עקבו אחרינו ברשת

חדשות

דוח החדשנות של BCG: אפל בראש, עליבאבא עקפה את אינטל // עומר מילויצקי ואמיר שניידר

פורסם

ב-

מי הן 100 החברות החדשניות ביותר בעולם לפי חברת הייעוץ הוותיקה? מה מאפיין את עשרת החברות המדורגות בראש הדירוג? האם פייסבוק מדורגת בחמישייה והיכן אמזון בדירוג? עומר מילויצקי, CDO מיטב דש ואמיר שניידר, מייסד מנהלי שיווק מצייצים, מנתחים את תוצאות הדירוג

חברת הייעוץ הוותיקה והמוערכת BCG השיקה את דוח החדשנות לשנת 2018 הכולל את דירוג 100 החברות החדשניות ביותר בעולם.

בראש הדירוג מובילות חברות הטכנולוגיה הגדולות ובמקום הראשון מדורגת החברה עם שווי השוק הגדול בעולם (נכון להיום) – אפל, במקום השני גוגל, במקום השלישי ענקית התוכנה והענן מיקרוסופט, במקום הרביעי ענקית הריטייל שמכוונת למקום הראשון – אמזון. במקום ה-5 ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית סמסונג. במקום ה-6 טסלה של אילון מאסק ורק במקום השביעי הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק.

את העשירייה הראשונה סוגרת ענקית הקומרס הסינית עליבאבא עם נציגות ראשונה של הענק מסין, אליה מצטרפת גם טנסנט במקום ה-14 שעוקפות ענקיות טכנולוגיה ותיקות כגון אינטל המדורגת במקום ה-41 בלבד.

בדירוג החדשנות של BCG,  מרבית החברות הינן מארה"ב, 16 מאירופה ו-2 מיבשת אסיה. להלן הדירוג המלא של BCG:

בדוח המלא של דירוג החדשנות שעונה לשם Inovators Go All in Digital, בחנו החוקרים את השפעת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים השונים ומה עושה את ההבדל בין החברות לקידום תהליכים שכאלה, מה הם התחומים שעשו את הקפיצה הכי גדולה ואיזה תרבות ארגונית נשרשת כדי לקדם תהליכים מסוג זה.

בסקר שנעשה במסגרת הדירוג בקרב נשאלים ממאה החברות המובילות, נמצא כי אלה הם הנושאים והתחומים שיעשו את האימפקט הגדול ביותר בחמש השנים הקרובות: 

לקריאת הדוח המלא >>

פרשנות: הכח העולה מהמזרח // אמיר שניידר

דוח BCG ממחיש מגמה הולכת וגוברת של היפוך היוצרות, אם עד כה הפרדיגמה לפיה העשייה החדשנית מרוכזת ברובה בחברות הענק במערב, הרי שבעשור האחרון הכוח העולה מגיע דווקא מהמזרח ובעיקר מהענק הסיני – קבוצות ענק כמו עליבאבא וטנסנט הפכו בשנים האחרונות לענקיות טכנולוגיה שמשקיעות הון עתק בפיתוחים טכנולוגיים. בישראל נוטים בעיקר לדבר על איום הענק הגדול מהמערב – אמזון – ונוטים להתעלם מהענקיות הטכנולוגיות במזרח שבונות יכולות שמאיימות אפילו על האימפריה של ג'ף בזוס.

עליבאבא גברה בתחילת השנה במבחן יכולות בינה מלאכותית שכלל את הענקיות מיקרוסופט, IBM, גוגל וסמסונג. ראש מחלקת הבינה המלאכותית של אינטל, נאווין ראו ועמיתו יו"ר תאגיד אלפבית לשעבר, אריק שמידט, טענו לאחרונה כי סין צפויה לעקוף את ארצות הברית כמעצמת בינה מלאכותית בתוך שמונה שנים. "עכשיו יהיה קשה מאוד לנצח את סין. ארצות הברית וצפון אמריקה מתקדמות כנראה בכמה שנים עכשיו, אבל בעוד חמש, שמונה שנים, זה לא הולך להיות המצב, זו התחזית שלי" , כך לדברי ראו.

