עקבו אחרינו ברשת

אירועים

כנס קהילת השיווק בנושא מיתוג ישראל בעולם: Sold Out

פורסם

ב-

הכרטיסים לכנס קהילת השיווק בסימן מיתוג ישראל בעולם בהשתתפות דיוויד סייבל, מבכירי הפרסומאים בעולם, המנכ"ל העולמי של פירמת הפרסום Y&R, אזלו ומאות משתתפים חברי קהילת השיווק ייקחו חלק באירוע שייערך בבינתחומי הרצליה ביום שני ה-4.11.

סייבל הינו מומחה עולמי בעולמות הפרסום והמיתוג, ייעץ לחברות המובילות בעולם עם מחזורי מכירות של מאות מיליארדי דולר, ובהן מיקרוסופט וקוקה קולה ואחראי על 189 סוכנויות פרסום ב- 92 מדינות ברחבי העולם, עם 8,000 עובדים שמכניסות ביחד מעל מיליארד דולר בשנה.

במהלך המפגש המיוחד, ישתף סייבל את המשתתפים בקשר האישי והמיוחד לישראל, ניסיונו מעולמות המיתוג, הפרסום והעבודה עם המותגים הגדולים בעולם, ואיך לדעתו יש להתמודד עם אתגרי המיתוג של ישראל בעולם.

תוכנית המפגש:

17:30-18:00 התכנסות
18:00-18:05 – דברי פתיחה – צוות קהילת השיווק ופרופ' נעם למלשטריך לטר, דיקן מייסד בית הספר לתקשורת הבינתחומי הרצליה.

18:05-19:05 מר דיוויד סייבל – איך נהפוך את ישראל למותג נחשק בעת המודרנית.

19:05-19:20 – ד״ר טל סמואל עזרן, מרצה וחוקר בבי"ס סמי עופר לתקשורת, הבינתחומי הרצליה.
19:20-19:50 מר איתן שוורץ – מנכ"ל מנהלת עיר עולם – מיתוג העיר תל-אביב בעולם.

19:50-20:10 גב׳ לאה לנדסמןראש תחום דיפלומטיה 2030, מכון אבא אבן לדיפלומטיה, הבינתחומי הרצלי דיפלומטיה חדשנית במאה ה-21.

לפרטים אודות האירוע

אירועים

פיתות על פרצופים? אסי עזר טובע? מה גורם לנו להתרגש, מה מבעית אותנו וממה המוח שלנו כבר אדיש לחלוטין? // סיון פרידמן יוסף, מנכ"לית DRILL

פורסם

ב-

סוכנות DRILL החוקרת תובנות צרכניות באמצעות כלי נוירומרקטינג, יפעת בקרת פרסום, ומנהלי שיווק מצייצים שמחים להציג לעולם השיווק מדור חדש במסגרתו נבדוק מדי חודש את עשרת הקמפיינים המובילים בטלוויזיה וננתח את עמדות ורגשות קהל הלקוחות שנחשפו לקמפיינים שלכם באמצעות שימוש בכלי נוירומרקטינג.

אינסטינקט בסיסי, זה לא רק סרט – זה הגורם המכריע איך יראו הדוחות של החברה שלכם בסוף הרבעון. חשבתם פעם למה יש פרסומות ביוטיוב שאנחנו רק מחכים לדלג עליהן וכאלה שמצליחות למשוך אותנו לצפות בהן כמעט עד הסוף? יצא לכם לשבת מול הטלוויזיה ובשניה שהתחילו הפרסומות לעבור לשוטט בפייסבוק שבסמארטפון? אבל עדיין, גם אז, היו רגעים שהצצנו לעבר מסך הטלוויזיה כי משהו שם הצליח להסב את תשומת ליבנו הלא מודעת.

את ה"משהו" הזה, האינסטנקטיבי-הלא מודע, שלעולם לא נוכל לבטא במילים, חקרנו בעזרת טכנולוגיית Face Recognition (מערכת לזיהוי פנים) מתקדמת, בשילוב ידע נוירו-פסיכולוגי ואלגוריתמים המנתחים את התגובות הלא רצוניות ואת רגשותיהם הלא מודעים של הצופים. המחקר בוצע על 10 הקמפיינים הגדולים של החודש האחרון בטלוויזיה לפי נתוני יפעת בקרת פרסום.

