עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: האח הגדול – למי ש"לא רואה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

האח הגדול, עטרה בילר
האח הגדול, עטרה בילר

למי ש"לא יודע", האח הגדול לא רק שעלה בשבת 5.5.18 כמובטח, אלא שהוא עלה לראשונה בחייו בערוץ רשת 13 (ולא בקשת) והאח הגדול הוא בכלל אחות (רווית ליאור-מנדל). אבל אם ננסה שלא להיות קטנוניים נודה שמה שעדיין מהדהד במוחנו זה לא אחר מאשר הפרומו שסובב את המדינה על האצבע הקטנה שלו.

שלטי ענק שנעשו ע"י "גפן טים" של ערן גפן אמרו לנו דבר אחד: "למי ש"לא רואה". זהו. וכמובן האח הגדול, העין של האח הגדול ותאריך העלייה לאוויר – 5.5. אגב, חלק מדיירי הבית בודדו והאמינו שהבכורה למחרת – 6.5. תרגיל ערמומי ככל תרגילי התכנית, לייצר מתח והפתעה שבצדם רייטינג. אבל אם נחזור לפרומו העיקרי – הבשורה היא שהתכנית עולה. הפרשנות של "לא רואה" במרכאות מקפלת את תמצית התמציות של מה זה 'האח הגדול' עבורנו, הישראלים: תכנית ריאליטי פולשנית למשעי, שמשתמשת בתירוצים בידוריים ומניפולציות כדי להפוך מציצנות חולנית עד ממכרת – ללגיטימית. מהסיבה הזו קשה מאד להודות, במיוחד אם אתה מחזיק מעצמך אדם משכיל ומטופל נפשית, שנפלת חזק.

"לא רואה" במרכאות פירושו: התמכרת, אבל אתה מתבייש. "לא רואה" מגדיר את רוב אוכלוסיית מדינת ישראל שגאה להכריז על כך שהיא 'נקייה' מהאח הגדול. אלה שמעולם לא התחילו, אלה שהתחילו ו'יכלו להפסיק מתי שהם רק רוצים', אלה שהיו מכורים כבדים ושלפו את עצמם לפני שהידרדרו ואיבדו את חייהם, אלה שמפסידים את ההתחלה, ומכבים לא לפני שצפו ברוב הפרק. אגב האחרונים הם כמו אלה ש"מיישרים" את העוגה. כי כשמיישרים את העוגה אין בזה קלוריות. גם מי שצופה לא מהתחלה ולא עד הסוף כאילו לא, ולכן אינו מכור. וכמובן יש את אלה שמשקרים. רואים בסתר. הרייטינג העצום של התכנית לא יכול להסביר את כל ה"לא רואים". הוא גבוה פי כמה ממי שמצהיר כי הוא אכן רואה…

גפן טים- האח הגדול

האח הגדול

האח הגדול

זה מזכיר לי שפעם, בתחילת המילניום, כשעבדתי בחברת yes בתחילת דרכה, בדקנו ומצאנו שערוץ 8 של הכבלים – ערוץ המדע כך הוא נקרא בזמנו – איכותי ומשובח ככל שיהיה – ישב על אחד משיעורי הרייטינג הנמוכים ביותר, אבל בכל סקר ומחקר הצהירו אנשים כי הם צופים בו בעיקר ובכמויות לא תתוארנה, יומם וליל. מתוך הפער הזה הבנו שלא תמיד יש קשר בין הצהרה למציאות, אבל מה שעוד הבנו הוא שיש קשר אמיץ בין מי שאני חושב שאני לבין מה שאני אומר שאני רואה בטלוויזיה. ואם נחזור ל'אח הגדול' – התחביב הלאומי הוא להכחיש צפייה. בדיוק מאותן סיבות שאנחנו מספרים שאנחנו צופים בערוצי המדע או אוכלים בריא…

הפרומו עושה מהלך אחד אלגנטי שלקוח מכל תורות הלחימה – שימוש בתנופת היריב. בהכחשה יש חומר בעירה מצוין שהפרסומת מציתה. כדי למנף בואה של תכנית חדשה כל מה שיש לעשות הוא לתעל את האנרגיה הזו לטובתה. 'לכל מי שלא רואה', מספרית ועובדתית הוא רוב עם ישראל. המכחישים, המשקרים, אלה שניסו והצליחו להקטין מינון, ה"מיישרים", אלה שניסו והצליחו לא לראות כמה פרקים, אלה שהחליטו לראות רק בערוץ 2 ולא בערוץ 24 (כיום זה 13 ו- 26) ואלה שבאמת באמת לא רואים שמסתכמים לשניים וחצי עד שלשה וחצי אנשים במדינה. שאולי גם 'אין להם טלוויזיה' – מכירים? מכירים את אלה שיש להם רק חבילת עידן – ערוצים 1,2 ו-10? כלומר כאן, רשת, קשת ועשר? מכירים את אלה שאין להם מכשיר טלוויזיה בבית? הם הכי מסוכנים כי הם מורידים סדרות למחשב וצופים בהן במקום לחיות.

