר טוב יותר את הלקוח וצרכיו המשתנים ובעזרת טכנולוגיות חדשניות של AI BI לחזות טוב יותר את הצרכים העתידים של הלקוח ולהציע מענה עוד לפני שהלקוח פונה.

 

מסר למנהלי שיווק חדשים:

שאלה מצויינת. אני מברכת על ההזדמנות מכוון שלאורך השנים אני נתקלת בג'וניורים שרוצים לעבוד איתי ולהיכנס לתחום השיווק. הטעות הנפוצה ביותר של המתחילים בעולם השיווק היא לראות רק את קצה הקרחון – את הקמפיינים, הכנסים והאירועים. אך חשוב להבין שמאחורי החלק המנצנץ ישנה עבודה מקצועית, סדורה ומסורה עד שמגיעים לתוצאות הטובות ביותר. בעיני ניהול פעילויות שיווק דומה מאוד לניהול פרויקטים. צריך להיות מתוכננים בתכניות עבודה לטווח הארוך והקצר, לדייק בפרטים הקטנים, לדעת לחבר ולרתום גורמים רבים בארגון ומחוץ לו, כשבסופו של דבר מרכיבים את ההצלחה.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: 'קסטרו זה לא קמפיין ספארי' // עטרה בילר

פורסם

ב-

האסוציאציה הראשונית היא רנה מגריט עם ציור המקטרת עליה הוא כותב ״זו לא מקטרת״.

הרים של פילוסופיה נאמרו ונכתבו על החריקה הזו שמציגה לראווה דבר והיפוכו. שהרי יש הטוענים שאין זה כלל דבר והיפוכו, כי ציור של מקטרת איננו המקטרת עצמה. מאידך יש שאומרים שהכוונה היא להכניס את הצופה לקונפליקט ולאפשר לו לחוות אותו ולהרהר בו. ובלה בלה בלה.

האסוציאציה השנייה היא שיווקית. אופנת הספארי שמבטאת כמיהה למרחבים הפתוחים ולחיות הפרא החופשיות והמשוחררות היא נצחית.

פעם בככה וככה שנים אנחנו נתקפים געגועים לקולוניאליזם ולאנתרופולוג עוטה חליפת הספארי, ששוכב שבועיים בשיחים רק כדי לתפוס את הזברה בעונתה, מזדווגת עם בחיר ליבה. ולצלם ולתעד.

וכשגעגועים אלה מטלטלים אותנו, מכונות התפירה מוציאות בשצף חולצות נמר ומכנסי תנין, אפודת צלמים ומכנסי ברמודה של קצינים בריטיים בלב הסהרה.

אבל אז, יוסטון, יש בעיה. זה לא רק לא מיוחד. זה קלישאה.

קסטרו, במהלך של מודעות עצמית של מטופל בפסיכואנליזה, אומר לנו – היינו מתים לעשות משהו אחר אבל זה חזק מאתנו. קמפיין ספארי לבגדי ספארי זה מה זה צפוי אבל אנחנו לא עומדים בפיתוי. זוהי מלכודת שנפלנו לתוכה עמוק. וכנראה שמאוחר מדי לנסות להיגמל. או להסתיר. כי רואים.

קסטרו בעצמם מבינים – להראות נמר לאופנת נמר זה נקלה אבל מה זה כיף. ולכן, למרות הכל, כמו עוגת הקצפת שאכלנו למרות שאסור, מסתער קסטרו על קמפיין ספארי ומה שאנחנו רואים זו הצצה לאופן בו מתמודד קסטרו עם הבושה.

