לפי מחקרים אנשים קוראים הם אנשים פרודוקטיביים, מפיקים ערך ומאטים את קצב התנוונות הזיכרון.
כשאתה קורא כתבה, מה אתה זוכר ממנה?
ואם אתה זוכר ואפילו מתחבר, אתה מפיץ אותה לחברים?
מרבית האנשים קוראים רק את מה שקשור בהם באופן ישיר או נושאים שהם יכולים להזדהות איתם, לכן הורגלנו לקרוא כותרות שקורצות לנו.
אבל מה אם הכותרת בכלל לא קשורה לכתבה עצמה? אז אנחנו עוזבים את הכתבה אחרי הפסקה הראשונה וממשיכים הלאה בשגרת היום יום.
לכן בכתיבת תוכן שיווקי חשוב מאוד להקפיד על כותרת שקולעת בול לקהל היעד.
ניקח לדוגמא את תחום הנדל"ן, אם אנחנו פונים למשקיעים אז בכותרת נכלול את המילה "תשואה" אם אנחנו פונים למשפחות צעירות נרצה לכלול בכותרת את המילים "חינוך" "ילדים"
ובכלל פרויקטים למגורים פונים לסביבה בה הם נמצאים ולכן נשתדל לכלול בכותרת את העיר ואפילו את שם השכונה אם זו שכונה ידועה.
עוד תובנה מהותית שגילינו קשורה בזמן הקריאה, הרי תסכימו איתי שטקסט צריך תכלס לקרוא להפעיל את הגלגלים במוח, לעבד מידע ולהבין את הנקרא… זה לא שהציגו לי תמונה על באנר או השמיעו לי סינגל, אנשים קוראים מחליפים מוד מפאסיבי לאקטיבי וכאן טמון האוצר הגדול.
כשאתם כותבים תוכן איכותי ומפנים אותו לקהל היעד המדוייק, תהיו בטוחים שאם מישהו כבר החליט לקרוא אז הוא לגמרי אתכם, במחשבה, בדמיון בעיבוד המידע וכל המשתמע מכך. אנחנו מתנתקים לרגע מהסביבה ובזה הרגע קוראים, באמת נכנסים לטקסט וחושבים על משמעות המילים.
אז ברור לנו שמשך הקריאה הוא מהותי, לכן כשאנחנו פונים לפלח שוק ורוצים להעביר לו מסר, חשוב שנמדוד באמת ברמת הקורא הבודד, כמה זמן הוא משקיע בנו בקריאה איכותית.
מהניסיון שלנו גילינו שכותרת ראשית, כותרת משנית ושתי פסקאות, לוקח לאדם הממוצע 15 שניות, אם נהיה זהירים ונרצה להוסיף אולי עוד פסקה, שלישית במספרה, אז אנחנו מגיעים ל 20 שניות נטו בעמוד הכתבה.
בדקנו את הנושא לעומק וגילינו שאנשים שלא נשארים 20 שניות בכתבה, לא באמת הבינו את המהות שלה ונכנסו למוד הזה שאנחנו מרוכזים במשהו ונכנסים לתוכו במחשבה שלנו.
אז ברור מדוע הקלקה על כותרת היא לא באמת אישיו, אלא רק קריאה מעל פרק זמן של 20 שניות היא מדד להבנת המשמעות מאחורי המילים וחילחול המסרים.
זאת גם הסיבה לכך שמרבית היתרונות, מה שמכונה בשפה המקצועית USP, נכתבים בתחילת הכתבה עד הפסקה השלישית. כל היתר הם הרחבות בדוגמאות וסיפורים מטאפוריים שממחישים את היתרונות שהדגשנו בהתחלה.
אם כבר תפסנו את הקורא, אז בוא נוודא שהוא יודע על היתרונות שלנו לפני שהוא עוזב את הכתבה.
כתבה איכותית לא יורדת מ 400 מילה אבל גם לא מטריחה את הקורא לסיפורי אלף לילה ולילה כי אנחנו אנשים עסוקים ולא בהכרח מתעמקים בטקסטים ארוכים.
כתבות וידאו יעילות יותר בהעברת מסרים, הן זורמות ומעבירות מסר עמוק בפחות זמן, החסרונות של כתבת וידאו טמונים בהפקה מורכבת ויקרה, לפחות יותר מאשר כתיבת טקסט, אך גם הדימיון לא ממש פעיל כשצופים בכתבת וידאו כי הכל מוצג לנו בהמחשה, כשאין דמיון- אין מידע שעובר בין השורות והיכולת שלנו להפליג הלאה הבמחשבות ולהזדהות עם התוכן מצומצמת יותר.
פיתרון ביניים מקסים שאנחנו מאוד אוהבים מתגלה בדמות התוכן האינטראקטיבי בסגנון שאלוני אישיות שמכוונים לדפוס מסויים ולמותג ספציפי, שאלוני טריוויה וסיפורי תמונות שהופכים כתבה שטוחה לכתבה עם נפח, ויזואלית, כייפית שזורמת באופן טיבעי מול העיניים של הקורא ומחייבת אותו לבחור ולהגיב לה תוך כדי קריאה. תחשבו רגע על הרצאה למול דיון- מה תעדיפו?
התוכן האינטראקטיבי מאפשר לנו לזהות פלחי שוק והעדפות הקהלים ולנתח את התגובות לתוכן שלנו תוך כדי הפעילות וכהשלמה לכך בדרך כלל מוסיםים לפעילות גם רימרקטינג על סמך הדאטה שצברנו והרי דאטה איכותית שנוצרת בתוכן- שווה זהב.
תוכן איכותית הוא תוכן ממוקד בנושא רלוונטי לקורא, כזה שנשארים עליו, לומדים ממנו ומגיבים אליו, לא בהכרח מגיבים בהשארת פרטים אבל הוא מצליח להניע אותנו לחשיבה בדרך מסויימת ואם נמשיך לקרוא עוד תכנים מאותו מסלול תוכן, נהפוך לקהל אוהד של המותג וזו מערכת היחסים שאנחנו שואפים להגיע אליה עם הקהלים שלנו.
פעילות תוכן אינה פעילות נקודתית, היא פעילות ארוכת טווח שמדברת ומחזקת את הקהלים שנגענו בהם לאורך הזמן ומטפחת איתם את מערכת היחסים.
טפחו מערכות יחסים, העצימו והעשירו את הקהלים שלכם בעוד ועוד תכנים מכל הסוגים, זו הדרך היעילה ביותר להגיע אליהם מבלי לנסות למכור להם באופן גלוי.
חני בלייכר בעלת חברה לייצור והפצה של תוכן דגיטלי Find The Fish