עשרת הקמפיינים המובילים של המותגים הגדולים באוקטובר האחרון על פי יפעת בקרת פרסום לחודש אוקטובר:

 

קמפיין מחיר מוערך
CAROLINA LEMKEשתי זוגות רק ב-400 ש"ח 1,928,815 ש"ח
EASY אפליקציה כל מה שסביבך 1,598,308 ש"ח
אפליקציה MAKO כלי חכם לבחירת מסלול לימודים 1,558,355 ש"ח
הראל –  הראל סוויץ – משלמים על הקילומטרים שנוסעים 1,513,769 ש"ח
עלית  – תפוצי'פס – טעים יותר עם תפוצי'פס 1,334,985 ש"ח
לאומיקארד – MAXלא לוקחים הלוואה בלי לבדוק קודם ב-MAX 1,248,088 ש"ח
הפינקס – SMARTעד 45% הנחה בביטוח הרכב 1,132,008 ש"ח
WE4Gתקשורת סלולרית – מחיר קבוע שלא משתנה לעולם 1,101,830 ש"ח
פריגת – עושה כבוד לפירות 1,038,629 ש"ח
טוטו – WINNERאם לא תשלח איך תיקח  973,362 ש"ח

 

מה בדקנו?

בכל קמפיין, בחנו את המדדים השונים ואת רמות העוררות השונות במהלך הפרסומת, על מנת להבין איזו סיטואציה ספציפית מדברת לצרכן יותר ואיזו פחות, מה משמח, מעציב או מכעיס. בנוסף, היה חשוב לנו לנתח איזה קמפיין משך יותר תשומת לב ומהם הרגשות שעלו במהלך הצפייה בסרטונים.

מכלל עשרת הקמפיינים, הקמפיין שמדד העוררות (האינטראקציה) שלו נרשם כגבוה ביותר, היה של אפליקציית EASY

 

עם 39% עוררות, כאשר המדד הנמוך ביותר היה 19.9%, בקמפיין של תפוצ'יפס.

שניות 00:19-00:21 בסרטון של אפליקציית EASY נרשמו כשניות הכי מעוררות רגשית, בהן רואים בחצי המסך השמאלי את האפליקציה ובחצי המסך הימני את הסיטואציה המביכה של השחק הנכנס לביתו מהחלון:

 

בשניות אלה גם מכלול הרגשות החיוביים עולה על הרגשות השליליים.

כמו כן גם בחלקו האחרון של הסרטון, בו מציגים את האפליקציה ומסבירים על הפונקציונליות שלה, מדד העוררות זינק בפער משמעותי.

מבחינת תשומת לב, אינטראקציה ומדדי עוררות, הקמפיין של EASY הוביל לאורך כל הסרטון בפער משמעותי (של כ-20%) ואילו הקמפיין של תפוצ'יפס נמצא אחרון, גם הוא בפער הפוך.

רגשות חיוביים

ידוע כי רגשות חיוביים משפיעים על תפיסת המותג ועל קבלת ההחלטות של הצרכן, לכן מעבר לתשומת הלב גם חשוב לעורר רגשות חיוביים בפרסומות.

הרגשות החיוביים הגבוהים ביותר נרשמו בקמפיין של אפליקציה MAKO – LEAP (הכלי החכם לבחירת מסלול לימודים)

 

בקמפיין יושבת סבתא מבוגרת על ספסל ומתלבטת אם בכלל ואיזה תואר לעשות, בסאטירה מופלאה על חיי הסטודנטים. רוב הקמפיינים שהצגנו ניסו לשמח ואפילו להצחיק: טוטו ווינר "דבאע", MAX עם השיר "יצאת פיתה", פריגת עם שלום מיכאלשווילי ועוד. אך הקמפיין של MAKO עלה על כולם במדד הרגשות החיוביים בפער ניכר, אשר הגיעו לשיאם בשניה 00:13 בה הסבתא החביבה אומרת: "אבל אני לא מצליחה להיסגר על איזה תואר":

רגשות שליליים

הקמפיין שניסה להצחיק את הצופים הוא דווקא הקמפיין של לאומיקארד – MAX, אך לאורך כל הסרטון הרגשות השליליים עלו ביותר מ-8% על סך הרגשות החיוביים.

על פי ניתוח הנתונים והבעות פני הגולשים, ניכר כי עלו בעיקר תחושות לא נעימים מהצפיה בקמפיין זה. הדבר המפתיע ביותר ששאר הקמפיינים עוררו סלידה באחוזים שלא עולים על 15% מתוך סך כל הרגשות, בעוד בניתוח הסרטון הזה הגיע לכמעט פי 2 – כ-28%!

המשך קריאה

אירועים

בלעדי לקהילת השיווק: מצגת דיוויד סייבל למיתוג ישראל

פורסם

ב-

כנס קהילת השיווק בסימן מיתוג ישראל בעולם שהתקיים ב 4.11.19 היה מפגן מרשים של כוחה של הקהילה שלנו. במשך שעה שלמה, דיוויד סייבל, מבכירי הפרסומאים בעולם, המנכ"ל העולמי של פירמת הפרסום Y&R, ריתק את המשתתפים והציג משנה סדורה איך אפשר להפוך את ישראל למותג נחשק בעת המודרנית ובעולם מורכב ורווי מסרים.

לאור הביקוש, דיוויד נענה לבקשתנו והסכים לשתף את הקהילה במצגת אותה הציג. להורדת המצגת המלאה – לחצו כאן

 

המשך קריאה

אירועים

ניתוח קמפיין: "כלל ביטוח מקיימים נסיעות" // עטרה בילר

פורסם

ב-

ביטוח לאנשים שנוסעים מעט, כלומר ביטוח יותר חסכוני, זה דבר שאנחנו מכירים או במלים אחרות – קשה מאד מאד לייצר פה news. הסכנה שהנה כלל מוציאה מוצר שנדמה לנו שחברת הביטוח שלנו כבר נותנת לנו – היא סכנה ממשית.

כמובן שכלל מעוניינים לא רק לייצר אהדה למותג אלא לצרף מבוטחים חדשים, או להוסיף הצעות ערך בקרב מבוטחים קיימים.

איך אפשר להגיד את זה ברור, משעשע ולא חופר ומשעמם?

לוקחים את עולם הנסיעות למקום אחר, מצחיק ויצירתי במיוחד.

החתול שמיל, שהוא הפרזנטור של כלל, משיא את בחירת ליבו. כבר קורע שדמות כל כך א-מינית בכלל שוקלת להתחתן.

בחירת ליבו היא דמות מ"חתונה ממבט ראשון" שהתאפיינה במוטיבציה נמוכה לזוגיות. בכללי. עוד יותר מצחיק. מה הם עושים ביחד?

במקום יין אדום תחת החופה, הוא נותן לה ללגום חלב, כי הוא חתול. וחתולים סוגדים לחלב.

החתול התחמן והערמומי נושא אישה מאד חסכונית שהרי זו דרכם של חתולים. הם אינטרסנטים. חתולים יפגינו חיבה למי שמאפשר להם להשאר עצלנים ולא להתאמץ.

 

כלתו לא רוצה לנסוע במכונית החתונה המקושטת. היא מעדיפה ללכת ברגל. היא צריכה לחשוב. בסצנה הבאה הוא קורא לה לצאת אתו לטיול. המכונית שלו ארוזה לעייפה בציוד לטיול ארוך ורחוק שמשלב הפלגה בסירת גומי, שינה בשטח באוהל וצידניות עמוסות אוכל לרוב. היא לא רוצה. היום הנסיכה שלו מבולבלת. לא בא לה לטייל.

הוא מציע לה לנסוע לאימה האהובה לה הוא אפה עוגה (חנפנות מוגזמת. מי אופה עוגה לחמותו ועוד חתול אנוכי?) אבל אשתו מסרבת. 'אתה לא רואה שאני משקה?" אגב השקיית הגינה במשפך.

מפה והלאה יש עוד ועוד הזמנות של שמיל לנסוע לכל מיני מקומות בעוד האישה הטריה שולפת עוד ועוד תירוצים. הכל בחרוזים ילדותיים. זה היופי של ז'אנר החתול שמיל – הוא דמות אינפנטילית אך ברורה ומתחרזת.

 

לכנרת לא כי היא מתוסכלת.

למצדה גם לא כי היא שבוזה.

למדבר, להר  לכפר גם לא – כי כואב לה הראש. היא שבורה. היא מבואסת. חוששת. מבוהלת. ציירת. בשרית, חלבית.

לבר? היא עייפה.

 

"אתה לא רואה שאני בוכה?" אנחנו עדים לסצנות שעפות מהר מול העיניים. בכולן היא לא במצב טוב במיוחד ועם מוטיבציה ברצפה.