האח הגדול

האח הגדול

שורה תחתונה: הבריף שמזמין את כל העולם לצפות בעונה החדשה של האח הגדול מטופל קריאטיבית באופן גאוני תוך שהוא פונה לכאורה למסרבים להודות בעצם צפייתם. הסיסמא לכל מי ש"לא רואה" יצרה פרובוקציה שגרמה לכולנו להנהן תוך הסמקה וגירתה מפרסמים רבים לבצע הצדעה או מה שקרוי take off. אופטיקה הלפרין מציעה לנו משקפיים לצפייה באח הגדול ופונה לכל מי ש'לא רואה' (כמעט מתבקש). גב האומה יושבת על אותו פרינציפ כמו ערוץ 8: לכל מי ש"זו התכנית היחידה שאני רואה בטלוויזיה" – יעני אלה שמחזיקים מעצמם אינטליגנטים. המתנשאים. מקדונלד'ס מתיישבים על אותו עצב חשוף: קשה לנו להודות שאנחנו יורדים על ארוחת מקדונלד'ס ולכן מציעה הרשת: "לכל מי ש"לא אוכל". משרדי D-say מציעים עבודה לכל מי שלא מחפש עבודה לצד עוד גופים שמציעים עבודה לאותו קהל יעד ש'לא מחפש', ועוד memes כמו שרה נתניהו שאומרת לטראמפ "עם ישראל אוהב אותנו" והכותרת הצינית "לכל מי שלא רואה" מתנוססת מעל. סוני מובייל מודיעים "גם אנחנו לא רואים האח הגדול אבל באיכות יותר טובה". אני מחכה בקוצר רוח לאתרי היכרויות. הרי אף אחד לא "מחפש". כולנו רוצים לחשוב שאנחנו ילדי טבע שהחיים 'קורים' לנו.

האסטרטגיה החכמה מצליחה, בארבע מלים בלבד, לצלם זירה רגשית עמוסה ומתפתלת, להאיר עליה זרקור ובכך לאלץ אותה לצאת מהחושך לאור. בכך כולנו מוזמנים קצת לצחוק על עצמינו. הרבה זמן לא התרגשתי ממסע פרסום כל כך מינימליסטי אך נוכח ואפקטיבי. אז לכל מי ש"לא רואה פרסומות" כי הוא מרוכז בנהיגה או כי הוא מסמס (ברמזורים בלבד!) – זה גם עולה כבאנר באייפון וחוצמזה שאתם כן רואים.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "ביטוח 9.000.000 – למה לממן סוכן? כשאפשר לחסוך" // עטרה בילר

פורסם

ב-

שני כהן, עטרה בילר
שני כהן, עטרה בילר

הקו של תשעה מיליון רץ כבר שנים ומצליח לא רק להצחיק כל פעם מחדש, אלא להפתיע ואף להחריף את רף הבוטות שלו. בהתחלה היה זה שוקה, הבוס של שני כהן, המזכירה הדעתנית והנחשית. כבר שנים שלא צריך אותו, את שוקה, כדי להוציא מה'מזכירה' את הריקבון הדקדנטי שלה. 'בשביל מה לחסוך?' היא שואלת את הלקוחה שרוצה לעבור לתשעה מיליון. השאלה הזו היא שאלה "מרי אנטואנט-ית" לחלוטין וגאונית מבחינת הטקסט. כי רק מרי אנטואנט לא יכולה להבין למה לחסוך כשאפשר לפזר? הפאנץ' הבא חייב להיות מתועד בפנתאון ההומור. שני לא רואה את הילד, אלא רק את הכלב. כי השולחן מסתיר לה את הילד. אבל המוח שלה לא מספיק גדול כדי להבין שעשתה טעות. היא לא בנויה לזה…

הלקוחה מסבירה את המניעים שלה לחסוך – גולי בתקופה לא שקטה והתרפיה באמנות עולה הרבה כסף. המזכירה שרואה רק את הכלב באמת לא מבינה על מה האישה מדברת. אולי יש לו פרעושים? אולי הוא מיוחם? הוא מסורס בכלל…? כשהבלבול מתגלה, ומסתבר שיש ילד קטן שהשולחן הסתיר, מתרחש רגע ענק של סאטירה. אנחנו מציצים למנגנון החלוד והנוקשה שהמזכירה פועלת על פיו. היא לא מסוגלת להודות בטעות שעשתה ושואלת את האישה למה היא קוראת לכלב ולילד באותו השם. ראיתי את הסצנה הזו כמה פעמים ומי שחיבר אותה הוא גאון. הוא מדמה את המנגנון החלוד של ביטוח עם סוכן (לעומת הביטוח הישיר) באמצעות העילגות והגמלוניות של שני כהן.


