עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

דעה: ממשבר למשבר – פייסבוק – לאן? // יאן (יאנקו) קוטליארסקי

פורסם

ב-

עד לפני קצת יותר משנה היה נראה שהכל הולך טוב לפייסבוק. החברה שברה שיאי הכנסות, כמות המשתמשים המשיכה לעלות, החברה פיתחה מל"ט שמטרתו לשדר אינטרנט למקומות בהם אין כזה, התכוננה לשגר לוויין לחלל שאמור היה לעזור באותה משימה, אינסטגרם הצליחה להביס את סנאפצ'אט במגרש שלה, וואטסאפ המשיכה להשתלט על עולם המסרים המידיים ונהפכה לגדולה בתחומה ובקיצור, הכל נראה פשוט מושלם. אבל אז דברים התחילו לקרטע – יאן (ינקו) קוטליארסקי מנתח את השנה הקשה בתולדות פייסבוק.

עד כמה החלו לקרטע? הלוויין לא הצליח לעלות לחלל (הלוויין, עמוס 6 מתוצרת ישראלית, התפוצץ בעת השיגור), פרויקט המל"ט נסגר (למרות שהמטוס פותח לחלוטין ואף ביצע טיסת ניסוי), פייסבוק דיווחה כי לא תצליח להעלות משמעותית רווחים ב-2018 בגלל שהגיעה למיצוי קהל בשווקים הכי טובים (ארה"ב ואירופה) ואז הגיע המשבר הגדול הראשון: קיימברידג' אנליטיקה. התברר כי חברת קיימברידג' אנליטיקה משכה נתונים של משתמשים ללא רשותם, דרך חיבור לפייסבוק. הדבר אמנם קרה ב-2014, אך הפרשה עצמה התפוצצה בתחילת 2018, אז התברר שהחברה שיתפה את הנתונים עם מועמדים לבחירות בארה"ב ב-2017. הפרשה הייתה כל-כך מטלטלת, שמרק צוקרברג התבקש להגיע להעיד בפני הסנאט בנושא.

לפי הדו"חות הרבעוניים של החברה וסקרים שנעשו לאחר הפרשה, היה נראה כי הסוגיה לא פגעה משמעותית בפעילות החברה, אלא שזו הייתה תחילתה של תקופה מאוד לא פשוטה עבור פייסבוק. מאז קיימברידג' אנליטיקה האמון כלפי פייסבוק וכלפי האופן בו פייסבוק עושה שימוש במידע הרב שיש לה על משתמשיה, החל להתערער. הדבר בא לידי ביטוי הן בחקירות הסנאט והן בדרישות כלפי פייסבוק למנוע ממפרסמים ומתכנתים גישה לפרטי משתמשים. כך לדוגמה, פייסבוק התחילו לחסום בפני מפרסמים מידע חשוב על מספרי משתמשים פוטנציאליים אליהם המפרסם יכול להגיע בכלים שונים של הפלטפורמה. בנוסף, החברה הפסיקה את הקשר עם חברות צד ג' שסיפקו למפרסמים גישה למידע מקובץ אודות משתמשים, כגון: בעלי תפקידים, גודל מקום עבודה ועוד.

עזיבות בכירים, צניחת מנייה ודוחות מאכזבים

לא רק פרטי משתמשים מודלפים העיבו על החברה, אלא גם עזיבתם של בכירים רבים בתפקידי מפתח ב-2018 מקשה על החברה לראות את האור בקצה המנהרה. שני מייסדי וואטסאפ עזבו, כאשר אחד מהם אף וויתר על 850 מיליון דולר בגלל עזיבה מוקדמת ועזב כבר ב-2017. כך גם ראש תקשורת ומדיניות ציבורית, אליוט שרייג', שהודיע על עזיבתו לאחר עשר שנים בחברה, העו"ד הבכיר ביותר של פייסבוק, קולין סטרתץ', שעזב לאחר שמונה שנים וכך גם קצין הביטחון הראשי של החברה, סמנכ"ל שיתופי הפעולה, מנהלת תקשורת בכירה, מנהל מוצר החדשות ועוד. השיא הגיע לפני מספר ימים, כאשר שני מייסדי אינסטגרם הודיעו גם הם על עזיבה כמעט מיידית.

אם לא די בכל מה שעבר על החברה בעשרה חודשים בלבד, בסוף השבוע האחרון התברר כי החברה עלתה על פריצה לכ-50 מיליון משתמשים, כאשר בשלב זה לא ברור איזה שימוש נעשה במידע ומי עומד מאחוריה.