טנסנט הסינית שבנובמבר האחרון עקפה את פייסבוק והפכה לחברה החמישית בגודלה בעולם עם שווי שוק דמיוני של 552 מיליארד דולר ומחזיקה באפליקציה החברתית הפופולרית בעולם WeChat, עם 980 מיליון משתמשים פעילים ומעבירה 38 מיליארד הודעות מדי יום, היא הרבה יותר מאפליקציה או רשת חברתית – היא ארנק דיגיטלי שבאמצעותו מתבצעות רכישות בבתי עסק, אמצעי תקשורת ושירות הסטרימינג וידאו עם המספר הגדול ביותר של מנויים בתשלום בסין.

המשך ההשקעות העצומות בפיתוחים טכנולוגיים מצד חברות הענק הסיניות לצד מאגר משתמשים פעילים של מאות מיליונים, תזרים מזומנים שמאפשר מחקר ופיתוח טכנולוגי אינטנסיבי לצד מוחות מבריקים עם ניסיון עשיר בבינה מלאכותית לצד הצלחה פנומנלית בעולמות הקומרס, הופכים את הענק הסיני לכח עולה שעתיד להפוך את היוצרות ב-5 השנים הקרובות. אל תתפלאו אם עלי-באבא שנמצאת כיום במקום העשירי בדירוג וטנסנט במקום ה-14, יטפסו בקרוב לחמישיה הראשונה.

פרשנות: מה כל ארגון חייב לשאול את עצמו? // עומר מילויצקי 

מעניין לבחון את ארבעת התחומים שהדו"ח מזהה כבעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על חברות בהתמודדות שלהן עם אתגרי העידן המחובר: ניהול תחום הדטה והאנליטיקס (עליה מהמקום השלישי לשמיני), היכולת לאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות, פיתוח כלים במובייל וחיזוק "שריר" המובייל בתוך הארגון, ועיצוב דיגיטלי. אלו ארבעת התחומים, כולם מתקשרים ישירות לדיגיטל כמובן, שצמחו ברמת התעדוף שלהם מאז שנת 2014 בקרב נציגי הארגונים שמשתתפים בסקר.

למעשה אתגר הביג דאטה שווה בערכו ובתעדוף הארגוני שלו לתחום פיתוח מוצרים דיגיטליים חדשים. כדאי לשים לב שאם הארגון שלכם מתקשה בתעדוף הפנימי של סדרי עדיפויות בפרויקטים השונים – אתם לא לבד, ושתחום ניהול הדטה מגיוס, בין היתר בדיוק כדי לסייע בתחום הזה.

לגבי היכולת לאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות, ערך זה עשה קפיצה מטאורית ביחס לשנים הקודמות, מהמקום האחרון (!) בתעדוף אל המקום הרביעי (ומדגדג את המקום השלישי). יותר ויותר ארגונים מבינים שכדי להתמודד אם אתגרי העידן המחובר ובמיוחד עם התחרות שהולכת ומתחזקת, מעבר למהירות (Speed) בזיהוי ואימוץ טכנולוגיות חדשות (גורם שהוא לא פחות מקריטי), נדרשת השקעה והתמקדות ב- Scale וב- Value (בעיקר בעיני הצרכן עצמו, תפיסה שארגונים רבים נוהגים למקם אותו במרכז אבל משקיעים פחות כדי לוודא שכך הוא גם ירגיש).


כ- 25% מהנשאלים בסקר אמרו שתחום העיצוב הדיגיטלי, בשילוב פיתוח כלים וערוצי מובייל יהוו נתח משמעותי ומרכזי מפעילות הדיגיטל שלהם בחמש השנים הקרובות, זאת מסגרת הרצון שלהם לחזק את חווית הלקוח (בתחום הפיננסי למשל, עיצוב חווית לקוח בעיקר במובייל זוכה לתשומת לב ומשאבים משמעותיים, מגמה שתלך ותתחזק בשנים הקרובות).