גליקמן שמיר סמסונוב

אז למרות שהמסר הוא אותו מסר – אל תממנו סוכן, תחסכו ותשלמו נטו מה שביטוח באמת שווה – מצליחה הפרסומת עם שני כהן לתשעה מיליון להעלות כל פעם מחדש את הרף האינטליגנטי והמצחיק. אגב, מה שעוד מתפתח זה הריסים שלה שנהיים יותר ויותר מגוחכים ומנוונים – כמוה. מעניין מה עוד אפשר להרכיב על הריסים שעוד לא ראינו.

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

ארגז כלים לתוכניות השיווק: 10 תובנות מכנס Dmexco // יניב סבן

פורסם

ב-

בזמן שביליתם ונחתם בחגים, יניב סבן ביקר בכנס בגרמניה בשם DMEXCO כנס תעשיית הדיגיטל והמרטק מהגדולים בעולם וחזר עם תובנות במיוחד עבור קהילת מנהלי שיווק מצייצים. 

מניח שרבים מכם לא שמעו עליה, מאחר והיסטורית מדובר בתערוכה של תעשיית האד-טק (טכנולוגיות פרסום), בשנים האחרונות התערוכה הזו תופסת כיוון קצת אחר והופכת לתערוכה וכנס בנושאי מרטק (טכנולוגיות שיווק), ובה יש למעלה מ-1,000 מציגים (דוכנים זה שם "מעליב" למה שרואים שם) ולצד התערוכה על 19 במות יש 550 דוברים משעה תשע וחצי בבוקר ועד שש בערב במשך יומיים.

עם שובי מהתערוכה ריכזתי במיוחד עבורכם מנהלי שיווק מצייצים 10 תובנות שחזרתי איתן וחשבתי ששווה לחלוק עם קהילת השיווק לקראת תכנון ובניית תוכנית העבודה השיווקיות ל-2019:

1. סמנכ"ל השיווק החדש חייב לעסוק בטכנולוגיה וביזנס כדי "לנצח" על תזמורת השינוי בארגון. כך גם מנהל שיווק שרוצה להצעיד את הארגון שלו קדימה ולטפס במעלה סולם הדרגות.

2. טרנספורציה דיגיטלית הוא ביטוי מטעה. בסוף, כשמנקים, מדובר בטרנספורמציה לאנשים בארגון. איזו טרנספורמציה? לעולם המשתנה של היום. ארגונים שישכילו לגייס עובדים או להעביר את העובדים שלהם ל"מוד" של גמישות מחשבתית, שינוי מתמיד, אילו הארגונים שיהיו מוכנים לעשות עסקים בעולם של ימינו. העובדים חייבים להיות יותר סקרנים ומובילי השינוי חייבים להיות הבכירים ביותר בארגון.

איך ארגונים מתמודדים עם עובדים שעשו במשך שנים עבודה מסוימת, ובעידן החדש העבודה הזו צריכה להיעשות בצורה אחרת איך משנים להם את התפיסה? איך רותמים את העובדים לשינוי? קשה, תהליך לא פשוט ולא קצר אבל תהליך שארגונים חייבים להעביר את העובדים שלהם.

איך מקדמים טרנספורמציה דיגיטלית?

  • משקיעים Always on בהכשרה ולמידה.
  • משקיעים בלימוד הטכנולוגיות.
  • מחנכים לגמישות ו"כשלונות מהירים" (לא עובד, לעצור מהר ולעשות חדש). ולעבודה בספרינטים (מהירות).
  • ויוצרים שותפויות. לקיצור דרך.

3. עידן הדיגיטל הוא עידן של אמיצים. צריך לדעת לקבל החלטות. מהירות. לעיתים לבד. לקחת סיכונים לפעמים גדולים. מורכב, כי אם זה מצליח כולם ימחאו כפיים. אם ייכשל, הכישלון יידבוק בי.

אז ההמלצה שלי לזה להיות אמיצים. האומץ משתלם. וגם לבחור בשותפים אמיצים שלא מפחדים להציע הצעות אמיצות יש שיאמרו בינוניות/מטורפות ועוד כל מיני כינויים.

4. קריאיטיב – צריך אקוסיסטם חדש אצל הלקוח או במשרד הפרסום כדי לייצר קריאייטיב בעולם של דאטה. בעבר היה תהליך מסודר של יצירת קריאייטיב. כיום ייצור הקריאייטיב שונה, לדוגמה: פתאום מגלים איזה סגמנט שמגיב טוב חייבים לייצר לו מיקרו קריאייטיב שמתאים לו. ומהר. אנשי הקריאייטיב חייבים ללמוד להגיב מהר כמו שהדאטה והאינסייטים מגיעים מהר. אבל הדגש הוא לא לוותר על קריאיטיב.