רצף האירועים מייצר באופן טבעי השפעה גם על חשש המשקיעים, כאשר מניית החברה צנחה בחודשיים בלבד מ-217 דולר ל-164 דולר, עוד לפני שברור אפקט הפריצה האחרונה. כמו כן, עולים קולות הקוראים למרק צוקרברג לעזוב את ניהול החברה. יש הטוענים כי רק צעד מסוג זה, הוא שיאפשר לחברה לחזור למסלול צמיחה וירגיע את המשקיעים והמשתמשים.

השפעתו של צוקרברג ואתגר המנהיגות בעידן משברי

מה הלאה? ובכן, איש אינו באמת יודע. אבל אם יש משהו שאפשר להיות בטוחים בו, הוא שלמרק צוקרברג יש השפעה מאוד גדולה על החברה, ועובדיה הבכירים עדיין מוכנים ללכת אחריו ואחרי החזון שלו, גם אם הוא יצטרך להתאים אותו למציאות שלאחר הדלפות המידע והעזיבות.

ראייה לתמיכה שמקבל צוקרברג, ניתן לראות בפוסט שהעלה לאחרונה דיוויד מרקוס, מי שהיה נשיא פייפאל בעבר, עד לאחרונה עמד בראש מוצר המסנג'ר של פייסבוק וכיום אחרי על פרויקט הבלוקצ'יין של החברה. בפוסט, מגן מרקוס על צורת התנהלות החברה בכלל ושל צוקרברג בפרט, לאחר שאחד ממייסדי וואטסאפ, בריאן אקטון, ציין לרעה את התרבות הניהולית בפייסבוק בראיון בלעדי שהעניק למגזין "פורבס".

בריאן ציין כי צוקרברג מנע ממנו לקדם את וואטסאפ כפי שהוא ראה לנכון והגביל את הפעילות שלו. מרקוס, לעומת זאת, דווקא מציין כי צוקרברג הוא אחד המנהלים שמאפשרים חופש פעילות ברמה הגבוהה ביותר למייסדים של חברות אותן פייסבוק רכשה.

מרקוס אף הגדיל ואמר, כי הסיבה העיקרית לכך שאנשים כמוהם הצליחו להתפתח ולעבוד בצורה יעילה הייתה כי "מרק מגן בכבודו ובעצמו על מייסדים ממה שבדרך כלל מאכזב אותם בחברות גדולות, תוך נתינת חופש פעולה בלתי ייאמן". מרקוס סיים את הפוסט באומרו "בהיותי יזם ומייסד וותיק, אין עוד חברה גדולה עבורה אעבוד ואין עוד מנהיג עבורו אעבוד".

האם תחזיר את האמון בחזרה?

אם נעצור לרגע בכדי להסתכל על פייסבוק בעיניים לא שיפוטיות (וזה קשה, אני יודע), נראה חברה עצומה שקיימת 14 שנים, שאפשר להגיד ששינתה את העולם. פייסבוק, יחד עם חברות כמו גוגל ואפל, מהוות חלק בלתי נפרד מעיצוב המציאות שלנו, כפי שהיא היום, לחיוב ולשלילה.

כן, מעצם גודלה, פייסבוק תהיה נתונה לביקורת רבה יותר של משתמשים, קובעי מדיניות ומתחרים. כן, מעצם גודלה החברה נתונה לניסיונות התקפה רבים יותר של האקרים (אגב, כמו ארגונים גדולים רבים אחרים, בהם בנקים, חברות ביטוח ועוד). וכן, החברה צריכה לתת דין וחשבון לגורמים רבים. כל זה, כך אני מאמין, יהפוך את פייסבוק לחברה טובה ובטוחה הרבה יותר עבור מפרסמים ובעיקר עבור משתמשיה.

כאמור, אין לדעת. ייתכן ומחר מרק צוקרברג יקום ויחליט כי נמאס לו ושזה לא מה שהוא פילל לו. ייתכן והוא יחליט לתלות את נעליו ולמסור את שרביט הניהול, אולי לשריל סנדברג, כנראה האדם הכי חזק בפייסבוק אחריו.

אך אם נסתמך על דבריו, שפורסמו בדו"חות הרבעוניים האחרונים, ניכר כי מרק נחוש להחזיר את החברה למסלול תקין של צמיחה ובעיקר להחזיר את בטחון המשתמשים בפלטפורמה.

