עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "חוגגים 70 שנה לקולנוע הישראלי" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, מוני מושונוב
עטרה בילר, מוני מושונוב

אחד מעקרונות הבידור והתוכן המוחלטים הינם "להראות", לא "לספר". במקום לספר לנו שהקולנוע הישראלי עבר כברת דרך מרשימה, ולייצר פרומו מסורתי מקרעי סרטים, החל מאז וכלה בהיום – יש לנו סרטון קצר שעומד בפני עצמו. הפרומו של yes לחגיגות ה-70 לקולנוע הישראלי הוא סיפור קצר ומשוחזר מהסרט "הקיץ של אביה", המורכב מפסיפס של סצנות קלאסיות, ושחקנים בתפקידים מיתולוגיים – רובם ככולם בהקשר חדש. כמו תמונת פנים שמורכבת מהרבה תמונות פנים – גם פה, השלם גדול מחלקיו שמגיעים בתצורתם המקורית, אבל עם טוויסט…

גילה אלמגור מארגנת את מסיבת יום ההולדת ('מומולדת') מ'הקיץ של אביה'. אנחנו רואים את הילדות שעומדות מחוץ לגדר וליבנו נצבט. בזיכרון הקולקטיבי שלנו אף אחד לא רצה לבוא למסיבה ההיא. ואז, לשמחתנו, משהו משתבש. שייקה, במטפחת קשורה בארבע פינותיה על ראשו, מימי גבעת חלפון, תועה בדרכו לים אבל בוחר להתארח במסיבה. ואנחנו מבינים שהסצנה מקבלת הזדמנות שנייה.

כמו בחלום בו כל הגבולות בין מציאות לדמיון נמחקים – מתחילות להופיע דמויות מסרטים וזמנים כאלה ואחרים, בערבוביה של תפקידים ושל תקופה. אסי לוי ורותם אבוהב יוצאות מתוך סצנה של 'אביבה אהובתי'. מוני מושנוב מגיח מ'חתונה מאוחרת' עוטה חליפה ומפגין גינונים רוזיניים חגיגיים במיוחד. ששון גבאי צץ הישר מ'ביקור התזמורת' ומנצח על מזיקת הרקע של הקליפ. זאב רווח, איך אפשר בלי, נותן את המניירה ששמורה רק לו: "יא ווראדי איזו עוגה" מסולסל ועמוק.

חוגגים 70 לקולנוע הישראלי

חנה אזולאי הספרי 'עוברת במקרה' ומגלה שיש מסיבה. גילת אנקורי, גלי עטרי וענת עצמון מגיעות אלינו די מפויסות על רקע המתחים שהיו ב"הלהקה". יהודה ברקן שקצרה היריעה מלספר על מעלליו, ניצה שאול, עזית הכלבה הצנחנית וארסנל מכובד של שחקני עבר ושחקני הווה צעירים כמו יובל שרף, נלי תגר, אושרי כהן, דאנה איבגי, מתמזגים יחד סביב העוגה של גילה אלמגור והמתנות, בכחול ולבן, שהם מביאים. איך אפשר ללא 'גאג' סיום? כששייק'ה נשאל 'מאיזה סרט אתה?' עונה לנו שייקה בדמות עם המטפחת על הראש – "70 שנה, לך תזכור"…

הקיץ של אביה

שורה תחתונה – הפיתוי לייצר פרומו ערוך מגזרי סרטים קיימים – עצום. חשוב לציין שכבודו של הפרומו הקלאסי, ערוך מפוטאג' קיים, שנותן טעימה מהתוכן – במקומו מונח. חייבים לפעמים להציץ לסדרות וסרטים מבעוד מועד כדי להתחיל לחשוק בהם ולבסוף – לצפות בהם. אבל הפרומו הנוכחי איננו בכלל 'פרומו'. הוא לא נועד לעדכן אותנו וליידע אותנו באשר ללוח השידורים.

הפרומו הנוכחי מספר את סיפור הקולנוע הישראלי ואף יותר מזה – את הסיפור שלנו, הישראלים, דרך סיפור הקולנוע הישראלי. בדיוק כפי שאנחנו, הישראלים, כך גם הקולנוע שלנו: אותנטי, עממי מאד, קולנוע של שפת רחוב, קולנוע של פולקלור עדתי עשיר בתוכו אנו חיים וצומחים, כזה שמהווה בבואה של חיינו הלא פשוטים בארץ הזו. ובכל זאת בבואה סלחנית, מקבלת ומלאה באהבה. כאלה אנחנו, וזה נמשך כבר 70 שנה, אז בואו נחגוג. וכמובן הפואנטה – מדובר במהלך של yes. איך לא.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "מתגרשים מהפלסטינים – מפקדים למען ביטחון ישראל" // עטרה בילר

