עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

טור אורח: הצמיחה של הקהילות – כך תלחמו באתגר החשיפה האורגנית // אלכס סקליאר

פורסם

ב-

אילוסטרציה: PixaBay

"החשיפה האורגנית מתה"  כך נפתחת כל פגישה עם מנהל הרשתות החברתיות שלכם בשנתיים האחרונות. ההפעלות שעשיתם לגולשים וביקשתם לתייג, לשתף, לספר, להעלאות, מתחילות לדעוך ובפייסבוק כבר פחות מזכירים לכם את היומולדת של החבר לעבודה.

ככה זה כשהחשיפה האורגנית מתה. צוקי הזהיר אתכם לפני יותר שנה. מעטים הם המותגים או מנהלי השיווק שמאפשרים למנהלי הסושיאל שלהם להשתולל כמו מנהלי העמוד של בינו בפיתה ולייצר אינטרקציה אורגנית (בעיקר עם הקהל התל אביבי, הברנז'ה). הדו"ח האחרון של בזק מראה שהשיח האורגני בפייסבוק בדעיכה (אנחנו מעלים פחות תכנים מהשנה הקודמת) וגם נראה שהשיח הציבורי עובר לסטורי באינסטגרם, תראו איך רותם סלע הובילה את סדר היום הציבורי באמצעות סטורי אחד.

אחדים מאיתנו אומרים שהחשיפה האורגנית עברה לאינסטגרם, למשפיענים, זה נכון אבל לא רק.  האורגניות חיה נושמת ובועטת בקבוצות פייסבוק. פייסבוק מבינים שמה שמשאיר אותנו הצרכנים בפייסבוק הן הקבוצות וכראיה הם מתחילים לטפח ולחזק את הקבוצות (כלים ופיצ'רים חדשים). בפייסבוק גילו, קצת באיחור, את מה שביוטיוב גילו לפני חמש שנים – צריכים לייצר מערכת יחסים עם  יוצרי התוכן בפלטפורמה.

מי הם מובילי הדיעה החדשים בפייסבוק? מנהלי הקהילותהמנק"לים. מנהלי הקהילות הגדולים בישראל מוכרים לעשרות אלפי העוקבים שלהם ומצליחים לייצר אינטרקציה אורגנית מאוד גבוהה (תבדקו את הפוסט של קבוצת אבא פגום שכנראה שבר את שיא גינס והגיע למיליוני לייקים). אם רגע תעצרו ותחשבו איפה אתם מקבלים את ההמלצה לטיול הבא שלכם לחו"ל, מתייעצים לגבי גן זה או אחר עבור הילדים או מחליפים מתכונים תבינו שקבוצות הפייסבוק הפכו לזירה בה אנחנו מתייעצים בעניינים שוטפים של היום יום. לא רק יומיום, גם בשביל לקבל ידע חשוב בתחום מקצועי אנחנו נעזרים בקהילות, קחו לדוגמא את הקהילה הזו (מנהלי שיווק מצייצים) שיוצרת ערך עצום עבור מנהלי השיווק. פה אתם נחשפים לקמפיינים חדשים, מנהלים דיונים על עתיד השיווק ומחליפים עצות על ספקים ויועצים.

בדירקטוריון של פייסבוק הבינו שהקבוצות משאירות את העניין בפלטפורמה ובשנתיים האחרונות החלו ללהשקיע בקבוצות. לצד כל ההודעות והחידושים וכלי הניהול, שהופכים את ניהול הקהילה לאפקטיבי יותר, לפני כחצי שנה פתחו פייסבוק העולמית שלוחה מיוחדת בישראל לטיפוח מנהלי הקבוצות. זו קבוצה רשמית מטעם פייסבוק העולמית שמטרתה ללמד את מנהלי הקהילות (קבוצות) ולחבר את קהילות האונליין לעולם האמיתי .זו קבוצת פייסבוק שמנוהלת על ידי רפי ברבירו וטליה תורג'מן (האלופים) שנבחרו על ידי פייסבוק להיות השגרירים בתכנית עולמית למנהלי קהילות (CLC).

מה זה אומר למותגים? איפה אתם נכנסים לתמונה? מנהלי קבוצות מחפשים מוניטיזציה או במילים פשוטות הם מבינים שיש להם נכס לשיתופי פעולה מסחריים שייצרו ערך לקבוצה שלהם. מנהלי הקבוצות הם המיקרו משפיענים של הפייסבוק, הם הקהל הבוגר שמתייעץ ומייעץ ונתפס למומחה דעה בתחומו. ולמי מכם שעוד לא ניסה, מומלץ להתחיל לייצר שיתופי פעולה עם קהילות.