לסיכום, שלושה נושאים שכל ארגון חייב לשאול את עצמו לגביהם במסגרת פעילות הדיגיטל שלו:

  1. אסטרטגיה: כל ארגון חייב לבחון כיצד הוא בוחן ומשלב טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל אמיתי להרחיב את הפעילות העסקית הקיימת, בדגש על שירותים ומוצרים חדשים וכמובן יצירת מודלים עסקיים חדשים שהטכנולוגיה עצמה מאפשרת אותם.
  2. אופרציה ותהליכים: כיצד הארגון מיישם טכנולוגיות שמעצימות את פעילות החדשנות העסקית בערוצים הדיגיטליים? כיצד כלים ופלטפורמות טכנולוגיות חדשות מאפשרות לייצר תהליכי עבודה חדשים, מהירים ויעילים יותר (בעיקר על בסיס דטה שמאפשר לארגונים לזהות מגמות ובעיקר הזדמנויות חדשות שיאפשרו בידול והעדפה בשוק התחרותי).
  3. תרבות ארגונית (המעודדת חדשנות): משפט חכם שלא מצוין בדו"ח אבל רלוונטי לסעיף הזה אומר: "תרבות ארגונית אוכלת חדשנות לארוחת בוקר". במילים אחרות, מוצרים שירותים ותהליכים הם פועל יוצא של הארגון שמייצר אותם. ארגון שה- DNA שלו חדשני (גם אם הוא לא דיגיטל ניייטיב) יאפשר בהגדרה תהליכי חשיבה ועבודה המעודדים ומאפשרים חדשנות, וארגונים שיתמקדו בשימור הקיים ייצרו תהליכים פנימיים שיפיקו בסופו של דבר מוצרים ושירותים שהם MORE OF THE SAME, בלי בידול, בלי ייחוד ובלי ערך אמיתי.

חזקים מהקורונה

חזקים מהקורונה: הכירו את "לאוד אנד קליר" המתמחים בשירותי ייעוץ מוזיקלי למפרסמים

פורסם

ב-

צילום: אברהם יוסף פאל

הכירו את מתחם התוכן החדש של קהילת השיווק למען עסקים ונותני שירותים לאנשי השיווק – ביחד אנחנו חזקים מהקורונה. משבר הקורונה חייב אותנו בקהילת השיווק להתגייס למען נותני השירותים הרבים הנמצאים בקהילת השיווק ונותנים שירותים לאנשי השיווק וזו מצווה עבורנו לתת להם ולכם במה ולנסות ולו במעט לעזור להם ולכם לצלוח את התקופה המורכבת העוברת על עסקים. מעוניינים להשתתף במדור? כתבו לנו team@shivuk.me

מי אנחנו?

לאוד אנד קליר היא חברה המספקת שירותי יעוץ מוסיקלי, ניהול מו"מ מול טאלנטים בארץ ובחו"ל לקמפיינים והסדרת אישורי שימוש בזכויות יוצרים (קלירנס) לשימושים מסחריים\פרסומות. החברה היא שותפות בין משפטנית זכויות היוצרים, המו"לית והיועצת המוסיקלית הדר גלר לגל פרמן, בסיסט להקת טיפקס ומפיק בולט בתעשיית המוסיקה.

מה מייחד את העסק שלנו?  

אנו חברה ייחודית בתעשייה שלנו. אנחנו ״היברידיים״

בעוד שתפיסתית חברות מתחלקות לקלירנס ולהפקה, ה"היברידיות" שזה בעצם הזיווג שלנו היא תוצר של הניסיון המקצועי רב השנים של שנינו בתחום וההשכלה האקדמית, הכול סופר מקצועי, לא סתם "על הדרך". כשנכנסנו לתחום כל יחידה הייתה נפרדת, ג'ינגליסט כתב מוסיקה יועץ הציע שירים קלירנסאי קנה זכויות וסוכן סגר טאלנטים. כמובן שהיום ישנם עוד שעושים יותר מדבר אחד אך אצלנו זוהי מהות העסק. לראות את התמונה הכוללת ולנהלה בהתאם כך.

הניסיון הרב תחומי שלנו מאפשר לנו לא להציע שירים שאינם אפשריים מראש הן כלכלית או הן חוזית, לעיתים היותנו השוטר הרע שמנחה את הלקוח לא לעשות סאונד אלייק או לא הקליט קאבר דומה הם ההגנה הכי טובה ללקוחות שלנו ויש לנו את ההבנה לשמור עליהם לאורך כל התהליך ולא רק להכין מסמך שמתייחס לזכויות ולהגיד "ביי", שכן אנו 100% משני הצדדים משפטנית ומוזיקאי, וואן סטופ שופ !!!