יאן (יאנקו) קוטליארסקי, סמנכ"ל דיגיטל בחברת Atreo, מרצה ויועץ לשיווק ופרסום.

טורים ומאמרים

מה היה כאן? רשמים מסבב הרצאות מפסטיבל הקריאטיב בקאן // מורן זר קצנשטיין

פורסם

ב-

מיוחד לקהילת השיווק: מורן זר קצנשטיין ביקרה בפסטיבל הקריאטיב בקאן וחזרה לספר על רשמים מסבב הרצאות של בכירי תעשיית השיווק העולמית – הרצאתו של ה-CMO של מאסטרקארד, רג'ה רג'מנר, שהציג את תהליך התכנסות המותג שעברה ענקית האשראי, ה-VP EMEA בפייסבוק, ניקולה מנדלסון.

Less is More

סמנכ"ל השיווק של מאסטר-קארד הציג תובנות מאחורי הקלעים של התכנסות תחת מותג ולוגו אחד. אחרי ההתכנסות של כל המותגים השונים, הם הלכו צעד אחד יותר רחוק והורידו לגמרי את שם המותג כדי להגדיל את האייקוניות של הלוגו.  מבחינתם המבחן הוא לבלוט במסך הקטן ביותר, הראה לנו נוכחות של הלוגו על שעון חכם שני עיגולים גדולים ואייקוניים.

העתיד הוא בקול
אחד הנושאים העיקריים בהרצאתו של ה-CMO של מאסטר-קארד נסוב סביב המיתוג קולי – מה שכינה sonic signature. ברור שהמעבר לעוזרות אישיות ופקודות קוליות אומר שיראו פחות ופחות את המותג ולכן הם רצו לבנות לעצמם חתימה קולית שתופיע בכל פעם שיש אינטראקציה עם המותג. במקרה שלהם מדובר במספר רב של פעולות ביום החל מגיהוץ כרטיס אשראי בחנות ועד קניות אונליין. מאסטר-קארד, כך סיפר רג'מנר, חיפשו להמציא לעצמם צליל ייחודי (תחשבו על אינטל שיחסית מאוד מזוהים עם הצליל שלהם) הדרישות שלהם היו מלודיה נעימה, פשוטה, ניטרלית, זכירה.
בנוסף הם רצו שהיא תהיה ורסטילית – שתתאים לכל אזור גיאוגרפי או סיטואציות צריכה בין אם זה באופרה או במשחק כדורגל. בקיצור בריף קלללל.
הם עברו על 200 מלודיות ובחרו צליל שהוא הספר מותג של הצליל שלהם ועליו הם עשו התאמות לפי אזורים גיאוגרפים, כך שיש צליל מותאם למוסקבה (כן זה נשמע כמו שאתם מדמיינים), לקולומביה, להודו ועוד ובנוסף עשו אדפטציות לסגנונות שונים; אופרה, ג’אז, EDM (דאנס אלקטרוני) ואפילו בהתאם לסוגי חסויות בין אם זה מנוגן באלכסה, או בחסות לגביע אופ״א. הם יצרו sonic watermark וכל התאמה זאת שכבת צליל מעל.

התנסות FIRST
מפגש מעניין נוסף היה עם ניקולה מנדלסון VP EMEA בפייסבוק ועם סר מרטין סורל שעזב את WPP ופתח סוכנות משלו. השניים דיברו על תהליך הפרסום המוכר לכולנו – יש קמפיין > חושבים על טלוויזיה קודם ואז על קמפיינים נפרדים בהתאם למכשירים (עברנו כבר מעולם של התאמות), אבל החשיבה היא לפי המכשיר ולא על האופן שבו אנשים משתמשים במדיום ואיך לתקשר איתם. הראו דוגמאות של קמפיינים שמיועדים לאופן שמתאים לצרכן לפני הרכישה, במהלך הרכישה או ההתנסות, ואחרי הרכישה. התנסות זה אחד הפילרים עם הכי הרבה דגש השנה בקאן. דובר כבר שסף הריכוז שלנו נמוך מזה של דג זהב – פייסבוק אומרים שזמן הצפיה הוא 1.7 שניות והקמפיין של לוריאל היה בדיוק באורך הזה. הם קראו לזה Unmissable Ad.
הקייס השני שהוצג על-ידי השניים, היה של KLM – לקוחות קונים כרטיס טיסה במחשבה על החופשה החלומית שלהם ולא על זמני ההמתנה שיש להם בשדה. מבחינת המותג זאת סיטואציה שהם לא יכולים לשלוט בה, הלקוחות מחכים בשדה לאורך זמן, מחוץ לאזור הנוחות שלהם ולא נהנים מזה וזה עדיין חלק מחוויית הרכישה של הצרכן. הם יצרו AR Experience דמויות אנימציה חמודות שאפשר להצטלם איתם בפילטרים מיוחדים כדי להעביר את הזמן. היישום היה מחובר למסנג׳ר של פייסבוק אז בין לבין הלקוחות גם קיבלו עדכונים על זמני טיסה.
והקייס האחרון ובעיניי הכי מעולה וישים של יוניליוור היה לגרום לילדים לצחצח שיניים 2 דקות – אנחנו מקדישים המון מאמצים לשכנע ילדים שצחצוח שיניים זה חשוב, עושים להם הדרכות בכיתה ובגן אבל זה לא באמת מעניין אותם. יצרו שוב משחק בשימוש AR שהילדים היו חייבים לצחצח לכל אורך המשחק והשלבים השונים כדי לנצח. הפכו את החוויה ל-FUN.
הכותבת הינה מייסדת ומנכ״לית חברת התוכן YYY ומקימת בית הספר למקצועות היוטיוב.
המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "מגדל ביטוח בריאות" // עטרה בילר