הסיפור הוא סיפור של שקר ילדותי שאי אפשר בשום פנים לשקר אותו בלי להיתפס. בטון מקנא שואלת ריף נאמן את רותם סלע אם היא מצטלמת לקמפיין ספארי של קסטרו בלעדיה. מאותו רגע קורים שני דברים במקביל. סצנות ספארי פראיות לצד ריף שהולכת ונהיית יותר ויותר קנאית ונירגנת. היא בטוחה שמצטלם פה קמפיין ספארי של קסטרו למרות שההפקה והדוגמנים עושים הכל כדי להסתיר את זה ממנה ולהכחיש. יש כל מיני סצנות הזויות שמדגימות ספארי במיטבו, חיילים אפריקאים, פלמינגו, סמור על הגב של מרגי, עוד חיות בר, כיתה בין העצים תחת כיפת השמים והרבה אור וחושך יצריים ומסתוריים. מהצד האחר יש לנו את ריף שחודרת אל תוך הסצנות וחושדת. כמו בקולנוע כשהצופה באולם לא מבין איך היא לא רואה מה שהוא רואה. איך הפיל הצליח להסתתר מאחורי מחט. כך ריף שרואה הרבה פחות ממה שברור שהיא כן רואה.

כשרותם אומרת על מרגי never heard of him  – זוהי הכחשה בוטה שעולה בקנה אחד עם תמת הפרסומת, שמאלתרת על הסתרה לא אמינה של עצם היותה.

ריף חושדת. מה עם הפלמינגו היא מגרגרת תחת מי האגם. אבל זה לא מה שאת חושבת אומרים לה. המשפט ששמענו כל כך הרבה פעמים.

Darling, you’re hysterical, this is not a safari campaign אומרת רותם בקול גברי שבוקע מתוכה ותהרגו אותי אם אני טועה – האריה בפריים אומר את ההברה האחרונה של המילה ׳קמפיין׳.

אוקיי אומרת ריף בקול שבור. אנחנו יודעים שהיא יודעת. אנחנו יודעים שהיא לא מאמינה. אבל היא לבד וכבר אמרו לה שהיא הסטרית, והיא לא רוצה שהמצב יסלים. אז היא משחררת. אולי זה באמת הכל רק בראש שלה. אולי רק נדמה לה.

ואני אומרת שזה כל כך חכם ועמוק. קליפ פרוע שעומד על הראש מציף אצל כולנו רגעים שאמרו לנו שמה שאנחנו רואים וחושבים ומרגישים – איננו. כולנו הועמדנו עם הגב לקיר כשנאמר לנו שמה שאנחנו רואים וחושבים לא קיים. כשהיה ברור שיש מסיבה אליה לא הוזמנו.

קמפיין ספארי חילץ את עצמו בשן ועין מלהיות קלישאה נבובה תוך שהוא משתמש בחומרים של הקלישאה ויוצר מהם דבר אחר, מקורי שהוא גם מצחיק וגם עמוק. קצת כמו ליצור תמונה מחפצים סתמיים. מגזרי עיתון ואטבי כביסה.

אז אם יש מישהו בקסטרו שחושב שמדובר רק בהומור פרוע ושלוח רסן – הוא טועה. יש פה ״צחוק צחוק שבסופו יש טיפה בכי״ כמו שהסבתות הפולניות אוהבות להגיד. זה מה שהופך את הקליפ לבלתי סתמי, צפי מאד ומעורר רגשות ומחשבות.

ומעבר לכך יש הרבה אופנת ספארי שמפלרטטת עם המצלמה ונדמה לי שראיתי שמלת ארכאולוגית ומכנסי נווד, אותם ארצה לראות באור חזק יותר, עליי, בתא מדידה של חנות של קסטרו. ולחלום שאני בכתבה של הנשיונל ג׳יאוגרפיק. כי כבר ככה וככה זמן לא הייתה אופנת – ספארי – שאינה – אופנת – ספארי ואיך בא לי.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על התשואה.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

כיצד Hashtags יכולים לסייע למיתוג האישי שלכם? – 9 טיפים שאתם חייבים להכיר! // תומר צוקר

פורסם

ב-

בואו נדבר שניה על סולמיות ומיתוג אישי.