ליבנו עם החתול שמיל.

קאט.

הם בטיפול זוגי. והפסיכולוג שואל – זה שאתם לא מקיימים נסיעות לא יוצר בעיה בקשר?

פה ברור לנו שלא רק אנחנו דמיינו. ההקבלה בין קיום יחסי מין לבין קיום נסיעות ברורה ומכוונת. זה לא רק הראש הכחול שלנו. מסכן שמיל. אשתו לא רוצה לקיים. נסיעות…

 

ואז יוצא המרצע מהשק, או שמא נאמר – החתול מהשק – ושמיל השפל אומר לפסיכולוג – להיפך – אנחנו חוסכים אלפי שקלים על כלל מטראז'. נוסעים מעט משלמים מעט. "התחתנתי עם מכרה זהב" שולף החתול את קלישאת הקלישאות.

מה היה לנו כאן?  זוג שלא מקיים, בו הבעל הוא החתול שמיל. והאישה היא יעכנה פולניה שלא רוצה. לא חשוב מה. קשה לה עם אינטימיות וזה יושב על נסיעות לפה ולשם ומעבר לים. נדבקתי בחרוזים.

 

 

בואו, ביטוח שבנוי על שלם כפי שאתה נוסע כבר המציאו. אבל השם – "מטראז'" שמתייחס למידות קטנות (בניגוד לקילומטרים שנסיעה לרוב עוסקת בהם) הוא שם מצחיק וקטנוני – ממש כמו החתול שמיל שמנהל פנקסנות וחי סביב הגרוש.

 

שניסע לככר המדינה? הוא מציע לאשתו והיא 'לא מרגישה כמוך כרגע'. משפט שלומדים להגיד בטיפול זוגי. שמיל צוהל.

 

צחקתי מהפרסומת לכלל מטראז'. השם הרג אותי. מטראז' זה יותר מתאים לחייט מאשר למרחק נסיעה – כנראה מדובר במוצר לאנשים שממש ממעטים לנסוע..

הפרסומת בנויה נכון ומפיקה את המיטב ממוצר שקל להתעלם ממנו בעוד שהיא מסבירה אותו באופן מדויק ומדליקה אותנו עליו.

שמיל הקמצן מתאים לנו כי אנחנו חשדניים מטבענו כלפי מוצרי ביטוח וגם לא תמיד מבינים אותם.

ה typecasting של חתול תחבולן שמדבר בחרוזים ילדותיים ברורים לא היה יכול להיות נכון יותר לחברת ביטוח בעידן של ציניות ואדישות בו אנו חיים.

 

 

 

המשך קריאה

אירועים

ניתוח קמפיין: "יוטבתה שוקו בששון" \\ עטרה בילר

פורסם

ב-

"אצלנו ביוטבתה יש שוקו בברזים" מכריז פעוט, ומיד עוברים ל'שאבתם מים בששון' רק שזה שוקו בששון. מה שרואים זה את אנשי קבוץ יוטבתה פותחים ברזים רגילים לחלוטין, כאלה שברור שחייבים לצאת מהם מים, רק שיוצא מהם שוקו. ברז בפרדס, בשטח הקבוץ, במדשאה, בשבילים, ברזים חלודים ונורמטיביים לובשים חג ומתווכים לנו את הנוזל החום המתוק והמנחם הזה. שוקו. הצעת הערך ברורה – עוצרים ביוטבתה בדרך לאילת ומקבלים שוקו חינם מהברזים. לא כולל ששי שבת.

יוטבתה חולשת על שלושה נכסים. המיקום, השוקו המיתולוגי והקבוץ עצמו על כל חבריו. מילה אחת על שוקו – ישראלים מחוברים בנימי נפשם לשוקו. עבורם זה הילדות, הקייטנה, הבוקר, הבית והמדבר. שוקו עבורנו זה כמו אוזו עבור היווני.

יוטבתה קישרה מאז ומעולם את השוקו הקריר והמתוק למדבר כשיקוי מחיה חיים. זה מאד קרוב למציאות הישראלית. פעם, כשנסענו לאילת, כי לא בדיוק נסענו לחו"ל, או בדרך לסיני, עצרנו בשני מקומות בדיוק. אצל כושי רימון וביוטבתה. בימים ההם הדרך הייתה ארוכה יותר, וההתרגשות לפגוש את העיר אחרי שעות בערבה הייתה גדולה יותר.

