הריאליטי ׳מי רוצה להיות מיליונר׳ האהוב והנושן (אחרי 13 שנה) חוזר למסך (קשת 12) בהנחית ארז טל. אבל מה שמרגש זה הפרומו לתכנית. המילה פרומו מגיעה מהמילה promotion שזה האח הפחות מוצלח של הפרסום. אבל בניגוד לפרומואים שאני רגילה לראות, שעסוקים בלהגיש חלקים ערוכים של תכנים מותחים לכאורה, ממשהו שעתיד להיות משודר, פה יש תמה או יותר נכון נרטיב. סיפור.
במקום ל׳קדם׳ את התכנית, נשלף בפינצטה חכמה סיב הליבה של מה זה אומר להשתתף ב׳מי רוצה להיות מליונר׳. החוויה היא חוויה של מפעל חיים של אגירת מידע יחד עם האומץ והסכנה לצלול אל תוך הלא נודע הבא. בטחון ופחד.
המשפט ״כל החיים הכינו אותך לרגע הזה״ פותחים זרקור על אורח חייו של אוגר הטריוויה הבלתי נלאה. שזה חלק גדול מכולנו. המצלמה עוברת בזום אל תוך האישון של המועמד (לנצח או להיכשל) בשאלת המיליון, ו׳יוצאת׳ מהצד השני, דהיינו, בעברו הרחוק, אל רגע שנחרט בזיכרונו או שנמחק ממנו.
בכל המקרים אנחנו רואים איך החטיאו הנשאלים את התשובה לשאלת המיליון בגלל נסיבות העבר. נשיקה מול הטלוויזיה, כשהנשאל היה בן 16, בדיוק כשסימה ממצייצים ענתה לבחור ״פעם ראשונה בים?״ הירדמות בשיעור מתמטיקה על נוסחת ברנולי והסתרת הגול הקובע על ידי ילד קטן שנעמד מול הטלוויזיה.
הפרומו משקף את מהות הטריוויה בחיינו, ושולח זרועות אל עבר אספנות המידע של כל יום ויום בחיינו, כחלק בלתי נפרד מהם ומכל מה שמתחולל בהם.
סיפור ׳הרגע שכל חיינו התכוננו לו׳ לוקח את התכנית מעוד שעשועון אדרנלין אסקפיסטי שמתקשר לפרס כספי גדול, לאייקון תרבות ישראלי, אשר מגדיר אותנו כתבנית נוף נעורינו, החברה בה אנו חיים והתקופה שאנו חולקים זה עם זה.
יש משהו מרגש ורומנטי באותו רגע מכונן, שמחברי הפרומו מצליחים להראות לנו, מעבר להרגל שלנו לראות בו רגע גרגרני ובורגני של צבירת רייטינג וסרסור בספוטים של פרסומות. התרגשתי מהפרומואים וזוהי הוכחה לכך שכל דבר בחיים שלנו יש לו משמעות עמוקה. אפילו למה שנראה כאילו התרוקן ממנה.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.