פורסם

ב-

ניתוח קמפיין: "מפקדים למען ביטחון ישראל" // עטרה בילר
ניתוח קמפיין: "מפקדים למען ביטחון ישראל" // עטרה בילר

לפעמים נחוץ מסר יבש בעולם אמוציונלי כדי שיקשיבו לו. קמפיין שמצהיר שהינו לא מפלגתי לא פוליטי עם נוכחות מרכז ואפילו קצת ימין, למרות שרבים מהשמאל תומכים בו, שוטף לאחרונה את הרשת ואת האופליין – את הרחוב. על הקמפיין חתומים מפקדים בדימוס, בשמותיהם, וטוענים כי המהלך מבוסס על התמצאות עם סוגיות הביטחון למיניהן ברמה העמוקה והמורכבת ביותר. כולם תמימי דעים שסיפוח השטחים של יו"ש (שטחי C) בלי לספח את הפלסטינאים ולהיגרר למצב עגום של אל חזור – לא בא בחשבון. סיפוח הפלסטינים הוא, על פי דעתם, הסתבכות הכיבוש באופן שימיט אסון על ישראל.

המטרה המוצהרת של הקמפיין היא לקיים את ביטחונה של ישראל, ולאפשר לה להיות מה שהתכוונה להיות – מדינה משגשגת ודמוקרטית. הסיפוח, על פי הקמפיין, יסכן את ישראל, יעסיק אותה מעל למידה וירוקן אותה ממשאבים, ממעמדה הבינלאומי שגם כך תלוי על בלימה, אבל טרם נקרע, ופה ושם מתאושש, ובעיקר יאלץ את ישראל להיות במתח מתמשך. כמובן שיש רמז לאפשרות שחלק מהפוליטיקאים שואפים דווקא לשמור על ישראל דרוכה ובמתיחות, אבל הקמפיין מתאפק מלעסוק באפשרות זו. הוא מקפיד על ניקיון המסרים שלו. צריך להיפרד מהפלסטינאים.

מתגרשים מהפלסטינים

מתגרשים מהפלסטינים

מעבר לדעות לכאן ולכאן, מדובר במהלך שהוא קודם ברור וצלול ומתגבר על הפיתוי לעלות על גדותיו. בואו ניפרד מהם, ניתן להם את השטחים, כשההנחה היא שהם לא יסכנו אותנו בתוך המדינה שלנו והם כן ינהלו חיים עצמאיים וישגשגו במדינה משלהם. הנחת היסוד אומרת שעם עצמאי ומצליח ירצה לחיות את חייו ולהרפות מישראל כמטרת זדון. נכון שיש אומרים שזה לא יקרה לעולם אבל, אומר הקמפיין הנוכחי, אם לא ננסה איך נדע ואם ננסה – אולי נתבדה ונגלה שאנשים שטוב להם, מתקשים לשמור טינה לאורך זמן. הכוונה, כמובן, לפלסטינאים.

בזהירות ובלי להטיף הטפה פוליטית, אני אוהבת את השימוש במושג הגירושין. הוא מקפיד שלא להיות מתייפייף, והוא משבש את הדעה הרווחת על השמאל כזרם נאיבי ויפה נפש שמונע על ידי אקסיומות שנויות במחלוקת סביב אהבת האחר, וסביב אמון עיוור, לרבות אהבת הפלסטינאים. הזיקה היתרה לפלסטינים וההתעסקות בהם מרתיעה חלקים ניכרים מהמתנגדים, ומפרנסת עוד יותר את השנאה. קונספט 2 מדינות ל 2 עמים הפך להיות מילה נרדפת ל"מחבקי עצים" ובכך נשפך התינוק עם המים. הקמפיין הנוכחי מצליח להפריד את הרעיון מהסטיגמה שדבקה בקונספט. הוא שם פוקוס על מדינה לנו יותר מאשר מדינה להם – וזהו מסר חדש למרות שהפתרון המדיני נראה ממעוף הציפור כאותו פתרון. במלים אחרות, חלק מההתנגדות של הימין לפלסטינאים נובעת מהתפיסה שמישהו חייב להיות 'המבוגר האחראי' נוכח שמאל תמים ומנותק.

קמפיין 'מתגרשים' מרפא את דימוי השמאל כהמון הזוי ומחזיר לו את ההיגיון הבריא. בקמפיין 'מתגרשים' ישנה גישה מפוקחת שאינה שבויה באשליה של אהבה ושלום, אלא עסוקה בפתרון פרגמטי, במטרה להשיג תכלית פרגמטית. לפעמים פתיחות יתר היא כאוס, ולפעמים ההפרדה איננה שלילית. רעיון הגירושין לפעמים נועד להגן על בני המשפחה, הזוג המתגרש והילדים. במקרה של קמפיין 'מפקדים למען בטחון ישראל' המסר נקי וחד ומצליח לעבור – בואו נעשה ככה כדי שיהיה ככה. אני אוהבת את הקמפיין כי הוא אינו מתלהם, הוא יבש ולאקוני ועושה disruption משמעותי בסביבה קולנית, מזיעה ורגשנית במיוחד. לפעמים דווקא הקול הפרגמטי והיבש הוא זה שנשמע צלול בתוך המולה קקופונית.