5. כל עולם קצירת הביקושים (last click) מתחיל לקבל קרדיט נמוך יותר בתהליך ההמרה. ככל שמתחילים למדוד אטרביושן ומה תרם להמרה מבינים שפלטפורמות אחרות (וידאו, דיספליי, משפיענים) תורמות יותר. כך שמי שרוצה לקצור ביקושים חייב לזרוע כדי ליצר אותם (מי אמר קריאייטיב?).

6. מדיה פרוגרמטית – ראיתי איך מערכת אוטומציה אחת שמנהלת בצורה אוטומטית קמפיינים בגוגל ופייסבוק משנה פתאום ארגון. צוותים שלמים צריכים להשתנות מלתפעל מערכת ל"לתת ראש" ושכל עם אינסייטים מעניינים. בקיצור, תשכחו מניהול ותפעול מדיה. תתמקדו באסטרטגיה.

7. עקרון המוביל הוא עקרון ה- GET STUFF DONE, כלומר, ההצלחה היא ביישום הרעיון/המשימה ולא במחשבה עליה.

8. משפיעניםהעברת מסר ע"י משפיענים עמוקה יותר מעבודה פרסום רגילה גם אם היא פרוגרמטית עם דאטה. כיום יש מגוון רחב של פלטפורמות לאיתור משפיענים רלוונטיים לעסק שלי ולמדידה של הפעילות מולם. המגמה היא מיקרו משפיענים. כלומר, גיוס של 20 משפיענים שלכל אחד מהם 3,000 עוקבים במקום משפיען של 60,000 עוקבים. למה? אמינות בראש ובראשונה. ובנוסף, פיזור סיכונים, עלויות ועוד.

9. בעולם ה-E-COMMERCE יש מחשבה שאי אפשר למכור מוצרים מורכבים. יש שינוי מגמה, אבל הדרך היא להמציא מחדש את עולם הריטייל. לדוגמה: בשילוח. מי שקונה נניח מכונת קפה פרימיום יקבל אותה הבייתה בשילוח של שליח מקצועי שיסביר על המכונה יעזור בהפעלה הראשונה ואולי גם יתן שוקולד לטעימה הראשונה. וכך, עם קצת אנושיות מאחורי הדיגיטציה אפשר גם למכור מוצרים מורכבים. לדוגמה, טלויזיות חכמות ואפילו רכבים..

10. ותובנה אחרונה לסיכום – מה ההשלכות של השינויים בעולם החדש על תפקיד סמנכ"ל השיווק?

סמנכ"ל השיווק של לוריאל גרמניה, פיליפ מרקמן אמר שתפקידו המרכזי הוא: בולשיט פילטר…כלומר, לדאוג למה שיעשה טוב לצרכן. ופחות להתעסק בכל היצף הדעות. הכישלונות ביישום השינוי בארגונים בא בגלל שכל רגע יש משהו חדש. כן, סמנכ"ל השיווק החדש חייב להבין בטכנולוגיה ואפילו להוביל אותה בארגון אבל הכי חשוב זה העמקת ההיכרות עם הלקוחות.

איך? יש להם (ללוריאל) כבר כמה פלטפורמות איקומרס שהם מנהלים וכך צוברים דאטה.

כששאלו אותו האם הם הולכים להיות ריטיילר? הוא צחק…אז אי אפשר באמת לדעת לאן הולכות חברות מוצרי הצריכה אפשר רק לנחש…

אחד התחומים המעניינים שהוא עוסק בהם כיום הוא AR. כלומר, כלים דיגיטליים שיאפשרו ללקוחות לוריאל לראות בצורה דיגיטלית איך ייראו אחרי שיקנו את המוצרים (נניח צבע לשיער) הם אפילו רכשו חברה קנדית שעושה את זה והם בדרך להטמעה שלה כולל על פלטפורמות כמו פייסבוק.

לסיכום, הבטחתי 10 תובנות וקיימתי, אבל לא דיברנו על מהפכת ה-VOICE שהולכת לשנות סדרי עולם וגם עליה דיברו רבות, על עולם המוסיקה המשתנה (ספוטיפיי), משרדי הפרסום שמשנים את פניהם (אחת מ-19 הבמות הייתה מיועדת אך ורק לזה), שווה לבקר בשנה הבאה. יש כבר תאריך (והפעם זה לא הורס את ראש שנה..).

בהצלחה לכולם ב-2019!

יניב סבן – Saban Digital Marketing

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים