באמת באמת עשוי לתפארת, אבל האסטרטגיה מבאסת.
המשחק של תמיר בר ושל שאר המשתתפים טוב ומצחיק. ה׳רפ׳ כתוב טוב והשימוש הכפול ב״תמיר״ שפונה גם לשחקן וגם להמרה של ש״ח למט״ח באמצעות ביט – חכם ויצירתי.
וכמובן המוצר עצמו. לעשות שמטבע חוץ ימתין לי בדלפק של בנק הפועלים בנתב״ג בעזרת לחיצת כפתור בביט זה רעיון חזק. זה מוריד תיק משמעותי מההכנות לנסיעה לחו״ל, לצד עוד כל מיני מטרדים כמו ביטוח בריאות, חבילת גלישה ועוד. לא להצטרך ללכת להחליף כסף בדואר או אצל חלפן זה בונוס חשוב.
איפה הפרסומת לא מספיק טובה בעיני?
האסטרטגיה.
ההשוואה של הדיגיטלי לכסף מזומן, מצחיקה ככל שהיא, לא רלוונטית בשנת 2023. כשהתחילו כרטיסי האשראי הראשונים הייתה פרסומת ״ויזה יותר טוב מכסף״. העובדה שחתיכת פלסטיק שווה יותר מכסף מזומן הייתה חדשה מרעישה בעולם האנלוגי והממש לא טכנולוגי של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת.
בחור ובחורה שרבים על גבי יאכטה מעלים טון, והבחור מתחיל לזרוק את הדברים של הבחורה לים. היא לא מתרגשת מזה. אפילו כשהוא זורק את הטלוויזיה. אבל כשהוא זורק את הויזה שלה היא מזנקת וצוללת אחריה כי היא טובה וחשובה יותר מכסף.
ככה התוודענו לכרטיס האשראי הראשון שלנו.
אני חושבת שעברו מאז שנות אור, ואינספור פיתוחים טכנולוגיים לרבות כסף דיגיטלי מכל סוג שהוא, שמזמן כבר אין לו ריח.
אז הצעת הערך המאוד סקסית של ביט לאפשר לנו לשגר לעצמינו מטבע חוץ בשדה התעופה צריכה לקבל טיפול לגמרי אחר כדי שנבין שמדובר פה בחדשות של ממש. להשוות אותה לכסף בדלפק זה לא מספיק טוב כדי להחדיר למוחנו את החדשנות הזו, ולייצר בנו כוונה להשתמש בזה.
כמעט שפספסתי את זה למרות שצפיתי בפרסומת כמה פעמים. היות שכל טרנסקציה דיגיטלית כבר מזמן ׳יותר טובה׳ מכסף מזומן בפורמט הישן שלו, צריך להבין מה באמת פותר לנו המרה למט״ח דרך ביט. זה הרבה יותר מלא לספור מטבעות ולעכב את התור.
מהומה רבה על לא דבר.