קהילות – לא רק באזז, ערך אמיתי

מנהלי הקהילות לא תמיד יודעים איך לייצר מוניטיזציה וכאן נכנסת לתמונה היצירתיות. אפשר לייצר מפגש ייעודי עם קהילות להתנסות במוצר חדש, לייצר הטבה קבועה או כרטיס מועדון לחברי קהילה, להביא את הקהילה מהמרחב הווירטואלי לסניף האמיתי, לייצר מוצר ייעודי לקהילה, לשלב את הקהילה בקבוצות מיקוד,  לייצר תוכן יחד עם קהילה, אולי גם פרסומת ואם אתם רק רוצים לעשות ניסוי כלים תמיד תוכלו לבדוק פעילות של ספרו לי/תייגו לי.

עבודה נכונה עם קבוצת פייסבוק צריכה לתת מענה לאסטרטגיית תוכן השנתית שלכם. לכן הבחירה בהם צריכה להיות מבוססת על הקהלים אליהם אתם רוצים לפנות ועולם התוכן שילווה אתכם. חשוב לעבוד עם קבוצות שאינן אדישות למותג שלכם. המטרה שלכם להפוך אותם לשגרירים.

כל קהילה והסיפור שלה

רגע לפני שאתם הופכים את חברי ומנהלי הקהילה לשגרירים, תנו להם ערך. תגרמו להם להרגיש שהם רוצים לקחת חלק באינטרקציה עם המותג. קחו לדוגמא את הפעילות האחרונה שנעשתה בקבוצת מנהלי שיווק מצייצים, בה Outbrain הציעו לחברי הקהילה להפיק וידאו של 60 שניות מבית NAS DAILY. מבחינת Outbrain הם הגיעו למקום המדויק בו הצרכן שלהם נמצא ואתם חברי הקבוצה זכיתם בפעילות עם ערך עבורכם.

כשאתם עובדים עם קהילה, חשוב לייצר עבורם גבולות גזרה (מה מותר ומה אסור), לא להכתיב להם אבל להסביר להם באמצעות רפרנסים ודוגמאות לתוצרים שהייתם מצפים לקבל. שת"פ עם קהילת פייסבוק מתאים לכל מותג, אבל מחייב גם מידת מעורבות גבוהה יותר מפעילות עם אינסטגרמרים או תפעול עמוד פייסבוק.

כל מנהל שיווק שבונה את התקציב השנתי משאיר סכום כסף בצד לפרויקטים מיוחדים, מעניינים וחדשניים. על פניו ב-2019 הייתם אמורים להקדיש תקציב לשיתוף פעולה קבוע עם קבוצות, אך אם לא עשיתם את זה עוד לא מאוחר. קחו קצת מהתקציב ששמתם בצד ותתנסו בעבודה בקבוצות הפייסבוק.

כותב המאמר הינו מנהל מחלקת התוכן והדיגיטל ביהושע\TBWA
ומנהל שותף בקהילת אוהבי אלכוהול ו -לוקיישן – להרגיש חו"ל בישראל.

טורים ומאמרים

השיטה שתפנק לכם את התחש // עטרה בילר

פורסם

ב-

במבט סוטה ובטון דיבור 'סליזי' יושב מול המצלמה יוסי גבני ובלי טיפת בושה מסביר לנו את השיטה שתפנק לנו את התחש. הוא ממוקם במין ארמון ועוטה חלוק משי שתחתיו מבצבצת פיג'מה גם היא עשויה משי – או במלים אחרות – סממני דקדנטיות של מקומות אחרים, מעמדות אחרים וימים אחרים.

לאורך כל הקליפ יושב כלב תחש על ברכי הפרזנטור, קטעים קצרים של חייו הנהנתניים עם הכלב דוגמת משחק גולף, משחק טניס או סתם משחק כדור עם התחש בגינה – מוצגים ברקע המונולוג שלו. רבים שואלים, אומר לנו גבני, כיצד אני שומר על התחש החמוד שלי כל כך נקי. משם והלאה הוא מפתח את הנושא ומדגים הזדמנויות 'יומיומיות' (עבור עשירים שחיים בארמון) בהן התחש מתלכלך. לנו כבר מתחיל להיות ברור שהמילה תחש והימצאותו של כלב התחש בפרסומת הינן מטאפורה למילה תחת.

שלא נדע.

אז כמו ילד שאומר "בן אלף" או "בן יונה" כי זה מותר, חוזר יוסי גבני על המילה 'תחש' אינספור פעמים כי מותר והוא נהנה מזה כמו בן חמש שעושה פרובוקציות.

הלגיטימיות מאפשרת לו להיות בוטה כמה שבא לו. ובא לו.

האלתור על איך תחש מלכלך (כמה פעמים ביום במיוחד כשהוא משתכשך בשלולית בוץ) ועל איך נדמה לנו שהוא יכול להיות נקי באמת רק אחרי מקלחת ועל איך אפשר לנקות אותו עם ניר טואלט לילי יבש ואחר כך לח – הוא אלתור שגבני נהנה ממנו עד כדי כך שיש מקום להאמין שהוא היה רוצה שהקליפ יהפוך לסרט באורך מלא. המבע הערמומי והילדותי של הגיבור שלנו שיודע שאנחנו יודעים שהוא כלל לא מדבר על תחש, אלא על משהו אחר, שווה מיליונים ובאופן אישי צפיתי כמה פעמים כדי לצחוק.

הנאה מפרסומת היא תנאי ראשוני להצלחה מסחרית. וכן, אני מאמינה שכדי למכור נייר טואלט חייבים להיות יצירתיים אחרת זה או משעמם או מגעיל. והיי, יש לנו פה את הכלב הכי נקי במדינת ישראל, אם מחשיבים את כל החזרות…

להצחיק במסגרת סיפור המותג ולהיות לא טריוויאליים זה אתגר, ומדובר, לדעתי, בהצלחה.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: LEAP // עטרה בילר

פורסם

ב-

"שמע, הכל קורץ לי. זו בדיוק הבעיה" אומרת לנו הפרזנטורית של LEAP – כלי חכם לבחירת מסלול לימודים וקריירה. והיא ממשיכה עם מונולוג ששמענו והשמענו אינספור פעמים: "בהתחלה אמרתי לעצמי נירשם לתואר, דירת שותפים, הנחות סטודנט, פאנג'ויה…" אבל היא לא מצליחה "להסגר על – איזה תואר". "מה אני רוצה לשרוף עכשיו שלש שנים מהחיים כמו חברה שלי שירי שלמדה משפטים ועד היום ממלצרת באיזה בר פח?" המצלמה עושה זום אאוט ואנחנו רואים שחברתה לספסל לא מרוצה מהביטוי "בר פח".

"אוקי. בר מסעדה" מתקנת את עצמה הגיבורה שלנו.

בקיצור, מסכמת את המונולוג הגיבורה על הספסל, 'את לא יודעת'.

והכותרת אומרת לנו – כמה זמן עוד תתלבטו לגבי העתיד שלכם?

גֵג הסיום מראה את הפרזנטורית מתבוננת באפליקציית LEAP שמסייעת בבחירה נבונה של לימודים וקריירה והיא שואלת בציניות – נו באמת, עכשיו באים?

וכמובן מה שמציל את הקליפ מלהיות קלישאה הוא עצם העובדה שהמגישה היא אישה מאד מבוגרת, חרושת קמטים. במקום להציג אדם צעיר שמתלבט בזמן אמתי לגבי עתידו המקצועי וההשכלתי, אנחנו עדים לאדם מבוגר שכנראה 'נתקע' על אותו ספסל עם אותה התלבטות בלתי פתירה משהו כמו 40 – 50 שנה. הדמיון מפליג לעידני עידנים של התלבטות לגבי 'מה ארצה להיות כשאהיה גדולה', התלבטות שהתחילה כשהדוברת הייתה נערה בת 17, המשיכה אל תוך שנות העשרים, השלושים, הארבעים, החמישים, הששים, השבעים וכנראה השמונים של חייה. והיא עוד שם, באותו מקום, מתפתה אך חוששת, רוצה אך פוחדת, שוקלת ושוקלת מנגד.

בעיני קורע מצחוק ומדויק להחריד.

ומעבר להגזמה הנכונה שאומרת לנו – אם לא תקבלו החלטה חכמה תמשיכו להתלבט לנצח, ולשם כך קיימת האפליקציה LEAP ששיש לה גם שם קולע – אני חייבת להגיד שרווח לי שסופסוף לא צריך להשתמש בילדים כדי לדבר על שירותים של גדולים. מותר להיות מקורי ולהשתמש בשחקן קשיש כדי להדגים שירות לאנשים צעירים.

אהבתי ואפילו התלהבתי. ומה יהיה הלאה? כולי סקרנות.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

מיזוג טאבולה ואאוטבריאן: מסע אישי במנהרת הזמן // טל ספיבק

פורסם

ב-

אי שם בשנת 2002 הוצבתי ביחידה צבאית 'סופר סודית' (לכאורה) בחיל הקשר, כטכנאי מערכות מחשוב. היחידה ישבה בקומת הקרקע בבניין בן שלוש קומות. בקומה התחתונה ישבו ה'חנונים' (במרתף) ועל הדלת בסוף המסדרון היה רשום "סוף העולם שמאלה".

אחד האנשים שישבו באותה המחלקה היה אדם סינגולדה.

אדם תמיד היה מגיע ב'סטייל' מגניב (עד כמה שמדי צבא מאפשרים את זה), אנרגיות חיוביות, פסקול אישי (צועד ותוך כדי מחשבות מתופף ומוחא כפיים) ומאזדה מיאטה (MX5) בחניה הקרובה לבסיס.