פורסם

ב-

באמת שקשה לפרסם ביטוח בריאות. הפיתוי להראות אנשים בריאים ורופאים חייכניים אדיר. עם הבריאות לא משחקים ונועז עד מסוכן לצלם את ה'בעיה'. וה'בעיה' איננה שפעת חמודה ואף אדום ליצני, בהם מטפלים רופאה או רופא פוטוגניים. הבעיה היא בעיקר הגישה שלנו לבריאות שלנו, ההרס העצמי, הדחיינות, ההכחשות והעצלנות לטפל בעצמינו. ההזנחה העצמית שיושבת על חבית חומר נפץ – פחדים וחרדות, וחילופין – על זחיחות ושאננות. שהם שני צדדים של אותו הדבר. בשורה התחתונה אנחנו שוקעים בלי לדעת את זה והמודעות למצבנו היא תחילתו של הפתרון.

העובדה שאנחנו מזלזלים בבריאות שלנו היא תובנה. הברקה אפילו. אנחנו תמיד אוהבים את מי שרואה ומבין אותנו. אמון מושתת על אמפטיה והפרסומת מפגינה אמפטיה. במקרה הנוכחי – ההבטחות שאנחנו מבטיחים לעצמינו, אותן אנחנו לא מקיימים. מגדל רואה את זה ומשם הדרך לייצר אמון, המטבע הכי בעייתי במסחר, פתוחה.

מגדל בריאות החליטו להסיר את לוט ההכחשה מעל מצב קיומי גורף. הפרסומת מציגה, ברצף, אנשים שמצהירים בפאתוס של מדליקי משואות, לעשות שינוי. אבל ממחר. להפסיק לעשן, לשנות הרגלי אכילה,  להתחיל כושר. זה לא ממש משנה מה אבל ברור שגם מחר אנחנו נגיד 'מחר'. כך בנויה הפרסומת. השקרנות העצמית מבוימת היטב ומגדל מכוונת אלינו את אלומת האור ואומר לנו שמחר זה "מחרטא".

הפתרון הגואל מוצג שאפליקצית הבריאות של מגדל שאמורה לעזור לנו לנהל אורח חיים בריא כבר מהיום. לא פתחתי את האפליקציה אבל הנרטיב שמעודד אותי להסמיק בהזדהות מקרב אותי למחשבה שהיא זמינה וידידותית ובעיקר מסקרנת.

סקרנות בקטגורית הבריאות היא ברכה היות שאנחנו לא אוהבים אותה ומתרחקים ממנה, ומעדיפים להסיח את דעתנו ממנה למקומות יותר אופטימיים ומיהנים.

אז האנשים הדחיינים של מגדל בריאות מצחיקים אותנו גם כי הם אנחנו אבל גם כי הם לא ממש. הסאטירה מאפשרת מרחק בטחון שמאפשר לנו גם ליהנות מהפרסומת ולגחך, אבל גם להנהן בידיעה שמדובר בנו, אפילו שבא לנו לחשוב שזה השכן או החבר. לא. זה אנחנו לגמרי. ובכל זאת נעים לנו להתחבר לקונספט – אם יש משהו שאנחנו דוחים למחר – חבל על הבריאות. קחו אפליקציה 'מגדל בריאות' ויפה שעה אחת קודם.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA