מכירים את זה שאתם פתאום נתקלים במוצר מזון חדש, מיד רוכשים וטועמים ואז רצים לספר לחבר'ה?: "מה עוד לא טעמת את ה…(השלימו את החסר) החדש של המותג XYZ? חבל לך על הזמן!". ובחבל לך על הזמן אתם לפעמים מתכוונים ש"חבל על הזמן", זה פשוט מדהים אתם חייבים לטעום ולפעמים הכוונה היא במובן המילולי יותר, באמת חבל על הזמן, אל תנסו כי זה ממש נפילה…
בכל הנוגע למוצרי מזון, ישראלים, כמו ישראלים, אוהבים הרפתקאות וחידושים. כשאנחנו נמצאים בחו"ל אנחנו דוגמים בכל הזדמנות את מדפי המרכולים, לצד כמובן ביקור במסעדות ודוכני אוכל רחוב ומתנסים במוצרים שאנחנו לא מכירים.
מותגי המזון בארץ יודעים שהצרכנים הישראלים אוהבים להתנסות ולטעום דברים חדשים. קחו לדוגמה את קוקה קולה זירו בטעם מנגו, השקת המוצר התרחשה קודם בישראל ורק בהמשך הוא יופץ בעולם. על פיתוח המוצר עבדו במשך שנתיים והבחירה בטעם המנגו נעשתה בהתאם למבחני טעימה בקרב הצרכנים הישראלים.
הרווח התפיסתי של מותג שמשיק מוצר חדש, ובמיוחד מוצר חדשני ונועז, הוא חיזוק הערכים ותפיסת המותג. מותג שמציע חדשנות הוא מותג מגניב, עדכני, שובב, כזה שמבין אותי ויודע שבא לי להתפרע קצת, יודע שאני רוצה להיות מופתע, לטוב וגם לרע, כי גם ההתנסות עצמה היא חוויה.
בכלל בתחום המזון, אפשר להגדיר את הקיץ הישראלי כעונת החידושים, הזמן האהוב ביותר על מותגים להשיק מוצרים חדשים. שלגון XL הוא אחד החידושים שנחתו במקררי הגלידות השנה, וכן, הוא מוגדר כמוצר המיועד למבוגרים, וגם אם על הטעם והריח אפשר/אי אפשר להתווכח, הרי שבגזרת החדשנות הוא מייצר באזז אדיר.
לצד זאת, השיח שנוצר בעקבות השקה של מוצר חדש מעלה את המודעות למותג גם מבלי בהכרח להשיק קמפיין תומך. לרוב מספיק שהמוצר כבר נמצא על המדף והשיח יתחיל להתגלגל מעצמו, עם כמובן עזרה מהיח"צ שכן מוצר חדש ומיוחד הוא תמיד סיבה טובה לכתבה. בשנים האחרונות מותגים נעזרים בהשקות גם באמצעות משפיענים ברשת, כדוגמת בלוגרים ומובילי דעה ברשתות החברתיות, אשר עוזרים להניע ולהעצים את המודעות והשיח אודות המוצר החדש במיוחד בקרב מי שלא קורא עיתונים, לא גולש באתרי החדשות ולא צופה בשידורי הטלוויזיה, ויש לא מעט כאלה כיום.
השקה של מוצר חדש משנה את היחסים בין השחקנים בשוק המזון התחרותי. מותג שמשיק מוצר חדש ממקד, גם אם באופן זמני, את השיח אודותיו וגורם גם לעיתים לצרכנים נאמנים של המתחרים לרצות ולו רק לנסות את המוצר החדש, ובשאיפה, וזה הדובדבן שבקצפת, מצליח אף לגרום להם לעבור צד.
בסופו של יום, המוצר החדש לרוב לא בא להחליף את המוצר הקלאסי הקיים. כאשר צרכנים מנסים את המוצר החדש, גם אם הם לא יעברו לצרוך אותו המוצר באופן קבוע, מספיק שהם ייזכרו במוצר המקורי וכמה שהם אוהבים אותו וכבר הסיכוי להגברת הצריכה עולה.
מאפייני ההתנסות של מוצרים חדשים בשוק מוצרי המזון שונים לעומת מאפייני צריכה בשווקים של מוצרים יקרים כדוגמת גדג'טים, מכוניות וכד'. בשווקי היוקרה המאמצים המוקדמים לוקחים סיכון אמיתי, גם בגלל ההסתברות שהמוצר לא יענה על ההייפ והציפיות שהוא יצר וגם בגלל שהעלות שלו יקרה ואם הוא לא מוצלח אז הכסף הלך לפח. בשווקים אלו קבוצת המאמצים המוקדמים קטנה יחסית, וכל השאר, הרוב המוקדם והרוב המאוחר, ממתינים לראות האם כדאי לרכוש את המוצר.
בשוק מוצרי המזון לעומת זאת, קבוצת המאמצים המוקדמים גדולה הרבה יותר וכך גם הנכונות להתנסות במוצר. הסיבות למהירות החדירה וההתנסות הגבוהה במוצרי מזון חדשים הן שהצרכנים מוכנים לקחת את הסיכון ולטעום את המוצר – במקרה טוב המוצר טעים ובמקרה הגרוע, בו המוצר לא עונה על הציפיות ההתנסות עלתה רק שקלים בודדים. בכל מקרה, כך או כך, הצרכנים שטעמו נשארים עם החוויה של ההתנסות ועם האפשרות לרוץ לספר לחבר'ה.
מוצרי מזון חדשים מבוססים הרבה פעמים על טרנדים שפוקדים את ענף המזון בכללותו, וכמו טרנדים, חלקם נשארים וחלקם ממשיכים. שטראוס השיקו מילקי מתוק/מלוח, שרוכב על טרנד הקרמל המלוח (salted caramel) שעדיין נוכח חזק, ומותג שוקולד הפרימיום ריטר ספורט (Ritter Sport) השיקו שוקולד במילוי קרם פסיפלורה מנגו, שנשען על טרנד פרי התאווה שהתחיל כבר לפני שנים.
על מנת למנף עוד יותר את המומנטום של השקת המוצר החדש, מותגים רבים משיקים מוצרים ב'מהדורה מוגבלת'. המונח מהדורה מוגבלת מייצר תחושה של משהו שעומד להיגמר ולכן הצרכנים מרגישים מחויבים למהר לטעום ולנסות את המוצר לפני שירד מהמדף, מהלך שבסיסו הוא FOMO (Fear of Missing Out – החרדה מהחמצה של חוויה).
השקת מוצרים חדשים זה מגרש המשחקים של אנשי השיווק והפיתוח הטכנולוגי. ככל שהמוצר החדש הזוי יותר, הרצון מצד הצרכנים להתנסות ולקחת חלק בהרפתקה גובר, השיח אודותיו עוצמתי יותר, המודעות אליו גוברת וההתנסות על חשבון המתחרה עולה.