לפני כשבוע שעבר פירסמתי מאמר בנושא עדכון האלגוריתם של LinkedIn. המאמר והפוסטים שקידמו אותו זכו לעשרות אלפי חשיפות, מאות לייקים ועשרות שיתופים. למרות הפיתוי אני לא אצלול לניתוח הנתונים אבל אני כן ארצה לשים את הזרקור על השימוש שעשיתי בהאשטג בהיבט של מיתוג, מיתוג אישי ויצירת אימפקט.

כשיצרתי את הפוסטים הוספתי את ההאשטג #linkedin (תמונה מספר 1). לפני מספר ימים קיבלתי עדכון משמח שהפוסט נכנס ל-Trending של LinkedIn (תמונות מספר 2 ו-3).

שניה, מה זה Trending?

לינקדאין עושה שימוש באלגוריתמים, לצד עורכים אנושיים, כדי לזהות סיפורים שיכולים לעניין את המשתמשים. אחת מהדרכים לזהות את הסיפורים הללו היא באמצעות ניטור ההאשטגים (אני כבר מגיע לזה…). כאשר סיפור (פוסט, מאמר) זוהה כמעניין, רלבנטי ובעל מאפיין ויראלי, לינקדאין מודיעה לכל המשתמשים שעוקבים אחרי ההאשטג המדובר, על קיומו.

המשמעות היא מאד פשוטה – הגדלת פוטנציאל החשיפה בצורה משמעותית. כמה משמעותית? במקרה שלי, אחרי ההאשטג #linkedin עוקבים 854,321 משתמשים. נחמד, לא? (אגב, אחרי #marketing עוקבים 20 מיליון משתמשים…).

כניסה ל-Trending יכולה לחולל קפיצה משמעותית בכמות הצפיות בתוכן שיצרתם. כך קרה אצלי כאשר פוסטים קודמים שלי נכנסו ל-Trending של #aws , #tips, #mentoring  ואחרים. הנה הדבר החשוב באמת – מעבר לליטוף הנעים של האגו, מדובר בהכרה שהתוכן שיצרתם, ובכן…באמת מעניין מישהו…

ועכשיו קצת על Hashtags

השימוש בהאשטג ב-LinkedIn החל בשנת 2018 (וכרגיל, באיחור אופנתי..). אחת מהסיבות המרכזיות שהביאו את לינקדאין לשלב האשטגים באלגוריתם שלהם היתה העובדה שמשתמשים "רגילים", שאינם מוגדרים כ-Influencers, התקשו להגיע להיקף חשיפה משמעותי. המצב גרם לתסכול רב ולשחיקה מתמשכת של שיעורי ה-Engagement. לינקדאין הבינה שהיא בבעיה (מעט חשיפות => ירידה במשתמשים = ירידה בהכנסות) והוסיפה את מרכיב ההאשטג, כך שאפשר למשתמשים "רגילים" להשיג חשיפה גבוהה ויצמצם את "ההשתלטות" של הסלבס על הפיד שלנו.

בנוסף לכך, מעקב (Follow) אחרי Hashtags היא דרך קלה להרחיב את הידע סביב עולמות תוכן שמעניינים אותנו ומעניקים לנו הזדמנות ליצור קשר ולהתחבר עם יוצרי התוכן המתוייג. תוכן שמשוייך ל-Hashtag שאתם עוקבים אחריו, יוצג ב-Feed שלכם.

מעולה, אבל איך מתחילים?…

קבלו 9 טיפים בנושא השימוש ב-Hashtags >>

1. ניתן לשלב האשטגים בצורה פשוטה בגוף ה-Update (פוסט) בתהליך העריכה או במאמר (Article) מיד לאחר לחיצה על כפתור ה-Publish. שימו לב – למרות שניתן לערוך פוסטים ומאמרים, לא ניתן להסיר, להוסיף או לערוך האשטגים לאחר הפרסום…