אנו נלחמים בשביל כל לקוח בכל החזיתות, לא משנה כמה גדול או קטן הוא, בין אם זה להביא רעיון או הברקה, להוריד מחיר או פשוט להשיג תנאים שיותר תואמים את המטרה וכמובן תמיד נחפש חלופה כשמשהו לא מסתדר שלא תפחת מהרעיון המקורי הודות להבנה שלנו בקריאטיב מניסיון רב השנים שלנו עם פרסומות ואנשי פרסום.

החיבור שלנו הוא סוג של יין ויאנג, עצם השוני האישיותי שלנו. הדר פלפלית מלאת אנרגיה מהירת מחשבה ו"קולנית" (תחת מסווה של לא שומעת טוב) וגל יותר רגוע, קשוב ומסודר כך שלקוחות יכולים לבחור איזו אנרגיה באה להם בטוב. גל הוא איש של השכם בבוקר (גם אם חזר מאוחר מהופעה) והדר היא טיפוס של לילה וערה אל תוך הלילה כך שפועל שאנו יכולים לעבוד הכי קרוב ל 7\24 (מה שמצוין מול חול בשל הפרשי השעות). הניסיון עם אין ספור לקוחות ולמידת צרכיהם תוך כדי תנועה על מאות פרסומות מאפשר לנו להכיר את השוק לרוחב לא רק לעומק מה שמשפיע לטובתו של כל לקוח בסופו של יום הן הודות ליכולות המו"מ שלנו והן בשל הגמישות והיצירתיות שפתחנו עם השנים שמאפשרים לנו להתייחס ללקוח הקטן ביותר כגדול ביותר ולדעת גם מול לקוחותינו הגדולים לתת תוצאה שמותאמת פרויקט ולא להתייחס אליהם כגודל המותג ו/או הכיס אלא כל פרויקט לגופו.

איך השפיעה הקורונה על העסק?

כמו אצל כולם, בהתחלה זה היה טיפה מבלבל וקמפיינים נעצרו, השינוי קרה כשפנו בנושא "אור גדול" של אמיר דדון שיר שהדר המו"לית שלו ועלה בקמפיין אלקטרה באמצעות אדלר חומסקי, הוכח ששיר ישראלי משלנו, מרגש, יכול לתת אנרגיות חיוביות לאנשים ובעקבותיו טיפלנו בעוד קמפיינים כמו "יהיה טוב" ששר דיויד ברוזה לבינלאומי, "שמחות קטנות" שכתב מיכה שטרית לקמפיין טרה, שעודדו את מצב הרוח, "תראו אותי" של הקספרים למטרו מוטור ועוד.

לאור המצב בעולם התרבות אנו משתדלים לעודד את לקוחותינו לקנות כמה שיותר מוסיקה כחול לבן בתקופה הזו, גם היוצרים ובעלי הזכויות של היצירה הישראלית מבינים את המצב ומשתדלים לבוא לקראת.

בתקופה האחרונה צירפנו מספר לקוחות חדשים שלא זכינו לפגוש למעט דרך הזום או שיחות טלפוניות ועמדנו בפני האתגר של לבנות מערכת יחסים ללא מפגש כשעם הסרת המגבלות אנו נוכל אולי סוף סוף להפגש.

למה אני ולמה דווקא עכשיו?

ספק לא נמדד רק בתקופות הטובות אלא בשיקוף סל הערכים איתו הוא מתנהל גם בתקופות הפחות טובות, אנחנו באמת טוטאליים, מתאבדים על כל פרויקט, אין אצלנו אי אפשר, הכל אפשרי.

בסיכומו של דבר הנחישות והעקשנות שלנו מתבטאים בתוצאות  זוהי הזדמנות טובה בימים אלו ללקוחות ומשרדים שלא פגשו בנו ו/או עבדו אתנו עד כה או לא ידעו על קיומנו, או חיכו להזדמנות הנכונה לבחור באפשרות של עבודה אתנו ולגלות את הערך המוסף.