יוטבתה הייתה עלה הזית בפי היונה שבישרה לנו שנגמר המדבר ומיד תציץ העיר מבין הרי אדום. טעמה תמיד היה טעם של שוקו שעצרנו לשתות בפונדק יוטבתה. המסורת זכורה לי מאז ומתמיד וגם כאשר ירדנו בטיוליות בדרך לסנטה קתרינה, תמיד עצרנו רגע לפני העולם הקסום של ים סוף – בעולם הקסום של השוקו. ההתניה הפאבלוביאנית נחרטה בבשרנו, והפרסומות של יוטבתה מאז ועד היום רק קשרו לה כתרים, במיוחד בתקופה הארוכה של ה'בולרו של רוול' שתמיד הציג את הקונטרסט בין סהרוריות המדבר הלוהט לבין הרוויה הקרה והמענגת של השוקו. השמש המדברית ששוקעת או אולי זורחת בין שני דקלים זה הלוגו הכי נכון שיוטבתה הייתה יכולה לחלום עליו.

הבעיה של יוטבתה תמיד הייתה ותהיה: 'מה עוד?'.

מאז ועד היום אפשר ממש להריח את סדנאות ההמצאתיות שעושה יוטבתה כדי לקחת את הזהב החום והמתוק לעוד מחוזות. מה לא נעשה? משקאות וקוקטיילים שברור שנלקחו מעולמות קרובים כמו גלידה או סמוט'יז . הפארק שסוגד לאל השוקו וכוהניו – הפרות. גדלים ואריזות כאלה ואחרים. באמת שהרבה מאד. הקליפ 'עידן והילדים עושים את יוטבתה' צוחק על הפארק הזה וכמובן גם מרים לו:

ברז השוקו לטעמי הוא הברקה. אני מתלהבת מפתרונות שתמיד היו תחת האף, רק שהאף הסתיר אותם.

הברז של השוקו זה בדיוק זה. החלום הרטוב של 'עוד' בלי הגבלה. בלי מדידה. כן – בלי מדידה זה הפאנץ'. ברז במהותו הוא הזמנה לא למדוד את מה שיוצא ממנו. ההרגשה לשתות שתי כוסות שוקו שיוצא מברז שונה משתיית כמות זהה מתוך קרטון או בקבוק שוקו. יש חופש מוחלט בלפתוח ברז והדבר היחידי שזה מזכיר לי ברמת הקאלט הישראלי זה כמובן, איך לא, את ברז הסודה בקבוצים. אין עד היום שום דבר שישווה לזה. לא הסודה מהסודהסטרים הביתי, לא הסודה מתמ"י 4, לא הסודה מהסיפולוקס של ילדותנו. וודאי שלא סודה בבקבוקי פלסטיק או זכוכית. סודה מהקיר שנמזגה מברז סטייל ברז בירה זה הדבר האמתי. הערך המרכזי שמיוחס לזה הוא ערך החופש, ויוטבתה מתחברת אצל כל בני ישראל לחופש. יוטבתה בדרך לאילת זה הכי דיוטי פרי לפני הטיסה לחול – רק שזה בארץ, וברז של שוקו זה הכי יריית פתיחה של החופש הזה.

האם שאבתם מים כלומר שאבתם שוקו זה הדבר? האם לסמלץ ברזים "רגילים" שנמצאים אי שם בחוצות הקבוץ כדי להדגים את השוקו שממש לא יוצא מכאלה ברזים אלא מברזים שמחוברים לתרמוסים גדולים? לדעתי אין לי תשובה יותר טובה מ"כנראה שכן". כשהנכסים העיקריים שלך הוא הקבוץ + השוקו + המדבר  – לא נותר לך אלא להשתמש בהם כדי להעצים אותם. להשתמש במשאב כדי להגביר אותו. להזכיר לכולם שעכשיו, דווקא עכשיו כשסגרו את שדה דב, יש נון צדיק אחד לפני סוף הדרך שעוצרים כדי לעבור טקס מעבר.

אה, וברור שזה אמור להגדיל את המכירות של יוטבתה ברשתות השיווק. אף אחד לא מצפה שכולנו ניכנס לאוטו כדי לנסוע ליוטבתה. מה גם שאם זה חינם – זה כנראה ממנף רווחיות במקום ה'רגיל' שפוגש אותנו במכולת או בסופר, יום יום.

 

 

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA