בסטיילינג דיסני-אי והארי פוטר-י (ינשוף?) מושלם שמתרפק על ׳סיפורי עמים׳ ועל ׳הנסיכה והעדשה׳, אנחנו נכנסים לקליפ שמעוות את הסיפור לטובתו באופן פארודי ומצחיק במיוחד.
סצנת הפתיחה עם בר רפאלי בשרוולים תפוחים באופן מוגזם שקוראת מתוך ספר אגדה את המלים once upon a time כבר מצוינת בפני עצמה. בארץ רחוקה (ברור, כי זו תמיד ארץ רחוקה) היה נסיך מפונק. המילה ״מפונק״ נשמעת בפי רפאלי מרירה וטעונה. המצלמה עוברת מיד לאסי עזר, כתר לראשו, שוכב על ערימת מזרנים, ממש כמו באגדה ההיא, הוא חותך אותה ואומר ״אני לא מפונק״, בטון מאד מפונק.
מכאן הסיפור מתגלגל לעלילה שהיא הבן דוד הרחוק של העלילה המקורית, עם מכנה משותף מופרך הלא הוא העדשה. אין קשר בין המזרנים בסיפור החדש לבין עדשת המשקפיים שהרי בסיפור המקורי הייתה זו עדשת אפונה בין המזרנים, שהפריעה לנסיכה המעודנת והרגישה לישון.
אז אם נחזור לפרסומת שלנו – הנסיך לא יהיה מוכן להירדם עד שלא יביאו לו את העדשה המושלמת – שהיא תהיה, מן הסתם, מתוצרת קרולינה למקה ואם נדייק ״פרו אופטיק״. כי זה נשמע יותר מקצועי ואופטומטריסטי.
רוב הקליפ מוקדש לסטיילינג גרנדיוזי של ארמון, משרתים מצולמים ממרום המזרונים ולאסי, סליחה הנסיך, הנרגן והמתלונן, שמוצא פגם בכל ״עדשה״ ועדשה.
הסרטון חורג מהנחמדות האמיתית של אגדת ילדים, כי יש לו רגל במציאות. יש בו רוע, התחשבנות, ונקמה. בר נוטשת את אסי על ערימת המזרונים וממהרת להגיד ״הסוף״. אסי הדרמה קווין (סליחה, פרינס) לא מרוצה משום דבר. הקושי להיצמד באמת לאגדה המקורית (אחד המשרתים מביא נעל זכוכית שהתגלגלה מאגדת סינדרלה). בדיוק בגלל זה הוא מקורי ועשוי בכישרון רב, עם סיב פארודי איכותי.
ההומור העצמי מעביר מצד אחד את המסר על איכותיות העדשה של פרו אופטיק – מותג משקפי הראייה של קרולינה למקה – אולם קורץ בעינו האחרת (זו בלי העדשה) כאילו מציע לנו ״אל תקחו אותנו יותר מדי ברצינות"
נכון, יש לנו משקפיים שאנחנו עומדים מאחורי האיכות שלהם ושל העדשות שלהם, אבל אנחנו לא לוקחים ברצינות לא את עצמינו ולא את המריבה הישנה בין בר לאסי שממחזרים שוב ושוב. לא בר רפאלי ולא אסי חפים מרכילויות וכיסוי עיתונאי של חייהם הפרטיים והציבוריים. אז אם כבר כולנו בביצה אחת צפופה, בואו נשחק בנדמה לי, בואו נעשה כאילו שזו אגדה וזו ארץ מאד רחוקה, ונעוות עד בלי הכר את הנסיכה עם העדשה, כי במקרה של קרולינה למקה, שהיא לא בדיוק גוצ׳י, ולא יד ראשונה מרופא עיניים, בידור פרסומי טוב ורלוונטי עושה לנו יותר ממאה הסברים יבשים על בי פוקאל, אסטיגמציה או איך שקוראים לזה.
אהבתי וצחקתי, והפנמתי. קרולינה למקה זה לא רק משקפי שמש אופנתיים. זה אופטיקה אופטימלית לחלוטין. חבל שכותבת שורות אלו עשתה ניתוח הסרת משקפיים אחרי שנים של אבו ארבע.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.