ספרי על המהלך שהובלת ללקוחותיך שאת הכי גאה בו:

אין קמפיין אחד אבל כשקמפיין מסחרי מפעיל את הרגשות כמו קמפיין סלקום שהיה בשפת הסימנים בזמנו עם "מלך העולם" ,או כשאנו קונים שיר מיוצר ישראלי ותיק שאנו יודעים שמצבו כלכלית לא טוב ושממש הצלנו לו טיפה את המצב, כשהפרסומת מתנגנת אנו חשים תחושת גאווה עצומה ושיערותינו סומרות מהמתנה המופלאה שעולם הפרסום יכול להעניק לו כשהוא נותן את פרי יצירתו ללקוח לשימוש כך שכולם פה מרוויחים.

איך קהילת השיווק יכולה לעזור לנו?

אתם תפנטזו את זה, אנו בתור go getters כבר נפעל להגשים את זה.  כמו שמשקיעים באיש קריאטיב דה בסט או בתאורן דה בסט אל תתפשרו במשהו כל כך חשוב כמו מוסיקה, כשצריכים רעיון טוב לשיר או להשיג זכויות לשיר או לדמות או לתסריט. אל תחפשו קיצורי דרך או לחתוך את ה"מידל מן" כי בסופו של יום זה לא יוצא משתלם לא כלכלית וגם לא משפטית ומי שצריך הסברים, שידבר אתנו …אז איך ניתן לעזור? להציץ בתיק העבודות שלנו (בתקווה שיעיד על עצמו),

https://www.instagram.com/hadar_and_gal/

להתעניין ולשאול שאלות שמעניינות בתחום, לאתגר אותנו בבריפים גם במקומות שהתקציבים דלים כי לכל דלת יש מפתח וכמובן, לפנות אלינו לכל ענין וכמובן לעודד אין האוס  שימוש ביצירה מקומית לפחות עד שישתפר המצב ועולם הבידור המקומי יעמוד על רגליו . למשל גם חברות שפועלות בחו"ל תעבדו עם ספקים ישראלים כמותנו ואחרים אנו מספיק טובים בכדי להיות בינלאומיים (ויותר זולים) וזה בדוק.

משפט השראה שמנחה אותנו

גל בתור חובב ספורט מושבע תמיד רוצה שהקבוצה שלנו (משרד, לקוח, קמפיין) תנצח, ככה שהכל מסתכם למילה אחת: ניצחון.

מה אנחנו מאחלים לעסק שלנו ?

שנמשיך בעבודה המאתגרת והמוצלחת בהרבה פרויקטים חדשים עם לקוחות קיימים ושנזכה להצטרפות של לקוחות חדשים (פשוט תנו לעצמכם את האפשרות להכיר אותנו – מקסימום תתאהבו), שהפגיעה בתעשייה ובאנשים סביבנו תהיה קטנה ושהשיקום יהיה מהיר, ושנמשיך ללכת לישון כל לילה רגועים להתעורר בכל בוקר מאושרים בחלקנו שאנו מתפרנסים מהאהבה הגדולה ביותר שלנו (אחרי המשפחה כמובן) -מוסיקה.

 

 

המשך קריאה

מינויים חדשים

שינוי מבני בהנהלת גלובס: מיכל לוצקי תרכז את פעילות הסחר והטכנולוגיה

פורסם

ב-

מו"ל גלובס אלונה בר און הודיעה בימים האחרונים על שינוי מבני בהנהלה הכולל מיזוג תחומים וחלוקת אחריות מחודשת. במסגרת השינויים יפרשו בחודשים הקרובים סמנכ"ל הסחר דרור בנגל וסמנכ"ל האופרציה ומנהל מערכות המידע נתי ברששת שכיהנו בתפקידיהם כשלוש שנים.

פעילות הסחר והטכנולוגיה תרוכז מעתה תחת סמנכ"לית הדיגיטל והפיתוח העסקי של גלובס – מיכל לוצקי. במכתב ששלחה לעובדים כתבה בר און: "המבנה הארגוני המתחדש מותאם לשינויים שמתרחשים בשווקים בהם אנו פועלים והוא גם פועל יוצא של הקורונה הכלכלית ומצב העיתונות. דרור ונתי יסיימו קדנציות רוויות עשייה, אתגרים, הצלחות ותרומה משמעותית לתהליך ההבראה וההתחדשות של גלובס. אני מלאת הערכה, כבוד והודיה לדרור ונתי על כברת הדרך המרשימה שהם צעדו עם גלובס, ואיתי באופן אישי, ובטוחה בהמשך הצלחתם".