מתגרשים - כחלון

מתגרשים – כחלון

.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "רולדין – קולקציית חנוכה 2018" // עטרה בילר

פורסם

ב-

רולדין, עטרה בילר
רולדין, עטרה בילר

למרות שמבחינה אמנותית אהבתי את הביצוע של הצלמת מירי דוידוביץ, אני בכלל לא אוהבת את הקונספט שרולדין בחרה בו כדי לבשר לנו, שוב, בפעם המי יודע כמה, שהם, ולא יהודה המכבי, ולא פח השמן, המציאו את חנוכה. חבל שרולדין מקדמת את הסופגנייה, בעוד שהסופגנייה לא מקדמת את רולדין, לפחות לא את רולדין של ימות שאר השנה.

איך שיוצא חג שמחת תורה תמיד יהיה מי שיכתוב בפייסבוק "וברולדין כבר אפשר להשיג סופגניות". ויעיר הערות ציניות על המחיר. רולדין הצליחה לנכס לעצמה את חג החנוכה בדיוק כפי שמחלבות גד – את חג השבועות. "חג רולדין שמח" כמו "גד שמח" בחג מתן תורה. השאלה המטרידה היא מה עוד רולדין מלבד סופגניות של חנוכה? ועומד משהו, אם כבר, למה הרשת עולה בקמפיין שראינו כבר כמה פעמים?

מופע הראווה של פחמימות רולדין בחנוכה מרשים ואני אפילו מצדיעה לו. החדשנות בסופגניות רולדין מגיעות עד לקצה גבול הדמיון ולוקחות את עולם העונג והדקדנטיות כל פעם צעד נוסף קדימה או למעלה. ונכון, האסוציאציה היא של תצוגת אופנה על גבול הדראג.
חנוכה הוא חג של שמחה ואור, מוזיקה וניצחון, והכי חשוב – הוא חג חילוני אז יש בו יותר מותר מאסור. רשת מאפים שמנכסת לעצמה את אווירת החג עושה בשכל.

אבל הקמפיין הנוכחי מתנהג כאילו המציא פורמט בעוד שלדאבוני הוא עומד בתור ארוך של דומים וקודמים. את הרעיון להפוך נשים לסופגניות או מעדנים אחרים בעזרת סטיילינג כבר ראינו באינספור מקומות החל מהפרסומות הישנות לפרילי (הראש פרילי הגוף דיאט), דרך סנפרוסט (ירקות בראש שלנו) – רובן ככולן עיצבו את המוצר על ראשן של נשים והפכו אותו לתסרוקות, איפור ואקססוריז. גם החליטות של ויסוצקי איפרו את השפתיים באופן ייעודי שמדמה את הרכבי החליטות שלא לדבר על יולו שאיפר דוגמניות על פי צבע ומרקם המעדן או מגנום שעשה אותו דבר (לפני יולו!) וגם הציג ויז'ואלים של דוגמניות שהיו חצי אישה חצי נמר.

בשורה התחתונה יש כאן הרבה fuss סביב רעיון לא מקורי. יתכן שרולדין סומכת על הזיכרון הקצר של הצרכן שחושב שהם המציאו את הגלגל. כדי לבנות מותג לא מספיק להתמוגג מטורי הצרכנים שצפוי שכבר מתגודדים מחוץ לנקודות המכירה, אלא לראות מה הוא משדר לציבור גם בין חנוכה לחנוכה, והאם הוא הצליח לבנות ערך יציב במוח הלקוח כמותג שמסמל עבורו משהו משמעותי.

רשתות ריטייל ומזון בעולם הנוצרי משקיעות הרבה בפרסומות חג המולד כדי לשגרר ערכים של קיימות וקהילתיות לא רק כדי להזרים צרכנים לרצפת המכירה ולייצר מכירות. המטרה היא לטפח את המותג במוח הציבור גם אחרי שאורות עץ חג המולד כבים…
במקרה של רולדין חנוכה זה חנוכה זה חנוכה. בניגוד לנס פח השמן שהחזיק מעמד יותר מהצפוי, אני בספק אם קמפיין רולדין מספק לרשת צידה לימים גשומים בין חנוכה לחנוכה.

לא המציאו את הפורמט

לא המציאו את הפורמט

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים