זה לא רק הגוף שלי שמשתנה, זו אני שמשתנה, אומרת לנו אישה הריונית. שום דבר לא היה יכול להכין אותי לזה ואיכשהו אני מרגישה הכי מוכנה בעולם. היא מתרגשת לפגוש מישהו שעוד לא פגשה. למעשה היא כבר מאוהבת בו. היא יודעת שהיא תמיד תיתן לו הכי טוב שיש.
על המסך רואים בטן הריונית ובמעין פוסט עדין אפשר לראות דרך הבטן את העובר נח בתוכה והיא מסכמת – משהו בבטן אומר לי שילב.
זהו. לא צריך יותר מזה. לא צריך להראות מוצרים של שילב. לא צריך לתאר את הסחורה על המדפים ולהתפאר בה. שילב מתארת state of mind מאד אמוציונלי. מאד טעון. ובשמו ובזכותו היא מעלה פרסומת. העובר המשתקף הוא תרגיל עוצמתי שמתכתב עם הסיפור. להתרגש לקראת פגישה עם מישהו שעוד לא פגשנו. ולרצות לתת לו הכי טוב שיש.
ואני תוהה – אז איפה איפה הן הפרסומות ההן, עם האג׳נדה שסוללת להן את הדרך?
אז שילב היא פרסומת כזו. פרסומת שמאמינה במשהו ולא רק מוכרת משהו. פרסומת שאומרת לציבור אתם ואני מרגישים דומה. ולא פרסומת שרוצה רק את כספו את הצרכן.
המותג מקדם את עצמו בזכות סיפור. נרטיב. אידיאולוגיה. אג׳נדה. מלים נרדפות שכולן אומרות – שילב מאמינים בזה והם מזמינים את הציבור להאמין באותו דבר. שילב מניחים שרוב האנשים מתרגשים באופן דומה פלוס מינוס מהריון וציפייה ללידה. שילב מאמינים שלמרות שהסחורה שלהם זה מיטות ועריסות וחיתולים ובגדים, הם מסמלים משהו יותר גדול מזה.
הסיפור הוא זה שמקרב למותג את האנשים. הוא ולא שום דבר אחר. אפשר ליהנות מהמוצרים ומהמחירים ומהשירות ומהנגישות ומהחניה ומתנאי ההחזר וההחלפה. אבל זה לא מקרב אותך למותג. מה שמקרב אותך למותג זה לדעת שהמותג ׳רואה אותי׳, מבין לליבי, מדבר בשמי, מייצג אותי. התרגשות מדייט עם תינוק והתאהבות במישהו שעוד לא פגשנו. זהו המכנה המשותף של מרבית ההורים שבדרך. זה יושב קרוב ללב (ולבטן) ויוצר הזדהות הרבה לפני שחשבנו על קניות. הרבה לפני שהתלבטנו באיזו נקודת מכירה נקנה. למעשה עוד לפני שנכנסנו להריון. זה פוגש אותנו בבתינו, וזה מרגש אותנו וזה מספיק כדי להיחרט בזיכרון הרגשי שלנו.
שילב הופכת להיות אותו ׳משהו בבטן׳ לצד העובר.
זוהי השפה של מותגים שהם מה שנקרא בעברית here to stay. לא מתקוטטים עם המתחרה על השופינג של החג הבא או על המבצע הקרב או על ייבוא של בקבוקי חלב כאלה או אחרים. זוהי השפה של מותגים שהבינו שהם משחקים במשחק אינסופי. החיבור הוא חיבור להתרגשות טרום לידה שהיא דומה לבליינד דייט שאנחנו יודעים שיצליח.
דייט שחלק מהותי ממנו מוכר וידוע למרות שהמפגש הויזואלי טרם נעשה. הצירוף בין מתח לוודאות זה משהו שרק אישה בהריון יודעת לחוות ואין כמו רשת ריטייל להורים צעירים לספח את הקונספט הזה לעצמה. משהו בבטן אומר לי ששילב ימשיכו לספר סיפורי התאהבות אשר לפני פגישה ראשונה.
עטרה בילר היא אסטרטגית מיתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה פועלת יחד עם אלון וינפרס ב׳קטי תנדה׳, סוכנות מיתוג סוג אחר, המתאימה לעידן הדיגיטלי (inbound branding). מומחיות קטי תנדה באיתור הסיפור הייחודי שמסתתר במותג ובנייה, סביבו, קהילה של אוהדים אמיתיים שמרגישים שאינם יכולים בלעדיו, ומשגררים אותו הלאה. הנחת היסוד אומרת שבמקום שהלקוח רואה צחיחות קיים אגם שמזמין אליו מאות אלפי שקנאים שמקננים בו ומשגשגים בו. מרחוק זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זו עבודת עומק שיטתית, שמעניקה יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס לתחרות.