2. כיצד מוצאים האשטגים? – בחלונית החיפוש של לינקדאין, הקלידו סולמית ומיד לאחר מכן את נושא התוכן שמעניין אתכם. לינקדאין תציג לכם רשימת האשטגים רלבנטיים. דרך נוספת היא דרך מסך הבית. בצד שמאל למטה ישנו איזור שכותרתו “Followed Hashtags” ומתחתיו מוצגים ההאשטגים שאתם עוקבים אחריהם. הקלקה על “Discover More” תציג לכם גלריה (אינסופית…) של האשטגים רלבנטיים עבורכם, בהתאם לפרמטרים שונים (דמיון להאשטגים שאתם עוקבים אחריהם, ניתוח הפרופיל האישי, ניתוח התכנים שאתם מפרסמים וכו').

3. אתם יכולים ליצור האשטג מקורי משלכם! זאת הזדמנות מעולה לנכס לעצמכם עולם תוכן, לקדם את המיתוג האישי שלכם, המוצרים שלכם או את החברה בה אתם עובדים. לחילופין, אתם יכולים לבחור האשטג מתוך הרשימה שלינקדאין תציע לכם: הקלידו את הסימן #, מיד אחריו הקלידו את האות הראשונה של תחום ההאשטג והקליקו על בחירתכם.

4. מילות מפתח (Keyword) הן אמצעי מצוין לשיפור הדירוג שלכם במנועי החיפוש (פרופילים ומאמרים בלינקדאין מאונדקסים ע"י גוגל) אולם שילוב האשטג בפרופיל האישי (ב-Headline, ב-About או ב-Experience) לא יביא לאפקט המיוחל. ההאשטג אינו קליקבילי והשפעתו זהה לכל מילת חיפוש אחרת.

5. כמה האשטגים מומלץ לשלב בפוסט או במאמר? ההמלצה המקובלת היא עד חמישה האשטגים לפיסת תוכן. מעבר לכך, אתם מסתכנים בכך שהפוסט שלכם יהיה חשוד כספאם.

6. אנחנו ב-2020 אבל אני עדיין רואה משתמשים שעושים שימוש ברווחים, סימנים מיוחדים וסימני פיסוק בהאשטג. אז לא…כתיבה רציפה וללא סימני פיסוק. במידה וההאשטג כולל מספר מילים, הקפידו על אות ראשונה גדולה בתחילת כל מילה וכיתבו ברצף. לדוגמא: #LinkedInSocialSelling ועוד טיפ, אל תיצרו האשטגים ארוכים מדי…

7. תרכבו על הגל – השתמשו בהאשטגים לצורכי שיווק בזמן-אמת, אם בזמן אירועים או כנסים בהם אתם משתתפים (כן, נחזור מתישהו להשתתף באירועים ובהופעות…) או כל meme טרנדי אחר.

8. עושים שימוש בפתרונות השיווק של לינקדאין? – מצוין! מומלץ להשתמש באנליטיקס בכדי לנתח את ההשפעה של ההאשטגים על ביצועי הקמפיין שלכם ולהפיק תובנות לגבי תחומי העניין של הלקוחות שלכם.

9. לא לשכוח! – יש להבחין בין שימוש בהאשטג (עבור תיוג תחום תוכן) לבין שימוש ב-Mention באמצעות הסימן @ (עבור תיוג Connection, קבוצה או עמוד חברה).

לסיכום, שימוש נכון ב-Hashtag יכול להגדיל משמעותית את היקפי החשיפה לתכנים שלכם, לפרופיל האישי שלכם ולעסק שלכם. ניטור שוטף של האשטגים רלבנטיים עבורכם יזמן לכם הזדמנויות לשיתופי פעולה ולהרחבת הידע. יצירתיות ועקביות בבחירת ההאשטגים יסייעו בחיזוק המיתוג האישי שלכם.

הישטוג מוצלח!

תומר צוקר, מנהל שיווק ומכירות בחברות טכנולוגיה בינ"ל, מנטור עסקי ומרצה בתחומי השיווק, מיתוג ו-Social Selling | linkedin.com/in/tomerzuker

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020