הייתי מספר לכם מה בדיוק עשינו שם, אבל גם ככה אף אחד לא ממש יבין מה זה אומר (וזה גם לא ממש מעניין)…

סביב 2005 כל אחד הלך לדרכו. בפעם הבאה בה נפגשנו, באזור 2008 במשרדים של חברת טאבולה בניו יורק (אם אני לא טועה אלו היו המשרדים הראשונים), גיליתי שבזמן שאני מכרתי פלאפונים (והייתי מאוד טוב בזה)! אדם המציא לו חברה… ישבנו, פטפנו, אדם הסביר לי מה הוא עושה, לאן הדבר הזה הולך ודיבר על תחום הוידיאו, ואני הנהנתי כאילו אני מבין.

מדלגים כמה שנים קדימה, לכיוון 2013/4. טאבולה כבר הפכה ל'שם דבר' בתעשייה / עולם הפרסום, הפנים של סינגולדה כבר נמצאות במגוון מדיות עולמיות שאפשר רק לחלום עליהן, אני באותן שנים עובד ב"מרכז הבנייה הישראלי" ומחליט להזמין את אדם לדבר בועידות הנדל"ן הגדולה בישראל בתחום הנדל"ן "עיר הנדל"ן" הוא (כמובן 😉) באיזה 'חור' אחר בעולם בדיוק בזמן שהועידה מתקיימת ולא יכול להגיע. (בדיעבד טוב שהוא לא יכול היה להגיע כי במקומו הצלחתי לסחוף את ההמנכ"לית החדשה של פייסבוק ישראל עדי סופר – תאני 😊).

 

זזים עוד קצת קדימה בזמן לכיון 2014/5. מגיע אלי לפגישה אילן צינמן מחברת 'אאוטבריין', מספר לי על החברה, על השוק, על העולם שלהם ואומר לי שהיה רוצה לדבר על במת האירוע באילת ולהציג קייסים של חברות נדל"ן שעשו שימוש בפלטפורמה.

מי מכם שמכיר את אילן, קל מאוד להתחבר אליו, וזו בדיוק הסיבה שאמרתי לו "לא" 🙁 (אל דאגה, שנה אחרי הוא הציג).

 

אני חושב שבשנים האחרונות הכרתי עשרות עובדים של טאבולה ואאוטבריין. עכשיו, כאשר אני כותב, אני מבין למה החיבור של השניים כל כך טבעי והגיוני. העובדים של שני הארגונים פשוט אנשים חיוביים שכיף להיות איתם ולהכיר אותם, ובדרך כלל, כשהעובדים של הארגון הם כאלו – ניתן להסיק שה – DNA של הארגונים בנוי בצורה מעולה, שמאפשרת מיזוג כל כך נכון, כמו שכתב סינגולדה בבלוג של טאבולה.

אם לא קראתם אז להלן חלק מדבריו:

"למה מיזוג?

המיזוג עם אאוטבריין נותן לנו סיכוי טוב יותר לתת פייט מול פייסבוק, גוגל ואמזון ולמשוך יותר מפרסמים לרשת, תוך מתן הזדמנות להגיע לכמעט 2 מיליארד אנשים בכל חודש.

כיום מפרסמים אצלנו עשרות אלפי לקוחות, בעוד לגוגל ולפייסבוק יש יחד למעלה מ -10 מיליון מפרסמים, והם מייצרים יחד הכנסות של כ -200 מיליארד דולר. אנחנו, לאחר המיזוג, נניב כ -2 מיליארד דולר.

לפנינו המון עבודה, אך יחד אנו בעמדה טובה יותר להתמודד מולם, ואם נצליח, כולם ינצחו.

למה עכשיו?

התזמון לא יכול היה להיות רלוונטי יותר. אני מרגיש שהעולם פגיע בעקבות ההתחזקות של פייסבוק וגוגל.

📍 המפרסמים רוצים בחירה, יותר שקיפות ופחות תלות.

📍 המשתמשים חושבים על פרטיות, ולא רק עורכי הדין.

📍 בעלי האתרים רוצים ליצור קשרים נאמנים עם משתמשים, להפיק תועלת מהצמיחה ולמצוא דרכים חדשות לייצר הכנסות.

למה ביחד?

כדי לקבל סיכוי אמיתי ולממש את החזון המשותף שלנו – להילחם בדאופול, לחדש מהר יותר ולתמוך במפרסמים ובעלי אתרים בהישרדות ושיגשוג, נתקדם כאחד ונתמקד בצמיחה.

מטרתנו היא להאיץ את החדשנות בכל קווי המוצרים, ולספק פתרונות טובים יותר לכל השותפים והלקוחות שלנו".

 

מאחל לשתי החברות הישראליות הנפלאות האלו לצמוח יחד ולתת בראש 😉

 

טל ספיבק

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA