מעבר לחינניות של הקליפ, ומעבר לשימוש בשיר oldie של להקת חיל הים – אני מצדיעה למהלך. התייחסות למתחרה נשכן ונבחן שמתפקד כ challenger brand היא לא עניין של מה בכך. אני בטוחה שהרבה כאבים התגלגלו בבטנה של yes לפני שהתקבלה ההחלטה לייצר סרט שלם שמוקצה למעשה לשימור לקוחות – אקט המועד לפורענות ולסיכון להיתפס כחלש.
ברור שהמתקפה של free TV היא אחת הקשות והתוקפניות ש yes חוותה מאז הקמתה. ברור שהקמפיין של המתחרה הכה ללא רחם בהוט וב yes – הצעות הערך המסורתיות והיותר יקרות, וברור לחלוטין שהוא חידד את היתרונות שלו ״שורה ראשונה״; לאב איילנד; 39.9 ₪ לכל החיים. אין בכלל ספק שקיימים חסרונות ל free TV שדווקא בגלל שהיא חדשה ונוצצת, הציבור טרם למד אותם. אבל זהו היתרון של מתקפת פתע – באים, רואים, כובשים, ותופסים את כולם לא מוכנים.
בתוך ההמולה הזו יושבים בעלי הקרקעות הלגיטימיים (יס והוט ואולי גם סלקום) ותוהים מה עושים עם הצרה החדשה הזו.
בשיעור א׳ בשיווק לומדים שלמנהיג אסור להכיר במתחרה. זה מעיד על חולשה ועל אובדן כיוון. תפקידו המסורתי של מנהיג שוק הוא להגדיל אותו על חשבון מה שלכאורה לא היה שייך לו. לא להתקוטט עם מתחרים קטנים ממנו. אבל כשהאויב עושה חורים בגוף הספינה, היא עלולה לטבוע יחד עם המנהיג.
במחשבה שפויה מחליטה yes לעצור את הטביעה, את כניסת המים לכבש הספינה ואת בריחת הנוסעים מהספינה לספינת ההצלה הנוצצת.
וכשמסירים את הכפפות, מסירים אותן לגמרי.
הסיפור הוא על משפחת מאפיה שמחתימה לקוח yes בכוח על מסמכי מעבר לפלטפורמה אחרת שאת שמה, כמסורת הארי פוטר, אסור לבטא.
אמיר שורוש, הצופה, נראה נתון ללחץ. הוא מודה – עברתי טלוויזיה בטעות.
נועה קירל, פרזנטורית yes, מבינה כעת מדוע חלה (מדחום בפיו). הוא טעה וכעת הוא לכוד בטלוויזיה ללא סדרות, רק קדחת (הומאז׳ למלים המקוריות על הבילויים שלקו בקדחת). בגדול הכל נתקע פה (“lame”) ולא עונים כלל בשירות הלקוחות (שורוש שוקע בבוץ טובעני כשזמן ההמתנה המופיע על צג הנייד שלו – 59.04 דקות).
הפזמון מכריע: או ש yes או שזה רע, או ש yes או שפשרה. וכמובן שאמיר רוצה לחזור ל yes בבקשה.
קירל מופיע כאבירה על סוס לבן ומחברת את הנוטש המבולבל בחזרה ל yes בעזרת שלט רחוק שהיא שולפת כמו חרב (שוב הומאז׳ לשיר המקורי שם גדוד הגיבורים נלחם כשהוא רכוב על סוסים). שורוש עובר מהפך ומתחיל לזרוח מול הבינג׳ים (אמיר שורוש בדמות תלמיד תיכון, שחקן נבחרת רוגבי ליד הלוקרים – מוטיב שחוק ואהוב של סדרות בינג׳), ואת הממשק הוא משבח כל הזמן (׳אין מילים על הממשק. רציתי לומר כמה מילים׳ ושורוש שולף מגילה ארוכה עד הרצפה מהכיס).
מרגע החיבור בחזרה ל yes – הכל חוזר להיות שמח ואנחנו רואים רמזים לז׳אנרים ידועים של סדרות ימי הביניים, הישרדות, היי סקול. והשורה התחתונה – כבר לא מתפשרים.
אני אוהבת את המיוזיקל הזה שמצד אחד מרצד זחוח ומבוים לעילא ומהצד האחר תוקע מרפק חדה בצלעות הזחוחות של free TV. במובן מסוים, כך מסתבר דרך מהלך yes, free TV עברו את הגבול מבחינתם ואין דבר יותר מסוכן מלביאה פצועה. ו yes היא סוג של לביאה שנשרטה וננשכה וכעת מנחיתה את נחת זרועה.
אז התשובה אמנם הגיעה אחרי מהלך ה countdown המאוד בולט של free TV עם נציגת שימור הלקוחות של ״המתחרה״ שעברה ל free TV – מהלך שאין ספק פצע את yes. אבל מה שבטוח – מדובר בשימור עם הרבה סגנון שמתנהג כאילו ׳עסקים כרגיל׳ ומציע כמה שניות ארוכות של בידור משובח ונונשלאנטי עם שיר של אנו באנו ארצה, כאילו היינו שם הרבה הרבה מקודם.
החלטתי להישאר, והיו לי מחשבות…