גילוי נאות: מיכל לוצקי הינה מנהלת אדמינית בצוות הניהול של קהילת "מנהלי שיווק מצייצים".

המשך קריאה

מינויים חדשים

אורן גרוס מונה למנהל הפעילות של 2checkout בישראל

פורסם

ב-

2checkout  מובילה עולמית בשוק התשלומים המפתחת פלטפורמת מוניטיזציה למקסום רווחים ולטיוב חווית התשלומים הדיגיטלית

ענקית התשלומים העולמית 2checkout, המפתחת פלטפורמת מוניטיזציה למקסום רווחים ולטיוב חווית התשלומים הדיגיטלית, הודיעה היום על מינויו של אורן גרוס למנהל פעילות החברה בישראל.

גרוס (46) הינו בעל מומחיות בהגדלת הפעילות העסקית בחברות, ישראליות וגלובאליות, הנעת והובלת מטה המכירות והובלת שותפויות עסקיות למקסום יעדי המכירה.

במסגרת תפקידו יהיה אמון גרוס על ניהול הפעילות של הלקוחות בישראל ויצירת שותפויות עם חברות טכנולוגיה (SaaS) בתחום התשלומים והמנויים הדיגיטלים.

בין האתגרים עמם יתמודד גרוס: העמקת הפעילות העסקית של 2checkout בשוק הישראלי וביסוסה כמותג מוביל בשוק המקומי עבור חברות המבקשות להתרחב ולהגדיל רווחים ממכירות  אונליין בכל העולם.

בתפקידו האחרון כיהן גרוס כדירקטור המכירות של חברת הסטארט-אפ Sodyo, לאחר שהצטרף לחברה בשלביה המוקדמים והוביל שותפויות עסקיות עם ערוצי קניות מובילים באירופה, בצפון אמריקה ובאמריקה הלטינית, באמצעות הקמת פעילות בשווקים אלה. לפני כן, כיהן כראש מטה המכירות בחברת Ongage, המפתחת פלטפורמת SaaS ייחודית לשיווק באמצעות אי-מיילים ומסרונים.

בין השנים 2015-2017 שימש כמנהל מכירות אזורי של חברת אורעד הישראלית, מפתחת פתרונות גרפיקה לשוק שידורי הטלוויזיה, אשר נרכשה בעבר ע"י חברת Avid Technology האמריקאית. במסגרת תפקידו הוביל צוות מפיצים מקומי למקסום רווחי המכירות ולעמידה ביעדי החברה על בסיס חודשי, רבעוני ושנתי.

גרוס הינו הנדסאי תוכנה ובעל תואר ראשון במדעי החברה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.

אודות 2checkout

2Checkout שבבעלות וריפון, ענקית מערכות התשלומים המאובטחים, נוסדה ב 2006 בשם Avangate אחרי שמייסדיה מכרו את תכנת האנטי וירוס RAV למיקרוסופט. החברה ביססה את מעמדה כמובילה במסחר אלקטרוני עבור חברות תכנה שרוצות להתפתח ולמכור בל שוק בעולם, בכל מודל עסקי ובערוצים מרובים.

ב 2017 רכשה Avangate את 2Checkout וביחד מציעות פלטפורמה לניהול תשלומים (כולל מיסוי) ומנויים עבור חברות תכנה (SaaS) ועבור חברות המוכרות מוצרים פיזיים ברשת בכל העולם.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

האתגר של Airbnb: האם החברה תצליח לשרוד את הקורונה? // אמיר שניידר

פורסם

ב-

אפקט הקורונה: מדור חדש באתר קהילת מנהלי שיווק מצייצים יציג מאמרים של מנהלי הקבוצה, המנתחים את השפעת המגיפה העולמית על השחקנים העולמיים – מי הושפע לרעה ולחיוב? מי המציא עצמו ונאלץ לעשות פיבוט ומי יצטרך לעשות חישוב מחדש? והפעם – Airbnb ענקית האירוח, שהייתה בשיאה בעלת שווי של 31 מיליארד דולר ובדרך להנפקה חלומית, והתנגשה חזיתית עם מגיפה עולמית – האם תצליח לשרוד?

חברת Airbnb שהביאה לחיינו מודל חדש של אירוח ושכירויות, הינה סיפור הצלחה בכל קנה מידה – המציאה מחדש את הדרך שבה אנחנו חושבים על שכירויות נדל"ן, על מודלים של החזקת נכסים ואף השפיעה בצורה מטלטלת על תעשיית התיירות העולמית, איימה על מותגי ענק של מלונות מסביב לעולם וייצרה תעשייה שלמה סביב המודל של שכירות קצרת-טווח והשפיעה בכל העולם על מחירי הנדל"ן. כזכור, Airbnb הינה אחת מ-5 חברות התיירות הגדולות בעולם, מבלי להחזיק אף נכס ברשותה – עד הקורונה השכירה יותר חדרים מכל ארבעת רשתות המלונות הגדולות בעולם גם יחד.

בשיאה הגיעה כאמור חברת הענק לשווי של 31 מיליארד דולר, שהציב אותה בשורה אחת עם חברות החד-קרן, והעתיד היה כולו ורוד – זאת עד שהגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים. המגיפה העולמית עצרה באחת את מסלול ההמראה של החברה, הביאה לצניחה כמעט ב-50% משווי החברה לשווי של 18 מיליארד דולר והביאה את החברה לחשב מסלול מחדש ולפטר בחודש מאי האחרון רבע ממצבת העובדים שלה – סה"כ 1,900 עובדים. מנכ"ל החברה, בריאן צ'סקי, התייחס אז להודעת הפיטורים, שסוקרה בהרחבה בעיקר בשל האופן האמפתי שבה בחרה החברה לעזור לעובדיה למצוא עבודה, כי רווחי החברה בשנת 2020, יהיו על פי הערכות בחברה, נמוכות בחצי משנת 2019.

רכבת ההרים של Airbnb – ממזרוני אוויר לחד-קרן תיירותית ומגיפה ששינתה הכל

ל-Airbnb, היו כל הסיבות להצליח והסיפור של ההקמה של החברה, הוצג באינספור הזדמנויות ומצגות שיווקיות – הוקמה ב-2008 על-ידי שלושה חברים שלמדו באותו הקולג', מתוך כאב אמיתי לחפש דרכים לממן את שכר הגבוה בסן פרנסיסקו. שניים משלומת היזמים, בריאן צ'סקי וג'ו גביה, שמו לב שבגלל כנסים טכנולוגיים שהתקיימו בעיר כל חדרי המלון היו תפוסים והם החליטו לנסות רעיון יצירתי. הם קנו שני מזרוני אוויר, שמו אותם במרכז הסלון בדירה שלהם והציעו להשכיר אותם בתוספת ארוחת בוקר לקהל הרחב. הם הקימו את האתר AirBed&Breakfast ואיתרו שלושה לקוחות שהכניסו להם 80 דולר בלילה הראשון. אחרי שהבינו את הפוטנציאל הם צרפו את השותף השלישי, ניית'ן בלייקרציק והתחילו לעבוד על מה שלימים הפך להיות ענקית תיירות.

החברה גייסה עד היום הון סיכון של למעלה מ-5.8 מיליארד דולר, והשכירה עד היום עשרות מיליוני לילות אירוח, במודל "כלכלה שיתופית" שריתק את העולם, עד שהגיעה הקורונה ועצרה את תוכניות החברה להתרחבות ויציאה להנפקה, ולהיערכות מחדש.

אז איך נערכו בחברה להשפעת הקורונה, לירידה בהכנסות ולחששות של המשתמשים והתיירים להתארח בנכסים השיתופיים, בהשפעת מגיפה עולמית וחשש מהידבקות מהנגיף?
גם מייסדי החברה, האנליסטים והפרשנים הכלכליים, מודים כי אתגר הקורונה הוא האתגר הגדול ביותר הנשקף לחברה ואף מאיים על המודל שעומד בבסיסה. כיום החברה מתמודדת עם ביטולים רבים וגם ביקורת על מדיניות הביטולים שלה. בעלי נכסים שהתבססו על מודל ההכנסות של Airbnb מוצאים עצמם כיום חסרי אונים ואל מול נכסים שעומדים ריקים, בתקופות של הסגר כמעט ללא תיירות פנים וחוץ, וחוזרים למודל ההשכרה הארוך טווח. במדינות רבות באירופה ובארה"ב, ההתייחסות אל שכירות קצרת-מועד במודל Airbnb היא כאל עסק לא-חיוני – מה שלא הוסיף לתחושת הביטחון של בעלי הנכסים בהמשך החזקת הנכס לשכירות קצרת מועד.

הפתרונות שהציעה החברה להתמודדות עם המשבר – האם יספיקו לאורך זמן?

א. מדיניות ביטולים גמישה – החברה נענתה לבקשה של המארחים  לקבל אפשרות להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן מוגבלת – למשל, לחודשים הקרובים. החברה הציעה למארחים  להשתמש בתכונה שמאפשרת למארחים להגדיר מדיניות ביטולים גמישה לתקופת זמן קצרה, שתחול על הזמנות חדשות.

ב. החלת סטנדרטים חדשים של ניקיון והיגיינה והשקת נוהל ניקיון מחמיר – עם תהליך הרשמה לנוהל וסימון הנכסים שעומדים בנוהל המחמיר – לפי פרסומי החברה, מאז יוני, כמעט 1.5 מיליון נכסים צורפו לנוהל הניקיון המחמיר של Airbnb.

ג. שימוש בקהילת המארחים ובתוכן תומך ומרגיע למטיילים ומארחים – החברה השיקה זירות שלמות של תוכן תומך הן עבור מארחים והן עבור מטיילים, עם כל המידע הנדרש לאירוח בתקופת הקורונה – כולל טיפים על שמירת ניקיון, היגיינה, איך לקיים מדיניות ביטולים גמישה בימים של חוסר וודאות ועוד. כמו כן, החברה החליטה להשתמש באחד הנכסים המשמעותיים שלה – קהילת המארחים ולהשתמש במארחים כדי להעביר הודעות מרגיעות לבעלי הנכסים ממי שנמצא איתם באותה הסירה.

ד. השקת קרן בסך 250 מיליון דולר עבור מארחים שנפגעו בביטולים – החברה השיקה בסוף מרץ קרן מיוחדת בסך רבע מיליארד דולר עבור מארחים שנפגעו כתוצאה מהביטולים. מה שהביא אומנם לביקורת מצד המארחים ובעלי הנכסים – החלטה שאותה כינו בעיקר כהודעת PR, ובכך שלא התייעצו איתם לפני ועקב מדיניות לא עקבית במדיניות הביטולים.

ה. דוגמא אישית של המנהלים בוויתור על הכנסות עתידיות – בריאן צ'סקי , שהונו מוערך על פי פרסומים ביותר מ-3 מיליארד דולר, הודיע לאחרונה בראיון ל-TIME בחודש אוגוסט האחרון שיוותר על משכורתו בשישה החודשים הקרובים, כדי לעזור לחברה להתמודד עם המשבר.

ו. אירוח ללא תשלום לאנשי הרפואה בחזית הקורונה – בימים הראשונים של המגיפה, פתחה החברה בכ-6,000 אתרים בצעד סולידרי, ללא תשלום, את נכסי המארחים לאירוח אנשי הרפואה הנמצאים בחזית ההתמודדות במחלה באיטליה ובצרפת.

האם שלושת המייסדים שיצאו להרפתקה כדי לתת מענה לכאב אמיתי, יצליחו לענות על כאבי התקופה והשמיים הנופלים? ימים יגידו, הפרשנים הכלכליים והאנליסטים מסביב לעולם עוקבים באדיקות אחרי פרסומי החברה, שהינה כאמור חברה פרטית, טוענים שהחברה התמהמה יותר מדי בהחלטה האם לצאת להנפקה והפסידה את המומנטום. לטענתם, הקורונה תפסה את שלושת היזמים ואת החברה, לא מוכנים ועם המכנסיים למטה. עוד אומרים הפרשנים, כי החברה תיאלץ לעשות חישוב מחדש ולהשקיע רבות בהחזרת האמון והביטחון הן עבור המארחים והמטיילים, במה שעתיד להיות ענף תיירות אחר לגמרי מאותו עולם ורוד שנכנסו אליו בשנת 2008 בהשכרת מזרני אוויר.

לצפייה בסקירה כלכלית בנושא של CNBC:

כותב המאמר הינו מייסד "מנהלי שיווק מצייצים"

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020